newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המאבק המאורגן בעבודה המאורגנת. פורום קהלת נגד ההסתדרות

בעוד ההסתדרות בורחת מהמאבק נגד הרפורמה המשפטית, פורום קהלת וידידיו בקואליציה מתעקשים להחליש אותה, אם על ידי הגבלת שביתה או בניסיון לרושש אותה. השאלה היא כמה זמן ארנון בר דוד יעמוד מהצד

מאת:
מתנהג כאילו הוא לא יודע שפורום קהלת שם את ההסתדרות על הכוונת. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

מתנהג כאילו הוא לא יודע שפורום קהלת שם את ההסתדרות על הכוונת. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

כבר לפני כשבועיים התבטא ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, נגד "הרפורמה המשפטית" שמקדמת הממשלה, אולם הוסיף שמדובר בעניין מפלגתי, כלומר, כזה שאין על ההסתדרות לקחת חלק במאבק בו.

עברו פחות מיומיים מהדברים המפויסים של בר דוד, עד שהונחה על שולחן הכנסת ההצעה של יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן להגביל את חופש השביתה. זה היה צפוי. כל מי שעיניו בראשו מבין, שכשאת סדר היום החקיקתי קובע פורום קהלת, ההסתדרות באופן ספציפי, והתאגדויות עובדים באופן כללי, יהיו יעדים להתקפה ולחיסול. סביר שהסיבה העיקרית לכך שההתקפה שיצאה מפורום קהלת עסקה תחילה במערכת המשפט ולא בעבודה המאורגנת נובעת מהאינטרסים האישיים של ראש הממשלה, הנאשם בפלילים.

פורום קהלת הוא שמבנה את סדר היום החקיקתי של ממשלת הנאשם. נכון שגם בממשלת השינוי היו חסידים לא מעטים של הפורום, שמעמיד את האינטרס של בעלי ההון מעל כל ערך או עיקרון, אבל היו בממשלה הקודמת גם מי שלא נתנו לקהלת להשתולל.

האג'נדה של קהלת כוללת את ביטול הפרדת הרשויות וחיסול מעמדו העצמאי של בית המשפט, אולם לא פחות ואולי יותר, היא כוללת את ביטול ההגנות הסוציאליות באשר הן ואת חיסולה של העבודה המאורגנת.

לא מדובר רק בעניין תיאורטי. בשתי תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד ההסתדרות בארבע השנים אחרונות ניסה פורום קהלת לחסל אותה ואת מעמדה כארגון עובדים.

התביעה הייצוגית הראשונה הוגשה ב-2019 לבית המשפט המחוזי. פורום קהלת יצא בעתירה נגד גביית כספים על ידי ההסתדות, הן דמי חבר והן דמי טיפול (הנגבים מעובדים מאורגנים, שאינם חברי ההסתדרות). בהסתמך על סעיף בחוק האגודות העותמני, מכוחו קמה ההסתדרות, טענו העותרים שהיחסים בין העובדים המאורגנים לבין ארגון העובדים הם יחסים צרכניים – בין "עוסק" לבין "לקוח", בין ספק שירותים (ההסתדרות) לצרכן (עובד מאורגן).

השופטת גילה כנפי-שטייניץ, סגנית בית המשפט המחוזי דאז ושופטת בית המשפט העליון היום, קיבלה את בקשת ההסתדרות לסילוק על הסף, וקבעה, כמתבקש, כי יחסי עובדים מאורגנים וארגון עובדים אינם יחסים צרכניים, ועל כן לא ניתן לתבוע מכוחם בתביעה ייצוגית.

עם זאת קבעה כנפי-שטייניץ כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק, למרות שמדובר בעניין המצוי בסמכותו של בית הדין לעבודה.

ח"כ שמחה רוטמן, ב-23 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לא מתכוון לוותר. ח"כ שמחה רוטמן (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

למרות הקביעה החד-משמעית של בית המשפט, הגישו אנשי קהלת במאי 2021 תביעה ייצוגית נוספת, הפעם לבית המשפט המינהלי. התביעה עשתה שימוש באותם הטיעונים הכלכליים, אלא שהפעם טען פורום קהלת  כי יש לראות בהסתדרות "רשות" מרשויות המדינה, ולכן יש לראות בגביית דמי החבר ודמי הטיפול כתשלומים שאסור היה לרשות לגבות.

אמנם טרם הקמת המדינה, להסתדרות היה חלק משמעותי בבניית החברה והכלכלה של היישוב העברי, אולם מעמדה המשפטי מעולם לא היה כשל רשות, וברור כי הטיעון המשפטי אינו מחזיק מים. האם המשפטנים של קהלת בורים עד כי חשבו שהטענה שההסתדרות היא רשות תעמוד בבית המשפט? כנראה שלא. המהלך הזה, מן הסתם, היה יותר פוליטי ממשפטי.

לאחר שגם התביעה הייצוגית השנייה סולקה על הסף, הגיש פורום קהלת ערעור לבית המשפט העליון. מאוחר יותר תיקנו את כתב הערעור וביקשו שהדיון בעליון ישודר בשידור חי, כאילו יש לו משמעות ציבורית גדולה. הכוונה היתה ברורה: לערוך דיון ציבורי במעמדה של ההסתדרות ולעשות שימוש בבית המשפט העליון כדי לקדם את מטרת פורום קהלת.

בית המשפט העליון סירב לבקשה לשידור חי. בדיון שנערך באמצע החודש שעבר, המליץ בית המשפט למערערים למחוק אותו, והם הסכימו. הפרקטיקה של "המלצה" למחוק ערעור בבית המשפט העליון, משמעה בדרך כלל כי בית המשפט יימנע מהטלת חיוב בהוצאות את המערער. כך אכן היה. פורום קהלת – שגרר את בתי המשפט ואת ההסתדרות לסדרה של הליכים משפטיים על פני ארבע שנים כמעט, הגיש עוד ועוד תיקונים ובקשות, כאשר היה ברור לאורך כל הדרך שאין יסוד לטענותיו המשפטיות, וכי כל מטרתו להשתמש בבית המשפט כדי לקדם מטרה פוליטית – לא חויב לשלם למדינה או להסתדרות דבר.

פורום קהלת גורר את ההסתדרות שוב ושוב להליכים משפטיים חסרי בסיס במטרה לבנות תשתית לטענותיו נגד בית המשפט וההסתדרות כאחד. לא יפתיע איש אם בשבועות הקרובים תובא שוב לדיון בכנסת הצעה לפרק את בתי הדין לעבודה, שמכירים ביחסי עובד-מעביד, ולא מקבלים את התפיסה של פורום קהלת שמדבר ביחסים "צרכניים".

אפשר לצפות שאם שר המשפטים יריב לוין יצליח לשנות את בית המשפט העליון כך שהשופטים בו ימונו על יסוד תפיסותיהם הפוליטיות, לא יהיה כל קושי לשנות את ההלכה ולחייב את ההסתדרות, כדרישת קהלת, להשיב ל"צרכנים" מיליארד ושלוש מאות וחמישים מיליון שקלים – כלומר, להפוך את ההסתדרות לחדלת פרעון ולפרקה. מבחינת פורום קהלת זה יהיה פתרון אלגנטי: לא לאסור בחוק על התאגדות עובדים, מה שיעורר חלקים גדולים בציבור בישראל, ואולי גם בעולם, נגד הממשלה, אלא לחסל את העבודה המאורגנת בדרך של "פסיקה צרכנית" אפורה. לתשומת לבו של החבר בר דוד.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf