newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פטרון וקליינטים: כך ניצל נתניהו את הקורונה כדי להתחזק

מגבלות מוטלות ומוסרות בלי הגיון, האבטלה גבוהה והמצוקה גדולה, אבל הליכוד מטפס שוב לאזור ה-30 מנדטים, ונוצר הרושם שנתניהו הוא הקובע הבלעדי מה יקרה בחיי היומיום של כולנו. אחרי גלי התנגדות ראשוניים נראה שהציבור ויתר, וכעת רק מחזר על פתחו של הפטרון כדי לקבל הקלות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ב-25 בספטמבר, רגע לפני ראש השנה, נכנסה ישראל לסגר הקורונה השני. הסגר יימשך שבועיים, הבטיח אז ראש הממשלה בנימין נתניהו, עד אחרי שמחת תורה. במקרה הרע, אמר נתניהו לאומה, הוא יוארך בשבועיים נוספים, אם כי במגבלות חמורות פחות.

כמעט שלושה חודשים מאוחר יותר, חלק ניכר מהמגבלות שהוטלו אז עדיין נמצאות בתוקף, ופרס (חיסון קורונה מיידי?) מובטח למי שיוכל להסביר, בלי להיעזר בגוגל, איזה מגבלות הוסרו, איך, מתי, על מי חלות ההקלות ועל מי לא.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוסר הצהרה לתקשורת בכנסת, ב-2 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

הכל הפך תלוי באיש אחד. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוסר הצהרה לתקשורת בכנסת, ב-2 בנובמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אתמול התבשרנו שהחל ממחר יוטל עוצר לילה, עדיין לא ברור מאיזו שעה עד איזו שעה, ולא ידוע מי יוחרג מהעוצר ומה ייעשה למי שמפר אותו. וזה בלי לדבר על הסגר השלישי, שכבר מאיים בפתח עוד לפני שהסגר השני הוסר.

כשנתניהו הכריז על הסגר השני בספטמבר, הוא נתקל בביקורת ציבורית חריפה. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, בכלל הציע "ריסון מהודק"; פרופ' עידית מטות, אז חברה בצוות של גמזו, אמרה שהסגר הוא "אסון, לא פתרון"; שר האוצר ישראל כ"ץ ושרים אחרים התנגדו לסגר; בתקשורת עצם העובדה שישראל הגיעה לסגר שני הוצגה ככישלון אישי של נתניהו.

הזעם על נתניהו והתחושה הנפוצה שמדובר ב"סגר פוליטי" שמטרתו בראש ובראשונה לעצור את מחאת בלפור ואת מחאות הגשרים, דחפו עשרות אלפי אנשים לרדת לפינת הרחוב הקרובה למקום מגוריהם ולהפגין נגד נתניהו.

האמון בנתניהו צלל בסוף ספטמבר לשפל של 27%, לאחר היה קרוב ל-60% בתחילת המשבר במרץ-אפריל. הנסיקה של נפתלי בנט בסקרים התחילה במקביל להכרזה על הסגר השני. התחושה היתה ש"מחדל הקורונה" יביא לנפילתו של נתניהו, כפי שמחדל יום כיפורים הביא להתפטרותה של גולדה מאיר.

אבל בניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, הסגר השני לא חיסל פוליטית את נתניהו. שיעור האבטלה הרחב עדיין עומד על 14.6% כלומר יותר מ-600 אלף מובטלים – כך לפי סקר שפירסמה אתמול (יום ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עסקים נסגרים, 30% מהאוכלוסייה דיווחו על הרעה במצבם הנפשי, יותר מ-40% דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי, כ-860 אלף איש צימצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים. אבל הליכוד של נתניהו חזר לטפס לאזור ה-30 מנדטים, ולפי כל הסקרים הוא יוכל להקים בקלות ממשלה אחרי הבחירות המתקרבות, אחרי שריסק את האופוזיציה נגדו.

למעשה אפשר לומר שמשבר הקורונה בעצם חיזק את נתניהו. ברגע הראשון זה נשמע לא סביר, אבל אם נסתכל על ההתנהגות שלו מראשית המשבר, ובמיוחד מאז הטלת הסגר השני, יש בכך הגיון לא מבוטל.

נתניהו ניצל את משבר הקורונה כדי להפוך את עצמו לא סתם לראש ממשלה רב עוצמה, אלא לאיש הקובע באופן ישיר את חיי היומיום של כל אחד ואחת מ-8.8 מיליון התושבים בישראל. הוא ורק הוא מחליט אם ייפתחו הקניונים, איפה ולכמה שעות. הוא ורק הוא מחליט שחטיבות הביניים יישארו סגורות במשך חודשיים וחצי ויחזרו ליום או יומיים לימודים בשבוע. הוא ורק הוא מחליט כמה פיצוי יקבל בעל עסק קטן וכמה בעל עסק גדול, מה יהיה גובה המענק שיקבלו האזרחים ועוד.

נכון, מבחינה פורמלית יש פרויקטור לקורונה, יש משרד בריאות, ישנו המל"ל, יש קבינט הקורונה, אבל נתניהו נותן את הרושם – והתקשורת מחזקת את הרושם הזה – שהוא המחליט הבלעדי.

הנאומים שלו לאומה הם חלק בלתי נפרד מיצירת הרושם שנתניהו הוא סוג של אבי האומה. ברצונו, יחלק מענקים, ברצונו, יקפוץ את ידו. ברצונו יפתח בתי עסק וברצונו יסגור, ברצונו יקנה חיסונים, וברצונו החיסונים יישארו באמריקה.

הקורונה, במובן זה, הפך את המשטר הדמוקרטי כולו למשטר של קליינטלה בסגנון הרומאי: "הקליינטים", 8.8 מיליון האזרחים במקרה זה, מחזרים על פתחו של הפטרון כדי לקבל ממנו הטבות והקלות.

מבול המגבלות וההקלות, שלעתים נראות סותרות אלה את אלה, משרת בדיוק את המצב הזה. אחרי גל ההתנגדות הראשון לסגר השני, התחושה היא שהציבור כבר ויתר. מדי ערב בשמונה מופיע בטלוויזיה כתב או כתבת ומכריזים על ההקלות או ההגבלות החדשות.

איש כבר אינו מנסה למצוא הגיון בהחלטות האלה. למה אלפים יכולים להצטופף בקניון סגור אבל כמה מאות לא יכולים לשבת ברווחה באיצטדיון פתוח ולראות משחק כדורגל? למה אפשר לשבת בצפיפות על ספסלים בשדרה ליד בית קפה, אבל אי אפשר לשבת במרפסת פתוחה של בית קפה אחר? אין הסבר, והתקשורת כבר לא מבקשת אותו.

קניון איילון ברמת גן אחרי פתיחתו מחדש, ב-27 בנובמבר 2020 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

למה מותר להצטופף בקניון סגור אבל באיצטדיון פתוח לא? קניון איילון ברמת גן אחרי פתיחתו מחדש, ב-27 בנובמבר 2020 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

אינני טוען שמי שמציע את ההגבלות וההקלות האלה מנסה במכוון להתיש את הציבור, ובוודאי שאינני מנסה להכחיש את הקורונה. אבל זו התוצאה. "ישראל יוצאת דופן בחוסר העקביות במגבלות המוטלות", צוטט לאחרונה פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "השינויים התכופים מקשים על הציבור ופוגעים באמון ובבריאות. ישראל זקוקה לסדר, לא לסגר"

כך או כך, אין שום ספק שנתניהו נהנה מהבלבול הזה. ההתנגדות החריפה שהיתה לסגר השני, הספקות שהוטלו באולפני הטלוויזיה ביעילות של הצעדים האלה, נעלמו לטובת כתבים האומרים בכובד ראש ש"נתניהו עוד לא החליט", או "נתניהו חושב שאין ברירה אלא להגיע לסגר שלישי", כאילו נתניהו הוא לא ראש ממשלה הנאשם בפלילים העושה כל מאמץ למנוע את המשפט שלו, אלא מומחה בעל שם עולמי לאפידמיולוגיה שפועל אך ורק לפי שיקולים רפואיים.

בארה"ב הפרשנים הפוליטים התפלאו מכך שהעובדה שיותר מרבע מיליון אמריקאים מתו בקורונה במשמרת של הנשיא דונלד טראמפ פגעה בו בקלפי במידה מועטה מהצפוי. היו פרשנים שאמרו שהיא אפילו עזרה לו, שכן הציבור רצה שהכלכלה תיפתח מחדש כמה שיותר מהר, וטרמאפ הבטיח להם בדיוק את זה והתקרב אפילו להכחשת הקורונה.

בישראל המצב הפוך. נתניהו מוביל את הקו של הסגרים והאיסורים. אבל הרעיון דומה. כמו בארה"ב, גם בישראל הכל הפך תלוי באיש אחד. והאיש הזה, נתניהו, מנצל את התלות הזו עד הסוף.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

רוב הבוחרים בהן היו יהודים. וורדה סעדה (מימין) וחנאן א-סאנע במחאה בבלפור (צילום: דמוקרטית)

שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון"

חנאן א-סאנע ו-וורדה סעדה הגיעו לרביעייה המובילה בפריימריז שנערכו ב"דמוקרטית", המפלגה שנולדה ממחאת בלפור. המחאה, הן אומרות, עזרה לאנשים להבין שאין כאן דמוקרטיה. "יהודים בחרו בערביות להוביל", הן אומרות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf