newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיר מפרסית: אני לא רוצה עוד לקרוא עיתונים

מאת ז'ילא מוסאעד

תרגום:

אני לא רוצה עוד לקרוא עיתונים
המילים מהלכות עלי אימים
המוות תלוי מטורים מאונכים ומאוזנים
הכתר על ראשי הנכבדים
עשוי שלמונים
והכותנות שלגופם
מעור עניים
אני לא רוצה עוד לקרוא עיתונים

העולם אוחז באת חפירה
כורה במו ידיו את קברו
ואנו משקרים זה לזה בחדוות שיכורים
כאילו לא ידענו מעולם
טעמה של אמת
מצננים במניפה את משמנינו
שלא נטבע בזיעה
מגבירים את קול מקלט הרדיו
שלא נשמע את יללתם
של אלה שתרופתם טמונה לנו בכיס

חסרי כבוד אנחנו
בזויים
עוצמים את עינינו
כשעורפים את ראשו של אחינו
מבתרים את בטנה של אמנו
ומעמידים את אחותנו למכירה
מזה ארבע מאות שנים
נמלטנו מציפורני האימה של הסוּנה החַנַפית
אל חיקה הנוקשה, העיוור של השיעה
כדי להישחק עד דק בחסות הבלים
מבכים את מותו של חוסיין
ונוטשים את עוללינו בקרן רחוב
מתפללים
נודרים
ונשבעים לחזור למוטב
בשפה שאיננו מבינים
אני לא רוצה עוד לקרוא עיתונים

על גגו של איזה כוכב לכת
עלי להציע את מיטתי
כדי לא לשמוע יותר
זעקות אנשים
הבט בירחה של האם
המנקב תנוכי כוכבים
כדי שגורלות בני האדם
ישמשו עגילים

אני רוצה ללקות בשכחה
ולא לזכור שהאדם
הוא הקשה בחומרים

הלווייתו של שוטר מג"ב יאזן פלאח בכפר כסרא סמיע (אורן זיו)

הלווייתו של שוטר מג"ב יזן פלאח בכפר כסרא סמיע (אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf