newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

משרד החינוך פירסם מידע מופרך שרומז כי בתי הספר נכשלו בקורונה

בתחילת אפריל פורסמו ידיעות שלפיהן הלמידה מרחוק נכשלה, וחלה ירידה של 25%-30% בהישגי התלמידים. נראה כי המשרד ניסה ליצור מצג שווא שלפיו אנשי השטח נכשלו, בזמן שהמורים והמורות הם אלה שהצילו את מערכת החינוך. משרד החינוך: "לא טענו שבתי הספר נכשלו, רק ציינו כי הם צברו פערים"

מאת:

בראשית חודש אפריל ביקש משרד החינוך לשכנע את הממשלה והציבור שהתלמידים חייבים לחזור ללימודים בבתי הספר. לשם כך הוא פירסם נתונים מופרכים, שמעידים כביכול כי הלמידה מרחוק והלמידה המשולבת (בבית ובבית הספר) נכשלו, וכביכול חלה ירידה של 25%-30% בהישגי התלמידים וביכולותיהם הלימודיות. למסקנות אלה אין שום בסיס מחקרי, והן משקפות עמדה ולא עובדה.

המסקנות הופצו לאמצעי התקשורת בבוקר ישיבת הממשלה המכרעת, ב-12 באפריל, תחת ערפול של המקור, המכונה "גורם בכיר במשרד החינוך". רוב רובם של אמצעי התקשורת פירסמו את המידע שהפיצו השר והמשרד כלשונו.

בדרך זאת, עיצב המשרד דעת קהל שרומזת כי בתי הספר נכשלו בשנת הקורונה, בעוד האמת היא כמובן הפוכה: מטה המשרד הוא זה שכשל בניהול המשבר, ואנשי השטח הם אלה שהצילו את המצב, כפי שיתואר.

שר החינוך, יואב גלנט, בבית ספר בנתניה אחרי החזרה ללימודים (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

שר החינוך, יואב גלנט, בבית ספר בנתניה אחרי החזרה ללימודים (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ב 12 באפריל הופיעה בכל אמצעי התקשורת ידיעה, אחידה בניסוחה, על הפגיעה שנגרמה לתלמידי ישראל במהלך שנת הקורונה: "ירידה של כ-30% במיומנויות היסוד בקרב תלמידי א'-ג'", יחד עם "ירידה של כ-25% באוריינות במתמטיקה ולשון בקרב תלמידי ד'-ו'", וכן "פער של כ-30% במקצועות הליבה בקרב תלמידי ז'-י'".

חדי עין הבחינו ודאי בניסוח המעורפל של המסקנות. "ירידה במיומנויות" או "פער במקצועות" הם מונחים עמומים, שאינם הולמים שפה מחקרית. גם מקור המידע הוצג בצורה מעורפלת: בחדשות 13 נכתב: "נתונים שחשף בכיר במשרד החינוך…", ב"ישראל היום": "לטענת גורם בכיר במשרד החינוך…", וכך גם ב"הארץ": "לדברי גורם בכיר במשרד…".

האם יש כאן סקופ עיתונאי שנחשף בזכות עבודת תחקיר אמיצה, והדלפה (אמיצה לא פחות) מצד "בכיר" אלמוני? העובדה שכל אמצעי התקשורת פירסמו טקסט זהה ובאותו מועד מעלה את החשד שמדובר בהדלפה מתוכננת.

לא מסובך להגיע אל מקור המידע: מצגת בת 19 שקפים של משרד החינוך, שהופצה ב-12 באפריל בשעה 8 בבוקר (כך כתוב בה). המצגת אף הועלתה בשלמותה ב-ynet ובמאקו. ומה מקור המצגת? בוואלה נכתב שאלה "נתוני משרד החינוך", ב"כלכליסט" חזרו לגרסת: "בכיר במשרד החינוך".

כשפנינו למשרד החינוך בבקשה לקבל את דו"ח המחקר המלא שעליו התבססה המצגת ואת שמם של עורכי המחקר, ענו מדוברות המשרד: "לא פירסמנו מצגת. יצא תדרוך של השר. אין דו"ח. מדובר בדיווחי מנהלים שנאספו על ידי המחוזות".

ניסוח מגמתי

באותו יום של הפרסום הנרחב, 12 באפריל, נערכה ישיבת ממשלה, שבמהלכה דנו השרים בדרישת משרד החינוך להחזיר את כל התלמידים לשגרת לימודים מלאה בבתי הספר. אותו "בכיר במשרד החינוך" אף צוטט ב"הארץ" באומרו: "הסיכון לילד ולעתידו כתוצאה מהשבתת הלימודים גדול בהרבה מהסיכון הבריאותי". ל"ישראל היום" אמר הבכיר: "חשוב שבזמן שנותר עד לסיום שנת הלימודים נחזור ללמוד בשגרה מלאה".

אם כך, משרד החינוך רצה לשכנע את הממשלה והציבור שיש להחזיר את התלמידים לבתי הספר, ולכן הפיץ בכל אמצעי התקשורת ידיעות "מודלפות" מפי "בכיר" על נסיגה חמורה ביכולות של התלמידים.

האם אכן חלה נסיגה ביכולות? את זאת אנחנו לא יודעים, משום שמעולם לא נערך מחקר בנושא. למשרד החינוך אין נתונים שיכולים להעיד באופן ישיר ומדעי על ירידה ביכולות של התלמידים, מסיבה פשוטה: מאז ראשית משבר הקורונה לא נערכו מבחני הערכה ארציים (חיצוניים לבתי הספר) משווים (סטנדרטיים). משרד החינוך בעצמו, הודיע שבשל "התמשכות משבר הקורונה, לא יתקיימו השנה מבחני מדידה וההערכה חיצוניים".

מבין כתבי החינוך (שבדקתי) רק ליאור דטל ב-TheMarker, זיהה נכון את איכות המידע: "הנתונים מבוססים על הערכות", הוא כתב, שכן "משרד החינוך לא ערך עד היום הערכת מצב רחבה ומדויקת בנוגע לפגיעה בתלמידים".

מידע איכותני שהוצג ככמותי

אם לא נערך מחקר, איך יודעים מה מצב התלמידים? במהלך חודש מרץ הפיץ משרד החינוך שאלון למנהלות ולמנהלי בתי הספר, שבו הם התבקשו להעריך את המצב הלימודי והרגשי של התלמידים. בין השאר נשאלו המנהלים כמה מהתלמידים בכל שכבת גיל נמצאים "ברמה המצופה", "מעל לרמה המצופה" או "מתחת לרמה המצופה" בעברית ובמתמטיקה.

השאלון חשוב, והמידע שנאסף בו בוודאי רב ערך, אולם אין שום דרך בעולם להסיק מתוך השאלון את המסקנות שפירסם משרד החינוך. אנחנו לא יודעים איך כל מנהל בית ספר הבין את המונח "רמה מצופה". זהו מדד איכותני באופיו ולא כמותי. אין גם דרך להניח שכל המנהלים הבינו את השאלה בצורה זהה. כמובן שהמנהלים לא ערכו מבחן "רמה מצופה" בבתי הספר, משום שמשרד החינוך אסר על קיום מבחנים.

האם תלמידים שנמצאים מתחת לציפיות, על פי הערכת המנהלים, נמצאים שם בגלל מחסור בידע או במיומנויות? לא בהכרח. אולי זה משום שהם פשוט נהנו מהחופשה הכפויה, ובעוד חצי שנה ישלימו על נקלה את כל הציפיות? אולי הם מתקשים מאלף סיבות אחרות שלא קשורות לקורונה?

ויש עוד מכשלות בשיטת המחקר: ייתכן (רק ייתכן) שיש מנהלים שנטו ליפות את המצב של התלמידים, על מנת "להיראות טוב" בעיני המשרד. מנגד ייתכן (רק ייתכן) שיש מנהלים שנטו להרע את הדיווח, על מנת להעמיד את משרד החינוך על חומרת המצב והצורך בתקציבי שעות הוראה נוספים.

ככל שעולה מהנתונים, לא נבדק הקשר בין הערכת המנהל לבין היקף הלמידה מרחוק שסיפק כל בית ספר, כדי לבודד את השפעת הסגר; וממילא קשה עד בלתי אפשרי להוכיח קשר סיבתי בין השניים. ובכלל, האם המנהלים שהשיבו על השאלון מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית התלמידים?

שורה תחתונה, כפי שהדליף לי "בכיר במשרד החינוך": המשרד אסף דיווחים מבתי הספר ללא כלי מחקר, ובכל בית ספר הבינו את הדברים אחרת. "זה בולשיט אחד גדול".

מנכ"ל משרד החינוך דווקא חושב אחרת

יש עוד הוכחה שהמסקנות שפורסמו אינן נשענות על מידע עובדתי, אלא משרתות צורך רגעי של משרד החינוך. שבוע לפני ישיבת הממשלה האמורה התראיין מנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי, בתוכניתה של ענת דוידוב ברדיו 103. בשיחה זאת ביקש המנכ"ל להגן על מערכת החינוך ועל תפקודה במהלך שנת הקורונה.

וכך אמר: "לא הייתי קורא לשנה הזו שנה אבודה. לימדנו ולמדנו אחרת, עם הרבה מאוד הזדמנויות לעתיד. זו שנה בה אפשרנו גמישות ניהולית ופדגוגית גבוהה יותר מבעבר, ראינו את היוזמות ואת ההשקעה הבלתי רגילה של עובדי ההוראה, וגם את התוצאות אצל התלמידים".

הופה! פתאום יש השקעה של המורים, ואפילו יש תוצאות אצל התלמידים!

המורות והמורים הצילו את המערכת

משרד החינוך פעל להשבת התלמידים לכיתות, משום שלדעתו ההוראה מרחוק וההוראה המשולבת נכשלו. זאת עמדה, לא עובדה. העמדה הזאת נשענת על תפיסה שמרנית, שלפיה "למידה" מתקיימת רק במסגרת של "שיעור" בתוך חדר "כיתה" ותחת פיקוח ושליטה של המשרד.

מורה מלמדת כיתה מביתה במבשרת ציון, ב-19 באפריל 2020 (צילום: פלאש90)

המשרד הגיע לא ערוך, המורות הצילו את המצב. מורה מלמדת כיתה מביתה במבשרת ציון, ב-19 באפריל 2020 (צילום: פלאש90)

באופן אבסורדי, דווקא המשרד האמון על מערכת החינוך מעצב דעת קהל שלפיה אנשי השטח בבתי הספר נכשלו. האמת היא כמובן הפוכה: המטה הוא זה שכשל, ואנשי השטח הם גיבורי שנת הקורונה.

לדוגמה, במחקר שפירסם לאחרונה מרכז טאוב, נמצא שמשרד החינוך הגיע לא ערוך לסגר הראשון בחודש מרץ 2020: "כמחצית מהמורות לא עברו שום השתלמות בהוראה מרחוק טרם פרוץ המשבר", והן "הגיעו למשבר מצוידות בהכשרה ובניסיון דלים בהוראה מקוונת". על דוגמאות נוספות לחוסר המוכנות של המשרד למשבר כתבתי פה, וגם פה.

נחום בלס, חוקר בכיר במרכז טאוב, סיכם את הדברים היטב בריאיון בכאן11. הוא השווה את מנהלי אגפי החינוך ברשויות ואת המנהלים והמורים בבתי הספר למפקדי השטח במלחמת יום כיפור: "הם אלה שהצילו, הם ממש הצילו, את מערכת החינוך, בשעה שמשרד החינוך היה בעצם חסר אונים".

מדוברות משרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך לא פירסם כל מידע מופרך, שכן הנתונים אודות הפערים שצברו בתי הספר בהיבט הלימודי והרגשי, כתוצאה מהקורונה, התבססו על דיווחי מנהלים שנאספו על ידי מחוזות המשרד.

"המשרד לא טען מעולם שבתי הספר נכשלו בקורונה. המשרד ציין כי בתי הספר צברו פערים, כאמור כתוצאה ממשבר הקורונה".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חייבים להבחין בין ויתורים שאינם בלב הערכי לאלו שמהווים התקפה על עיקר העיקרים. תמר זנדברג ונפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

חוק האזרחות: הצפרדע שעלולה לחנוק את השמאל הציוני

כניסתן של מפלגות שמאל לממשלה החדשה מחייבת ויתורים ופשרות, אבל תמיכה בחוק האזרחות תבהיר שאין לשמאל הזה קווים אדומים והכל נתון לסחר-מכר פוליטי. את החוק הזה אי אפשר לתקן או למתן. הוא רקוב מוסרית מהשורש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf