newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: תושבי גבעת עמל נערכים לפינוי שמונה משפחות מבתיהן

המשפחות כבר ארזו את חפציהן, אבל לחלק גדול מהן אין לאן ללכת. בינתיים התושבים מנסים להחזיק את הראש מורם אבל לא מצליחים לעצור את הדמעות. משפחת כוזהינוף תפנה מחר, ללא כל פיצוי, שמונה משפחות מביתן בגבעת עמל

מאת:

וידאו: קרן מנור ואורן זיו. טקסט: יעל מרום.

ביום שלפני הפינוי הצפוי של שמונה משפחות בגבעת עמל, אורזים התושבים את חייהם ונערכים לקראת בואם של השוטרים עם שחר מחר (שני). תחושת ההשפלה והאי צדק מתערבבים במתח הגובר. דליה חקק, בת לאחת המשפחות שעומדות בפני פינוי אומרת לנו "אם אנחנו יוצאים מפה בלי כלום, לפחות נצא בכבוד, עם הראש למעלה".

לשכונה הגיעה היום גם אילנית, קרובת משפחה של משפחת כוזהינוף, הבעלים של הקרקע ממנה צפויות המשפחות להיות מפונות, כחלק מהתוכנית להקמת פרויקט דירות יוקרתי. היא באה כדי להביע הזדהות עם "משפחת עמל", הביעה כעס על בני הדוד שלה שעושים פאדיחות לכל המשפחה וקראה להם לקחת צעד אחורה.

משפחת חקק כבר ארזה את חפציה אבל אין להם לאן ללכת. משפחת אלפסי תעבור לגור באופן זמני עם ההורים, ורותי קאופמן אומרת "אם יהיה פה אסון זה יהיה באמת על הראש של משפחות כוזהינוף ואברמוביץ' וכל השופטות שקבעו שאנחנו פולשות". וכולם לא מצליחים לעצור את הדמעות.

בשנת 1948 גורשו תושביו הערבים של הכפר ג'מוסין. במקומם שוכנו באזור יהודים שנשלחו על ידי המדינה, רבים מהם פליטים משכונות שבזי ונווה צדק המופגזות, או ממדינות ערב. תושבי גבעת עמל חיו בצריפים וביחידות דיור קטנות ללא תשתית מסודרת. לאורך השנים התחייבה המדינה להקים במקום בניינים ולשכן בהם בין היתר את התושבים או לדאוג להם לקורת גג חלופית. זה לא קרה. תל אביב התפתחה, והשכונה ממוקמת כעת בליבו של אחד האזורים היקרים בעיר.

בשנות ה-60 הפריטה המדינה את הקרקע. במסגרת הסכמי המכירה של הקרקע, החברה הרוכשת התחייבה לבנות דירות חלופיות לדיירים, ולמדינה ניתנה הזכות לקבל את השטח חזרה אם זה לא יקרה. אך השנים חלפו, הזכויות על האדמה עברו מיד ליד, וההבטחות התפוגגו. הקרקע התגלגלה בסופו של דבר לידיהם הפרטיות של טייקונים: משפחות תשובה וכוזהינוף, ובנק הפועלים של שרי אריסון, המבקשים להפוך את המקום לשכונת יוקרה לעשירים.

> לעשות את הלא צפוי ולסרב למה שדורשים ממך: אי אלימות ככלי במאבק

(אקטיבסטילס)

משפחת חקק מתכוננת לפינוי (אקטיבסטילס)

אחרי שנים ארוכות בהן תושבי גבעת עמל נאבקים על זכותם על הקרקע, השנה הגיע זמן הפינויים. אלה מתקיימים מבלי להבטיח לרבים מהתושבים פיצוי הולם. על חורבות הצריפים וחורבות חייהם מתכננים יצחק תשובה ,משפחת כוזהינוף  וגם עיריית תל אביב שבבעלותה כ-130 דירות יוקרה בפרויקט להקים שישה מגדלים בהם יגורו עשירי ישראל והעולם. המשפחות שיפונו מחר מבתיהן לא צפויות לקבל כל פיצוי.

בשנה האחרונה פונו משפחות רבות מבתיהן תוך שימוש בכוח, בכוחות שיטור גדולים, ובמכונת יחסי ציבור משומנת שמספרת לציבור ש"כולם מרוצים". ערב ראש השנה תשע"ה פונו בכפייה כעשרים משפחות מבתיהן ונזרקו לרחוב. חלק מהמשפחות הגיעו להסדרי פיצויים, אולם אחרות עדיין מחכות לפיצוי ולהכרה. את ראש השנה הן עשו באוהלים שהוקמו על חורבות בתיהן.

> שנה בתמונות: תושבי גבעת עמל נאבקים על הבית

(אקטיבסטילס)

אורזים. משפחת חקק. (אקטיבסטילס)

רותי קאופמן מגבעת עמל יום לפני הפינוי מביתה (אקטיבסטילס)

רותי קאופמן מגבעת עמל יום לפני הפינוי מביתה (אקטיבסטילס)

(אקטיבסטילס)

גבעת עמל (אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf