"שומר חומות 2": איום ממשי או נבואה שתגשים את עצמה?

קצת בשולי החדשות פורסם, ב-24 בינואר 2023, כי במסיבת עיתונאים שכינס השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עם מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, נמסר ש"גורמי המקצוע" במשרדו, במשטרה, במג"ב ובצבא, מעריכים כי "שומר חומות 2 בפתח", ושזה "האיום המרכזי שעומד בפנינו". לכן, השר קורא "להקמת משמר לאומי, לחיזוק המשטרה הכחולה ולהכפלת כוח האדם במג"ב."

מה שלא פורסם הוא מיהם אותם גורמי המקצוע ש"חתומים" על ההערכה הזאת? מי יודע, אולי הם מצאצאי אלה שהעריכו שמלחמת יום הכיפורים עומדת לפרוץ; או אלה שהתריעו לפני האינתיפאדה הראשונה; או שאולי מי שכבר סיימו לנתח, להבין ולהטמיע את הסיבות ל"שומר חומות" המקורי. מסופקני. גם לא נמסר על מה נסמכות ההערכות המלומדות.

יתר על כן, לימין השר ישב באותה מסיבת עיתונאים, כאמור, המפכ"ל שבתאי. זה האיש שרק לפני שנה וחצי הטיל על בן גביר את האחריות לפרוץ "אינתיפאדת שומר חומות". האם המפכ"ל יודע יותר משפורסם על ההערכות ל"שומר חומות 2" (ככל שיש כאלה)? ואולי, רק אולי, למפכ"ל באמת לא כל כך אכפת מ"שומר חומות 2"?

לכאורה, זו הערכה חמורה ומחמירה. אלא שאם קוראים את מה שעד עכשיו עלה בדיוני ועדת החקירה בעניין האסון במירון, ששם הנפגעים לא היו ערבים, ונדמה שאפילו תכננו להצביע לגוש ה"ימין על מלא", אפשר להניח שעסקינן ב"עבד נרצע" לאדוניו הפוליטיקאים (אף שבחקירה מתח שבתאי ביקורת על הדרג המדיני, בפועל, לקראת האירוע עצמו, הסכים לכל מה שהשרים רצו) – אז לאלה שהקפיצו אותו לתפקיד, ועכשיו, כנראה, לאלה שבידם לאפשר לו לסיים את הקדנציה.

אבל כל אלה הם זוטי דברים ביחס לאחריות הפוטנציאלית של כבוד השר למצב הנפיץ, אולי, שעלול להתרגש על כולנו בעגלה ובזמן קריב. זה כבר הודיע ב-25 בינואר כי "עם כל הכבוד לירדן – ישראל היא מדינה עצמאית. עליתי להר הבית אני אמשיך לעלות להר הבית". וזה בהקשר לפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למלך ירדן עבדאללה השני, שבה התחייב נתניהו לשמור על הסטטוס קוו במקומות הקדושים.

ואיזה כבוד לירדן יש לשר, אחרי שפורסם שבוועידת האקלים בשארם א-שייח', רק לפני חודשיים, כי ירדן סירבה לחתום על הסכם אנרגיה חדש מחשש שהבחירות יובילו לשינוי הסטטוס-קוו בהר הבית – והתרצתה רק לאחר שנתניהו העביר מסרים מרגיעים; ובהמשך שהמלך דואג מהמינוי המסתמן של בן גביר לתפקיד השר לביטחון הפנים. ובאשר להבטחות של נתניהו, סביר שהמלך כבר הבין שכאשר ראש הממשלה מבטיח – הוא לא מבטיח לקיים.

יתר על כן, מי שמתכננים למנוע מהמפלגות הערביות להיבחר לכנסת, או למנוע מהאזרחים הערבים להיות מיוצגים במוסדות המדינה, צריכים יועצים או גורמי מקצוע כדי להבין לאן מוביל המשעול עליו דורכות רגליהם? ומי שחולם על "נכבה 2", האם לא ברור לו שהוא מוביל לפיצוץ, שבהשוואה אליו "שומר חומות" ייראה כמו חופשת בטן-גב בתאילנד?

איני יודע אם השר מתכוון קודם כל להקים משמר לאומי, לחזק את המשטרה ולהכפיל את מג"ב, ורק אז לפעול באגרסיביות נגד האזרחים הערבים; או שאולי להדליק את הגפרור שיצית להבות ובכך לסלול את הדרך להקמת הגייסות. מה שברור הוא שהסובבים אותו – מראש הממשלה ומטה, וכל אותם "גורמי מקצוע" שהזכיר – כנראה לא ממש מתנגדים לתוכניות המגלומניות והדרקוניות שהוא הוגה חדשות לבקרים.

על איזו אחדות מדובר?

אחרי הפיגועים בנווה יעקב ובסילוואן ליד אתר "עיר דוד", ועוד לפני שיצאה השבת, פורסם כי בעדכון שהתקיים בצהריים הוחלט על קידום וזירוז רישוי ותקצוב לרכישת אלפי כלי נשק עבור אזרחים. לדאבון הלב נדמה כי זה הצעד הראשון להקמת אותו "משמר לאומי" שהוא משאת נפשם של גורמי הימין הקיצוני. שהרי אם יירכשו אלפי כלי נשק, מי ידאג לאימון השוטף של המחזיקים בהם? ובשיטת הסלמי, שלא לומר המדרון החלקלק, אנה אנו באים?

מעבר להבעת הצער והתנחומים על ההרוגים והפצועים, אפשר להבחין בשני סוגים של תגובות. הראשונה והשגרתית, שנשלפת מהמותן בהזדמנויות כאלה, קריאה להרוס בתי מחבלים – כאילו שזה עזר בעבר או עשוי לעזור בעתיד; וכן דרישה למבצעי מעצרים, גם מנהליים, שמטרתם גם הרתעה. אפילו ביקשו מראש השב"כ להציג את סל הכלים לטיפול בגל הטרור. בקיצור, הנשיא המנוח יצחק נבון אהב את הפתגם בערבית "פיש גומרוק עלא כלאם", כלומר שלא צריך לשלם מכס על דיבורים. לעומתו, הנשיא הנוכחי, יצחק הרצוג, בין יתר דבריו, ציין כי "עלינו לשמור על אחדותנו". נכון שאין אדם נתפס בשעת צערו, אבל על איזו אחדות מדובר בימים אלה?

רק חסר כאן ילד קטן שיצעק שהמלך עירום, וכך גם הממלכה כולה. נכון שמי שמחזיק פטיש רואה כל דבר כמסמר, אך רק לפני שבועיים קראו רוב חברי הממשלה והכנסת ב"פרשת שמות", ש"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" – מבלי להבין כנראה שזו אימרה הנכונה לבני אדם בכלל, ולא רק ליהודים. ואידך זיל גמור.

אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה