newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הסדרה תאג"ד פותחת מחדש את פרשת ניסוי האנתרקס בחיילים

במהלך שנות התשעים התבצע ניסוי סודי לחיסון מפני האנתרקס על מאות חיילים בתחילת שירותם הצבאי, תוך שהסתירו מהם מידע קריטי על הניסוי ונאסר עליהם לדבר עליו עם רופא היחידה. קו העלילה הדומה להפליא בסדרה הפופולרית מעלה מחדש את השאלות שנותרו פתוחות מהפרשה המטרידה ההיא

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: רן גולדשטיין

בשבוע שעבר הגיעה לסיומה הסדרה תאג"ד. תוך מספר שבועות הפכה הסדרה לקאלט, עד כדי כך שכל חייל וחיילת בסדיר מדקלמים את המשפטים של בן לולו הנהג המזמר ומעריצים את דניאל החובש המסוקס והרגיש. אך מעבר לפופולאריות שלה, הסדרה מחזירה לסדר היום את אחת הפרשיות החמורות שידעה ישראל בעשורים האחרונים – פרשה שטואטאה מתחת לשטיח מבלי שהאחראים לה שילמו מחיר.

מדובר בפרשת הניסוי לחיסון מפני האנתרקס (גחלת), "עומר 2", שהתרחש במהלך שנות התשעים. הניסוי בוצע על קבוצה שככל הידוע מנתה כ-760 חיילים על פני תקופה של שמונה שנים. עורכי הניסוי ניצלו את המוטיבציה הגבוהה והתמימות של החיילים, שרובם היו בקורסים או בתחילת שירותם הצבאי, ופנו אליהם לשתף פעולה עם ניסוי סודי. במהלך גיוסם לניסוי הוסתר מהחיילים מידע קריטי, נאסר עליהם לספר על כך לרופא היחידה ורובם ככולם אף לא סיפרו על כך להוריהם. כל אלו, יחד עם ניצול היותם של החיילים נתונים במערכת הירארכית, הובילו לכך שהחתמתם על הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי הייתה נגועה בפגמים כה חמורים עד שספק אם היא נחשבת בכלל להסכמה.

בעקבות פרסום הסיפור בשנת 2007 ב"עובדה", החלנו ב"רופאים לזכויות אדם" לראיין חיילים שהשתתפו בניסוי. כ-60 חיילים רואיינו, וביניהם היו מי שדווחו על תופעות לווי כגון בעיות עור, מעיים ועיכול, מגרנות וכאב ראש, עייפות וחולשה.

והנה, קו עלילה מרכזי בתאג"ד נסוב סביב סיפורם של חיילי הפלס"ר, הנוטלים תרופות שמטרתן לבדוק את יעילותן בהתמודדות עם פגיעה מגז עצבים, סרין. הניסוי בסדרה הוא יוזמה של גורמים חיצוניים, כאשר לא ברור אם הצבא הרשמי מודע לתוכן הניסוי. זוהי ככל הנראה חברת תרופות אשר פועלת בשיתוף גורמים צבאיים או גורמים במשרד הביטחון וכל זאת עבור גופים היושבים ברוסיה. אותה חברת תרופות משתמשת ברופא שנעתר עבור בצע כסף לשתף עמה פעולה תוך ניצול חיילים קרביים, אשר מתוקף היותם "מורעלים" ופטריוטים, לא שואלים שאלות. הם מוכנים לבלוע את ה"ממריצים" שניתנים להם מבלי להרים גבה גם כאשר לחלקם מופיעה פריחה על הגוף וגם כאשר הם סובלים מסוג של הזיות והתנהגות פסיכוטית והקאות. הדמיון למציאות, כאמור, ממש אינו מקרי.

את מי משרת הניסוי?

כצופה אדוק של הסדרה אני מצפה בכיליון עיניים לראות האם יוצריה יעזו גם לעסוק בשאלות שנותרו ללא מענה עד היום: מדוע בכלל נעשה ניסוי באנתרקס על חיילי צה"ל כאשר ברור היה כי אף חייל לא היה אמור להישלח לאזורי קרב בהם ישנה סכנת חשיפה לנשק ביולוגי? מדוע לא כלל הניסוי אוכלוסייה אזרחית מגוונת, כולל ילדים ומבוגרים, כשהחשש האמיתי היה מפני מתקפה על הציבור הרחב? ואם, כפי שטוענים היום, בזכות הניסוי הלקוי הזה יש לנו כיום חיסון נגד אנתרקס – מדוע אין תיעוד לכך, וכיצד ניתן להוכיח יעילות על כלל האוכלוסיה כאשר בניסוי היו רק צעירים ובריאים?

ושאלות נוספות שאינן מרפות: האם, כמו בסדרה תאג"ד, גם בניסוי האנתרקס האמיתי היו גורמים מחוץ לישראל שלחצו לקיים את הניסוי? האם היו מי שהרוויחו מהניסוי? מה היה לכאורה חלקו של המכון הביולוגי בנס ציונה בניסוי ומדוע נושא זה מעולם לא נחקר? מדוע צינזר בג"ץ חלק מהדו"ח שכתבה ועדה של ההסתדרות הרפואית בישראל, ומדוע בחר מי שהיה אז מנהל המכון הביולוגי שלא להופיע בפני הוועדה?

תוצאה חיובית אחת של פרשת האנתרקס הייתה שפקודת מטכ"ל תוקנה כך שהקריטריונים לעריכת ניסויים בבני אדם הוחמרו. אך מעבר לכך לא הוסקו מסקנות, וכאמור – לא הוטלה אחריות על איש. יש לקוות, כי הפופולאריות של תאג"ד תוביל כעת לדרישה ציבורית לשקיפות ולדין וחשבון נוקב סביב פרשת ניסוי האנתרקס. אחרת, חוץ מסדרה שכיף לצפות בה בסופו של יום עבודה, לא השגנו דבר. ידוע שכבר מתוכננת עונה שניה. בואו נקווה שהעיסוק בנושא הניסוייים יחזיר לסדר היום ל"עונה נוספת" גם את שאלת האחריות של הגורמים השונים בניסוי האנתרקס. בלי זה הרי הסדרה תשאר כקאלט ותפספס שינוי משמעותי יותר שהיא יכולה להשיג.

רן גולדשטיין הוא מנכ"ל עמותת רופאים לזכויות אדם.

> זה לא התפקיד של ארגוני שמאל להלבין את יהודה גליק

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

מנסה להזיז את הדברים קדימה משום שהיא מכירה בכך שהסכסוך הולך ומידרדר. פאטו בנסודה, התובעה הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג (Wikimedia Commons)

האם בית הדין בהאג יכול להביא צדק לפלסטינים?

בעוד החלטת התובעת הראשית בהאג נבחנת, שלוש מומחיות פלסטיניות בוחנות את השלכותיה האפשריות: ציפיות לא ריאליות, הרחבת הפיצול הפנים-פלסטיני והתעלמות בינלאומית מחד, ומאידך איתות ברור לעולם: הפלסטינים לא נרדמו על המשמר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf