נותנים לליברמן לשחק לבד במגרש הרוסי, והוא צוחק על כולם
אין פוליטיקאי עם פער כה גדול בין ההבטחות למעשים מאשר אביגדור ליברמן. אבל אין מולו אף שחקן בציבור דוברי הרוסית. לכן הוא יכול להמשיך לפגוע במגזר שלו מצד אחד ולזרוע הסתה מצד שני
אביגדור ליברמן הודיע שבכוונתו לפרוש מהממשלה אם הממשלה לא תקדם נישואים אזרחיים, דיור ציבורי ומענה למצוקת הפנסיות של קשישים רבים מעליית ברית המועצות – שלושת הנושאים שהוא קידם ללא לאות למען הציבור שהוא מייצג ופועל לטובתו לאורך שנות חברותו בממשלות ישראל.
אה, לא. הוא לא התפטר בגלל הפנסיות או נישואים אזרחיים. אבל הוא הבטיח…
אביגדור ליברמן הוא גאון, זה לא חדש. כמעט בדרגה אמן חושים או מנטליסט. אחרת איך אפשר להסביר שהוא שוב ושוב מבטיח דברים שהוא לא מתכוון ליישם, ושוב ושוב אנשים שמצביעים עבורו מאמינים שאולי הפעם הוא יעזור להם. הכישלון לא נדבק אליו, למעשה שום דבר לא נדבק אליו. אפילו בכל פרשות הקשורות אליו או למפלגתו, הוא יוצא נקי, בעוד המקורבים אליו עומדים למשפט או מורשעים. גאון.
ובחזרה לנובמבר 2018. בואו ניזכר איך כמעט פרצו בחירות. אחרי עוד סבב מול עזה, ליברמן התפטר בטענות כאלה ואחרות וגרר את כל המערכות הפוליטית לנוהל קרב שלפני בחירות. אבל עכשיו, אחרי שהסבב הסתיים, חזרנו לשגרה של ממשלה לאומנית קיצונית, ואף אחד לא מדבר על ליברמן שיצר את כל המהומה. במקום זאת, בנט, כחלון ודרעי הוצגו כאויבי העם בתור מי שכמעט והפילו את "הממשלה הכי ימנית שהיתה פה". נתניהו עשה להם תרגיל הפרד ומשול מכיתה ד' וכולם יישרו קו. וליברמן? הוא אימץ את שיטות העבודה של דונלד טראמפ, מצייץ בטוויטר ללא הפסקה ובעיקר צוחק על כולם.
"גב האומה" חשפו שזאת ההתפטרות השמינית של ליברמן ב-13 השנים האחרונות. איכשהו זה לא מפריע לו לטפס בסולם התפקידים בממשלות השונות עד שהגיע לתפקיד הנוכחי כשר ביטחון. בעיני זאת המדרגה הגבוהה ביותר שהוא יכול להגיע אליה, אני לא רואה תסריט שליברמן הופך בו להיות ראש ממשלה. אבל בעיניו, מה שהביא אותו עד משרד הביטחון יכול להביא גם הלאה. הרי ליברמן לא נכשל, הוא פשוט זונח את הספינה רגע לפני שהיא עלולה להתרסק, וכשהיא מתרסקת, הוא פשוט לא עומד על סיפונה כדי לשאת בתוצאות. לציבור הישראלי יש זיכרון קצר מכדי לזכור לו שהוא הוביל את הספינה להתרסקות. ליברמן יוצא נקי, וחוזר לעוד סבב בממשלה הבאה. גאון.
לממשלה הנוכחית נכנסה "ישראל ביתנו" עם שישה מנדטים, ניתוח של תוצאות הבחירות אז הראה, שארבעה מתוך ששת המנדטים קיבל ליברמן מציבור של דוברי רוסית, בעיקר מבוגרים שמצביעים עבור מישהו "משלנו". לכאורה זו נראית כמו מפלגה מגזרית. אבל ליברמן מעולם לא היה מגזרי. מאז הקמתה של "ישראל ביתנו" בשנת 1999, הוא כיוון להשפעה לאומית, לא מגזרית. המגזר של דוברי הרוסית הוא רק מאגר אלקטורלי, שמאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה בלי לשאת בתוצאות או להיענש ציבורית. ויותר מזה, הוא הצליח לשכנע את מצביעיו בקרב ציבור דוברי הרוסית שהנושאים "הלאומיים" שהוא מקדם חשובים להם יותר מאשר רווחתם האישית, לדוגמה. גאון.
במובנים רבים "ישראל ביתנו" מזכירה את ש"ס, מפלגת נישה שמשתמשת באלקטורט נישתי על מנת לצבור הון פוליטי ולהשפיע ברמה הארצית. אבל בניגוד לש"ס, שבסיס הבוחרים שלה די מובטח, אצל ליברמן זה לא המצב. ליברמן מבין את זה, ומאז בחירות 2015 הוא עובד קשה ליצור לעצמו קהל בוחרים חדש, ובעיקר צעיר. אבל בקרב צעירים דוברי הרוסית האתגר שלו גדול הרבה יותר מהמבוגרים. מדובר על קהל ליברלי וביקורתי שלא ניתן לקנות בנזיד עדשים.
לא פחות חשוב: צעירים דוברי הרוסית הם גשר לדור ההורים. בכל העולם, בחברות מהגרים צעירים משפיעים על דפוסי ההצבעה של ההורים שלהם, לעומת תהליך הפוך בחברות מקומיות ותיקות. ליברמן יודע את זה, ולכן לפנייה לצעירים יש ערך כפול מבחינתו – גם חיזוק הבייס בקרב הדור המבוגר וגם גיוס קהלים חדשים. הבעיה שמולו אין אף אחד. אף מפלגה לא מתחרה איתו על קהל של דוברי רוסית צעירים. זה לא המקום לנתח את הסיבות, אבל זו המציאות. ליברמן הוא שחקן בודד בזירה הזו. על פי הסקרים, הציבור הזה יכול להכריע מערכת בחירות.
נראה ששום דבר לא ישתנה. מפלגות שמגדירות עצמן שמאל-מרכז ימשיכו לפספס קהל מצביעים משמעותי, וליברמן יישאר השחקן הפוליטי היחיד בקהילה. אבל ליברמן הוא בעיה לאומית ולא רק מגזרית. מצד אחד,הוא מונע פתרון של סוגיות קריטית עבור ציבור דוברי הרוסית כמו נישואים אזרחיים ואחרים, ומצד שני הוא מחולל נזק בלתי הפיך לחברה הישראלית על ידי הסתה וגזענות. כמות דוברי הרוסית, שמפלגתו של ליברמן הצליחה לעזור להם בשנים האחרונות, זהה לכמות החרדים שש"ס הצליחו להוציא ממעגל העוני. כמובן, להוציא מהכלל אנשים הקרובים לצלחת בשתי המפלגות.
הגיע הזמן שהציבור הישראלי יעמיד את ליברמן למשפט ציבורי אמיתי. אותו ואת התרומה האפסית שלו לחברה הישראלית בכל שנותיו בפוליטיקה. אין ולא היה פוליטיקאי עם פער כל כך גדול בין ההבטחות למעשים שלו, הנייה ו-48 השעות שהקציב לחיסולו היא אולי המפורסמת מכולן, אבל לציבור דוברי הרוסית הוא מכאיב בשקריו כבר קרוב ל-20 שנה. בואו נדאג להזכיר את זה גם לקראת הבחירות שיבואו.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן