מה ישראלים יודעים על הנכבה?

הנכבה היא חגיגה דתית ערבית או אולי אבן גדולה - אלו היו חלק מהתשובות שקיבלו יוצרי סרטון ששאלו תל-אביבים מהי הנכבה. כיצד יכול מושג להכיל כל כך הרבה כאב לקבוצה אחת ובו זמנית להיות חסר משמעות עבור קבוצה אחרת, שבחלקה אחראית ליצירת הסבל?

מאת:
השאירו תגובה
א א א

 כותבת אורחת: יארא דואני

צוות "דה-קולונייזר" יצא לבדוק מה ישראלים וישראליות יודעים על הנכבה, ומה העמדות בציבור לגבי זכות השיבה, ותיעד זאת בסרטון הווידאו "אז רגע, הנכבה זה…?". היה מאוד מעניין לשמוע את התשובות של הישראלים. מעניין ויחד עם זאת מטריד.

החלק המעניין הוא עצם הרעיון להסתובב ברחבי תל אביב ולראיין אקראית אנשים בנושא הנכבה וזכות השיבה. זהו גם צעד אמיץ מכיוון שקשה לדעת כיצד יגיבו ישראלים להעלאת הנושא. אני תוהה מה היו התשובות של מרואיינים שחיים בערים אחרות או בהתנחלויות.

החלק המטריד היה התשובות של א/נשים שלא היה להם מושג מהי הנכבה. כיצד יכול מושג, אירוע, להכיל סבל וכאב כה רבים לקבוצת אנשים אחת ובו זמנית להיות חסר משמעות עבור קבוצה אחרת, שבחלקה אחראית ליצירת אותו אירוע היסטורי? חשבתי כיצד היה יהודי מגיב למישהו שלא היה יודע דבר על השואה. איך היה מגיב אם מישהו היה עונה שהשואה היא חג יהודי או הילולה דתית, כפי שאמר אחד הישראלים בווידאו.

> יהודים מדרום אפריקה בטקס התנצלות על חלקם במחיקת כפר ערבי

רוב הישראלים חיים בבורות מוחלטת לגבי הנכבה והשיבה. האם עלי להאשים את מערכת החינוך הישראלית? האם אחראים לכך מי שאינם יודעים ולא טורחים לברר את האמת? מה מלמדים במערכת החינוך על לידתה של מדינת ישראל? האם מספרים לתלמידים שהאדמה היתה ריקה כשאבותיהם הגיעו לארץ, ולכן הם לא נאלצו לגרש אף אחד?

התשובות בסרטון נחלקו לשלושה סוגים. הראשון הוא חוסר ידיעה על הנכבה תוך מתן תשובות מטופשות. למשל שהנכבה היא חגיגה דתית ערבית, או יום של הערבים, או אבן גדולה. תשובות כאלה מעידות שהמשיבים לא שאלו את עצמם מעולם כיצד קמה מדינת ישראל. כשאותם אנשים נשאלו לגבי תמיכתם בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים, חלקם השיבו בחיוב.

הסוג השני הוא של אנשים שידעו במה מדובר אבל דומה שאינם מקבלים את מה שהם אומרים, שכדי להקים את ישראל עקרו וגרשו אנשים. היתכן שהם סבורים שזו הדרך שבה הדברים היו צריכים להתרחש? חלקם תומכים בזכות השיבה כל עוד אינה כרוכה בעקירת ישראלים. חלק אחר מתנגד לחלוטין לשיבת הפליטים הפלסטינים.

הסוג השלישי הם אלה שיודעים בדיוק מהי המילה ומה התרחש בנכבה. הם מודים במה שקרה, הם יודעים את משמעות המילה, ורובם תומכים בזכות השיבה בתנאי שלא תכלול עקירת יהודים.

כל אלה גרמו לי להבין איזו כברת דרך על הישראלים עוד לעבור בדרך ליקיצה מהחלום שלהם, שישראל היא מדינה דמוקרטית, אבל ליהודים בלבד. ישראל הצליחה ליצור בועה נוחה לאזרחיה היהודים, כשכל מה שהיא עושה נראה הכרחי ולטובתם. אני חוששת שאם ניתן היה לחזור לאחור בזמן הם לא היו משנים כלום במהלך ההתרחשויות שקרו.

ולמרות זאת, אני עדיין מקווה שאם היהודים היו יודעים בדיוק מה התרחש ב-1948 אולי היו חושבים ונוהגים אחרת היום. אחרי הכל הישראלים החיים בתל אביב אינם מייצגים את החברה הישראלית. אם אנחנו רוצים לדעת את התשובות האמיתיות בנושא אנחנו צריכים לשאול את אלה שחיים בהתנחלויות, בחברון, בפריפריה.

> ועדת האמת חשפה את הנכבה שנמשכת בנגב עד היום

יארא דואני בת 23 חיה בירושלים. היא למדה ניהול ספורט בברצלונה ועובדת ב-YMCA כרכזת נוער. אם תעזוב לזמן ארוך את הארץ, ישראל תשלול ממנה את הזכות לחיות בעיר. דה-קולונייזר היא מעבדת מחקר ואמנות המשמשת לניסוי ויצירת כלים שיאפשרו חיים משותפים לכל תושבי הארץ ופליטיה. היא הוקמה על ידי איתן ברונשטיין אפריסיו, מייסד זוכרות, וד״ר אלאונור מרזה, אנתרופולוגית שחוקרת את החברה הישראלית.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

חברי "יהודים נגד בוריס", קמפיין גראסרוטס שפועל להדחת ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון, בנובמבר 2019 (צילום: Jews Against Boris)

בין כאב לתקווה: הבחירה הקשה של יהודי בריטניה

בריטניה נמצאת כיום בתקופה המפולגת ביותר שלה מזה זמן רב. היהודים הפרוגרסיבים במדינה עומדים בפני בחירה בין מפלגת לייבור סוציאליסטית שמואשמת באנטישמיות לבין מפלגה שמרנית שמחזקת את הימין הקיצוני, ומתמודדים גם עם שסעים שנפערו בקהילה עצמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf