מחאה בעקבות רצח מורה בבית ספר בארץ הזאפטיסטס במקסיקו

לפני כשבועיים (2 במאי) פרצו כוחות פרה-מיליטריים מארגון "CIOAC-H" לבית ספר ולקליניקה בצ'יאפאס שבארץ הזאפטיסטס במקסיקו, הרסו אותם ורצחו את המורה חוסה לואיס סוליס לופז "גלאנו" בזמן שניסה להגן על בית הספר.

מאז המרד בשנת 1994, שהגיע בעקבות שנים רבות של הזנחה ופגיעה בזכויותיהם הילידיות של תושבי אזור הצ'יאפאס, הזאפטיסטס מקיימים בדרום מקסיקו אוטונומיה המבוססת על שלטון עממי והחלטות המתקבלות בקולקטיב, ומנהלים את חייהם מול לחץ כלכלי וצבאי מצד ממשלת מקסיקו.

השקט היחסי שנשמר מאז ההכרזה על אוטונומיה מופר פעם בכמה שנים, בעיקר כאשר ממשלת מקסיקו מגבירה את ניסיונות הנישול בעיקר כדי לפנות מקום לאינטרסים אמריקאים בדמות הסכם הסחר החופשי הצפון-אמריקאי (אנגלית), הסכם אשר דן את מקסיקו לאי-שוויון ועוני חריף (ב-OECD רק ישראל "מנצחת" אותה בקטגוריה זו). או אז הזאפטיסטס יוצאים למאבקים עממיים, שבדרך כלל נוחלים הצלחה, בהם הם מנסים כמה שפחות להפר את שלוות חייהם של תושבי האזור והתיירים הרבים המבקרים בו (וזוכים כך בתמיכה מקומית ועולמית רחבה). לפעמים הם נאלצים לעשות זאת, אך כמו שהזאפטיסטה סאב-קומננדנטה מרקוס מסביר "אנחנו מצטערים על האי-נעימות, אבל אנחנו מנסים לעשות פה מהפכה".

הזאפטיסטס מאשימים את ממשלת מקסיקו בתמיכה כלכלית ומעורבות בכוחות הפרה-מיליטריים שרצחו את המורה "גלאנו", כפי שכבר קרה בשנת 1997 בכפר אקטאל – אז חמושים טבחו בארבעים וחמישה זאפטיסטאס, עשרות מהם ילדים – אירוע שעלה לשר בכיר בממשלה במשרתו. הרצח האחרון הוא שיאו של תהליך דיכוי ונישול הולך וגובר של תושבי האזור מאדמתם בכדי להפוך אותו לאזור תיירותי (ספרדית) ותוך כדי כך לחסל את תרבותם ומקור פרנסתם. בתקשורת המקומית נפוצו דיווחים שקריים (ספרדית) כאילו מדובר ב"עימותים אתניים בין אוכלוסיות ילידות".

זאפטיסטס מנסים לעצור פלישה של המשטרה הצבאית לאחד הכפרים באזורים האוטונומים. (צילום: Oriana Elcabe)

אפשר לציין גם דיווחי מודיעין של ממשלת מקסיקו אשר מראים כי דיכוי הזאפטיסטס הוא יעד ממשלתי הנועד לחזק את שליטתה במדינה. גם יעדי התקיפה, שכוונה נגד ההישגים הגדולים של הזאפטיסטס, מעידים על הניסיון לפגיעה אסטרטגית. היעדים הם קליניקות הבריאות ובתי הספר הקטנים – ה"אסקוליטאס" האוטונומיות – שבהם "לא מתקבלים בעלי נטייה לשפוט, וכן מתקבלים בעלי נטייה לראות ולהקשיב ובעלי לב במקום הנכון".

רק לפני חודשיים סיפר המורה "גלאנו" עצמו (ספרדית) על התפקיד של בתי הספר ועל הקשר שלהם לאוכלוסיית הערים שמגיעה אליהם:

בשבילי האסקואליטה מאד חשובה. היא בשבילי דרך להתקשר עם האנשים בערים, כדי שנוכל לחלוק את ניסיון החיים שלנו, את ההישגים שהשגנו בעשרים שנות שלטון עצמי. כך הם רואים את דרכי החיים שלנו, איך אנו מקיימים עצמנו ולא תלויים בממשלה. כך אנחנו בונים גשרים בין בני-אדם. זה הישג נוסף שהושג בעזרת ההתנגדות שלנו. בחמש מאות שנים של ניצול, הזנחה וגירוש אף פעם המשטר לא נתן לנו את החופש כדי להיפגש ולהתאחד עם כל מגזרי העובדים במדינה. הם באים ללמוד מאיתנו וממני, ואת זה כיבדתי מאוד. מתגובותיהם הבנתי שגם הם מנוצלים, שגם הם סובלים כמונו, והבנו שאנו חולקים אויב משותף שהוא הנאוליברליזם ורק ביחד נוכל לו".

כעת בעקבות הרצח יוצאים הזאפטיסטאס בעצומה הקוראת "לכל תומכינו, סטודנטים, פעילים נגד כליאה, שחקנים, אינטלקטואלים, קהילות דתיות, אסירים, אוכלוסיות ילידות, מהגרים וכל אלו המחפשים עולם צודק יותר" לתמוך במאבקם ולארגן פעולות סולידריות ביום הראשון הקרוב. בתגובה לקריאה מתוכננות הפגנות נגד שגרירויות מקסיקו ברחבי העולם. אפשר לעקוב אחרי האירועים בטוויטר בתג "#ZapatistasNoEstanSolxs", שמשמעותו: "הזאפיסטטס לא לבד".

וכמובן שאם בדיכוי אוכלוסיה ילידית באמריקה הלטינית עסקינן, לא מפליא למצוא מעורבות ישראלית בעניין. לאחרונה מונה חורחה אברקה למזכיר הביטחון של אזור צ'יאפאס. אברקה הואשם פעמים רבות בעבר בהפרות של זכויות אדם ועינויים של עצירים מינהליים שהסתיימו במוות, אך מעולם לא נתן עליהם את הדין. אותו אברקה נפגש לאחר מינויו עם ירון יוגמן, בכיר משרד הביטחון הישראלי (ספרדית), בכדי לתאם אימונים של כוחות המשטר בידי אנשי צבא ישראלים, ושימוש באמצעים בהם משתמש ומנסה המשטר הצבאי הישראלי בגדה המערבית לפני הייצוא.

נציגים מקומיים של משרד החוץ הישראלי במקסיקו מכחישים (אנגלית), אך דיווח נוסף על שיתוף פעולה באימון כוחות מיוחדים ממרץ האחרון אפשר למצוא כאן (ספרדית). בכל מקרה יצוא הנשק הישראלי למקסיקו עוד משנות ה-70' (לצד חימושו של רוצח ההמונים ריוס מונט, שביצע טיהור אתני של האוכלוסייה הילידית מצידו הדרומי של גבול הצ'יאפס) הוא עובדה ידועה, וזו לא הפעם הראשונה בה משרד הביטחון מנסה להסתיר אותה (למרות צו בית משפט). יוגמן אגב הצהיר שהמטרה של האימונים ושיתוף הפעולה הוא דווקא לחזק את נושא זכויות האדם במדינה.