ירושלים: עשרות אלפי נשים קראו להסדר מדיני בעצרת נשים עושות שלום
הנשים קראו להסכם שיביא קץ לשפיכות הדמים. עדינה בר שלום: "השלום חמקמק ועלינו לרדוף אחריו". שכיב שאנן, אביו של השוטר שנהרג בהר הבית, קרא לנתניהו ולאבו מאזן: "תדברו כבר! אנחנו רוצים שלום. די לטרור ודי לכיבוש. תנו לנו לחיות"
שבועיים אחרי שיצאו משדרות ל"מסע השלום" ברחבי הארץ, התכנסו הערב (ראשון) כשלושים אלף נשים מתנועת "נשים עושות שלום" בירושלים לצעדה ועצרת מרכזית בגן העצמאות. לירושלים הן הגיעו לאחר שמוקדם יותר הבוקר התכנסו פעילות התנועה יחד עם למעלה מאלף נשים פלסטיניות באזור ים המלח, בשטח סי, לאירוע משותף.
את האירוע הערב פתחה יעל דקלבאום עם השיר "הללויה" של לאונרד כהן והצטרפו אליה, לביצוע באנגלית ערבית ועברית, מרים טוקאן ואסתר רדא עם אנסמבל תפילת האמהות. אחריהן עלו לבמה מנאר אבו דחל, ענבר שגיא – חברות תא הצעירות של נשים עושות שלום שתיהן תושבות לוד – פתחו את האירוע שהתקיים רובו בעברית (עם תרגום לשפת הסימנים) וחלקו גם בערבית. "אנחנו נשים עושות שלום, ואנחנו לא עוצרות עד הסכם מדיני", הן הכריזו מעל הבמה, וקראו לשיתוף פעולה בין ערבים ויהודים, לחיבור בין שונים. "זה בידיים שלנו".
אחריהן עלתה לבמה ליאורה הדר, מתנחלת מעלי זהב, חברה בנשים עושות שלום, שסיפרה שהצטרפה לתנועה כי חשוב לה לקדם הסכם מדיני שיביא קץ למעגל הדמים. "אני רוצה להאמין שלנו כמדינה יש יכולת להתגבר על העבר וללכת לעתיד", אמרה וסיימה: "אני שגרה בשומרון היפה והמדמם מאמינה שיש לנו את האחריות לדאוג לעתיד טוב יותר. זו הזדמנות היסטורית. זו השעה וזה אפשרי".
> חאן אל אחמר, המקום בו נגמרה החמלה
הקהל, לבוש לבן, קיבל את פניו של ח"כ לשעבר שכיב שאנן, אביו של השוטר כמיל שנהרג במתקפה בהר הבית לפני שלושה חודשים בעמידה ומחיאות כפיים ממושכות. שנאן, שדיבר בהתרגשות רבה, היה כמעט הגבר היחיד שעלה על הבמה וגם היחיד שהעלה על דל שפתיו את המילה "כיבוש". הוא אמר: "רק השלום והחיים המשותפים, רק הערך הגדול ביותר שנקרא אהבה הוא זה שצריך לחבר אותנו. סבלנו רבות. הרבה מאוד משפחות, גם פלסטיניות וגם ישראליות איבדו את יקיריהן ונשארו עם פצע שלא מגליד. כל יום שבו דמעות אשתי זולגות על פניה, ליבי ועיני מדממות על האבדן. לכן באתי לכאן, לומר לאלו שרוצים בין הים לנהר שרוצים מדינה אחת בלי זכויות לעם אחר- אתם לא תוכלו לעשות זאת. ובאתי לכאן לומר לאלו שרוצים לזרוק את היהודים לים – את זה לא תוכלו לעשות. חפצי חיים אנחנו. ומותר לנו לומר בקול רם – אוהבי שלום אנחנו. די להסתה. די לטרור ודי לשליטה על עם אחר".
כנאן פנה בגרון ניחר לנתניהו וליו"ר הרשות הפלסטינית: "די, תשבו כבר! תשבו כבר!. אובמה וקרי נכשלו. אל תכשילו את טראמפ. העמים רוצים שלום. תשמעו את זעקתנו כי היא יוצאת מלבבותינו. תשמעו את קולות האמת והצדק. אנחנו רוצים שלום. די לטרור ודי לכיבוש. תנו לנו לחיות".
רוב הדוברות באירוע היו פעילות של נשים עושות שלום, מישובים שונים, יהודיות וערביות, דוברות רוסית, עברית, אנגלית וערבית. ביניהן מירה גוזלן מאופקים, אחות טיפת חלב, שדיברה על מציאות חיים של מלחמות, ועל החיים בצל "זליגות וטפטופים שאינם קשורים לגשם" כלשונה. "כאשת מקצוע אני נערכת תמיד לשעת חירום. הגיע הזמן להיערך לשעת שלום", אמרה גוזלן. עוד דיברה יזמית החינוך עדי אלטשולר, וגם עדינה בר שלום שאמרה: "בקש שלום ורדפהו. הקריאה לשלום יוצאת מהלב של כולנו, אך השלום חמקמק ועלינו לרדוף אחריו".
> "הפלסטיני רוצה לצאת מהגטו עכשיו": ניר ברעם בראיון על סרטו החדש
הודא אבו ערקוב, פעילה פוליטית וחברתית מחברון פתחה במסר למנהיגות הפלסטינית, ברכה על תהליך הפיוס, קראה ל"אחדות דמוקרטית" ואמרה: "תנו לנשים של פלסטין סיכוי, ואנחנו נהיה שם בשבילכם כשתחתמו על הסכם שלום". היא פנתה גם למנהיגות הישראלית, קראה להקשיב לנשים הישראליות שרוצות שלום, ולהביא להן שלום וגם "חופש מהפחד מהנקישה על הדלת", וקראה למנהיגי העולם " להאמין באנשים של ישראל ופלסטין ובכמיהה שלהם לעתיד יותר טוב. זה הזמן להקשיב לנשים".
ובעוד האירוע עומד בפני סיום, ועל הבמה מופיעה יעל דקלבאום, יחד עם מרים טוקאן ואנסמבל תפילת האמהות, נשמע קולה הצורמני ומרעיד הלב של אפליקציית צבע אדום שמתריעה על אזעקה שנשמעה בעוטף עזה. בדרום רצו אנשים מבוהלים לממ"דים ונכון לרגע כתיבת שורות אלו דובר צה"ל הודיע כי זוהה שיגור של רקטה שנורתה מעזה לעבר שטחים פתוחים. אין נפגעים בגוף.
מאז המתקפה על עזה ב-2014 צעדו נשים עושות שלום ברחבי הארץ בקריאה לסיום הסכסוך בהסכם מדיני – מה זה אומר הן לא מפרטות. בלבוש לבן, מלוות תמיד במוזיקה, אופטימיות בעולם ציני, ובלי אמירות נחרצות – הן הצליחו לחבר לתנועה מעל ל-24 אלף נשים "מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים". הן מתגאות בחיבור שיצרו בין נשים יהודיות וערביות, חילוניות ודתיות, שמאלניות ומתנחלות, כולן מגויסות לקריאה: שמישהו כבר יעשה כאן הסכם.
במהלך השבועיים האחרונים הן חרשו את הארץ, באירועים של מפגש ודיון, הרצאות, שירה וריקודים הן הרימו פעילויות ואירועים ברחבי הארץ: שדרות וצאלים, הכפר הבדואי רחמה, באר שבע ודימונה, אום בטין, לקיה ורהט, באזור ים המלח ובהתנחלות אבנת, בצומת גוש עציון ופארדיס, אשדות יעקוב ונצרת. ביומיים הקרובים הן ישהו ב"סוכת שלום" בגן העצמאות בירושלים, במהלכם יקיימו מפגשים, פאנלים, הופעות, מעגלי לימוד, הרצאות ופעילויות נוספות.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן