newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"עכשיו החקלאים הפלסטינים בשטחי סי יישארו בלי הגנה"

הימין סימן את איגוד ועדות החקלאות משום שהוא סייע לחקלאים בשטחי סי בגדה המערבית לפתח את האדמות שלהם. עכשיו, בעקבות ההכרזה של גנץ עליו כ"ארגון טרור" והפסקת הסיוע מממשלת הולנד, הוא בסכנת סגירה

מאת:
רוב האדמות החקלאיות בגדה המערבית נמצאות בשטחי סי. חיילים משקיפים על חקלאי פלסטיני באזור כוסרא (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

רוב האדמות החקלאיות בגדה המערבית נמצאות בשטחי סי. חיילים משקיפים על חקלאי פלסטיני באזור כוסרא (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

איגוד ועדות החקלאות, ארגון הסיוע החקלאי הגדול ביותר בגדה המערבית, כעת על סף סגירה עקב הקפאת המימון שלו בידי ממשלות אירופיות.

איגוד הוועדות החקלאיות מעניק לחקלאים פלסטינים תמיכה כלכלית לפתח את אדמותיהם ולהתחבר לתשתיות מים, בין היתר באזורים הסמוכים להתנחלויות. עמותות מתנחלים וחברי כנסת מהימין סימנו כבר שנים את הארגון משום שהוא מסייע לחקלאים בשטחי C, שם הימין מרכז את המאמץ שלו למנוע פיתוח פלסטיני. כידוע, שטחי C מהווים כ-61% מהגדה, ובהם רוב השטחים הפתוחים והחקלאיים וכל ההתנחלויות.

באוקטובר 2021, איגוד ועדות החקלאות היה אחד מששת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים, שהוכרזו עלידי גנץ כארגוני טרור. בינואר השנה, הודיעה ממשלת הולנד, מקור מימון עיקרי של ועדות החקלאות, כי תפסיק את תמיכתה בו משום שמצאה "קשרים אישיים" בין בכירים בארגון ובין מפלגת החזית העממית.

הבדיקה של ממשלת הולנד לגבי הארגון החלה בינואר 2020, לאחר ששניים מחברי הארגון הואשמו במעורבות ברצח הנערה רינה שנרב בפיגוע בעין בובין שבגדה. מנהל הארגון פואד אבו סיף מספר כי בנובמבר, לאחר הכרזת גנץ, כמה ממשלות נוספות באירופה הקפיאו בפועל את כספי התמיכה באיגוד. ממשלות אלו טרם פרסמו התייחסות רשמית להכרזת גנץ, וייתכן כי ישובו לממן את ועדות החקלאות לאחר שיגבשו עמדה רשמית. הצהרה בעניין זה צפויה בחודשים הקרובים.

"כל הפעילות שלנו עצרה", אומר אבו סיף. "הארגון קיים מאז 86' ואני חושש שזו תהיה השנה האחרונה שלו. מדובר במכה קשה ביותר לחקלאים בגדה. זה מקל על ישראל לממש את החזון שלה: לפנות את האדמות מפלסטינים, ולרכז אותם בערים. אנחנו תמכנו ביותר מ-20,000 חקלאים פלסטינים בשטחי C, שהכיבוש מונע מהם לפתח את האדמות שלהם. עזרנו להם לטייב את האדמה שלהם, לחרוש, לזרוע, לסלול דרכי גישה, לשפץ ולחפור בורות מים, להעביר צינורות השקייה, ונתנו סיוע משפטי למי שהפקיעו לו אדמה או חילקו לו צוי הריסה. כל העבודה הזו עצרה עכשיו".

ישראל מונעת באופן גורף פיתוח חקלאי פלסטיני בשטחי C: סלילת דרכי גישה לאדמה, חפירת בורות מים, חיבור לצינורות, או גידור של חלקה – כל אלו פעולות המצריכות היתר מהמנהל האזרחי, שכמעט אינו מנפיק היתרים כאלו לחקלאים פלסטינים.

"אנחנו עובדים רק עם חקלאים שהאדמה בבעלות פרטית שלהם", הסביר אבו סיף, "אבל אין להם דרך לפתח אותה. בהתחלה היינו מבקשים מהחקלאים להגיש בקשות להיתר מהצבא, למשל כדי לחפור בור מים. אבל הם חיכו במשך שנים, בלי לקבל תשובה. אז הפסקנו לעשות את זה".

מנהל איגוד הוועדות החקלאיות, פואד אבו סיף (מימין) לצד ראשי שניים מהארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק (צילום: אורן זיו)

מטרת הימין הצליחה. מנהל איגוד הוועדות החקלאיות, פואד אבו סיף (מימין) לצד ראשי שניים מהארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק (צילום: אורן זיו)

הפיתוח הפלסטיני של אדמות חקלאיות פרטיות, שנעשה בלית ברירה בלי היתר, מכונה על-ידי ארגונים וחברי כנסת מהימין כ"השתלטות פלסטינית" על אדמות. דוח מ-2018 של עמותת המתנחלים רגבים, שפורסם תחת הכותרת "מכים שורשים", עקב אחרי הפעילות של איגוד הוועדות החקלאיות, וקרא לעצור את מימון העמותה.

בדוח נכתב כי הארגון הוא "הזרוע הביצועית המרכזית בתוכניתה של הרשות הפלסטינית להשתלט על חלקים נרחבים משטחי C וליצור בהם מדינה פלסטינית" וכי זה "הארגון היחיד בעל הידע המקצועי והיכולות המעשיות כדי להוציא לפועל בהצלחה מיזמים בהיקפים גדולים".

לדבריו של אבו סיף זו בדיוק הסיבה שפועלים לייבש אותם: הם מבצעים עבודה בשטח. הוא טען שממשלות זרות מעדיפות יותר ויותר לתמוך בארגונים המקדמים מיזמים תרבותיים או חינוכיים בתוך הערים הפלסטיניות, פעילות שאינה מפריעה לישראל, כמו פיתוח תשתיות ממשיות לחקלאים ולפלסטינים.

"הלחץ של ארגוני הימין עבד", הוסיף אבו סיף, "מעל ל-50% מהעובדים באיגוד החקלאות נאלצו לעזוב השנה. מי שנותר לעבוד, מקבל שבריר מהמשכורת שלו. אנחנו כולנו חקלאים ומהנדסים, אבל כבר לא פועלים בשטח. כל האנרגיה שלנו מושקעת בהליכים משפטיים, נגד ההכרזה ונגד החלטת ממשלת הולנד שנכנעה ללחץ.

"הנזק הגדול נגרם לא לנו, אלא לחקלאים שאנחנו תומכים בהם. בגדה ובעזה רוב הציבור עני. סיבה עיקרית לעוני היא שאין לנו איך לפתח את הארץ, ולייצר ביטחון תזונתי ותעסוקתי – בגלל מגבלות הכיבוש. מחקרים מראים שאם לפלסטינים היתה גישה למשאבים שבשטחי C, כמו אדמה, מים, וטכנולוגיה חקלאית – המצב הכלכלי בגדה ובעזה היה משתפר מבחינה משמעותית".

בעיני הימין מדובר ב"מלחמה על שטחי סי". חקלאי פלסטיני בבקעת הירדן (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בעיני הימין מדובר ב"מלחמה על שטחי סי". חקלאי פלסטיני בבקעת הירדן (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בשנים האחרונות מתנחלים מנהלים מאבק מואץ כדי לגרש קהילות פלסטיניות ולמנוע מחקלאים פלסטינים לשרוד בשטחי C. במסגרת מה שהמתנחלים מכנים "המאבק על שטחי C", הוקמו יותר מ-50 מאחזי חוות רועים, באופן לא חוקי אך בתמיכת כספי ממשלה, בנקודות אסטרטגיות בגדה במטרה לסלק רועי צאן וחקלאים פלסטינים ו"לשמור על אדמות המדינה".

המועצות האזוריות גייסו מתנדבים מקרב ההתנחלויות, כדי לייצר רשת של מודיעים שיעקבו אחרי בנייה ופיתוח אדמות בידי פלסטינים, ויודיעו לחמ"ל מיוחד שהוקם לטובת כך במנהל האזרחי. הרשויות המקומיות בהתנחלויות קיבלו בשנה שעברה מהמדינה 20 מיליון שקל עבור תקנים לסיירי שטח, כלי רכב, רחפנים ואמצעי צילום, כדי לעקוב אחרי בנייה פלסטינית בשטחי C.

בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת התקיימו מספר דיונים בשנים האחרונות בנוגע ל"השתלטות הפלסטינית על שטחי C". הנושא הוגדר שם כחשוב כי הוא יקבע "איך יראו גבולות המדינה העתידיים". צו צבאי שהוצא ב-2018 מאפשר להרוס בנייה פלסטינית חדשה תוך 96 שעות, וזאת כדי למנוע מהם להספיק לערער על צוי הריסה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

המדינה מתקצבת תלמיד ערבי ב-31 אלף שקלים, תלמיד בממלכתי דתי מקבל 44 אלף. תלמידות באורט עכו. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הנוסחאות שמאחורי האפליה הממוסדת של החינוך הערבי

מחקר חדש בוחן איך קורה שתלמיד בזרם הממלכתי-דתי מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד חילוני וב-42% יותר מתלמיד ערבי. האפליה, מגלה המחקר, היא לא רשמית, אבל סעיפי התקצוב מובילים אליה בהכרח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf