מתווה הגז בבג"ץ: יותר משנתניהו מנסה להפחיד, הוא פשוט מפחד

עדות נתניהו בבג"ץ הייתה מלאה בחצאי אמיתות ובסיסמאות. כשהוא דיבר על יציבות הוא למעשה הבטיח אי יציבות. ובזמן שראש הממשלה מנסה בכל כוחו לקבור את הדיון הציבורי על מתווה הגז, נראה שהדיון הזה רק בתחילתו

מאת:

כותב אורח: אורי בן-דב

איש לא מבין לגמרי מה חיפש אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בבג״ץ. פרשנויות רבות ניסו להבין למה לא הסתפק נתניהו בתצהיר שהגיש, ובא לנאום לשופטי בג״ץ, כשהוא מחויב על פי חוק לחזור על הדברים שנכתבו בתצהיר עצמו.

התצהיר שהגיש נתניהו היה עמוס חצאי אמיתות וסיסמאות. הוא חזר עליהן אמש, כששופטי בית המשפט העליון האזינו בנימוס. אבל יש ההבדל בין תצהיר לנאום בעל פה. יש הבדל בין לקרוא נייר עמדה לבין להביט לראש ממשלה בעיניים. כשמדברים – המשרה מדברת, הרטוריקה משחקת, יראת הכבוד מדברת.

עידו באום, הפרשן המדיני של דה-מרקר, תאר את דברי נתניהו כ"נאום ששולבו בו מאפיינים רטוריים של הטרדה מאיימת והטלת פחד". ואכן נתניהו דיבר לא מעט על קטסטרופות ואבדון.

אבל כשאני מסתכל על ראש הממשלה הזה, שממעט כל כך להופיע בציבור ולדבר איתנו ישירות, שמגיח מהבונקר התקשורתי רק לקראת בחירות עם "ערבים נוהרים" או במצבי חירום, וכשאני מקשיב לדבריו בבג״ץ, אני מגיע גם למסקנה הפוכה: הוא לא רק מנסה להטיל אימה על שופטי בג״ץ. ראש הממשלה הזה מאוד מפחד.

> מכתב לקוראים: שיחה מקומית והצנזורה

משה יעלון, בנימין נתניהו ובני גנץ בחמ"ל (חיים צח, לע"מ)

הסכנה: דיון ציבורי על מתווה הגז. משה יעלון, בנימין נתניהו ובני גנץ בחמ"ל (חיים צח, לע"מ)

הפחד הזה של ראש הממשלה מדיון מעמיק על עקרונות היסוד של מדיניות הגז שלו ועל הביקורת עליה, מניסיון לשכנע ולזכות ברוב, לא חדש לנו, במטה מאבק הגז. הרי זה אותו ראש ממשלה שנתן למונופול הגז האימתני לגדול ולשגשג פה, בלי שהעז להתמודד עם ההשלכות שלו. זה אותו ראש ממשלה שרק מאבק אזרחי נחוש הביא אותו להקים את ועדת ששינסקי – ובאותה נשימה זה אותו ראש ממשלה לחיץ שריכך את החלטות ששינסקי באופן שכמעט עיקר אותן מתוכן, והכל בלחץ מונופול הגז. זה ראש ממשלה שהקים צוות עוקף רגולטורים על מנת לכתוב מתווה שמאמץ את תפיסת העולם של מונופול הגז באופן מוחלט – צוות שהוקם כך שלא יצטרך לנהל פרוטוקולים: הכל חשאי ומוחבא.

בכל פינה ובכל צעד ניכר הפחד הגדול של בנימין נתניהו להביא את תפיסת העולם שלו בנושא הגז לדיון גלוי ופתוח, דיון שבו יצטרך לנמק ברצינות ובכובד ראש, מה לעזאזל הוא עושה עם הגז שלנו.

האי-יציבות שמבטיח מתווה הגז

התחושה החוזרת היא לא רק שנתניהו מפחד מדיון מעמיק ומשאלות נוקבות – אלא שכלל אין לו תשובות טובות. הדוגמה הבוטה והמובהקת ביותר היא מתווה הגז עצמו. למרות שמדובר בנושא הכלכלי הגדול והחשוב ביותר בתקופת כהונתו, נתניהו בחר שלא ללכת בדרך המלך של החקיקה הראשית ולהעביר מתווה באמצעות שימוש חסר תקדים בסעיף 52 השנוי במחלוקת.

סעיף 52 מאפשר לשר הכלכלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים וכך אכן עשה נתניהו, לאחר שהעביר את אריה דרעי ממשרד הכלכלה. וכך, באמצעות פרוצדורות קיצון, עקף נתניהו את הכנסת: הוא לא יצטרך לדבר, להישפט, לשכנע.

חשוב לציין: המדינה הבהירה לבג״ץ שמתווה הגז חורג משאלות ההגבלים העסקיים. מדובר במערכת שלמה של הסדרות, בעיקר הטבות לתאגידים, במשק הגז הישראלי. ככזה, טענו אנשי המאבק כמו גם העותרים בבג״ץ, ראוי היה שיעבור כחקיקה – אבל נתניהו עקף את הכנסת. נתניהו מפחד.

רבות דובר על ויתורו של נתניהו על המשילות ובעצם על הריבונות הישראלית במתווה, מה שמכונה בטעות "פסקת היציבות" למרות שמדובר למעשה בפסקת אי-יציבות. אין דבר פחות יציב מלעצום עיניים מול המציאות המשתנה והדינמית. יציבות מתקיימת במצב מאוזן: כששני הצדדים מרוצים. מתווה הגז מקבע מצב לא מאוזן: הדרישות של המונופול התקבלו, כשהאינטרסים של אזרחי ישראל נדרסו. איזו יציבות יש בזה?

אבל אני חושב שגם כאן אפשר לראות את הפחד: הוויתור של נתניהו על המשילות הוא לא רק ויתור על כאב הראש התמידי הכרוך במנהיגות – הוא גם מונע כל ביקורת בעתיד, כל הטלת ספק, כל דיון.

זו דרכו של נתניהו מאז שנבחר ב-2009: לטשטש עמדות ולהמנע מדיון. גם כשכבר נראה כאילו שהוא מדבר על מדיניות הגז שלו, הקשבה מעמיקה מגלה שמדובר במילים ריקות ובמסכי עשן, שמלווים לא פעם במספרים שנזרקים באוויר ללא שום הנמקה. כך, למשל, הצהיר הקיץ ראש הממשלה שהגז יכניס 600 מיליארד שקל לקופת המדינה. מאיפה הביא את המספר הזה? הוא מסרב לגלות או לחשוף את החישוב. זאת בעוד שנגידת בנק ישראל מעריכה את אותן ההכנסות בפחות מחצי (70 מיליארד דולר).

עוזי ארד, לשעבר יועצו הקרוב של נתניהו וראש המועצה לבטחון לאומי, אמר ש"מוכרים את העצמאות הכלכלית של ישראל בסיסמאות של קידום מכירות", וברור למי הוא התכוון.

לכן יש אירוניה בעובדה שראש הממשלה חסר הבטחון הזה מגיע לבג״ץ כדי להטיל אימה. יש אפילו מידה של הומור בעובדה שהאיש שאף פעם לא רוצה לדבר, שמפחד לדבר, החליט לא להסתפק ובתצהיר ולהגיע פיזית לבית המשפט ולדבר. ויש צדק פואטי בעובדה שרק אחרי שנאם בפניהם נאום חלש ומשמים מעט ועזב את האולם, ללא שנשאל דבר, התעקשו השופטים להטיל ספק בהתחמקות של נתניהו מחקיקה ראשית.

בסופו של דבר יש מצב שהגלגל התהפך: אולי בניסיונותיו לקבור את הדיון, נתניהו פתח את הדיון.

אז האם בג״ץ יכריח את נתניהו לקים דיון אמיתי בכנסת? האם דווקא הפיסקה שאמורה להשתיק כל דיון עתידי תפתח מחדש את הדיון בהווה? האם נזכה סוף סוף לשיחה ערה, גלויה ורצינית על עתיד משק האנרגיה הלאומי שלנו? או שאולי ראש הממשלה שוב יעשה הכל כדי להתחמק מהדיון הציבורי הזה, ובג״ץ יניח לו?

כנראה שכל עוד שנתניהו הוא ראש הממשלה שלנו, הפחד ינהל את העניינים. גם במשק הגז.

אורי בן-דב הוא קולנוען, מורה ליוגה, וממובילי מאבק הגז.

> לא תשובה ולא נתניהו: מתוה הגז הוא פרויקט של הממשל האמריקאי

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ראש הממשלה נפתלי בנט והמפכ"ל קובי שבתאי בביקור ברהט, ב-6 בדצמבר 2021 (צילום: נועם רבקין פנטון / פלאש90)

ביישובים הערביים השטח בוער, והפעם זו לא מטפורה

למרות התוכנית החדשה למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, התקציבים ומבצעי הראווה, התחושה היא שהאלימות רק מתגברת, ושההכרזות על פתרון הבעיה בתוך חצי שנה הן מופרכות. "הקמפיינים הממשלתיים הם רק משככי כאבים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf