שיר מפרסית: הארה
מאת ז'ילא מוסאעד
החבל חונק
את גוף האהבה
מושך אותה מטה ממרומיה
מלפף, מתלפף
עמוד תליה
עמוד תליה
עמוד תליה
הורידו את הגופות
סִפרו
סִפרו
סימני החבל
על צווארה העדין של האהבה
פתחו את ידיה
היא רצתה לכתוב דבר מה
אני אורגת
אתה פורם
אני תופרת
אתה משסע
האמת נקשרה בסבך החבל
כדי שהחיזיון יוכל לפסוע בשלווה
כדי שייוולד הסוד
כדי שהדמיון יעלה על גדותיו
כדי שייברא אלוהים
אני הנקתי מחלב רחמַי
אתה פצעת
אני שרתי
אתה צעקת
אני שאלתי
אתה בראת נביאים
אני שאלתי
אתה הראית לי גיהינום
אתה נלחמת
אני ילדתי
אתה הרגת
אני ילדתי
המלחמה שעשועיך
האהבה חלוני
כעת הירגע
לא נותר עוד הרבה זמן מהזמן
המַראה שלך בידי
הבט בה
הבט
זאת היא דמותך
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן