newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נשים בעולם הערבי נאבקות על עצם זכותן לחיות

באחרונה שטף גל של מקרי רצח מחרידים של נשים במצרים, ירדן, איחוד האמירויות וישראל/פלסטין, שזכו לגיבוי ולתמיכה מפי שמרנים רבים. במקביל, החלו נשים רבות לפרסם איומים שקיבלו, המזהירים אותן מגורל דומה, ומתארגנת שביתת נשים כללית בעולם הערבי

מאת:
משמאל: ניירה אשרף; מימין: אימאן רשיד (צילומים: צילום מסך מסרטון של MEE; הטוויטר של רשיד)

משמאל: ניירה אשרף; מימין: אימאן רשיד (צילומים: צילום מסך מסרטון של MEE; הטוויטר של רשיד)

סדרה של מקרי רצח מזעזעים, שתועדו והופצו ברשת, מסעירים את העולם הערבי, והרשתות החברתיות גועשות.

המקרה הראשון היה רצח הסטודנטית ניירה אשרף ממצרים. סטודנט שלמד איתה, בשם מוחמד עאדל, חיזר אחריה, אך היא לא נענתה לו. החיזורים הפכו מטרידים, והוא אף הגיע לביתה כדי "לבקש את ידה". משפחתה של אשרף תמכה בבת, וסירבה לו.

עאדל לא קיבל את הסירוב, והתחיל לרדוף אחרי אשרף. הוא איים עליה בהודעות בוואטסאפ, באינסטגרם ובכל מקום. הצעירה ואביה הגישו תלונה נגדו במשטרת העיר מנצורה, שבה התגוררה. חוקר הזמין את החשוד, והחתים אותו על תצהיר שבו הוא מתחייב להתרחק ממנה ולא ליצור איתה קשר (צו הרחקה עדין, במונחים שלנו).

ב-1 ביוני עאדל נראה רודף אחרי אשרף ברחוב, ולעיני רבים – שתיעדו את המתרחש – החזיק בראשה ושחט אותה בסכין גדולה. היא מתה במקום. רק אז התנפלו עליו עוברי אורח ותפסו אותו. בחקירתו אמר עאדל כי "פחדתי שהיא תתאהב במישהו אחר והחלטתי להרוג אותה. אפילו חשבתי לשמור לעצמי את ראשה, כי אהבתי את עיניה".

מצרים היא אחת המדינות המסוכנות ביותר לנשים (מקום 136 מ-170 מדינות במדד Women Peace and Security Index של מכון ג'ורג'טאון לנשים, שלום וביטחון), עם רמת הטרדות מיניות ואלימות מגדרית מהגבוהות בעולם. הרצח המחריד הזה עורר דיון סוער ברשתות על מעמדן של הנשים במדינה. מצד אחד, צפו ברשת פוסטים של שוביניסטים אלימים שהאשימו את הקורבן כי לא התלבשה בצניעות, הלכה לבד ברחוב ומטעמים דומים.

הסכין/חרב שהחזיק הרוצח הפכה לסמל של גבריות ועוצמה של צרכני סרטוני הטיקטוק והמוזיקה המסיתה ומלאת המסרים הקשים שכובשת את התרבות המצרית. באותה סכין/חרב השתמש באחד מסרטיו "המלך", זמר ושחקן פופולרי בשם מוחמד רמדאן, שמתחייב להוריד את כל מי שעומד בדרכו לצלילי מוזיקה קצבית ורועשת.

אחרים מתחו ביקורת על סדרות טלוויזיה שמחפיצות נשים ומתירות – בשם האהבה – כל מעשה אלים בגוף האישה הנחשקת. רוב הדעות והסרטונים דיברו על השפל הנוראי שאליו הגיעה תרבות האונס ודיכוי הנשים במצרים, עד כדי כך שגבר רוצח אישה לעיני רבים ואיש לא נוקף אצבע עד שזה מאוחר מדי.

בצד החיובי יותר, התחיל לרוץ ברשתות האשטג "צדק לניירה", והלחץ הציבורי כבד. החקירה והמשפט וכל פרט מחיי הרוצח משודרים ברשתות, ופעילים ואנשי ציבור לוחצים להוציא אותו להורג, מה שכנראה יישא פרי בתוצאות המשפט.

בנוסף, נשים רבות התחילו לפרסם איומים שהן מקבלות מגברים אנונימיים, המזהירים אותן מגורל דומה לזה של אשרף. פוסט כזה שפירסמה סטודנטית מעזה זכה לפופולריות רבה במיוחד.

איומים מגברים אנונימיים, ששותפו ברשתות

 

כמה ימים אחרי הגל הזה, דווח על עוד רצח מחריד, הפעם של סטודנטית מצטיינת מירדן, אימאן רשיד. גבר חמוש נכנס לאוניברסיטה, ירה בה חמישה קליעים – לעיני כל – וברח. התברר שגם היא קיבלה איומים ממחזר אובססיבי שלא נענתה לו. לרשתות דלפו הודעות שבהן הרוצח אומר לרשיד שמה שקרה במצרים יקרה בקרוב אצלנו בירדן, ומורה לה להתלבש יפה כדי שלא יגידו שהיא לא צנועה כמו שצריך.

המקרה הזה החריד את המדינה. המלך עבדאללה הורה לפעול מיד כדי לעצור את הרוצח. שלשום (ראשון) הוא אותר, וירה בעצמו במהלך המאמצים לעצור אותו.

גם במקרה הזה, משפחת הנרצחת התייצבה לעיני המצלמות כדי לספר את הסיפור ולבקש צדק לבתם. משפחתו של הרוצח הציעה לפצות את משפחתה של הנרצחת, לשלם כופר ולערוך סולחה בין שני השבטים, כנהוג בירדן. אך אביה של רשיד התנגד בתוקף לכל הליך של צדק שבטי, ודרש משפט וגזר דין לפי חוקת הממלכה בלבד, עם עונש מוות לרוצח. זה כמובן נעשה בלתי רלוונטי אחרי התאבדות הרוצח.

בזמן החיפושים אחרי הרוצח מירדן, שמענו על לובנא מנסור, מהנדסת פלסטינית אזרחית ירדן, שבעלה דקר למוות באיחוד האמירויות, אחרי שביקשה להתגרש ממנו. בתגובה לרצח הזה היו מי שכתבו ברשתות: "נישואים הם עד המוות. תשכחו מגירושין. זה גורלה של כל אישה שמתחרטת אחרי החתונה".

גל הרציחות המחריד לא פסח גם על ישראל. ב-8 ביוני נרצחה הפעילה הפמיניסטית ג'והרה חניפס, בת 28 משפרעם, מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן במכוניתה. גם כאן השמועות טוענות שהסיבה לרצח היתה אורח חיים הליברלי שניהלה, שלא מצא חן בעיני רבים בעדה הדרוזית, חרף העובדה שהוריה מאוד תמכו בפעילותה.

הלוויתה של ג'והרה חניפס, שנרצחה בפיצוץ מטען במכוניתה בשפרעם, ב-8 ביוני 2022 (צילום: רוני עופר / פלאש90)

הלוויתה של ג'והרה חניפס, שנרצחה בפיצוץ מטען במכוניתה בשפרעם, ב-8 ביוני 2022 (צילום: רוני עופר / פלאש90)

כמה ימים לפני כן, נרצחה סמר קלאנסי, בת 51 מחיפה, על ידי בעלה. שכנים ועוברי אורח ראו את הרוצח מטפס עם סכין למרפסת ביתה, ועד שמישהו עשה משהו כבר היה מאוחר מדי.

בעמודי הפייסבוק של ארגוני הנשים בפלסטין יש שמועות על שתי צעירות ששמו קץ לחייהן בנסיבות מסתוריות בשטחי הרשות הפלסטינית. זמן קצר לאחר מכן, התעוררו חשדות כי אחת מהן, רנין סלעוס, נרצחה על ידי משפחתה כי סירבה בתוקף להינשא לבן דוד שהם בחרו עבורה. סלעוס היתה סטודנטית מצטיינת, בת 20, שלמדה מדעים וסיימה תיכון יוקרתי בדירוג התיכונים בפלסטין בממוצע 90.

קואליציית ארגוני נשים חוצת גבולות בעולם הערבי הכריזה על שביתת נשים כללית ב-6 ביולי, בעקבות מקרי הרצח, ריבוי מקרי האלימות הקשים והפשיעה המגדרית הגואה, שחלקה מתפרסם וחלקה הגדול עדיין נסתר. השביתה יוצאת גם נגד גל האדרת הרוצחים והלגיטימציה שמקבלת אלימות נגד נשים ברשתות החברתיות.

כך, בזמן שהעולם מפגין הזדהות עם אחיותינו בארה"ב, שזכותן על גופן כעת בסיכון, כאן במזרח התיכון אנחנו ממשיכות להיאבק בגל שמרנות, פטריארכיה ושוביניזם, שרק מתעצם בצל משטרים חשוכים ומדכאים, ומאיים על עצם זכותנו לחיות.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"ההצבעה היום היא תמרור אזהרה". משמאל: איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה (אורן זיו)

הנהגת חד"ש שמרה על מקומה אך החברים העבירו מסר: דרוש שינוי

אף שבתום הפריימריז, שלושת חברי הכנסת המכהנים שמרו על מקומם, ההצבעה לוותה במתחים שמקורם בביקורות על הקו המתון של עודה מול הקו של מק"י, ועל עמדותיה של תומא סלימאן בנושאי מגדר. כעת האתגר הוא להוציא את הבוחרים לקלפיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf