הרוגי הפיצוץ בסין - קורבנות הכלכלה המודרנית

כותבת אורחת: רחל בית אריה

כמה הערות על הפיצוץ בטיאנג'ין, שגבה עד כה 114 קרבנות, מספר שכמעט ללא ספק עוד יעלה:

אף שמדובר בתאונה חמורה מאד, צריך לזכור שהיא תופסת כותרות מסביב לעולם לא רק בגלל החומרה שלה, אלא בשל העובדה שהפיצוצים נתפסו במצלמות ומייצרים דימויים ויזואליים חזקים. באותו שבוע התרחשו בסין לפחות שתי תאונות מכרות (פיצוץ במכרה ומפולת בוץ שקברה מגורי עובדים סמוכים למכרה), שגבו יחד עשרות קרבנות, ודווחו רק בחטף. רובנו לא שמענו בכלל שהן התרחשו

בסך הכל נהרגו ב-2014 931 איש בתאונות מכרות שונות בסין בלבד. גם הנתון הנורא הזה שנוי במחלוקת ויש טענות שהמספרים גבוהים יותר (אם כי צריך לציין שמספר התאונות יורד ונעשתה עבודה רבה לשיפור הבטיחות במכרות).

הסיבה שהזכרתי את תעשיית הכרייה היא שגם החומרים שגרמו לפיצוץ קשורים לתעשייה הזאת. בחומר נתרן-ציאניד, שהיה מאוחסן שם בכמויות גדולות, משתמשים לכריית זהב. אחת הטענות שיש דיווחים סותרים לגביה היא שהכבאים שנשלחו לכבות את השריפה שפרצה במקום לא ידעו מה מאוחסן שם וייתכן שהם גרמו בעצמם לפיצוץ, כיוון שנתרן-ציאניד הופך לנפיץ במגע עם מים. המידע הזה מגיע מחלק מהעדויות של הכבאים ששרדו, אבל יש עדויות אחרות שסותרות אותן, וספק אם נדע אי פעם את האמת.

הפיצוץ בטיאנג'ין, ככה זה נראה:

מניפולציה של מידע וקשרי הון-שלטון

כמו תמיד, סין הרשמית גייסה מיד את כל עוצמתה לא רק להשתלטות על האש, טיפול בחומר המסוכן, פינוי האזור וטיפול בפצועים, אלא גם למניפולציה של מידע וחסימת דיון חופשי. ככל שהזמן עובר והכשלים מתגלים, נהיה ברור יותר ויותר שהעדיפות היא לשליטה במידע ובמחשבה – ולא לשליטה באש ולהצלת חיים.

מלבד הכבאים שהיו ממש באתר הפיצוץ, רבים מהקרבנות והנפגעים הם מהגרי עבודה שהתגוררו במבנים זמניים קרובים למקום. גם אם תקנות הבטיחות בסין משתפרות בהדרגה (והן משתפרות), האוכלוסיה הזאת היא האחרונה ליהנות מהשיפור. ההגירה העצומה – הגדולה בתולדות האנושות – של מחפשי פרנסה ושיפור חיים מהכפרים העניים לערים המתפתחות היא הכתפיים שהכלכלה העולמית כולה רוכבת עליהן, ואלה כתפיים שחוחות מעבודה קשה וחשופות לסיכונים גדולים.

ככל שהזמן עובר, מתחזקים החשדות לקשר הון-שלטון הדוק גם כאן, כפי שהיה בכל כך הרבה טרגדיות אחרות. עיתון סיני דיווח אתמול שאחד הבעלים של חברת הלוגיסטיקה שבמתחם שלה אירעו הפיצוצים הוא בנו של קצין משטרה בכיר. זה עשוי להסביר את ההתעלמות הבוטה מכללי בטיחות – כולל אחסון כימיקלים בכמות וריכוז גבוהים בהרבה מהמותר, בקרבה רבה מהמותר לכבישים ובנייני מגורים. יהיה מי שייענש על המחדלים – הציבור רוצה ויקבל ראשים לעריפה – אבל לא נראה שהשיטה הבסיסית שמאפשרת לקשרים כאלה לשגשג עומדת להשתנות.

> מהפכה של שמחה מאולצת: סין פרסמה רשימת שירים אסורים להשמעה

מהגרי עבודה, קורבנות הכלכלה המודרנית. הפיצוץ בטיאנג'ין. מקור: ויקימדיה קומונס

מחיר הגאדג'טים

חזרה למכרות הזהב: זהב ומינרלים נדירים בכמויות קטנות הם מרכיבים חיוניים ברוב הגאדג'טים האלקטרוניים שאתן מחזיקות בבית או בכיס. מה שאנחנו רואות באסון הזה הוא דוגמה נוספת לבעייתיות הגדולה במוצרים האלה. שרשרת הייצור שלהם בכוונה תחילה ארוכה, מסובכת ומבוזרת מאד – החל בייצור הכימיקלים למכרות, השינוע והאחסון שלהם, דרך המכרות עצמם, שינוע החומרים, ועד ייצור, הרכבת ומשלוח המוצר המוגמר ומכירתו. בעיות בטיחות חמורות, כמו גם ניצול עובדים והרס משאבי טבע קיימים לאורך כל השרשרת הזאת.

כולנו שמענו על גל ההתאבדויות ב-2010 במפעל פוקסקון, שמייצר עבור אפל ומותגי אלקטרוניקה מובילים אחרים. אבל במורד השרשרת, הבעיות חמורות עוד יותר ומקבלות הרבה פחות תשומת לב עולמית. זה מתחיל מתחלואת ילדים שמתגוררים סמוך למכרות זהב בסין, ממשיך ב"מינרלי קונפליקט", שבדומה ליהלומי דמים מכניסים כסף שמתדלק מלחמות אזוריות באפריקה, והדוגמאות עוד רבות, כשבעיות האחסנה בטיאנג'ין הן רק האחרונה בהן. כדי שיהיה מתח רווחים גדול כל כך לאפל ולסמסונג, ובו בזמן גאדג'טים במחיר אפשרי לאוכלוסיות רחבות, שרשרת הייצור הזאת צריכה להיות זולה ככל האפשר – ו"ככל האפשר" אומר שמעגלים כללי בטיחות או מתעלמים מהם, מעסיקים עובדים בתת תנאים, מזהמים את הסביבה ומרחיקים את הייצור לאזורים עניים שקל להתעלם מהם. גם לממשלות שסחר חוץ וצמיחה בתמ"ג חשובים להם יותר מבטיחות – כלומר יותר מחיי האזרחים שלהן, יש חלק בתהליך הלא קדוש הזה.

לא אעמיד פנים שיש לי פתרון למצב הזה. יש לי סמארטפון ומחשב, הם חיוניים לפרנסה שלי ולרוב הפעילות החיובית שאני שואפת לעשות בעולם. אם המוצרים האלה היו מיוצרים בסטנדרטים אירופאיים של בטיחות, אתיקה, זכויות עובדים והגנת הסביבה – כנראה לא הייתי יכולה להרשות אותם לעצמי. פתרון מאד חלקי ומאד אישי שלימדו אותי ליישם הוא תרומה ישירה – ככל האפשר בכסף ולמי שיכולה גם בהנגשת מידע, תרגום וכו' – למי שעושות עבודת קודש בלתי מתגמלת ולפעמים מסוכנת לשיפור זכויות עובדים ובטיחות. אני עושה את זה דרך הארגון המצוין China Labour Bulletin . יש עוד הרבה דרכים וארגונים אחרים.

בינתיים, בואו נבין את הקשר הישיר בינינו ובין הקרבנות בטיאנג'ין ונכיר במה שהם באמת – קרבנות הכלכלה המודרנית.

רחל בית אריה היא פובליציסטית ועיתונאית מתמחה בסין, לשעבר כתבת כלכליסט וקול ישראל בבייג'ינג

> חשיפה: למרות הסכנה לחייהם, ישראל החזירה אלפי מבקשי מקלט לסודן