רדיפת האזרחים הערבים: "כ-100 סטודנטים בהליכים משמעתיים"

החברה הערבית הפלסטינית בישראל עדה בימים האחרונים למצב חסר תקדים של הגבלות ורדיפה, כשאנשים נעצרים או מושעים מלימודים על פרסום של כמעט כל דבר. המקרה הבולט השבוע היה מעצרה של הזמרת וחוקרת המוח, ד"ר דלאל אבו אמנה, ביום רביעי, בעקבות פוסט שבו כתבה "אין מנצח מלבד אלוהים". בינתיים שוחררה בתנאים מגבילים. בנוסף, נעצרה אחות בבית חולים בחיפה בגלל פרסום פוסט, ועוד עשרות שפרסמו פוסטים שלא תומכים בחמאס או בכל גוף אחר, רק קראו לעצור את המלחמה ולהפסיק להרוג ילדים.

בין כל אלה, הזירה של הסטודנטים באוניברסיטאות היא החמה ביותר, שכן העניין שם אינו רק מעצרים על ידי המשטרה, אלא גם רדיפה של הנהלות האוניברסיטה, גם על פרסומים תמימים ביותר, במה שנראה כניעה ללחץ מצד גופי ימין וסטודנטים אחרים. הרדיפה אינה רק בעקבות פרסומים, אלא מגיעה גם לציון לייק או אפילו מעקב אחר עמוד המפרסם פוסטים שמזדהים עם הסוגייה הפלסטינית.

"התקשרו אלי מהמכללה והזמינו אותי לפגישת הבהרה בגלל פוסטים שלי באינסטגרם ובפייסבוק שתומכים בחמאס. אין לי חשבון פייסבוק ואני לא מפרסמת כלום באינסטגרם. הם טוענים שיש סטודנטית שהגישה נגדי תלונה ושיש לה תמונות", סיפרה לי סטודנטית במכללת תל חי, שפנתה בבקשה לסייע לה להגיע לגורמים שאולי יוכלו לעזור.

"יש אווירה של שלטון צבאי לא מוכרז, שבה צעירים נרדפים על מילה, לייק או כל עמדה. זו האווירה הפשיסטית," כתב ח"כ ד"ר אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) בסטורי באינסטגרם. "אבל למרות זאת, העמדה שלנו היא נחרצות נגד הפצצות, פינוי והרג הילדים בעזה. הם לא ילדים ובני אדם בעזה?"

ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל הודיעה השבוע על הקמת ועדה מיוחדת למעקב אחר מקרים של סטודנטים שנתונים לרדיפה והטרדה מצד אוניברסיטאות. ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי קיימה גם היא ישיבת עבודה ותיאום כדי לעקוב אחר רדיפת הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ולתאם את המאמצים להתמודדות עם הסתה של גופים ואנשים מהימין, שמנצלים את המצב הביטחוני כדי להפעיל לחץ על מוסדות אקדמיים לגרש סטודנטים ערבים.

הוועדה המיוחדת מורכבת מנציגים מכמה מוסדות הפעילים בתחום, ובהם עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, מרכז אלמיזאן לזכויות אדם, "אקדמיה לשוויון", האגודה לתרבות ערבית, האגודה לזכויות האזרח, עמותת סיכוי-אופוק ועמותת אלמעאלי, בנוסף לנציגי ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, המועצה החינוכית הערבית, נציגי תנועות סטודנטים שונות ומרצים ערבים.

"אנחנו מדברים על כ-100 סטודנטים שזומנו לתהליכי שימוע, בירור, ועדות משמעות או אפילו הושעו, באוניברסיטאות ובמכללות. זה מספר גדול מאוד וחסר תקדים", אומר יוסף טאהא, סטודנט באוניברסיטת תל אביב שמרכז את ועדת ועדי הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות, שמוקמת בימים אלה בעקבות ישיבת ועדת המעקב. "דיברתי עם סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות ב-2014 (צוק איתן; ב"ז) ובתקופות מתוחות אחרות, ואף פעם לא היה מדובר על מספרים כאלה".

לדברי טאהא, "ננסה לעקוב אחרי רדיפות הסטודנטים ולפתח כלים להפעיל לחץ על האוניברסיטאות. במכללות המצב גרוע יותר לדעתי, מכיוון שהן בבעלות פרטית ואין להן בהכרח קשרים עם אוניברסיטאות בינלאומיות".

הסערה הנוכחית התחילה באוניברסיטת חיפה, שהודיעה כי השעתה שישה סטודנטים וזימנה סטודנטים נוספים לוועדות משמעת. קבוצת מרצים שלחה מכתב מחאה להנהלת האוניברסיטה, שהשיבה כי הסטודנטים שגורשו הביעו בבירור תמיכה באירועי ה-7 באוקטובר. הסטודנטים הכחישו. לדברי אחד מהם, "הם פירשו את הסולידריות שלי עם הילדים והקורבנות בעזה כתמיכה במעשי החמאס. הם לא קראו לי לשימוע או לבירור, אלא החליטו להשעות אותי לאלתר. אני לא יודע מה אעשה. אני מרגישה שהאוניברסיטה נכנעה ללחצי הימין, והיא כבר לא גוף שקשור לדמוקרטיה".

טאהא אומר ש"גם באוניברסיטת תל אביב זומנו כמה סטודנטים לבירור והורחק סטודנט תושב הגדה המערבית, שלמד באוניברסיטה במסגרת תוכנית בינלאומית; ובבאר שבע לפחות ארבעה סטודנטים הוזמנו לוועדות משמעת".

בינתיים הופצה מצגת, שהגיעה לידי "שיחה מקומית", וכוללת תמונות ופרטים של כמה סטודנטים בטכניון, לצד קישורים לחשבונות שלהם במדיה החברתית ותיעוד של פוסטים שהעלו או ש"אהבו" או מעקב שלהם אחרי דפים פלסטינים. ל"שיחה מקומית" נודע שחלק מהסטודנטים הללו כבר קיבלו מכתבים מהטכניון להופיע בפני ועדות משמעת.

טאהא מזהיר מפני תופעה שלדבריו מסוכנת אף יותר מהצעדים שבהם נקטו האוניברסיטאות. "יש מצב חסר תקדים של הסתה, שעלול להגיע לשפיכות דמים. מפרסמים תמונות ופרטים של סטודנטים ומסיתים נגדם. יש רשת של מודיעין, ריגול ורדיפות אחרי סטודנטים, והיא רחבה מאוד".

אלין נסרה, סטודנטית מאוניברסיטת תל אביב, אומרת ש"הבעיה היא לא רק בהנהלות האוניברסיטאות, אלא בזה שחלק מהמסיתים הם סטודנטים יהודים. זה מה שמדאיג אותנו. זה מעלה את השאלה איך ייראו היחסים בין סטודנטים ערבים ויהודים אחרי פתיחת שנת הלימודים. העניין הוא כבר לא תלונות לאוניברסיטאות, אלא מקרים של שיימינג. הם מפרסמים תמונות, חשבונות ופרטים של סטודנטים, שחושפים אותם לאיומים רבים, וזה מעורר פניקה בקרב הסטודנטים. גם באירועים אחרים, כמו טקסי נכבה למשל, היתה הסתה, אבל לא ברמה הזאת. אפילו באירועי מאי 2021 זה לא היה ככה".

סטודנטים הביעו אכזבה מכך שהנהלת האוניברסיטאות נמנעת מלעמוד לצידם. לדברי נסרה, שעובדת גם באגודת הסטודנטים, "בסופו של דבר, אנחנו לא מבקשים להצדיק את עצמנו. רוצים למנוע מאיתנו להגדיר את הזהות שלנו כסטודנטים ערבים-פלסטינים. הבעת הזהות שלנו הפכה לתמיכה בטרור. הבעיה היא שאף אחד באוניברסיטה כאן בתל אביב לא מראה כל רמז שהם כאן כדי להגן על הסטודנטים הערבים, כמו שעשו למשל כמה מרצים בחיפה, אף שאוניברסיטת תל אביב נראית עד כה פחות קיצונית מאחרים בעניין".

"מנצלים את המצב כדי להמציא פרשנויות חדשות לחוק"

באווירה הנוכחית, כמעט כל דבר משמש תואנה לרדיפה. האשמות בתמיכה בטרור ובהסתה כוללות גם הזדהות עם ילדים קורבנות מלחמה, אפילו אמירות כמו שכל הילדים, ישראלים ופלסטינים, צריכים להישאר מחוץ למעגל הלחימה, אפילו מי שקורא להפסיק את המלחמה, ואפילו מי שמפרסם פסוק מהקוראן שקורא לאנשים להתאזר בסבלנות.

"אפילו על תמונת רקע שחורה יש מי שיטענו שמדובר בהסתה", אומרת עו"ד עביר בכר, שמלווה סטודנטים שנתקלו ברדיפה ומייצגת גם את ד"ר דלאל אבו אמנה. לדבריה, "יש מוסדות אקדמיים שהחלו לאסוף תיעוד של 'לייקים' שסטודנטים שמים על פוסטים מסוימים, למשל, סטודנט 'אהב' פוסט מסוים, שהרשויות הישראליות מחשיבות כתמיכה בטרור, ועל סמך ה'לייק' הזה הוא מואשם בתמיכה בטרור. זאת, אף שהחוק הישראלי מאוד ברור לגבי איסור סולידריות עם מעשים המסווגים כטרור או עם ארגון המוגדר כארגון טרור. החוק אינו אוסר על הבעת הזדהות עם קורבנות כמו ילדים, נשים ואזרחים שבוצעו נגדם פשעי מלחמה".

>> גם בזמן מלחמה, חשוב לשמור על חופש הביטוי

לדברי עו"ד בכר, "בשל הפשעים הנתעבים שביצע חמאס נגד אזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר, המשטרה החלה לפרש את החוק בצורה יותר רגשית ממקצועית, וכמוה גם מוסדות אקדמיים, מקומות עבודה ואפילו הרחוב הישראלי. כאילו מי שדואג לילדי עזה ודורש לסיים את המלחמה וחילופי שבויים תומך בפעולות שביצע חמאס. זה עיוות של השיח, וניסיון להשתיק כל דעה אחרת שסותרת את העמדה הישראלית הרווחת כיום, שדורשת מחיקה מוחלטת של עזה".

עוצמת ההסתה והניסיון לדכא את החברה הערבית בישראל גוברים מיום ליום. ביום רביעי גירש בית החולים השרון רופא בכיר, תושב טירה, בטענה כי פרסם תמונה ש"תומכת בטרור". בחיפה היתה אמורה להיערך ביום רביעי הפגנת מחאה בסולידריות עם הקורבנות בעזה ובדרישה להפסיק את המלחמה, אך המשטרה הגיעה עוד לפני תחילת העצרת, לא אפשרה לה להתקיים ועצרה כמה מפגינים.

יום קודם לכן אמר מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ש"מי שרוצה להזדהות עם עזה, מוזמן. אני אעלה אותו לאוטובוסים שמפנים לשם עכשיו". חד"ש-תע"ל דרשו לפטר את שבתאי בעקבות ההצהרה, ופנו בעניין לנשיא המדינה, לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה.

אתמול העביר שר החינוך, יואב קיש, החלטה במועצה להשכלה גבוהה, הדורשת ממוסדות ההשכלה לנקוט בצעדים מיידיים, כמו הדחה או הליכי משמעת חריפים, נגד סטודנטים שהביעו "תמיכה בטרור או הזדהות עם חמאס ועם הג'יהאד האסלאמי", תוך איום בסנקציות על אוניברסיטאות שלא יעשו זאת. ראשי האוניברסיטאות הגיבו במכתב חריף, שבו האשימו את קיש בפופוליזם ובהתעלמות מהמשבר האזרחי, אך גם הוסיפו כי הם ממילא עושים את מה שדרש.

"מההחלטה עולה כאילו האוניברסיטאות עוברות לסדר היום על ביטויי תמיכה כאלו. כיצד אתה מטיף לנו מוסר? האם יש לך מושג מה קורה באוניברסיטאות בימים אלה?", כתבו ראשי האוניברסיטאות. "אנו ממצים את הדין עם מי שנמצא אשם ואין תלונה שלא נבדקת. אין בכוונתנו לדווח למל"ג על כל פעולה שלנו באשר לטיפול בתלונות תוך שהיא מאיימת בנקיטת צעדים נגדנו אם לא נעשה זאת. אין בכוונתו לקיים הוראה אחרונה זו אשר עלולה ליצור אווירה של מקרתיזם והלשנות בקמפוסים".

עו"ד בכר סבורה ש"רוב המעצרים שאנו עדים להם נועדו ליצור מצב של פחד ופאניקה, וברובם לא יהיו כתבי אישום. לפי מה שאנחנו רואים ושומעים, רובם מבוססים על הצהרות שהיו נחשבות רגילות בימים רגילים, אבל הרשויות בחרו לנצל את תקופת החירום כדי להמציא פרשנויות חדשות לחוק שלא שמענו קודם לכן".

היא ממליצה לסטודנטים לא להגיב מיד לכל פנייה: "לא להגיב לכלום לפני שמתקשרים במהירות עם עורכי דין או פעילים בתנועת הסטודנטים. מרכז עדאלה, עם המנדט של ועדת המעקב, מתמקד בייצוג המשפטי לסטודנטים. הנושא במעקב ולכן רצוי למלא את הטופס הדרוש. מומלץ לכל הסטודנטים הערבים לעקוב אחר ההצהרות הגזעניות וכל הסתה וביטויים מגונים שבהם משתמשים סטודנטים ישראלים נגדם, לצורך הגשת תלונות, ולשם הוכחה שמדיניות המוסדות האקדמיים היא סלקטיבית ומופנית רק נגד הסטודנטים הערבים".