newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאחורי הקלעים של הפעילות למען חיים משותפים בישראל

גם כשרוצים לעבוד ביחד למען שינוי היחסים בין יהודים לערבים בארץ לא נעלמת התחרות על המשאבים ועל עיצוב התודעה. לפעמים היא רק מתחדדת. ספר חדש של שולי דיכטר, מנכ"ל העמותה שמפעילה את בתי הספר הדו-לשוניים, חושף את האתגרים האלה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: שני פייס

'הוא הגיע, אני לא יודעת מאיפה, ובידו אקדח ארוך קנה', המשיכה סמירה, יושבת דרוכה על קצה הכיסא, ידיה מורמות כמכוונות אקדח כלפי מעלה, ועין אחת מביטה בין כוונותיו. 'הוא כיוון כלפי מעלה, ו… בום!' כופפה אחת אצבעה כלוחצת על ההדק…

הסיפור הזה, שנתן לספרו של שולי דיכטר את שמו, "מבעד לכוונות הטובות", מעיד על ייחודיותו – הספר מספר את סיפורם של אנשים בעלי כוונות טובות ושאיפה לבנות חיים משותפים של יהודים וערבים בישראל, אך אינו מטשטש את האיבה והמתח הנלווים ליחסים בין יהודים לערבים, גם כאשר כל הכוונות הן טובות ואפילו האינטרס משותף לכאורה.

בסיפור "מבעד לכוונות הטובות" מגולל דיכטר את סיפורה של סמירה, ששיתפה קבוצת עבודה יהודית-ערבית בתושייתו של אביה, שהרג נחש מסוכן. "'אבא שלי היה קנאס. נו, איך אתם אומרים קנאס בעברית? צלף. כן, צלאף', אמרה בשוותה למילה צלצול ערבי, ומבטה מופנה אליי", כותב דיכטר. "היא לכסנה מבט אל שותפי כאומרת: הפסק לחשוף כאן את חולשותינו. אנחנו לא צריכים את הטובות שלהם כדי לסדר את עניינינו. מה איתך? תראה להם שגם אנחנו יודעים לירות כשצריך!"

בסכסוך הישראלי-פלסטיני איום האקדח אינו מרפה לרגע. האלימות וההרג הם שגרה נוראה זה עשורים רבים. אך בחברה האזרחית בישראל, בה יהודים וערבים פועלים יחד למען שוויון וצדק באמצעים לא אלימים, מה מקומו של הנשק? סיפור הצלף מעורר שאלות קשות, כמו הספר בכללותו.

למה שהילדים יעשו את העבודה השחורה?

שולי דיכטר, פעיל ותיק ובכיר בחברה האזרחית, הוא איש הקיבוץ הארצי, יליד מענית בעמק חפר. קיבוצו, הוא מספר, הוקם ב-1942, ובילדותו שמע ושוב ושוב פסקה חגיגית שכתב הקיבוץ הארצי לרגל הקמת הקיבוץ: "נתקע טריז לתוך ההרים שהטילו אימה בימי המאורעות ונתנו מחסה לקני מרצחים". התיישבות מגויסת ואדמה כסלע המחלוקת העיקרי הן שתיים מנקודות המוצא של הסכסוך, שאת זרועות הכאב שהן שולחות עד היום מתאר הספר. האם, בתנאים שנוצרו ונתקבעו עם חלוף עשורים רבים, יש סיכוי לחברה אזרחית משותפת?

> הביקורת של חנין זועבי על המסגדים: הגנה על נשים או שחיתת פרות קדושות?

צעדת קהילת בתי הספר הדו-לשוניים "יד ביד". (אורן זיו/אקטיבסטילס)

צעדת קהילת בתי הספר הדו-לשוניים "יד ביד". (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הסיפורים, שלוקטו ועובדו מזיכרונות של שלושה עשורי פעילות משותפת בחברה האזרחית, מספרים את הקושי. הספר ממחיש כיצד פעולה משותפת נתקלת שוב ושוב בהתנגשות על חלוקת המשאבים – הן אלה התודעתיים, הכוללים מתן שמות למקומות טבעיים כנחלים והרים ולערים ולרחובות, קביעת לוח השנה הרשמי, ההמנון, השפות הרשמיות וכדומה; והן אלה החומריים. אחד הסיפורים מתאר את כישלונו של ניסיון להקים קניון משותף על קרקע קיבוצית, בשל אי הכרה של השכן הערבי בזכותו של הקיבוץ על הקרקע. למרות הרצון הטוב של הקיבוץ לחלוק בהכנסות הקניון, הנציג הערבי העדיף לוותר על ההכנסות כדי שלא לתת הכרה בעוול הפקעת האדמות.

דיכטר, שהחל את דרכו המקצועית כמחנך ומנהל כיום את עמותת "יד ביד", שמפעילה את רשת בתי הספר הדו-לשוניים, אינו מהסס להציב סימני שאלה גם על התקווה שחינוך הוא שיביא את השינוי המיוחל. הסיפור "חומר למבוגרים בלבד" מספר על מפגש שתכנן בין כיתה בבית הספר הקיבוצי לכיתה מהכפר הערבי השכן. המפגש תוכנן בקפידה, כפתח לסדרת מפגשים קבועה ומתמשכת, שנועדה להפוך לחלק מתכנית הלימודים של בתי הספר. הילדים הוכנו למפגש, והמורים, שולי וזוהייר, עבדו יחד לקראתו. כך התקיימו תנאים מקדימים רבים למפגש דו-לאומי מוצלח בשדה החינוכי.

אלא שהמציאות שמחוץ לבתי הספר התערבה. בעקבות סכסוך על שטחי מרעה, נעצרו שני רועים: יהודי וערבי. קיומו של המפגש הוטל בספק, והמחנכים היו במתח רב. רק יום לפני המפגש שוחררו הרועים והוחלט לקיימו. אלא שאז, מספר דיכטר, פנה אליו אחד הילדים שהתנגד למפגש ושאל: "תגיד, למה אנחנו, הילדים, צריכים לעשות את מה שאתם, המבוגרים, נכשלים בו? […] תסתדרו קודם אתם, ואחר כך אנחנו ניפגש איתם. למה אנחנו דווקא צריכים לעשות את העבודה השחורה?"

יש ציונות אחרת

למרות כל אלה, וכפי שמעידה כותרת המשנה של שמו, "מתווה לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל", זהו איננו ספר של ייאוש והרמת ידיים מהתקווה לשותפות בין יהודים לערבים. בתחום החינוך דיכטר פורס את תפיסתו כמנכ"ל רשת בתי ספר דו-לשוניים, שלהם תפקיד חשוב בהובלת שינוי, כל עוד המבוגרים בקהילה הם המתווים לילדים את הערכים שלאורם יתחנכו, באמצעות שותפות הדוקה ביניהם המשמשת דוגמה לילדים. הספר מתמקד בתפקידם של ההורים, אך קשה להמעיט בערכם של מורות ומורי "יד ביד" ובתי הספר הדו-לשוניים האחרים בישראל, "נווה שלום/וואחת אל-סלאם" ו"הגר" בבאר שבע, כסוכני שינוי.

בתחום הפוליטי דיכטר מתווה הצעה לניסוח מחדש של הציונות כ"ציונות אזרחית", שעיקרה אזרחות שוויונית כעיקרון המסדיר את שייכותם של אנשים למדינה. זהו מצב שונה באופן מהותי מהאזרחות בישראל כפי שהיא מפורשת ביחסי הרוב והמיעוט בחיי היומיום, שתוצאתה – במשתמע מסיפורי הספר – שיתוק היכולת לפעול יחד לשינוי אמיתי.

דיכטר מציע חלופה למצב האזרחי הנהוג כיום, מצב של יחסי שליטה ואדנות של היהודים כלפי הערבים, שהיפוכו הוא שליטה ערבית על מיעוט יהודי. הוא קורא לשוויון ביחסי הכוח ולחלוקה ממשית בנכסים הפוליטיים, החומריים והתודעתיים. זוהי הצעה שאיננה פשוטה לביצוע, ותרומתה של החברה האזרחית לקידומה היא בהמשך בניית האמון בין יהודים לערבים, שבלעדיו לא ייכון חזון משותף.

> מה ישראלים יודעים על הנכבה?

טקס יום הזיכרון המשותף, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

טקס יום הזיכרון המשותף, תל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ללמוד מיהודי ארה"ב

השיתוף בקשיים ובתקוות לאורך המסע לעבר שותפות ושוויון הוא הזמנה ללמידה וקריאה לפעולה עבור החברים לדרך. הייאוש, לפי דיכטר, הוא מכשלה יעילה נגד כל שינוי. לעג הפילוסופים לכישלונות המאבק לשינוי מחליש את הפעילים ופוגע ביעילותם. יהודים וערבים הפועלים לשינוי, אומר דיכטר, מנסים "להסיט את האנייה הישראלית הכבדה מנתיבה השגוי אל נתיב הקרוב יותר להשקפת עולמנו המוסכמת". החתירה מתבצעת במשוטים קטנים, ומשיגה לכל היותר שינוי מסוים בכיוון האנייה, ולא את היפוך כיוון השיט שלה במאה ושמונים מעלות.

אך העשייה המשותפת היא כשלעצמה רבת ערך למשתתפיה, המרחיבים את אופק המציאות שבה הם חיים ומרחיבים את קהילתם, ולחברה הישראלית, כדגם חלופי ואפשרות בת קיימא למציאות שאיננה מושתתת על הפרדה ועל שנאה.

דיכטר קורא גם ליהודי ארה"ב להתחייב לשיתוף פעולה ערבי-יהודי בישראל, בה במידה שהם מחויבים לשיתוף פעולה של קהילותיהם עם שכניהם הלא-יהודים. בארה"ב, כותב דיכטר, בכל קהילה יהודית פועלת "ועדה לקשרי קהילה" למען שיתוף הפעולה בין היהודים לשכניהם, למען עתידם של היהודים במדינה. אותו היגיון, הוא טוען, צריך להנחות את היהודים בישראל לקידום יחסי קהילה בינם לבין שכניהם הערבים.

הספר הזה הוא הזמנה נדיבה להיכרות מבפנים, ומאחורי הקלעים, של נבכי הפעילות היהודית-ערבית המשותפת בישראל. סיפוריו המרתקים סוחפים אל פרטי הפרטים המורכבים של החיים המשותפים בישראל, והוא תורם תרומה חשובה לדיון על אפשרויות העתיד המשותף בין ישראלים-יהודים לפלסטינים.

"מבעד לכוונות הטובות: מתווה לחיים משותפים של יהודים וערבים בישראל" , מאת שולי דיכטר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, 2014, 163 עמודים

שני פייס היא עמיתה בבית הספר למנהיגות חינוכית של מכון מנדל, ד"ר ללימודי המזרח התיכון, בוגרת אוניברסיטת אוקספורד. ספרה Palestinian NGOs in Israel: The Politics of Civil Society פורסם ב-2006.

> צעדת בתי הספר הדו-לשוניים: בלונים ופירורים של אנושיות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אחמד טיבי בארוע של הרשימה המשותפת בתל אביב, 23 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

אחמד טיבי בארוע של הרשימה המשותפת בתל אביב, 23 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

היהודים שמצביעים למשותפת: "הם מציעים תקווה"

הרשימה המשותפת קיימה באחרונה אירועים רבים לקהל דובר עברית שבהם השתתפו יותר מאלף איש, וסקר מראה כי שיעור ההצבעה לרשימה עשוי להגיע ל-5% ממצביעי השמאל היהודי. "בשיח של ההסתה, הקול השפוי מגיע דווקא מהמשותפת", אומר צעיר שהצביע כחול לבן בבחירות הקודמות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf