בישראל של פירון צפיפות בכיתות אינה בעיה והעניים ישארו סרדינים

"מחאת הסרדינים" על צפיפות בכיתות הביאה את שי פירון להיכנע להורים העשירים יותר ולהתיר להם לפצל כיתות בניגוד לחוק. תוכנית משרד החינוך לצמצום הכיתות מ-2008 תשאר על המדף וילדי העניים ימשיכו להצטופף

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ביום שני התקיים בוועדת החינוך של הכנסת דיון בצפיפות התלמידים בבתי הספר בישראל. בסופה הודיע שי פירון כי הוא יקים צוות שיבחן את הסוגיה, והתחייב להגיש תוכנית לקראת ספטמבר 2015.

נחמד. אלא שלא באמת צריך לחכות יותר משנה, שהרי למשרד החינוך כבר יש תוכנית סדורה וערוכה, שהוכנה בתקופת כהונתה של יולי תמיר כשרת חינוך. במהלך שנת 2008 הכינו אהוד אולמרט (ראש הממשלה דאז), יולי תמיר (חינוך) ורוני בראון (אוצר) תוכנית לצמצום מספר התלמידים מ- 40 ל-32 תלמידים בכיתה מקסימום. התוכנית התקבלה כהחלטת ממשלה (מחייבת), והיא כללה מתווה תקציבי רב שנתי. הכל היה ערוך ומוכן לביצוע. אלא שבראשית 2009 התחלפה הממשלה ואיתה גם סדר העדיפויות.

> עשרות שנות הזנחה של בני שלוש בגנים גובות מחיר מכולנו

אז למה לא ליישם את התוכנית הקיימת? משרד החינוך מסביר שזה לא כדאי, כי לא הוכח שצמצום הכיתות מניב שיפור בהישגי התלמידים, כי זה עולה המון כסף וכי אפשר בכסף הזה לבצע פעולות אחרות, מועילות יותר, לשיפור ההוראה והלמידה בכיתות.

הנימוקים האלה אינם מספקים. ההשוואה לעולם לא רלוונטית משום שצפיפות התלמידים בכיתות בישראל גבוה לאין שיעור מאשר בשאר העולם. דוח ה-OECD משנת 2013 מצא שבישראל 27.3 תלמידים בממוצע בכיתה (זה כולל את כל סוגי החינוך), לעומת 21.2 תלמידים בממוצע בכלל המדינות. אז בבקשה – כשנזכה להתקרב לצפיפות הנהוגה בעולם, נוכל להרשות לעצמנו לומר שזה לא כל כך משפיע על הישגי התלמידים.

גם הסיפור על השקעה חלופית בשיפור ההוראה אינה ברורה. אדרבה, במה בדיוק עומד פירון להשקיע את הכסף: בתוספת סייעת מקצועית לגיל הרך? בהעסקה ישירה של המורות והמורים? בביטול מוחלט של תשלומי הורים? ובכלל – אם במשרד החינוך חושבים שזה מיותר, מדוע הם עצמם מתכוונים להכין תוכנית ביצוע לספטמבר 2015. מיותר או לא מיותר?

ההורים ישלמו

כל זה הוא רק חצי הסיפור. שכן הייתה עוד הודעה של פירון בסיום הדיון בוועדת החינוך של הכנסת, שממנה ניתן ללמוד על טיבה של מחאת הסרדינים. פירון ומנכ"לית המשרד הודיעו שהם מבטלים את מכתבם מלפני כחודש, שהורה לבתי הספר לסגור כיתות על-תקניות. מה זה "על-תקניות"? ולמה הודעה זו התפרשה בתקשורת כ:"הישג למחאת הסרדינים"?

הנה התשובה: מספר התלמידים המקסימאלי בכיתה בישראל הוא 40. כלומר, אם עוברים את המספר הזה, רשאי בית הספר לפצל את הכיתה לשתיים. זה עולה הרבה כסף כי נדרש עוד חדר בבית הספר ועוד תקנים למחנכת ולמורות מקצועיות.

אבל מה יקרה אם הכסף הנדרש יגיע ממקור אחר שאינו משרד החינוך? ואמנם, ביישובים רבים ברחבי הארץ נפוץ המנהג לדרוש מהורים תוספת תשלום מיוחדת לצורך פיצול הכיתות. כך למשל, בשכבת גיל שבה יש 76 תלמידים, שאמורים על פי התקן ללמוד בשתי כיתות, חילקו את התלמידים לשלוש כיתות.

הבעיה היא שזה אסור, כי יש חוק חינוך חינם שאוסר לגבות כסף מההורים. אבל אל דאגה – נמצאו הדרכים לעקיפת החוק. למשל לחייב את ההורים בתשלום לעמותת הורים שהם "ידידי בית הספר", או לשלם לחברת-בת של הרשות המקומית, או דרכים אחרות.

לכיתות האלה, שאסור לקיימן, יש אפילו שם במשרד החינוך: כיתות על-תקניות. כלומר, שמעל התקן. ומשרד החינוך הכיר בהן, וידע שעוברים על החוק, אבל העדיף לשתוק. כל התרגיל "העל-תקני" הזה ייתכן רק ביישובים ושכונות שבהם יש ועד הורים חזק שיזם את המהלך (או לפחות הסכים לו), וסגר עסקה עם הנהלת בית הספר והרשות המקומית. ואת זה יכולים לעשות הורים משכילים ועמידים, שמכירים בחשיבות הדבר, שיודעים כיצד לרקום את התוכנית, ושיש להם כסף לממן את המהלך.

הילדים של הורים עניים יותר, או מודעים פחות, המשיכו ללמוד בכיתות צפופות. כל זה קרה מתחת לפני השטח, עד אשר הגיעו הדברים אל בית המשפט העליון. הייתה זו עיריית הוד השרון, שביקשה את בג"ץ לחייב את משרד החינוך לממן את פיצול הכיתות, בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2008. כי כך, הם חשבו, יוכלו בהוד השרון לחסוך את מימון פיצול הכיתות מתשלומי ההורים.

עוברים על החוק, עובדים על בג"ץ

אלא שבג"ץ חשב אחרת ופסק בחודש מרץ 2014 שמשרד החינוך לא חייב לשלם, ועיריית הוד השרון לא רשאית "לממן מתקציבה פתיחה של כיתות א' נוספות ובדרך זו להקטין את מספר התלמידים שבכיתות בבתי הספר בתחומה". היה זה על יסוד פסיקת בג"ץ שמשרד החינוך הודיע לבתי הספר שאסור להם לפתוח כיתות על תקניות.

בעקבות הודעה זאת פרצה "מחאת הסרדינים" כי, כך טענו הורים עמידים ורשויות חזקות, אין סיבה ששר החינוך יאסור עליהם לעבור על החוק. ומדוע, שאלו, אם לעניים בישראל אין כסף לפצל כיתות, צריך לחייב גם את ילדי העשירים ללמוד בכיתות צפופות? וכדי שהטענה הזאת תשמע יפה, הם עטפו אותה בכותרת הגדולה: מחאה חברתית. שיהיה.

כאמור, השבוע חזר בו משרד החינוך מהאיסור, ומעתה שוב יכולים העשירים לגבות כסף שאסור לגבות, גם על פי החוק וגם על פי פסיקת בג"ץ, לצורך הקטנת מספר התלמידים בכיתות ילדיהם.

וילדי העניים? הם יאלצו להמתין לספטמבר 2015, או אז יגיש פירון איזה מתווה לצמצום מספר התלמידים בכיתות, מתווה שבעצם נמצא במגרת השולחן שלו כבר משנת 2008, וכנראה שאין לו שום עניין ליישם.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בהולנד 30% מהדירות נמצאת בבעלות ציבורית. בישראל - שני אחוז בלבד. פרויקט בנייה ברמת בית שמש (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

נתניהו לא הצליח לתת לישראלים חלופה לרכישת דירה

נתניהו התגאה היום שהצליח "ליישר" את מחירי הדירות, אבל המחירים נשארו גבוהים מאוד. באירופה יש לאזרחים אופציות אחרות, בישראל - לא. שוק הדיור נשאר מחולל אי-השוויון הגדול ביותר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf