המשימה: למצוא את המתווך שיחבר בין ישראל, חמאס והרשות

יש צורך במישהו שיכול לדבר ישירות עם ישראל ועם חמאס, ולא רק עם בנות הברית האזוריות שלהן. יו"ר הרשות הפלסטינית הוא היחיד שממלא קריטריון זה. מנגנון בינלאומי, שהרשות היא חלק ממנו, יוכל להוביל את הצדדים לשבת ביחד כדי לפתור את הבעיות ביניהם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: נמרוד גורן

רשימת המתווכים הפוטנציאליים בין ישראל לחמאס היא ארוכה. מדינות וגופים רבים הציעו הפעם את עזרתם בגיבוש הסכם הפסקת אש, ובהם האו"ם, הקוורטט, ארצות הברית, האיחוד האירופי, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה, תורכיה, הרשות הפלסטינית, קטאר, תוניסיה, סין ורוסיה.

לא תמיד זה היה ככה. בסיבובי לחימה קודמים בין ישראל לחמאס, נוסחת התיווך הכללית הייתה ברורה למדי. היו אלו המצרים, בגיבוי אמריקאי, שסיפקו את הסחורה. בשנת 2012, לאחר מבצע "עמוד ענן", מצרים אף זכתה למעמד של ערבה להבנות שהושגו בין ישראל לחמאס.

ישראל מעוניינת בהמשכו של מודל זה. לכל אורכו של מבצע צוק איתן, התבטאו בכירים ישראלים בזכות התיווך המצרי, לצד פסילה על הסף של אפשרויות אחרות. השר יובל שטייניץ, למשל, טען שישראל אינה זקוקה שכל העולם יהיה מעורב, כי זה מפחית מהסיכויים להשגת הפסקת אש.

ישראל התנגדה בעיקר למעורבות של תורכיה וקטאר, בנות הברית של חמאס. שר בממשלת ישראל אף אמר לכתב רויטרס כי "להסכים לתיווך של קטאר בינינו לבין החמאס יהיה כמו הסכמה לתיווך מצד חזבאללה או אל-קאעדה".

ואולם, תקוותיה של ישראל מתבררות כבלתי-מתאימות למציאות האזורית החדשה במזרח התיכון. כישלון יוזמת הפסקת-האש המצרית הראה שמצרים אינה יכולה עוד לשמש כמתווך האזורי היחיד בין ישראל לחמאס.

מתווך יעיל צריך להיות מסוגל לתקשר באופן ישיר עם שני הצדדים לסכסוך, ולזכות לכל הפחות לאמון מסוים מצדם. אחרת, יקשה עליו עד מאוד לבצע בהצלחה את משימת התיווך.

במהלך מבצע צוק איתן, המאמצים לאתר מתווך שכזה עלו עד כה בתוהו. במקום זאת, התגבשו שני מסלולי תיווך מקבילים. מצרים, בגיבוי סעודי, פועלת מול ישראל; קטאר ותורכיה מול החמאס.

פרדיגמת "המתווך היחיד", שהייתה יעילה בעבר, הפכה לבלתי-רלבנטית. נוצר צורך בשחקן בינלאומי נוסף, שיוכל לתאם בין שני מסלולי התיווך, ולספק מטריה שתחבר את שני המסלולים יחד.

בשלב מסוים במהלך המשבר, היו אלו האמריקאים שניסו למלא תפקיד זה, תוך ניצול הקשרים הקרובים שלהם גם עם מצרים וגם עם קטאר. ואולם, בכך לא היה די, ויוזמת הפסקת האש שגיבש ג'ון קרי לא זכתה לתמיכת הצדדים הלוחמים.

היה צורך במישהו שיכול לדבר ישירות עם ישראל ועם החמאס, ולא רק עם בנות הברית האזוריות שלהן. בזמן שבנות בריתה של ישראל מחרימות את החמאס ולא מקיימות דיאלוג רשמי אתו, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הוא למעשה היחיד שעונה על קריטריון זה. בחודשים האחרונים ניהל עבאס משא ומתן לשלום עם ישראל, ומשא ומתן לפיוס פלסטיני עם החמאס. ואולם, ממשלת ישראל עוסקת בחודשים האחרונים בדה-לגיטימציה של אותו עבאס ומתכחשת להיותו פרטנר לשלום.

אם כך, גם הפרדיגמה של "מתאם בין מתווכים" מוכיחה עצמה כקשה ליישום. החלופה הבאה בתור היא זו של גיבוש מנגנון בינלאומי שיוכל לקדם הפסקת אש ולפקח על יישומה. מנגנון שכזה צריך לכלול את השחקנים המערביים והאזוריים הרלבנטיים.

סימן ראשון לניסיונות לגבש מנגנון בינלאומי הייתה הפסגה בפריז, אם כי היא לא כללה את מצרים ואת הרשות הפלסטינית – שצריכים להיות חלק במנגנון שכזה. ניתן לראות באותו הקשר גם את המעורבות הגוברת בעימות של מועצת הביטחון של האו"ם והקריאה שלה להפסקת אש.

לפרדיגמת "המנגנון הבינלאומי" יש סיכויי הצלחה גדולים יותר בהשוואה לפרדיגמות האחרות שהועמדו למבחן במהלך מבצע צוק איתן. יש אפילו תקדים לכך. בשנת 1996, קבוצת פיקוח בינלאומית הוקמה כדי לעקוב אחר יישום ההבנות אליהן הגיעו ישראל וחזבאללה בעקבות מבצע ענבי זעם.

מנגנון בינלאומי צריך לעשות יותר מאשר רק לייצר הפסקת אש. הוא צריך להוביל להגדלת מספר המדינות אשר יכולות לבוא במגע ישיר גם עם ישראל וגם עם החמאס, וזאת במטרה לצמצם את הסיכוי לסבבי לחימה נוספים בין הצדדים. בנוסף, מנגנון כזה יכול גם להפוך לפורום שיסייע בעתיד התנעה מחודשת של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני ובגיבוש מתווה קונסטרוקטיבי של פיוס פנים-פלסטיני.

על מנת שכך יהיה, הרשות הפלסטינית צריכה להיות חלק מרכזי מהמנגנון הבינלאומי. ישראל וחמאס צריכות להיות מוזמנות גם הן, בהמשך לדברים שנשא ג'ון קרי בקהיר ושלפיהם הדרך היחידה שתוביל לפתרון הסכסוך היא שהצדדים יוכלו לשבת ביחד ולפתור את הבעיות שביניהם.

ישראל, מצדה, צריכה להכיר במציאות האזורית החדשה, שבה לא רק לבנות בריתה יש תפקיד בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא גם לשחקנים אזוריים ובינלאומיים אחרים. ישראל אף יכולה לצאת נשכרת מכך, כפי שמוכיחות יוזמת השלום של הליגה הערבית וחבילת התמריצים לשלום שהציע לאחרונה האיחוד האירופי לישראל.

ד"ר נמרוד גורן הוא יו"ר מיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. הפוסט פורסם באנגלית באתר i24 News

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אישה בזנות בדרום תל אביב (צילום: פלאש90)

"מי שחושבת שזנות מעצימה לעולם לא תעצים את עצמה דרכה"

ברקע המחלוקת סביב החוק לאיסור צריכת שירותי זנות, מצביעות שורדות זנות על הבעייתיות המוסרית בנורמליזציה של התופעה ובהצגתה כפרקטיקה מעצימה של התנגדות. "שיקומו נא אשכנזיות עשירות וימכרו את גופן לסוטים מטורללים כמחאה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf