פולק שוחרר. את הקובלנה נגדו היה צריך לזרוק מזמן
אחרי החלטת היועמ"ש לעכב את ההליכים בקובלנת ארגון הימין, יונתן פולק שוחרר הבוקר ממעצרו. היועמ"ש אישר את מה שהיה ברור מתחילה: זו היתה רדיפה פוליטית. אבל אלמלא החליט פולק לאתגר את המערכת, ייתכן שהפארסה הזו היתה ממשיכה
החלטתו של היועץ המשפטי לעכב את ההליכים בקובלנה הפלילית, שהגיש ארגון הימין "עד כאן" נגד שלושה פעילים נגד הכיבוש, ביניהם יונתן פולק, מאשרת את מה שטענו עורכי דין, מומחים ופעילים מהרגע הראשון: היה מדובר ברדיפה פוליטית ובשימוש לרעה בהליך שמיועד בכלל לסכסוכים אזרחיים ולא לנושאים הקשורים למחאה והפגנות. פולק שוחרר בשעות הצהריים מבית המעצר אבו כביר, שם הוחזק בחודשיים האחרונים לאחר שסירב לשתף פעולה עם החקירה ולהכיר בבית המשפט.
בהחלטתו לא השאיר היועץ המשפטי מקום לספק: רק למדינה יש סמכות לפעול נגד מי שנטען שפגע בחיילים או לשוטרים, לא לארגונים פרטיים. "האכיפה לא תהיה בידי הצדדים למחלוקת הפוליטית העומדת ביסוד המחאה", נכתב בהחלטה. גם אם באיחור, ההחלטה היתה צפויה מכיוון שלמדינה אין אינטרס שגורמים פוליטיים יתחילו לתבוע אחד את השני בהליך כזה, שגם משרד המשפטים המליץ בעבר לבטלו.
בכל הגשה של קובלנה פלילית, החומר מועבר לפרקליטות שבוחנת האם יש מקום שהמדינה תצטרף להליך או תיקח אותו מידי התובעים. במקרה הזה לא רק שהמדינה בחרה שלא להצטרף, אלא שהיועץ המשפטי קבע אתמול כי "הבסיס הראייתי לעבירות המיוחסות אינו מספיק". בהחלטתו הוא ציין ביובש כי החומר בתיק יועבר למשטרה. בניגוד לחששות של חבריו של פולק, היועץ המשפטי לא הורה למשטרה לפתוח בחקירה של ממש.
אך פחות מ-12 שעות לאחר ההודעה על עיכוב ההליכים, הודיעו במשרדו של אותו יועץ משפטי כי יורו למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד פולק בחשד להסתה לאלימות בעקבות המאמר שפרסם ב"הארץ" עם כניסתו לכלא. במאמר כתב פולק כי "עלינו לחצות את הקווים ולהפר את החוק. למרות המחיר, עלינו להצטרף אל ילדי האבנים ובקבוקי התבערה". יש הרבה מה לומר על הסתה ואת מי בוחרות הרשויות לחקור ולהעמיד לדין בנושא ולמי מותר להסית. אבל עיתוי הפרסום מעלה חשד סביר שמדובר בניסיון של היועץ המשפטי להראות שהוא "מאוזן" ולא שמאלני מדי ולזרוק עצם לארגוני הימין, שזעמו על ההחלטה לסגור את הקובלנה הפלילית של "עד כאן".
כעת, לאחר עיכוב ההליכים בקובלנה של "עד כאן", שמשמעותם היא ביטול המשפט וגניזת התיק, ניתן לשאול מדוע נדרשה עתירה לבג״ץ והליך שהתנהל יותר משנה וחצי כדי שתתקבל החלטה מובנת מאליה? מומחים משפטיים הבהירו כבר בתחילת ההליך, כי לא רק ש"עד כאן" אינם הנפגעים הישירים בתלונה שהגישו, אלא שגם עבירה של "תקיפת עובד ציבור" אינה חלק מרשימת העבירות שבגינן מותר להגיש קובלנה. ההליך היה צריך להיזרק מכל המדרגות עוד לפני הדיון בבית המשפט. דב פולוק, השופט שדן בקובלנה, העיר בעצמו לארגון הימין ״איפה העובדות?״, אך מצד שני אפשר לו להגיש כתב תביעה מתוקן ולהמשיך בהליך.
באווירה הפוליטית בישראל היום, ברור למה שופטים עשויים לחשוש לדחות על הסף קובלנה כמו שזה שהגיש "עד כאן" ולדון בה. לדיונים האלה סירב יונתן להתייצב. בהליך הוצא לו צו מעצר. בהקשר הזה, ניתן לציין שלאחר מעצרו, עניינו של פולק נדון גם אצל שופט מעצרים וגם אצל סגן נשיא בית משפט השלום שנמנעו לדון בעניין העקרוני – האם מוצדק לעצור אדם על תיק שאינו מבוסס – והעדיפו להתמקד בכך שפולק מסרב לחתום על הערבות שנקבעה לו ולכן עליו להישאר במעצר.
את החלטה על עיכוב ההליכים צריך לזקוף לזכותו של פולק, שבחר לא להכיר בהליך המשפטי, ולאחר שנעצר לא הסכים לתנאי הערבות הקלים שנקבעו לו והמשיך לשבת בכלא. לא מעטים, גם בשמאל, לא הבינו את המעשה שלו וטענו שעליו לשלם 500 שקל ולנהל את ההליך בבית המשפט. הם טענו שמדובר בצעד שרק יזיק לו, שכן אין שופט שישחרר עצור שלא מכיר בבית המשפט ולא מתחייב להתייצב לדיונים הבאים.
כעת ניתן לומר בביטחון, שללא הישיבה שלו בכלא, והפרסום סביב המקרה, התיק היה ממשיך להתנהל בעצלתיים עוד זמן רב באולמו של השופט דב פולוק, שלמרות בקשתה של עו"ד גבי לסקי לא דחה על הסף את התביעה. עד מעצרו של פולק בינואר, התיק לא עניין כמעט איש. אך התעקשותו לשבת במעצר וחוסר הנוחות המסוים שהמעצר הזה גרם למערכת, הם שדחפו את היועץ המשפטי לקבל את ההחלטה.
למרות ההחלטה המשמחת, חשוב לזכור שארגון ימין הצליח לגרור שלושה פעילים לבית המשפט, ללא ראיות או בסיס משפטי. זה קרה בגלל האווירה הכללית בישראל היום ובגלל הגיבוי של פוליטיקאים, כמו שר הביטחון נפתלי בנט שמיהר להצהיר שיוציא צווי הרחקה לפעילי שמאל מכניסה לגדה המערבית. פחות משבועיים לאחר מכן, הודיעו בצבא שלא נמצא מידע התומך בהוצאת צווים כאלו. ההסתה והשקרים כלפי הפעילים המעטים שמגיעים לגדה המערבית לתמוך בהפגנות הפלסטיניות צפויה להימשך, כמו גם הניסיונות להרתיע אותם.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן