newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שישה עצירים מנהליים פתחו בשביתת רעב

חמישה מהם שובתים רעב כבר שבועיים, השישי שובת במשך שבוע. הם דורשים לעמוד למשפט או להשתחרר. על פי נתוני שב"ס, בבתי הכלא הישראלים מוחזקים 344 עצירים מנהליים

מאת:

שישה עצירים מנהליים שובתים רעב ברגעים אלה בבתי הכלא הישראלים. הם נעצרו לפני חודשים רבים, נחקרו על ידי מנגנוני הבטחון הישראלים, והושמו בכלא מבלי שהואשמו בדבר ומבלי שניתנה להם אפשרות להגן על עצמם. חמישה מהם הפסיקו לאכול ב-20 לאוגוסט, לפני 14 ימים, אז הוכנסו לבידוד בכלא "אלה" שבדרום, אך למרות זאת שב"ס לא הכיר בשביתתם בטענות שונות, כולל העברתם בין בתי כלא, עד עשרה ימים מאוחר יותר.

לטענת שב"ס, חמשת השובתים הם פעילי החזית העממית, ארגון שאנשיו המוחזקים בבתי הכלא הישראלים נתונים בחודשים האחרונים להרעה בתנאי כליאתם עד שמנהיג הארגון, אחמד סעדאת, איים אף הוא בשביתת רעב.

> גם האסירים הפוליטיים היהודים ששבתו רעב בעיראק היו מחבלים?

"בני חזק ולא יישבר". אמו של עלאן בהפגנה מול בית החולים סורוקה אתמול צילום: אבי בלכרמן

אמו של שובת הרעב מוחמד עלאן בהפגנה מול בית החולים סורוקה צילום: אבי בלכרמן

ואלה שמותיהם:

1. נידאל אבו עקר, עיתונאי תושב מחנה הפליטים דהיישה בן 48, נשוי ואב לשלושה ילדים, נעצר ביוני 2014 ומעצרו המנהלי הוארך כבר שלוש פעמים. במצטבר בילה כ-13 שנים בכלא הישראלי, חלקן הגדול במעצר מנהלי בלא שהואשם בדבר.

2. שאדי מעלי, תושב דהיישה בן 39, נשוי ואב לחמישה ילדים, יעצר יחד עם נידאל אבו עקר ביוני 2014 ומעצרו המנהלי הוארך כבר פעמיים ברציפות. במצטבר בילה 12 שנים בבתי הכלא הישראלים בתקופות שונות, חלקן במעצר מנהלי.

3. ע'סאן זוואהרה, גם הוא תושב דהיישה בן 34, נשוי ואב לשלושה ילדים, נעצר באוגוסט 2014 ומאז מוחזק במעצר מנהלי. בעברו בילה חמש שנים בכלא הישראלי, חלקן במעצר מנהלי.

4. בדר רזה, רווק תושב שכם בן 27, נעצר במאי 2014 ומאז הוארך הצו המנהלי להמשך מעצרו ללא משפט שלוש פעמים.

5. מוניר אבו שראר, רווק תושב דורא בן 32, נעצר ביולי 2014 ומאז מוחזק בצו מנהלי, בעבר כבר נעצר בצו מנהלי ושוחרר.

אל חמשת העצירים השובתים הצטרף לפני שבעה ימים עציר נוסף, בילאל דאוד, העצור ללא משפט מחודש מרץ ושמוחזק כעת בבידוד בכלא מגידו.

שביתתם של העצירים נמשכת בצל האיום של חוק ההזנה בכפיה, וככל שהיא תמשיך ותתקדם, כך יגבר האיום לשימוש באמצעי הקשה הזה.

על פי נתוני שב"ס שהגיעו לארגון "בצלם", נכון לסוף חודש יולי 2015, מוחזקים בבתי הכלא הישראלים 344 עצירים מנהליים, מהם 341 פלסטינים תושבי הגדה המערבית, שניים המוגדרים "בינלאומיים", ואחד תושב ישראל.

השביתה הקודמת, זו של העציר המנהלי לשעבר מוחמד עלאן הסתיימה כשנכנעה המדינה לדרישתו וצו המעצר המנהלי נגדו הוקפא בפקודת בית המשפט העליון, לאחר שמצבו הפיזי הדרדר והוא איבד את הכרתו. עם זאת, המחיר ששילם עלאן היה גבוה, ועדיין לא ברור היקף הנזק הרפואי הקבוע שנגרם לו. כמו במקרה של עלאן, דרישתם של העצירים המנהליים השובתים היא פשוטה: לעמוד למשפט או להשתחרר, כפי שראוי לעשות בכל מדינה הרואה את עצמה מדינת חוק.

> המעצרים המנהליים של המתנחלים הם רק חימום לקראת חוק הטרור החדש

כרזה עם תמונות חמשת העצירים המנהליים ששובתים רעב מזה שבועיים שהפיץ "מועדון האסיר הפלסטיני"

כרזה עם תמונות חמשת העצירים המנהליים ששובתים רעב מזה שבועיים שהפיץ "מועדון האסיר הפלסטיני"

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ההורים בעזה מתמודדים עם הסיוטים הכי גרועים שאפשר להעלות על הדעת. אב ובתו בח'אן יונס, עזה, לאחר הפצצה ישראלית, 13 ביולי 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

אני, פלסטיני מיפו, רואה מה קורה בעזה וחרד לגורל לבתי

כל תמונה של אב פלסטיני האוחז בגופו חסר החיים של ילדו מזכירה לי את הסכנה המאיימת על בתי. אם המלחמה לימדה אותי משהו, זה האמת העצובה שחיי ילדינו הם חסרי ערך. היא מציבה אותנו בפני דילמה בלתי אפשרית: להישאר במולדת או להגן על ילדינו במחיר של פליטות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf