newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ההתקוממות בסומה ממשית": ראיון עם מנהל תחנת רדיו פתוח התורכית

אמר מדרה, מנהל את "אצ'יק רדיו" התורכי. קולקטיב הרדיו העצמאי כבר שידר מרעידת האדמה הגדולה, מהפלישה האמריקאית לעיראק, מאירועי פארק גזי וההפגנות נגד ארדואן. שיחה על רקע האבל והמחאה בעקבות אסון הכורים בסומה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: רלה מזלי, איסטנבול

המוזיקה שמוזרמת בעוצמה מחנויות המוזיקה בשגרה של מדרחוב איסתיקלל הושתקה. מסכי הטלוויזיה בבתי הקפה ממגנטים המוני עיניים ואפילו את אלה של מי שלא מבינה, כמוני, מה אומרים במבט רציני ורשמי הגברים על המסך. גם הכתוביות בתחתית המסך הן בתורכית ובכל זאת הצלחתי לעקוב אחרי המספרים המטפסים; מספר גופות הכורים שמצאו עד עכשיו במכרה הפחם, בעיר סומה, בעקבות הפיצוץ והשריפה הנמשכת שזרעו שם מוות החל מה-13 במאי.

האסון התחיל בזמן החלפת המשמרות, כשמספר שיא של כורים שהו במכרה. אחת החברות שלי טענה שהמספר שמתפרסם לא יגיע בשום מקרה לשלוש מאות, "כי שלוש מאות קורבנות מחייבים לפי החוק את סגירת המכרה. הם לא יתנו לזה לקרות". בשעות אחר הצהריים המוקדמות כתשעה צעירים שנראו לי בגיל תיכון התיישבו על המדרחוב בחזית תיכון גלטה סראי בפנים מרוחות בפחם, מאחורי כרזת זיכרון, מחאה ונרות. קסדות הכורים הצהובות שחלקם חבשו הפכו כבר ללוגו של אסון סומה ושימשו עוד קודם טקס זיכרון ברובע קדאקוי כשהן סודרו, שורות שורות, בריבוע ענק בכיכר מרכזית.

"אני חושב שזו התחלת הסוף של הממשלה הזאת", אמר לי אָמֵר מַדְרה כמעט מיד אחרי שהתיישבנו. נפגשנו יומיים אחרי האסון. מדרה ייסד ומנהל את "אצ'יק רדיו" שפירושו "רדיו פתוח", תחנת רדיו אלטרנטיבית בבעלות קהילתית, שמשדרת מזה 19 שנה לאיסטנבול רבתי (המונה בין 12 ל-20 מיליון תושבים ופרוסה על שטח עצום). "איסטנבול היא מדינה, לא עיר", הוא אמר בחיוך, כשסיפר על הבחירה המקורית (לפני שידורי האינטרנט) לשדר רק באיסטנבול ולא בכל תורכיה בגלל מגבלות כספיות.

> הכורים שניצלו מספרים לתורכיה את האמת שהממשלה מסתירה

תורכיה כבר לא תהיה כמו שהייתה

שאלתי אם רק נדמה לי או שקריאות המואזין שמושמעות מהמסגדים באמת התארכו והשתנו. "זו תפילת סלאח". הוא אמר. "היא לא קשורה לשעות התפילה הרגילות. היא יכולה להיות בכל שעה והיא נוקבת בשמות המתים. עושים את זה עכשיו בכל 81 הפרובינציות של תורכיה. עוד לא שמעתי דבר כזה. אבל אני לא מייחס משמעות מיוחדת לתפילות. זה חלק מהכל, מכל התחושה שדי, פשוט נמאס כבר. האסון כל כך גדול שזה כמעט רפלקס של האימאמים. זה האסון הכי גדול שתורכיה המודרנית נאלצה להתמודד אתו. גם מספרי ההרוגים וגם הכורים הלכודים. כנראה כבר אבדה תקווה להציל מישהו מהם.

