newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"משתמשים בקורונה כדי להגביר את היד הקשה כנגד אזרחים ומפגינים"

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת דנה הבוקר במעצרים שמבצעת המשטרה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שהראה כי 40% מהמעצרים אינם מדווחים וכי בשיעור גבוה של מקרים נפגעת זכות ההיוועצות. עם זאת, רוב הדיון הוקדש למקרים האחרונים של אלימות משטרתית ומעצרים בחודשים האחרונים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנה האחרונה נעצרו בהפגנות נגד השחיתות בלבד כ-70 מוחים, כמחציתם מאז תחילת משבר הקורונה וכשליש רק בחודש וחצי האחרונים, מאז שהשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, נכנס לתפקידו; מבין ה-70 האלה, כל העצורים שהגיעו לבית המשפט שוחררו – כך אמר היום (רביעי) חיים שדמי מעמותת חוזה חדש, בדיון שהתקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת.

הדיון הבוקר נקבע במקור כדי לדון בממצאים החמורים של דו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת מאי ועסק ב"הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט". עם זאת, רוב הדיון הוקדש למקרים האחרונים של אלימות משטרתית ומעצרים בתקופת משבר הקורונה.

אדם מקבל קנס על אי עטיית מסיכה בירושלים, ב-7 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

אדם מקבל קנס על אי עטיית מסיכה בירושלים, ב-7 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מדו"ח המבקר עולה כי בין 2016 עד 2018 נעצרו על פי הדיווחים 174 אלף איש על ידי המשטרה, כאשר 16% מהעצורים שוחררו עוד לפני שהובאו בפני שופט. עוד עולה מהדו"ח כי מספר המעצרים גבוה בהרבה ממה שמציגים במשטרה, וכי בתקופה האמורה היו עוד 123 אלף מעצרים לא מדווחים.

הנתונים בדו"ח מבקר המדינה הושגו על ידי ניתוח של מאגרי מידע פנימיים של המשטרה, ובהם "דו"חות קצין משטרה" ומאגר בשם "מעצר שוטר". יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תלם) אמר לגבי נתוני דו"ח המבקר כי "זה אומר שהמשטרה לא מדווחת על 40% מהמעצרים שהיא עושה".

תנ"צ דודו בואני, נציג המשטרה בדיון, אמר כי "המספרים שכביכול הוצגו כנעלמים הם מפגשים של שוטר ואזרח או חשוד, שבסוף צריך להיות שיקול דעת של החוקר אם לשחרר, להביא לבית משפט או לשחרר בתנאים. חלק מהם זה שסייר עוצר בשטח בגלל מהומה או קטטה, אבל כשהחשוד מגיע לתחנה החוקר בודק ומחליט לא לעצור". לדבריו, לפעמים זה קורה כי השהות בתחנת המשטרה מתעכבת ליותר משלוש שעות, פרק הזמן שהחוק מתיר בו עיכוב ללא מעצר.

שלח אמר כי "בשביל האזרח זה מעצר לכל דבר. כששוטר לוקח אותו לניידת ומחזיק אותו בתחנה, מבחינתו הוא עצור. אתם צריכים לדווח על זה".

יובל חיו, נציג של משרד מבקר המדינה בדיון, הציג נתונים נוספים שלפיהם שיעור הבקשות למעצר עד תום ההליכים הוא 35% מכלל המעצרים נכון ל-2018, לעומת 11% לפני כ-20 שנה. לדבריו, "הדו"ח מצביע על מגמה. זה יכול להיות בגלל טיוב הראיות במהלך השנים, או בגלל מדיניות".

כמה אזרחים הוזמנו לדבר בדיון, ובהם דוד ביטון, שהוכה וחושמל על ידי שוטרים בחולון ביום חמישי לאחר שלא עטה מסיכה. ביטון הוחזק במעצר ארבעה ימים, ושוחרר רק אחרי שתיעוד האירוע פורסם בכלי התקשורת ועורר סערה.

"הכו אותי בצורה ברוטלית ולא קיבלתי טיפול רפואי", סיפר ביטון, שדיבר בזום בעודו ממתין לתת עדות במשרדי מח"ש. במהלך דבריו הוא פרץ בבכי. "הם היכו אותי באכזריות. הקאתי כמה פעמים, התעלפתי, אבל רק אחרי שעות הזמינו לי מד"א".

לדברי ביטון, אנשים שהוחזקו איתו בתא המעצר בתחנת המשטרה אמרו לשוטרים ש"הוא עומד למות", אך אלה לא ייחסו לכך חשיבות. "ישבתי ארבעה ימים על מסיכה. לא התנגדתי ולא קיללתי. למה? שאלתי אותם. אני אזרח תמים שעובד, למה אני צריך לעבור את הטראומה הזאת?"

עו"ד אייל אבולעפיה, המייצג את ביטון, הוסיף: "על דין ודברים ועל התמהמהות של כמה רגעים בהוצאת תעודה הוא עבר את הטראומה הזאת. אין שום הלימה למה שהיה בשטח, אם הוא היה עם מסיכה או בלי. זה לא מעצר, אלא התפרעות של השוטרים. אם אזרח היה נוהג כך, הוא היה עצור עד תום ההליכים".

אבולעפיה אמר כי ביטון הוחזק במעצר זמן ממושך כי השופט לא הסכים לראות את הסרטון שצילם חברו. "המשטרה התנגדה להצגת הסרטון בכל הערכאות, ככה הוא הוחזק במעצר". אבולעפיה מתכוון להגיש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאין חובה לצפות בסרטונים שלא עברו דרך המשטרה בשלב הארכת המעצר.

"המטרה היא לשבור את המחאות ולסתום פיות"

בדיון בוועדה הבוקר לא הופיעו נציגים חרדים או ערבים – שתי האוכלוסיות שנפגעות בצורה הקשה ביותר מהאלימות המשטרתית ואכיפת היתר. עם זאת, במקביל התקיים הבוקר דיון בוועדת חוקה בכנסת בנושא התנהלות המשטרה באכיפת הנחיות הקורונה מול קטינים ואוכלוסיות מיוחדות, בדגש על המקרה של בתיה געטר, בת ה-13.5 שעוכבה על ידי שוטרים בירושלים.

בהמשך הדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה דיבר באמצעות הזום אמיר השכל, שנעצר לפני כשבועיים במחאה מול מעון ראש הממשלה בבלפור, סירב לחתום על הרחקה ולמחרת שוחרר ללא תנאים. השכל סיפר שנעצר מיד לאחר שההפגנה החלה, מבלי שהשוטרים בכלל פנו אליו.

שלח שאל את השכל: "אתה מפגין ותיק, אתה מאבחן שינוי במדיניות ביחס להפגנות?" השכל העדיף לא לענות, ואמר שמלבד המעצר הזה, הוא עוכב רק פעם אחת בעבר. "זה די מפתיע, אבל קצין יצא מהרכב ופשוט עיכב אותי. הייתי בלא מעט הפגנות, ובלא מעט מהן הפרו את התנאים וחסמו כבישים. ב-95% מהמקרים המשטרה מכילה ונותנים לנו לבטא את התסכול".

הדיון במעצר של אמיר השכל, גיל המרשלג וסדי בן שטרית, בבית המשפט השלום בירושלים, ב-27 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

הדיון במעצר של אמיר השכל, גיל המרשלג וסדי בן שטרית, בבית המשפט השלום בירושלים, ב-27 ביוני 2020 (צילום: אורן זיו)

שדמי, שנעצר ארבע פעמים במהלך המחאה נגד השחיתות, טען בדיון כי "משתמשים בקורונה כדי להגביר את היד הקשה נגד אזרחים ומפגינים. לפני ארבעה חודשים הפגנו מול הכנסת, ושמונה נעצרו בשרירותיות, ביניהם אני. אחד הסעיפים שנחקרתי לגביהים היה הפרת הוראות הקורונה, אבל מה שהלך בתחנת המשטרה היה ממש קרנבל. אף שוטר לא היה עם מסיכה".

לדברי שדמי, "נמאס לשמוע את תגובות המשטרה והשר לגבי תיעוד האלימות המשטרתית. אומרים לא ראיתם מה קדם לסרטון, הסרטון חתוך, אבל האלימות בחודש האחרון גובלת בסדיזם. כל מה שקורה זו התפרעות מודעת ומכוונת, שמקבלת לגיטימציה מהשר. הוא אמר שפה לא יהיה מיניאפוליס, אבל אף אחד מהמוחים לא תקף שוטר. אתם יכולים לבדוק אותי".

לטענתו, "הסיפור האמיתי הוא השימוש בנשק ההרחקה שהמשטרה מפעילה על דעת עצמה או בעידוד מלמעלה. המטרה היא לשבור את המחאות ולסתום פיות. לא במקרה העצורים הם מובילי המחאה".

שוטרים עוצרים מפגין במהלך מחאה מול הכנסת נגד הצעדים האנטי-דמוקרטיים של הממשלה בצל הקורונה ,(צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את חיים שדמי במהלך מחאה מול הכנסת נגד הצעדים האנטי-דמוקרטיים של הממשלה בצל הקורונה ,(צילום: אורן זיו)

בדיון השתתפה גם מזל ביסאוור מאגודת יהודי אתיופיה. ח"כ שלח שאל אותה אם חל שינוי בתקופה האחרונה. "התשובה הקצרה היא – לא", ענתה ביסאוור. "אני שומעת את השכל ושדמי, והם צריכים להגיד תודה שלפחות הם לא שחורים".

לדבריה, אחרי המחאה על הירי בסלומון טקה, המשטרה "פשטה על שכונות שלמות. משטרת ישראל משתמשת בסמכותה, החל ממעצרים ועד לשוטר הזוטר שמעכב צעיר שלא בא לו טוב או הפגנה שמפריעה להם. הם הופכים את המעצר לכלי ענישה".

לדברי ביסאוור, "ברגע שזו אוכלוסייה מוחלשת היא סובלת פי כמה. למשל, כששוטרים עוצרים לא מיידעים בן משפחה. זאת טענה רווחת בקרב יוצאי אתיופיה, ובמיוחד קטינים. ילד נעלם ל-24 שעות וההורים לא יודעים איפה הוא".

"אין מספיק חינוך לאנשי משטרה"

מהנתונים המופיעים בדו"ח מבקר המדינה עולה כי ב-24% מדו"חות המעצר של המשטרה לא הופיעה עילת מעצר, וב-74% מהדו"חות לא צוין מועד הגעת העצור לתחנה. ב-23% מהמעצרים שנבדקו, טופס הבקשה להתייעצות עם עורך דין הוכן ונשלח אחרי שהעצור כבר נחקר, ו-66% מהבקשות למינוי סנגור שנבדקו הועברו לסנגוריה הציבורית רק אחרי שהעצור נחקר, מה שמלמד על פגיעה משמעותית בזכות ההיוועצות.

ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, אמרה בתגובה לנתונים האלה כי "זאת לא עוד זכות. דרך ההיוועצות אפשר לממש את יתר הזכויות, ברגע שיש עורך דין בתמונה". לדבריה, מאז פרסום הדו"ח חל שיפור מסוים, וכיום הנתון של הבקשות למינוי סנגור הוא כ-40%.

שלח שאל את לרנאו אם לדעתה המעצרים משמשים את המשטרה לצרכים אחרים, והיא השיבה: "אני לא יודעת מה עובר לקצין חקירות בראש, אבל אנחנו כן יודעים שיש מקרים שבהם חשודים נעצרים ללילה ולמחרת יש החלטה לשחרר בתנאים בלי להביא לשופט, או שבדיון המשטרה מסכימה שישוחרר בתנאים שהוא היה יכול לקבל בתחנה ולא ברור למה הוא לא שוחרר".

ח"כ עפר שלח (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ח"כ עפר שלח (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

לטענת לרנאו, "אין מספיק חינוך לאנשי משטרה על הבעייתיות של מעצר, על הטראומה שיכולה להיגרם לאדם, על הניתוק מהמשפחה ומעולמו. זה נחשב משהו ביורוקרטי. אבל שלפחות תהיה הבנה על הפגיעה בזכויות אדם". לרנאו ציינה כי רק כנגד כ-50% ממי שנעצרו בשלב החקירה יוגש כתב אישום. "כמעט 30 אלף איש יבלו לילה או יותר במעצר, בעינינו זה מטריד".

עו"ד עדי כרמלי מלשכת עורכי הדין אמר כי המשטרה צריכה להשתמש יותר בסמכויות של קצין בתחנה לשחרר בתנאים בלי להביא את העצור בפני שופט. "השחרור בתנאים מוצג כפרס, אבל יש להם מספיק סמכויות לשחרר". לדבריו, אם מספר הימים להרחקה או מעצר בית שמותר לקצין בתחנה לקבוע לא מספיק, יש לשחרר ורק אז לפנות לבית משפט להארכת תנאי השחרור. "התפיסה שאם אין מספיק ימים אז שולחים למעצר זה חוסר הבנה של זכויות עצורים".

לקראת סוף הדיון ביקש סגן ניצב גלעד בהט, ראש מדור חקירות במשטרה, להגיב לדברים. לדבריו, "אנחנו מודעים היטב למשמעות של מעצר ולהשלכות, ועדיין חושבים שהוא כלי חקירתי שצריך להשתמש בו במקרים המתאימים. אנחנו מייצגים את הקורבנות. אם החשוד ישתחרר ויבצע עבירה נוספת, יבואו בטענה אלינו".

בהט העדיף לא להתייחס למקרה של דוד ביטון, ואמר כי האירוע נמצא כעת בחקירת מח"ש. לגבי המעצר של אמיר השכל הוא אמר כי "שחרור בתנאים מחייב את הסכמת החשוד. אם הוא מסרב לכל תנאי, כולל התייצבות לחקירה, אין לי סמכות לשחררו. אם הוא עושה שימוש (בסירוב לחתום; א"ז) בתור מסע תקשורתי שעוזר לו, זה לא עניין שלי".

שלח אמר בתגובה כי "בכל 50 שנותי לא נעצרתי, אבל אני מניח שהייתי רוצה להשתחרר אם היו עוצרים אותי. אני מטיל ספק בכך שיש מספר גדול של אנשים שמציעים להם להשתחרר והם לא רוצים".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מחקר חדש: משרד החינוך מתעמר בהורים בחינוך המיוחד

חוקרים ממכללת בית ברל בחנו את היחס בוועדות הזכאות שמפעיל משרד החינוך להורים בחינוך המיוחד. ההורים עוברים חוויה מכאיבה, נאמר במחקר, ומרגישים שהם צריכים להילחם על ילדיהם. "מעניין אותם תקציב, לא טובת הילד", אומרת אחת האימהות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf