הפורמולה של ברקת מהנדסת מחדש את קו הרקיע של ירושלים

כותב אורח: אלדד ברין

קחו דקה להתבונן בלוגו הגרפי של אירוע "פורמולה ירושלים", המתקיים השנה בפעם השנייה:

תמונת לוגו של מירוץ פורמולה 1 בירושלים

נעזוב לרגע את העובדה שהשלט לקידום האירוע, שהודפס ונתלה באלפיו מכספי הארנונה של כלל תושבי העיר ובא לפרסם אירוע לטובת כלל תושבי העיר, לא כולל כיתוב בשפת-האם של 40 אחוז מתושבי העיר. לא נתקטנן כרגע גם על העובדה שאין בין מכוניות מירוץ ובין ירושלים ולו כלום, ושמוטב היה לנצל את הכסף (שלא כולו בא מחסויות) לצרכים בוערים יותר, שבירושלים הם בוערים במיוחד.

אני מבקש שנתבונן לרגע בכרזה עצמה. יושב לו קופירייטר, מן הסתם יהודי, וחושב לעצמו (או שמישהו מגבוה חושב עבורו): מה מסמל את ירושלים? מה קו הרקיע האופייני שלה? אז ככה, משמאל לימין, יש לנו את גשר המיתרים, טחנת הרוח של מונטיפיורי, מגדל דוד, מגדל העיר, וממש מימין – הארנה החדשה, שזה עתה נולדה ולא ממש מהווה אייקון אדריכלי יוצא-דופן. מה אין בקו הרקיע? אין כנסיות, לפחות לא כאלו שניתן לזהות, אין את מסגד אל-אקצא והכי חמור: להיכן נעלמה כיפת הסלע, האייקון הירושלמי האולטימטיבי?

אתם מתארים לכם כרזה לאירוע "פורמולה ניו-יורק" ללא צללית של האמפייר סטייט בילדינג, או הקרייזלר? "פורמולה 1 פריז" ללא צללית של מגדל אייפל, או "פורמולה 1 לונדון" ללא צללית של הביג-בן והלונדון-איי? והנה, בירושלים, שראש העיר שלה עושה שמיניות באוויר על-מנת למתג אותה כעיר-תיירות בשורה אחת עם רומא וברצלונה, ישנה התעלמות מכוונת ומודעת מ"סמלה המסחרי" המפורסם ביותר.

אבל למה להתלונן? יש את "מגדל העיר", לא?

אלדד ברין הוא מורה-דרך ירושלמי שמשתדל לשמור על עיניים פקוחות ולחפש את אלוהים – ואת השטן – בפרטים. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> במזרח ירושלים לא רוצים לחזור לשגרה של הריסות ומעצרים