"ההשפעה עצומה. ועכשיו זה מגיע מאלה שחיים ממש בעוני. ממעמד הפועלים הכי מנוצל. בתכנית שעשינו משם היו כמה דוגמאות מאוד חשובות של זעם מצד האנשים האלה. כורה אחד, בן 40, שעובד במכרה כבר 20 שנה, כל חייו הבוגרים בעצם, ניצל מהאסון אבל איבד הרבה קרובים וחברים שהם עדיין נעדרים, והוא דרש בזעם לדבר עם ראש הממשלה בזמן שביקר בסומה. חסמו אותו כמובן. לא נתנו לו להתקרב. הוא התעקש שיש לו שתי שאלות. השומרים והפקידים ניסו להשתיק אותו: 'מה אתה צועק?' 'אם לא כאן', הוא אמר, 'איפה אני יכול לצעוק?'

"אבל הנקודה העיקרית היא השאלות שלו לראש הממשלה. הן מאוד חשובות בעיני. אותו כורה אמר בשידור: 'השאלות שלי מאוד פשוטות. השאלה הראשונה: בית עולה בערך מאה אלף לירות תורכיות והשכר הכי גבוה שפועל יכול להגיע אליו הוא 1,600 לירות תורכיות לחודש. מישהו יכול להסביר לי מה אנחנו אמורים לעשות? אנחנו לכודים במלכודת אדירה. מה הוא חושב על המלכודת הזאת? והשאלה השנייה: הוא האיץ בעם התורכי להוליד שלושה ילדים לכל משפחה. בתנאים האלה! איך הוא חושב שזה אפשרי?'"

"בוודאות הולך להיות שינוי", מדרה אומר. "אני לא יכול להגיד איזה. עלולה להיות גם אלימות נוראית. אבל הדברים כבר לא יהיו יותר כפי שהיו. זו הצטברות. אמרתי את זה גם לפני שנה בזמן ההפגנות של פארק גזי. אז, עשינו שינוי מוחלט של לוח השידורים ברדיו ושידרנו כיסוי רצוף, חי, של האירועים. וכבר אז התחלתי להגיד שתורכיה לא תשוב להיות כפי שהייתה, בלי קשר לטיב התוצאה. המשטרה שברה את המחאה ההיא, הרגה כשמונה בני אדם ועיוורה יותר מאחד-עשר בכדורי פלסטיק וגומי. ובכל זאת, תורכיה היא לא אותו הדבר. בבחירות המקומיות האחרונות המפלגה של ארדואן, ה-איי.קיי.פי., זכתה עדיין בתוצאה טובה אבל לא במה שהיא קיוותה".

כורה שחולץ נתמך על ידי חבריו AFP PHOTO/BULENT KILIC

סומה. כורה שחולץ נתמך על ידי חבריו AFP PHOTO/BULENT KILIC

מדרה המשיך: "מה שקורה עכשיו הוא מעין המשך של גזי, אבל יותר מזה הוא התקוממות מסוג חדש. לכל השכבות, לכל חלקי האוכלוסייה מתחיל להימאס מסדר היום הניאו-ליברלי. שני אספקטים של האירוע בסומה מאוד חשובים. זה מעבר לאסון של העובדים או ההשלכות למפעל הכרייה. קודם כל, מדובר במכרה בבעלות חברה פרטית שהופרט לפני זמן לא רב. המנכ"ל מקורב לארדואן ובראיון שנתן לא מזמן לתקשורת הוא התגאה במהלכים מהפכניים שלו, שהורידו את מחיר הפחם מ-140 לירות לטון ל-24 לירות תורכיות לטון. בתשובה לשאלת עיתונאי איזה קסם הוא עשה, הוא ענה: 'זה הקסם של המגזר הפרטי'. למעלה מ-90 אחוז מהאוכלוסייה כאן לא הייתה מודעת לתהליכים האלה עד עכשיו.

"נקודה חשובה שנייה היא הבעלות של אותה חברה, תחת חברת בת או אחות, על פרויקטים עצומים של נדל"ן יוקרתי באחד הפרברים העשירים של איסנטבול. עד אתמול באתר שלה – זה הורד בינתיים אבל שמור אצלי תיעוד מלא בצילומי מסך – החברה התגאתה בבניית גורד שחקים של 57 קומות מעל פני הקרקע ותשע קומות מתחתיה. הסך הכל הוא פרויקט ניאו-ליברלי עצום שבו לוקחים ולוקחים ולא מחזירים שום דבר. זה בדיוק הדבר שאנחנו ברדיו מנסים כל השנים להיאבק בו, מה שנעמי קליין הנפלאה מכנה 'אֶקְסְטרַקטיביזם' שפירושו הפקה או הוצאה בלתי מרוסנות של משאבים מתוך כדור הארץ על מנת להפיק רווחים פרטיים".

המאזינים תומכים בקולקטיב שמפעיל את הרדיו

לא במקרה קישר מדרה בין האירועים לבין הרס סביבתי. איכות הסביבה הוא התחום היחיד שבו הרדיו כגוף נוקט פעולות שמעבר לאקטיביזם-תקשורת. כרדיו, "אנחנו עוקבים במיוחד אחרי ההוגים והכותבים האקולוגיים הגדולים ומנסים להגן על כוכב הלכת מפני אלימות. במיוחד מפני חברות שמפיקות דלק מאובנים (נפט וגז). היינו שותפים לכל מיני פעולות ברמה עולמית ומקומית, כולל שיתוף פעולה עם גרינפיס העולמית וגרינפיס תורכיה וארגוני סביבה אחרים. השתתפנו בתנועה העולמית נגד שינוי אקלימי שערכה הפגנות בכל העולם ב-10.10.10. מיליונים הפגינו, כולל מנהיגות משמעותית מתוך עמים ילידים. באותו יום ערכנו מפגש בפארק גזי.

"הרדיו הוא פרויקט קולקטיבי לחלוטין. זה קואופרטיב," מדרה הסביר. "לפי החוק התורכי, רק חברה פרטית יכולה להיות בעלים של ערוץ רדיו או טלוויזיה, לא עמותה או מלכ"ר. ייסדנו את הרדיו, 92 שותפים, עם מניות זהות. אין בעל שליטה". מדרה הראה לי את המניה שלו על קיר המשרד. למעשה, זה עותק חתום מתוך מספר קצוב של הדפסים זהים, תרומה מאמן תורכי ידוע. במסגרת אחרת הוא הראה לי לוח זכוכית גדול מכוסה מדבקות. "זו חלק מחלון המשרד הראשון שלנו, לפני שעברנו לכאן. לפני 11 שנה, העברנו החלטה חשובה באסיפה הכללית: כל הרווחים, במידה ויהיו, יושקעו ברדיו ולא יחולקו לבעלי המניות. אנחנו כן משדרים פרסומות. אין לנו ברירה. אבל זה רדיו עצמאי באמת. הוא לא מחויב לשום קבוצת לחץ או לבעלי הון כלשהם או למדינה. הוא גם לא מחויב לקו אידיאולוגי אחיד.

"מזה 11 שנה, מאז 2003, יש לנו פרויקט של תמיכת מאזינים. בעיני זה אולי הדבר הכי חשוב שעשינו. בעקבות שינוי קטן בתקנות, לא בחוק עצמו, ועבודה משפטית טובה של ידיד קרוב וגם בעזרת קשרים, קיבלנו אישור של מועצת הרדיו והטלוויזיה לפרויקט. עשינו קמפיין עצום ופנינו לקהל לתמוך בנו בתרומות פרטיות קטנות כדי שנוכל להמשיך. בסכום ממש לא גדול של 150 לירות תורכיות אנחנו מממנים תכנית של שעה למשך שנה. אבל הרבה מאזינים אומרים שהם שמחים על ההזדמנות הזאת, 'אפשרתם לנו לעשות משהו למימוש הערכים המשותפים'. ב-6-7 שנים האחרונות אנחנו גם מזמינים מאזינים ועורכים אתם תכניות קטנות, לפי בקשות והנחיות שלהם. היום, הפרויקט הזה מכסה בערך 55 אחוז מההוצאות, שזה לא רע בכלל. יש לנו עדיין פרסומות. אם נגיע לסדר גודל של 10,000 תומכים נוכל להשתחרר מהם".

מאז שנוסד, כבר עברו באצ'יק רדיו 1,111 עורכי תכניות. עם יוצאים מן הכלל ספורים, כולם עבדו ועובדים בהתנדבות. מדרה לא מקבל שכר. הוא מרצה-לשעבר לחוק הומאניטרי בינלאומי, שנעצר, עונה ונכלא במשך שנתיים אחרי ההפיכה הצבאית של 1971, בשל חברותו בארגון מאואיסטי, באותם ימים. הוא הזכיר את העבר הזה לגמרי כבדרך אגב, כשהיינו כבר בדרך החוצה. הוא התפטר ממשרת המרצה שלו במחאה על הרכבת מועצה להשכלה גבוהה מטעם השלטון, אחרי ההפיכה, ועבר לעסוק "בדבר היחיד שידעתי לעשות: לכתוב ולקרוא קצת". הוא ערך שורה מגוונת ואקלקטית של מגזינים. לפני אצ'יק רדיו "לא ראיתי בחיים תחנת רדיו מפנים. אבל היה לי מן רעיון ישן כזה שתחנת רדיו פירושה חופש ובזמן ההתפוצצות של ערוצי רדיו וטלוויזיה פרטיים, החלטתי להתחיל.

אמר מדרה. "יש כאן הצטברות מתמשכת. מאז פארק גזי, המתח גובר. אנחנו באמת בנקודת מפנה".

אמר מדרה. "יש כאן הצטברות מתמשכת. מאז פארק גזי, המתח גובר. אנחנו באמת בנקודת מפנה".

התחלתי מרעיון לתכנית עם אחד הבנים שלי שבה שוחחנו על כל מיני דברים, גם תרבותיים וגם אקטואליים. נסענו לשדר מתחנה באיזמיר אבל זה היה רחוק וקשה ובשלב מסוים הבן שלי אמר: 'למה שלא נפתח תחנה?' זה היה טירוף אבל פנינו לחברים ועשינו את זה. לא האמנו בעצמנו. התחלנו מיותר מ-120 תכניות לשבוע". בתכנית של מדרה עצמו: "חשוב לי לעבוד עם מישהו הרבה יותר צעיר. זה תמיד בין-דורי. דיאלוג. עם ויכוחים לפעמים. הרעיון הוא של קריאה בין השורות ובין היבשות ובין הדורות".

משדרים מהשטח

בעקבות רעידת האדמה הגדולה הרדיו פעל לייצר ולשמור קשר רציף בין מי שזקוק לסיוע ותמיכה לבין תורמים. "הפכנו למן מרכז עצבים למשך חודשיים. בזמן הפלישה של ארה"ב ובריטניה לעיראק שינינו חלקית את לוח השידורים. בין היתר יצרנו 'רצועת שלום' שאירחה כל יום פעילות ופעילים נגד הפלישה.

"בשנת 2005", מדרה סיפר, "שידרנו שלושה ימים רצופים מתוך ישיבות בית הדין הבינלאומי בעניין עיראק. זה היה אירוע מיוחד במינו, כולל המיקום, בתוך מתחם ארמון טופקאפי. לא היה לנו ציוד מותאם כמו ניידת שידור ובכל זאת הצלחנו.

"גם מאירועי פארק גזי שידרנו הרבה מאוד בטלפון, כולנו עם מסיכות גז. אני תמיד כאן בתחנה מוקדם בבוקר, עובר על אימייל ומתכונן לתכנית הדיאלוג בבוקר. הייתי פעיל בענייני גזי עוד הרבה לפני כן, בארגון ישיבות ועריכת סרטונים בקריאה להגנה על כמה עצים. ואז הופ, עף הפקק מהבקבוק. באותו בוקר ראיתי מייל משעה חמש או שש שהכניסו לשם בולדוזרים ושיש התנגדות. את יודעת שבאותו יום חבר פרלמנט אחד ממש עמד בגופו לפני הבולדוזרים? מיד הלכתי לשם. התחלנו לשדר. ההתנגדות התפשטה מהר וזה הפך לפעולה עצומה. המשטר הגיב בפיזור מאוד אלים. אף אחד אחר בתקשורת לא עשה על זה שום דבר עדיין. אנחנו כיסינו בלי הפסקה. הייתה קפיצה אדירה בכניסות לאתר, במעקב אחרי הטוויטר. זאת הייתה אולי התקופה הכי יפה שלנו".

הפגנות בתורכיה (צילום: אקטיבסטילס)

הפגנות בתורכיה (צילום: אקטיבסטילס)

שאלתי אם סגרו אותם פעם. מדרה אמר: "כן. פעם אחת. זה סיפור די מצחיק בעצם. בתכנית אחת, 'איזה סיפור', קראנו סיפורים קצרים מכל העולם וגם מתורכיה. בין היתר קראנו את הסיפור 'הכי יפה בעיר' של צ'ארלס בוקובסקי, סיפור טראגי על אשה שנכפית עליה זנות והיא מתאבדת בסוף. בוקובסקי כותב בשפה מאוד ישירה ובוטה, כולל מלים כמו זונה למשל. המועצה הגבוהה לרדיו וטלוויזיה טענה שהסיפור נוגד את המוסר הציבורי ופוגע בערכי המשפחה התורכית. תבעו אותנו. אבל פאנל מומחים הסבירו שמדובר בסופר יהודי אמריקאי חשוב שלא עוסק במשפחה התורכית.

"בערעור של המועצה הפאנל הוחלף בסוללת בירוקרטים. אלה טענו שמדובר ביצירת פיצול עמוק בציבור הגובלת בבגידה. לפי החוק הרלבנטי, התחנה נסגרת ל-15 יום, שזה הרבה מאוד בעולם התקשורת. מסירת ההודעה לציבור המאזינים הייתה אחריות שלי. אחרי הקראת הפרטים הוספתי שעכשיו נפרד מכם ביצירת המופת של ג'ון קייג' '4 דקות ושלושים שניות של שתיקה' בביצוע התזמורת הסימפונית של אצ'יק רדיו".

הדרגים הבכירים בתורכיה איבדו שליטה

עוד בתחילת השיחה שלנו מדרה הרהר: "היום אפשר לראות שהדרגים הכי גבוהים בתורכיה איבדו שליטה בכל מיני צורות. כולל ראש הממשלה שאיבד שליטה בניהול הכעס שלו. לפני שעתיים בערך הוא נראה בטלוויזיה מכה איזה נער באזור סומה. כשעה לפני כן, אחד היועצים שלו הכניס בעיטות במישהו שנתפס בידי אנשי ביטחון ונזרק לארץ אחרי שהוא בעט בגלגל המכונית של היועץ. זה חסר תקדים. בפעם הראשונה בין המוחים צועקים שראש הממשלה 'רוצח' וגם 'גנב'. שידרנו כמו מטורפים היום. לא נשאר כמעט זמן לשום נושא אחר. זה נדיר. ההתקוממות בסומה מאוד ממשית. יש שם זעם עצום על היעדר האמפתיה מצד ארדואן שטען כי ככה זה במכרות, עם דוגמאות מהמאה התשע-עשרה באנגליה או מלפני חמישים שנה בסין".

מחברות אחרות שמעתי שראש הממשלה גם עשה שימוש במונח דתי שרמז לגורל שנגזר מלמעלה, כזה שעובדי המכרות חייבים להסכין אתו ולקבל אותו ככזה. "הדרגים הבכירים", מדרה אמר לי, "מובילים כבר כמה זמן מהלך של שינוי השיטה החוקתית כדי להקנות לראש הממשלה כוח מהסוג שנתון, למשל, בידי פוטין ברוסיה; מן איחוד של תפקידי הנשיא וראש הממשלה. עכשיו לא נראה שהם יוכלו להשלים מהלך כזה. הם היו יכולים אולי לעבור בשלום אירוע אחד, אפילו אסון כל-כך גדול. אבל כאן יש הצטברות מתמשכת. מאז גזי, המתח גובר. אנחנו באמת בנקודת מפנה. אולי אני טועה", הוא חייך, "טעיתי כבר בעבר. אבל זה רגע ייחודי. לפני שניעלם—המין האנושי—מעל פני כדור הארץ, אולי נראה ימים יותר טובים לזמן קצר".

* רלה מזלי היא סופרת, חוקרת עצמאית ואקטיביסטית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

כששר החינוך פועל בניגוד לחוק שעליו הוא מופקד

לפני שבוע ירה שוטר בראשו של מאלק עיסא בן התשע, בשעה שחזר מבית הספר לביתו. אם היה בישראל חינוך לחשיבה ביקורתית, הארץ הייתה רועשת. אבל כשבראש משרד החינוך עומד שר שמחבק גזענים, חשיבה ביקורתית נראית רחוקה מאוד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf