newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"עכשיו החקלאים הפלסטינים בשטחי סי יישארו בלי הגנה"

הימין סימן את איגוד ועדות החקלאות משום שהוא סייע לחקלאים בשטחי סי בגדה המערבית לפתח את האדמות שלהם. עכשיו, בעקבות ההכרזה של גנץ עליו כ"ארגון טרור" והפסקת הסיוע מממשלת הולנד, הוא בסכנת סגירה

מאת:
רוב האדמות החקלאיות בגדה המערבית נמצאות בשטחי סי. חיילים משקיפים על חקלאי פלסטיני באזור כוסרא (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

רוב האדמות החקלאיות בגדה המערבית נמצאות בשטחי סי. חיילים משקיפים על חקלאי פלסטיני באזור כוסרא (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

איגוד ועדות החקלאות, ארגון הסיוע החקלאי הגדול ביותר בגדה המערבית, כעת על סף סגירה עקב הקפאת המימון שלו בידי ממשלות אירופיות.

איגוד הוועדות החקלאיות מעניק לחקלאים פלסטינים תמיכה כלכלית לפתח את אדמותיהם ולהתחבר לתשתיות מים, בין היתר באזורים הסמוכים להתנחלויות. עמותות מתנחלים וחברי כנסת מהימין סימנו כבר שנים את הארגון משום שהוא מסייע לחקלאים בשטחי C, שם הימין מרכז את המאמץ שלו למנוע פיתוח פלסטיני. כידוע, שטחי C מהווים כ-61% מהגדה, ובהם רוב השטחים הפתוחים והחקלאיים וכל ההתנחלויות.

באוקטובר 2021, איגוד ועדות החקלאות היה אחד מששת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים, שהוכרזו עלידי גנץ כארגוני טרור. בינואר השנה, הודיעה ממשלת הולנד, מקור מימון עיקרי של ועדות החקלאות, כי תפסיק את תמיכתה בו משום שמצאה "קשרים אישיים" בין בכירים בארגון ובין מפלגת החזית העממית.

הבדיקה של ממשלת הולנד לגבי הארגון החלה בינואר 2020, לאחר ששניים מחברי הארגון הואשמו במעורבות ברצח הנערה רינה שנרב בפיגוע בעין בובין שבגדה. מנהל הארגון פואד אבו סיף מספר כי בנובמבר, לאחר הכרזת גנץ, כמה ממשלות נוספות באירופה הקפיאו בפועל את כספי התמיכה באיגוד. ממשלות אלו טרם פרסמו התייחסות רשמית להכרזת גנץ, וייתכן כי ישובו לממן את ועדות החקלאות לאחר שיגבשו עמדה רשמית. הצהרה בעניין זה צפויה בחודשים הקרובים.

"כל הפעילות שלנו עצרה", אומר אבו סיף. "הארגון קיים מאז 86' ואני חושש שזו תהיה השנה האחרונה שלו. מדובר במכה קשה ביותר לחקלאים בגדה. זה מקל על ישראל לממש את החזון שלה: לפנות את האדמות מפלסטינים, ולרכז אותם בערים. אנחנו תמכנו ביותר מ-20,000 חקלאים פלסטינים בשטחי C, שהכיבוש מונע מהם לפתח את האדמות שלהם. עזרנו להם לטייב את האדמה שלהם, לחרוש, לזרוע, לסלול דרכי גישה, לשפץ ולחפור בורות מים, להעביר צינורות השקייה, ונתנו סיוע משפטי למי שהפקיעו לו אדמה או חילקו לו צוי הריסה. כל העבודה הזו עצרה עכשיו".

ישראל מונעת באופן גורף פיתוח חקלאי פלסטיני בשטחי C: סלילת דרכי גישה לאדמה, חפירת בורות מים, חיבור לצינורות, או גידור של חלקה – כל אלו פעולות המצריכות היתר מהמנהל האזרחי, שכמעט אינו מנפיק היתרים כאלו לחקלאים פלסטינים.

"אנחנו עובדים רק עם חקלאים שהאדמה בבעלות פרטית שלהם", הסביר אבו סיף, "אבל אין להם דרך לפתח אותה. בהתחלה היינו מבקשים מהחקלאים להגיש בקשות להיתר מהצבא, למשל כדי לחפור בור מים. אבל הם חיכו במשך שנים, בלי לקבל תשובה. אז הפסקנו לעשות את זה".

מנהל איגוד הוועדות החקלאיות, פואד אבו סיף (מימין) לצד ראשי שניים מהארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק (צילום: אורן זיו)

מטרת הימין הצליחה. מנהל איגוד הוועדות החקלאיות, פואד אבו סיף (מימין) לצד ראשי שניים מהארגונים שישראל הוציאה מחוץ לחוק (צילום: אורן זיו)

הפיתוח הפלסטיני של אדמות חקלאיות פרטיות, שנעשה בלית ברירה בלי היתר, מכונה על-ידי ארגונים וחברי כנסת מהימין כ"השתלטות פלסטינית" על אדמות. דוח מ-2018 של עמותת המתנחלים רגבים, שפורסם תחת הכותרת "מכים שורשים", עקב אחרי הפעילות של איגוד הוועדות החקלאיות, וקרא לעצור את מימון העמותה.

בדוח נכתב כי הארגון הוא "הזרוע הביצועית המרכזית בתוכניתה של הרשות הפלסטינית להשתלט על חלקים נרחבים משטחי C וליצור בהם מדינה פלסטינית" וכי זה "הארגון היחיד בעל הידע המקצועי והיכולות המעשיות כדי להוציא לפועל בהצלחה מיזמים בהיקפים גדולים".

לדבריו של אבו סיף זו בדיוק הסיבה שפועלים לייבש אותם: הם מבצעים עבודה בשטח. הוא טען שממשלות זרות מעדיפות יותר ויותר לתמוך בארגונים המקדמים מיזמים תרבותיים או חינוכיים בתוך הערים הפלסטיניות, פעילות שאינה מפריעה לישראל, כמו פיתוח תשתיות ממשיות לחקלאים ולפלסטינים.

"הלחץ של ארגוני הימין עבד", הוסיף אבו סיף, "מעל ל-50% מהעובדים באיגוד החקלאות נאלצו לעזוב השנה. מי שנותר לעבוד, מקבל שבריר מהמשכורת שלו. אנחנו כולנו חקלאים ומהנדסים, אבל כבר לא פועלים בשטח. כל האנרגיה שלנו מושקעת בהליכים משפטיים, נגד ההכרזה ונגד החלטת ממשלת הולנד שנכנעה ללחץ.

"הנזק הגדול נגרם לא לנו, אלא לחקלאים שאנחנו תומכים בהם. בגדה ובעזה רוב הציבור עני. סיבה עיקרית לעוני היא שאין לנו איך לפתח את הארץ, ולייצר ביטחון תזונתי ותעסוקתי – בגלל מגבלות הכיבוש. מחקרים מראים שאם לפלסטינים היתה גישה למשאבים שבשטחי C, כמו אדמה, מים, וטכנולוגיה חקלאית – המצב הכלכלי בגדה ובעזה היה משתפר מבחינה משמעותית".

בעיני הימין מדובר ב"מלחמה על שטחי סי". חקלאי פלסטיני בבקעת הירדן (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בעיני הימין מדובר ב"מלחמה על שטחי סי". חקלאי פלסטיני בבקעת הירדן (צילום: יניב נדב / פלאש 90)

בשנים האחרונות מתנחלים מנהלים מאבק מואץ כדי לגרש קהילות פלסטיניות ולמנוע מחקלאים פלסטינים לשרוד בשטחי C. במסגרת מה שהמתנחלים מכנים "המאבק על שטחי C", הוקמו יותר מ-50 מאחזי חוות רועים, באופן לא חוקי אך בתמיכת כספי ממשלה, בנקודות אסטרטגיות בגדה במטרה לסלק רועי צאן וחקלאים פלסטינים ו"לשמור על אדמות המדינה".

המועצות האזוריות גייסו מתנדבים מקרב ההתנחלויות, כדי לייצר רשת של מודיעים שיעקבו אחרי בנייה ופיתוח אדמות בידי פלסטינים, ויודיעו לחמ"ל מיוחד שהוקם לטובת כך במנהל האזרחי. הרשויות המקומיות בהתנחלויות קיבלו בשנה שעברה מהמדינה 20 מיליון שקל עבור תקנים לסיירי שטח, כלי רכב, רחפנים ואמצעי צילום, כדי לעקוב אחרי בנייה פלסטינית בשטחי C.

בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת התקיימו מספר דיונים בשנים האחרונות בנוגע ל"השתלטות הפלסטינית על שטחי C". הנושא הוגדר שם כחשוב כי הוא יקבע "איך יראו גבולות המדינה העתידיים". צו צבאי שהוצא ב-2018 מאפשר להרוס בנייה פלסטינית חדשה תוך 96 שעות, וזאת כדי למנוע מהם להספיק לערער על צוי הריסה.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf