"שלחו אותי לכלא בגלל מדבקה. זה מזכיר את מה שקורה ברוסיה"

"זו היתה תגובה רגשית למקום המתועב הזה שלא אמור להתקיים בשום חברה". אנדריי קרז'נובסקי (צילום: עומרי ערן ורדי / אקטיבסטילס)

פעיל השמאל אנדריי קרז'נובסקי הוחזק במעצר במשך חמישה ימים, לאחר שתיעד את עצמו בסוף נובמבר מדביק מדבקה עם הכיתוב Free Palestine במצפה בשדרות המשקיף על צפון עזה החרבה.

קרז'נובסקי נעצר בחשד "לביצוע עבירות השחתת פני מקרקעין והתנהגות העלולה לסכן את שלום הציבור", אף שהמדבקה הוסרה אחרי ימים בודדים, טרם הגעת השוטרים למקום, ולא "סיכנה" את שלומו של איש. נראה, על כן, כי מעצרו הוא שלב נוסף בחיסול חופש הביטוי של פעילי שמאל בישראל.

בפרסומים השונים לפני שנעצר, ובמכתב ששלח שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף למפכ"ל המשטרה דני לוי, נטען כי קרז'נובסקי הדביק את המדבקה על "אנדרטה". בפועל, מדובר בנקודת תצפית שקיימת שנים, עוד לפני המלחמה הנוכחית, שאליה מגיעים תיירים, תלמידים, חיילים וסיורים מודרכים כדי לתצפת על צפון עזה. במקום יש שלט זיכרון לשילה כהן, אך קרז'נובסקי הדביק את המדבקה על קורת עץ ולא על "אנדרטה", כפי שניתן היה להבין מהפרסומים בתקשורת.

Israelis bring school field trips to Sderot to watch the genocide live.

In front of the binoculars there is a trashcan, so that small children can stand on it and take a closer look. pic.twitter.com/4HW0UlJKnE

— Andrey X (@the_andrey_x) November 30, 2024

קרז'נובסקי פרסם את הסרטון ב-30 בנובמבר בעמודים שלו ברשתות החברתיות; ב-3 בדצמבר פרסם עיתונאי "הקול היהודי" את הסיפור; למחרת הוא פורסם ב"ישראל היום"; ב-9 בדצמבר השר גולדקנופף שלח את המכתב למשטרה; המעצר התרחש ב-12 בדצמבר, יום חמישי בערב, על ידי שוטרים בלבוש אזרחי בבית קפה במרכז תל אביב.

ביום שישי הורתה שופטת בבית המשפט באשקלון לשחררו, אך אישרה למשטרה עיכוב ביצוע כדי להגיש ערעור. הדיון בערעור התקיים ביום ראשון בבית המשפט בבאר שבע, שם התווסף חשד בתקיפת שוטרים בעת המעצר, שבגינו השופט האריך את מעצרו של קרז'נובסקי עד יום שני. לבסוף שוחרר בערבות, עם הרחקה ל-30 יום מ"אתרי הנצחה".

"בהתחלה כתבו מקום קדוש, אחרי זה אתר הנצחה, ואחרי זה גל-עד. אבל לא מדובר בקבר, באנדרטה או באתר הנצחה", אמר עו"ד שחאדה אבן ברי בדיון בערעור ביום ראשון. "מדובר בתצפית על גבעה, שלידה יש סככה, ונטען שהוא הדביק מדבקה קטנה של כמה סנטימטרים. התצפית צופה לכיוון ג'באליה, כל מי שעולה לשם רואה מה קורה בעזה". עורך הדין ציין גם את הרקע הפוליטי למעצר: "נכון, הוא פעיל שמפריע למתנחלים. הם לא רואים בעין יפה שהוא מצלם את הפעולות שלהם בשטחים".

קרז'נובסקי (שמכונה ברשתות אנדריי X), בן 26, הגיע לישראל לאחר שנמלט מרוסיה מחשש להתנכלות פוליטית בפברואר 2022. בשנה וחצי האחרונות הוא פעיל בגדה המערבית, בין היתר בנוכחות מגינה בקהילות בסכנת גירוש בגדה המערבית. הוא מתעד, נוסף על כך, את אלימות המתנחלים והצבא. בחודשים האחרונים הוא נמצא כמעט כל הזמן בגדה.

בראיון לאחר שחרורו ממעצר הוא מתייחס להגעתו לשדרות ופרסום הסרטון מהתצפית, מתאר את מה שעבר במשטרה ובזמן המעצר, מסביר מדוע לדעתו הוא נרדף, ומגיב להאשמות שהופיעו בתקשורת, בכך שהוא "סוכן כאוס רוסי".

אתה יכול לספר על הסרטון שפרסמת מנקודת התצפית על עזה?

"זה דיווח שעשיתי במיוחד על נקודת התצפית בשדרות, ששמעתי עליה הרבה. הלכתי לשם, והמקום הזה, הוא הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי שיהיה. אני זוכר שיום לפני שהלכתי לשם חשבתי לעצמי, אוקיי, אני יודע שאמורה להיות שם משקפת, אני יודע שזו אמורה להיות גבעה שממנה צופים על עזה, אבל אין סיכוי שהמשקפת הזאת היא מה שאני רואה על העמוד. אין סיכוי שאפשר לשלם כסף כדי לצפות בזה. זה מטורף מדי, יותר מדי לא אנושי. אבל כן, זה בדיוק מה שזה. והעובדה השערורייתית שהם מביאים לשם טיולי בית ספר, ידעתי שזה קורה, אבל לא חשבתי שאתקל באחד כזה. מסתבר שזה ממש נפוץ. והיו אנשים בעמדת התצפית כל הזמן שהיינו שם.

"זה אחד מהדברים הכי חשובים מוסרית שראיתי, ולכן צילמתי דיווח על זה והדבקתי מדבקת Free Palestine על העמוד של הסככה במקום. כשפרסמתי את הסרטון, הוא קיבל הרבה תשומת לב, כי כל הרעיון הזה של נקודת תצפית שמאפשרת לצפות על רצח עם הוא פשוט מטורף לגמרי. ומה שממש שיגע אותי זו העובדה שיש פח זבל מול המשקפת כדי שילדים קטנים יוכלו לעמוד עליו ולצפות על עזה בוערת.

"אפילו שזו הנקודה הכי קרובה לעזה, היא מרגישה מאוד רחוקה, כי היא עושה לעזה דה-פרסונליזציה, מציבה מחסום בינך לבין המקום הזה שבו מתבצע ג'נוסייד. במובנים מסוימים, אתה יותר קרוב לעזה כשאתה מסתכל ממרחק גדול יותר בטלפון שלך על סרטונים שאנשים מעלים מהשטח".

"כל הרעיון הזה של נקודת תצפית שמאפשרת לצפות על רצח עם הוא פשוט מטורף לגמרי". ישראלים מביטים על צפון עזה מנקודת תצפית בשדרות (צילום: אורן זיו)

מה קרה אחרי שפרסמת את הסרטון והוא קיבל תשומת לב מהתקשורת ומפוליטיקאים מהימין?

"אחרי הפרסום ב'קול היהודי' התקשר אלי מישהו שהציג את עצמו כשוטר, ואמר לי לבוא לתחנת המשטרה בסלמה. לא הייתי אז בתל אביב. הוא אמר לי לבוא תוך שעה, אז התקשרתי לעורכי הדין שלי והם אמרו, 'אוקיי, לך'. אז הגעתי לתחנה בסלמה, והעברנו שעה וחצי בניסיון למצוא את מי שזימן אותי לשם. בסופו של דבר הם אמרו לי, 'התקשרנו לכל מי שהיה עשוי לרצות שתבוא לתחנה, אף אחד לא רוצה אותך, לך הביתה'.

"אני מניח שהשיחה שקיבלתי לא היתה מהמשטרה, אלא מאיזה ימני שניסה לגרום לי לצאת החוצה או לבזבז לי את הזמן, ושלח אותי למשטרה בתקווה שאעצר או משהו כזה. אבל יומיים לאחר מכן הייתי בבית קפה בשוק הכרמל עם חברים בלילה, ופתאום הותקפתי פיזית על ידי שני אנשים בבגדים אזרחיים שצעקו עליי שהם שוטרים. לא ראיתי דבר כזה, בדרך כלל מקבלים אזהרה מראש, והם לפחות מעמידים פנים שהם מנסים לתפוס אותך בצורה תרבותית לפני שהם מכים אותך. כאן הם מיד תקפו. יש לנו סרטון ממצלמת האבטחה שמראה את זה. אפשר לראות שאחד מהם מכה אותי בפנים שבע שניות אחרי תחילת האינטראקציה בינינו.

"מסתבר שזה היה מבצע שלם. הוא (המכה) ושוטר נוסף הגיעו משדרות. הם עקבו אחרי הטלפון שלי כדי לדעת איפה אני נמצא, והגיעו לשם במכונית לא מזוהה ובבגדים אזרחיים כדי לתפוס אותי ולקחת אותי לשדרות. וזה מה שהם עשו, הם תפסו אותי, דחפו אותי למכונית בזמן שהם תוקפים אותי, והסיעו אותי לקצה השני של המדינה".

לאן הם לקחו אותך אחרי תחנת המשטרה?

"הם לקחו אותי לכלא באשקלון ללילה ולבית המשפט בבוקר. בארבעת הימים הבאים נגררתי לבתי משפט ובתי כלא שונים, והייתי בכמה תאים בכלא באשקלון, בכלא בבאר שבע ובבית המשפט בבאר שבע. בית המשפט הראשון פסק לשחרר אותי, אבל המשטרה ערערה והחזיקו אותי עוד יומיים. בית המשפט השני פסק להחזיק אותי עוד יום, והשלישי שחרר אותי בערבות".

איך היתה החוויה שלך בכלא?

"הסוהרים התייחסו אליי רע. כל הזמן פחדתי שיקרו דברים עם אסירים ימנים. פגשתי יותר מ-100 אנשים בזמן הזה, אז כן, קרו דברים, היו הרבה עלבונות, בעיטות, דחיפות. חלק מהסוהרים ניסו לגרום לזה שהשהות שלי שם תהיה מאוד לא נוחה.

"השיטה עובדת סביב עינוי פיזי ופסיכולוגי בלתי פוסק של כל מי שנלכד בה בכל רגע, וזה יעיל למדי. קל לדבר על משהו שאנחנו מכירים, כמו לקבל מכות בתחנת משטרה, או ששוטרים מפשיטים אותך, או שמונעים ממך אוכל ומים. כל הדברים האלה קרו, הם היו שם, אבל החלקים הקשים ביותר בשבילי היו דברים שקשה יותר לנסח, שקשורים לעובדה שהמקום הזה מפשיט את האסירים מהאנושיות שלהם. זו לא תחושה מופשטת, זו חוויה מאוד קונקרטית, מאוד מוחשית, של הפיכה לאובייקט, ששוללים ממך את האוטונומיה ומזיזים אותך בין מדפים. וזו עוד הגרסה המרוככת, הנחמדה יותר, של כלא ישראלי, לעומת מקומות כמו מגידו ושדה תימן".

כשפרסמת את הסרטון, חשבת שהוא יגרום לתגובות כאלה?

"לא יכולתי לצפות שאגיע לכלא. ציפיתי שתהיה תגובה להצהרה Free Palestine, אבל לא חשבתי שחלקים גדולים בתקשורת הישראלית ידווחו על זה ויצטטו את אתר המתנחלים 'הקול היהודי'. זה עיוות של הנרטיב, לדבר על אנדרטה כלשהי שהם תקעו על ראש גבעה. זה ברור מאוד מהסרטונים שהעליתי ומהטקסט שכתבתי, מכל מה שהגיע מהצד שלי, שאני לא אומר כלום על האנדרטה, שאני לא שם את המדבקה על האנדרטה אלא על עמוד, שזה לא מה שהדיווח שלי מתמקד בו.

"הדיווח שלי התמקד בנקודת התצפית שמאפשרת לראות את הג'נוסייד שישראל מבצעת, ואז דיווחים על זה מספרים שהדבקתי מדבקה על קבר של חייל, ושרים שולחים איימילים אחד לשני. אז לא, לא חשבתי שזה יגיע למקום הזה בצורה הזאת. אין לי יותר מדי מה לעשות נגד זה, והסיפור הזה יצא לגמרי משליטתי, במיוחד מול רמת האחדות של המערכות האלה – עיתונאים מהימין, הממשלה, המשטרה ובתי המשפט. המערכות האלה יוצרות לולאת משוב של מידע, שמוצג בדרך שבה הן רוצות להציג אותו".

חשבת אולי לפרסם את הסרטון בלי הצילום שלך מדביק את המדבקה, ששימש נגדך?

"ברור שזה היה סיכון גדול יותר שהוביל בסופו של דבר למה שקרה. אני חושב שהסיבה שעשיתי את זה ככה היתה אישית מאוד. המקום הזה, עם נקודת התצפית הזאת, השפיע עליי פסיכולוגית. כמו שאמרתי קודם, ידעתי שהוא שם, אבל לא האמנתי עד שלא ראיתי אותו בעיניים. המדבקה היתה הפגנת סולידריות עם הפלסטינים שיכולתי לצפות בהפצצות עליהם מהצד השני של הגדר, ותגובה רגשית למקום המתועב הזה שלא אמור להתקיים בשום חברה. ובכלל, כשאני מפרסם את הדיווחים שלי, כשאני מצלם את עצמי, זה מגדיל את רמת הסיכון, כי ימנים מזהים אותי ברחוב וכו'. אני מוכן לקחת על עצמי חלק מהסיכונים האלה".

אתה חושב שהמעצר הזה, וההתקפות מצד התקשורת הימנית והשרים, קשורים לפעילות שלך בגדה המערבית?

"אני בטוח שהם לא היו עושים את זה אם הייתי סתם אדם אקראי. באופן כללי הלחצים עליי ועל העמיתים שלי התגברו בחודשים האחרונים. באוקטובר נעצרתי ביחד עם קולגות ישראלים ובינלאומיים, לקחו אותנו לבסיס צבאי וכיסו לנו את העיניים, 'כבוד' שבדרך כלל שמור רק לפלסטינים. ועכשיו שלחו אותי לכלא בגלל מדבקה. זה מזכיר מאוד את מה שקורה ברוסיה. זה עדיין לא עד כדי כך גרוע, כי ברוסיה אפשר לקבל תקופת מאסר משמעותית בגלל מדבקות, אבל העובדה שאפשר להגיע לכלא בגלל מדבקה היא משהו מאוד טיפוסי לרוסיה".

>> בנבכי המנגנון של בן גביר לגירוש הפעילים הבינלאומיים

מה התגובה שלך להאשמות בתקשורת שאתה "סוכן כאוס רוסי"?

"להאשים אותי שאני מרגל רוסי זה דבר מגוחך מאוד. הסיבה היחידה שאני נמצא כאן היא שעזבתי את רוסיה אחרי הפלישה לאוקראינה. לא הרגשתי בטוח שם וחששתי שמתישהו ירדפו אותי בגלל העבודה שלי והדעות שלי. אחת הפעולות הראשונות שאני והעמיתים לשעבר שלי ב-KOMPASS (ארגון מדיה ואקטיביזם של רוסים ואוקראינים שעוסק בישראל-פלסטין; א"ז) עשינו היתה לרסס את שגרירות רוסיה בצבע אדום. ראיינתי אנרכיסטים שפוגעים במסילות רכבת שעליהן מועברת אספקה לצבא הרוסי באוקראינה. לפני שהתחלתי לעשות את מה שאני עושה היום, עסקתי במיוחד בהתנגדות לאימפריאליזם הרוסי באוקראינה. ועכשיו יש ימנים קיצונים בישראל שחוזרים על הטענה הזאת".

"רוסיה היא פשוט סוג של דיקטטורה פשיסטית קלסית, ואילו ישראל היא מדינת אפרטהייד". ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בירושלים (אבי אוחיון, לע"מ)

ראיתי בכמה תגובות שאנשים קוראים "לגרש" אותך לרוסיה.

"קיבלתי איומים ברצח במשך שנה, ויש גם אנשים שכותבים על גירוש, שזה ממש מצחיק. מצד אחד, טוענים שאני יהודי, ולכן לפי תפיסת העולם שלהם זה נותן לי זכות טבעית להיות כאן. יש מתנחלים שלמרות השנאה שלהם לפעילי זכויות אדם, כל זמן שהפעילים יהודים הם מכירים בזכותם להיות כאן, סוג של אולטרה לאומנות מבוססת דם. מצד שני רואים את ההיפך, את תפיסת העולם הזאת מתרסקת עם הקריאות לגירוש, אבל יש גם קריאות לתלייה פומבית, לכיתת יורים, איומים לשבור לי את הברכיים, כל הדברים הנפלאים האלה שאני קורא ושומע כל יום כי מספר הטלפון שלי פורסם בפומבי".

אתה חושב שתוכל לחזור לשטח?

"אני יודע שהלחצים עליי יימשכו. נפתחו נגדי 10 תיקים בשנה האחרונה. זה לא הסוף. לגבי רוסיה, לא חזרתי לרוסיה פיזית מאז תחילת המלחמה כי אני לא מרגיש שם בטוח. אני חושב שיעצרו אותי ויזרקו אותי לכלא אם אגיע לשם. מדינת ישראל עובדת קצת אחרת, כי רוסיה היא פשוט סוג של דיקטטורה פשיסטית קלסית. ישראל היא מדינת אפרטהייד. אם אתה פלסטיני, המצב שלך גרוע יותר מאשר ברוסיה, אבל אם אתה ישראלי, אתה מקבל דמוקרטיה אירופית סטנדרטית. אבל אני רואה את זה מתפרק במהירות. אני חושב שהסיפור של המעצר שלי חורג ממה שקרה לי, שזה סוג של תמרור אזהרה למה שמכונה הבומרנג האימפריאליסטי, כשהשיטות שבהן משתמשת יישות קולוניאליסטית נגד הנכבשים מחלחלות גם לתוך הבית. אני מתכוון לחזור לעבודה, אבל אני לא יכול לצפות מה הם יעשו בהמשך".

פנינו למשטרת ישראל בבקשת תגובה, היא תתפרסם אם וכאשר תתקבל.