שקר הפינוי: הצבא מפציץ שכונות בעזה אף שהוא מבין שהן לא ריקות
מקורות מודיעיניים מספרים שההחלטה אם להכריז על שכונה מסוימת כ"ירוקה", כלומר ריקה מתושבים, מחושבת לפי "אלגוריתמים מעפנים להחריד", וכתוצאה מכך, הצבא מפציץ שכונות מאוכלסות. הפצצות רבות מחטיאות את היעד ופוגעות רק באזרחים. "אין הרבה את מי לתקוף"
"ברור שיש הרבה אנשים בבתים. הם לא באמת התפנו". תושבים בג'באליה אחרי הפצצה ישראלית, 1 ביוני 2025 (צילום: ח'ליל כחלות / פלאש90)
בשבועות האחרונים, הצבא תוקף מהאוויר שכונות מגורים בעזה ומתייחס אליהן כמפונות מתושבים, על אף ההבנה בצבא שבפועל רבים מהבתים שהופצצו היו מלאים באוכלוסייה אזרחית, שלא רוצה או לא יכולה להתפנות, כך אמרו ל"שיחה מקומית" שני מקורות מודיעיניים.
>> להרוס כדי שלא יוכלו לחזור: חיילים מספרים איך שיטחו את עזה
הקביעה כי שכונה מסוימת היא "ירוקה", כלומר מפונה מתושבים, מתבססת על חישוב אלגוריתמי גס, שמנתח את דפוסי השימוש בטלפונים באזור רחב, ולא על בדיקה פרטנית ומעמיקה לכל בית לפני שהוא מופצץ – כפי שנחשף בעבר ב"שיחה מקומית" וגם ב"ניו יורק טיימס" השנה.
שני מקורות מודיעיניים הבחינו בחודש מאי שהצבא מפציץ בתים והורג משפחות, אך מציין במערכת הפנימית שהבתים היו ריקים או כמעט ריקים לחלוטין מתושבים, בהתבסס על החישוב האלגוריתמי השגוי.
"אחוז התְפיסוּת הזה מחושב לפי אוסף של אלגוריתמים מעפנים להחריד", הסביר מקור מודיעיני, "ברור שיש הרבה אנשים בבתים. הם לא באמת התפנו. הם אומרים: עדיף לנו למות בבית מאשר ללכת למות במוואסי. ואז אתה מסתכל בטבלאות פינוי, הכל ירוק – שזה אומר בין אפס ל-20% אוכלוסייה נשארה. כל המרחב שהיינו בו בח'אן יונס היה מסומן כירוק, והוא בבירור לא כזה".
בשבוע שעבר, אחת מהתקיפות בח'אן יונס פגעה בביתה של הרופאה אלאא אל-נג'אר, והרגה תשעה מבין עשרת ילדיה הקטנים. בעלה נפצע קשה ונפטר אחר כך מפצעיו. "לא הצלחנו לזהות אותם, כולם היו חרוכים", סיפר אחיו של בעלה. לאחר האירוע, הצבא אמר בהודעה לתקשורת שתקף "חשודים" במבנה סמוך וכי התקיפה התרחשה ב"מרחב לחימה מסוכן אותו צה"ל פינה מאזרחים לשם הגנתם".
משפחות שלמות נמחקו. פלסטינים מתאבלים על קרוביהם ליד בית החולים נאסר בח'אן יונס, 3 ביוני 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
לפי החישוב האלגוריתמי, בשכונות המוגדרות כ"ירוקות", כלומר כאלה שלכאורה פונו לחלוטין או כמעט לחלוטין, מספר הדיירים בבית מוקטן בהתאם לאחוז הפינוי המוערך בשכונה. אם האלגוריתם מעריך ש-80% מתושבי ח'אן יונס בעזה עזבו אותה, צפי ההרוגים בכל בית בשכונה יוקטן בהתאם, במקרים רבים ללא הקדשת זמן לבדיקה פרטנית. כך, בית שהתגוררו בו 10 פלסטינים לפני המלחמה, יופיע במערכות כבית שיש בו שני פלסטינים בלבד. "זאת גישה סטטיסטית לטעויות", אמר מקור מודיעיני.
באופן כזה, אמרו מקורות, הצבא יכול לאשר תקיפות רבות יותר ולטעון כי הן עומדות בעיקרון המידתיות. הם הוסיפו כי הצבא לא עורך בדיקות לאחר התקיפות כדי לברר כמה אזרחים נהרגו בפועל כתוצאה מהפצצות שלו, ומסיבה זו גם לא יודע להעריך כמה פלסטינים הוא הרג מאז 7 באוקטובר.
ד"ר מרטה בו, חוקרת בכירה לדין בינלאומי במכון אסר, אמרה שהשימוש במידע סטטיסטי ולא מדויק בנוגע לפגיעה באזרחים יכול להיחשב הפרה של עקרון הזהירות בדין הבינלאומי, המחייב מדינות לנקוט אמצעי זהירות במטרה למזער את הפגיעה הצפויה באוכלוסייה האזרחית.
שני המקורות הסבירו כי מאז שישראל הפרה את הפסקת האש במרץ, רוב היעדים המותקפים הם פעילים זוטרים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי, ולעיתים אין להם כלל דרגה והם מוגדרים ברשומות המודיעין כ"פעיל" בלבד, דבר המעיד על כך שדרגתם נמוכה אפילו מזו של ראשי חוליות או מפקדי מחלקות, וחשיבותם הצבאית נמוכה במיוחד.
לדברי אחד המקורות, רבות מהתקיפות בשבועות האחרונים יצאו לפועל אף על פי שלא היתה ודאות שיפגעו ביעד צבאי כלשהו. המקור סיפר כי לתקיפות אלה היה "BDA (הערכת נזק הפצצה) שלילי", כלומר הן לא פגעו ביעד צבאי מסיבות שונות, והרגו אך ורק אזרחים בלתי מעורבים.
ה"פספוסים" האלה, אומרים כמה מקורות, נובעים מהנהלים בצבא, שמאפשרים להוציא לפועל תקיפות שהורגות אזרחים בלי בדיקות יסודיות, לדוגמה בלי לבדוק כי יעד התקיפה נמצא בבית בזמן אמת.
מרבית התקיפות הקטלניות בעזה, לפי מקורות רבים במודיעין, הן תקיפות "סיכול", כלומר תקיפות שנועדו לפגוע באדם בודד החשוד כפעיל זרוע צבאית, ובמהלכן הורגים תושבים רבים סביבו. המקורות הסבירו שבאופן שיטתי הצבא מאתר חשודים אלו כאשר הם נמצאים במרחבים אזרחיים כמו בתי משפחות, ולא כאשר הם מהווים איום צבאי ישיר, וכתוצאה מכך רוב ההרוגים הם נשים וילדים.
לדברי מקורות מודיעיניים, מאז מרץ תקיפות יוצאות לפועל במקרים רבים "פשוט כדי לתקוף", ואין להן ערך צבאי משמעותי. "אין הרבה את מי לתקוף, הערכיות של כולם ירדה", תיאר את המצב אחד המקורות. "את כל מי שחשוב כבר הרגנו, או שהוא מסתתר ממש טוב. אז מחפשים בכוח מטרות, ואלו סתם מטרות מעפנות".
שלשום למשל דווח כי הצבא פגע בבניין מגורים בג'באליה והרג 14 אנשים, רובם נשים וילדים. בסרטון שהופץ נראתה ילדה שראשה הושחת לחלוטין, וחלקים מגופה חסרים. הצבא לא הסביר מה היה יעד ההתקפה.
חלק מהתקיפות מתבצעות בבתי ספר ובבתי חולים המשמשים כמקלט לעקורים. העיתון "גרדיאן" חשף שלשום כי הפצצת בתי הספר המשמשים כמקלט לעקורים היא חלק מאסטרטגיה מכוונת. לפי התחקיר, בעוד בעבר בתי ספר הוגדרו כ"איתורים רגישים", הצבא מתייחס אליהם היום כ"מרכזי כובד", ונוהלי הפגיעה בהם הוקלו. ל"שיחה מקומית" נודע כי באחד מבתי הספר שהופצצו לאחרונה, מספר האזרחים שנהרגו היה גבוה פי שלושה ממספר האנשים שהיו אמורים להיות בו לפי רשימות הצבא.
בצבא רואים בהם "מטרות כובד". בית הספר אל-חסאנייה בדיר אל-בלאח שהופצץ על ידי הצבא, 19 במאי 2025 (צילום: עלי חסן / פלאש90)
בהודעות שמפיץ דובר צה"ל אחרי התקפות כאלה נטען לרוב כי הן כוונו נגד מפקדות חמאס שפעלו בבתי הספר, אך מקור מודיעיני אמר כי בפעמים רבות מדובר בהגזמה. "אתה מפציץ שתי כיתות בבית ספר והורג ילדים בשביל לפגוע בכמה פעילים זוטרים", אמר. "עושים את זה כי לחיים של עזתים אין ערך, הם נתפסים כמכשול".
לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, בחודש מאי נהרגו בממוצע 62 פלסטינים ביום, רובם ככולם כתוצאה מהפצצות חיל האוויר. ב-12 במאי הצבא תקף בבית הספר לבנות בג'באליה, ולפי דיווחים הרג 15 בני אדם. אחד הניצולים סיפר שהם אספו את הגופות לתוך שקיות מחדר המדרגות של בית הספר, "כמו בשר". ניצול שני סיפר שלאחר שהפיצוץ העיר אותו באחת בלילה, הוא רץ וראה את הכיתות נשרפות. "בזמן שראינו את הגופות נשרפות, הצבא התקשר ואמר לנו לפנות את בית הספר כי הוא יפציץ אותו שוב. לא הצלחנו לקחת את הילדים השרופים והפצועים. נשארו שם אנשים חיים". כאשר הם חזרו לבית הספר, אותם אנשים כבר מתו.
ההפצצות על מרכזי עקורים אלה עולות בקנה אחד עם מה שמקורות ביטחוניים מתארים כמטרות מבצע "מרכבות גדעון" בעזה. לפי מקור, ששירת בעזה בשבועות האחרונים ולקח חלק במבצע, ההיגיון הבסיסי הוא להפעיל לחץ על חמאס דרך האוכלוסייה האזרחית באמצעות הרס שיטתי של עזה. גם רבים ברצועה רואים בקמפיין ההפצצות הקטלני אמצעי לעידוד טרנספר של האוכלוסייה.
כפי שכבר פורסם ב"הארץ", אחת ממטרות המבצע היא "ריכוז והנעת אוכלוסייה", כלומר גירוש וריכוז כל האוכלוסייה של עזה במתחמים ייעודיים. לפי נוסח פקודת מבצע "מרכבות גדעון", שהגיע לידי "שיחה מקומית", הצבא שואף להשתלט תוך חודשיים על 75% מרצועת עזה; אך כדי להשלים את "טיהור עזה", ריכוז האוכלוסייה ב"מרחבים אזרחיים" והבסת חמאס, הצבא מעריך כי תידרש לו שנה שלמה.
"במקום כניסות ויציאות, זה כניסה ושיטוח. כל מקום שצהל תופס, צה"ל משטח. למחוק ערים. עד שחמאס ייכנע", סיפר מקור ביטחוני שקיבל תדרוך לגבי מטרות המבצע. "הרעיון בסוף זה לדחוק את כולם לאל-מוואסי, וליצור שם גטו. הצבא לא משתמש במילים של גטו או טיהור אתני, אבל הרעיון הוא לטהר את האוכלוסייה, ולהפוך שכונה אחת לבית של שני מיליון איש, סגור בגדרות ובצבא, עם כניסה רק דרך בידוק, למקום היחיד שמביאים בו סיוע הומניטרי. זה דה פקטו גטו".
לפי דוח טרי של OCHA, סוכנות האו"ם לתיאום סיוע הומניטרי, מאז 18 במרץ – אז חידשה ישראל את הלחימה – יותר מ-640 אלף איש, כלומר כשליש מתושבי רצועת עזה, נאלצו לעקור מהמקומות ששהו בהם ולעבור למקומות אחרים.
לאחרונה פרסמנו כאן ב"שיחה מקומית" תחקיר שהראה כי ההרס השיטתי ברצועת עזה הוא תוצאה של החלטה מכוונת לגרום לכך שלתושבים לא יהיה לאן לחזור. בימים האחרונים, עם התרחבות מבצע "מרכבות גדעון", פורסמו סרטונים שונים שבהם נראים בולדוזרים הורסים בתים או נראה פיצוץ של מבנים רבים. ב"מעריב" פורסם כי "אלפי בניינים הוקרסו" בימים האחרונים ברצועת עזה. מידע זה מתיישב עם דברי המקור ולפיהם התוכנית של הצבא היא "לשטח" כל שטח שהוא תופס.
מדובר צה"ל נמסר: צה"ל פועל בהתאם לצורך צבאי בלבד, ולא קיימת מדיניות של הרס מבנים שיטתי בשטחים בהם שוהים הכוחות. הרס מבנים מבוצע רק בהתקיים צורך מבצעי.
בכל הנוגע לתקיפת מטרות, צה"ל תוקף מטרות צבאיות בלבד ונוקט במגוון אמצעים, על מנת למזער את הפגיעה בבלתי מעורבים ככל הניתן.
צה״ל דוחה על הסף את הטיעונים ביחס לתקיפה שיטתית של בתי ספר למטרות שאינן צבאיות. יודגש כי חמאס משתמש באופן שיטתי ומכוון במבנים ששימשו בעבר כבתי ספר כחדרי פיקוד ושליטה ולמטרות צבאיות שונות, ובמקרים רבים שוהים במבנים אלו מחבלים רבים. כמו במקרים אחרים, לפני כל תקיפה של מטרות צבאיות במבנים שבעבר שימשו כבתי ספר מתקיים תהליך תכנון סדור שנועד למקד את הפגיעה ביעדים הצבאיים תוך צמצום, ככל הניתן של הפגיעה באזרחים.
בהתאם להוראות הצבא ולדין, כל תקיפה נבחנת באופן פרטני. כך, מידתיות התקיפה נבחנת על בסיס המידע שמצוי בידי המפקדים בעת התקיפה, תוך בחינת הערך הצבאי הקונקרטי הצפוי מהתקיפה הפרטנית למול הנזק שצפוי להיגרם לבלתי מעורבים ולאובייקטים אזרחיים כתוצאה ממנה.
מאמצי אזהרת האוכלוסייה במרחב נועדו אך ורק לאפשר התרחקות מאזורי הלחימה לצורך מזעור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ככל הניתן, ולא למטרות אחרות. יצוין כי תקיפות חריגות מתוחקרות על ידי המנגנונים המתאימים.
הערה: בגרסה מאוחרת יותר של הכתבה נוספה תגובת דובר צה"ל שהתקבלה ארבעה ימים אחרי פרסום הכתבה, וששה ימים אחרי שנשלה לדובר צה"ל בקשת תגובה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
