הקורונה נותנת לישראל הזדמנות להוכיח אנושיות כלפי הפלסטינים

על בית לחם, שהתגלה בה קורונה, שר הביטחון בנט הטיל סגר. על התנחלות ענב שגם בה התגלו מקרים – לא. במקום להבין שהווירוס לא מכיר גבולות, ישראל ממשיכה במדיניות האפליה שלה

מאת:

כשברקע משבר הקורונה והמשבר הפוליטי בישראל, הכריז לפני כעשרה ימים שר הביטחון הזמני, נפתלי בנט, על הטלת סגר על העיר בית לחם, וזאת לאחר שהתברר כי אובחנו בה מספר תושבים כחולים בקורונה. בהמשך הודיע משרד הבריאות כי כל מי ששהה בבית לחם נדרש לבידוד של שבועיים.

שר הביטחון רצה להטיל סגר על כל הגדה המערבית, בסוף הסתפק בבית לחם. חיילים במחסום ולאג'ה בדרך לבית לחם (צילום: אורן זיו)

שר הביטחון נפתלי בנט רצה להטיל סגר על כל הגדה המערבית, בסוף הסתפק בבית לחם. חיילים במחסום ולאג'ה בדרך לבית לחם (צילום: אורן זיו)

מאז התקבלה ההחלטה, תושבי העיר, וכן תושבי בית ג׳אלה ובית סחור, לא יכולים להיכנס לישראל, למרות שרבים מהם עובדים בשטחה. בין האנשים שנמצאים עכשיו תחת סגר ובידוד כפוי בבית לחם נמצאים גם כמה מעמיתי לעבודה בארגון זכויות האדם יש דין.

ביום ראשון שעבר כבר הודיע בנט לתקשורת כי ישקול הטלת סגר מלא על הערים הפלסטינית בגדה המערבית, במסגרת המאבק בקורונה. ביום שני, בעקבות הערכת מצב שקיים בהשתתפות שרים, קצינים ונציגים של משרדי ממשלה שונים, חזר בו. יש לציין כי כל הפלסטינים הגרים בשטחי הגדה נמצאים בסגר לאורך כל השנה ואסורה על מרביתם הכניסה לישראל, למעט מי שמקבל אישור מיוחד כמו פועלים.

donate

במהלך השבוע שעבר הבהיר משרד הבריאות כי חובת הבידוד לשבועיים, שהוטלה על ״מי ששהה בבית לחם״, אינה חלה על המבקרים בקבר רחל. קבר רחל מצוי בלב העיר בית לחם, מעבר לקו הירוק ואף מעבר לתחום השיפוט של ירושלים, שישראל סיפחה לעצמה באופן חד צדדי. על אף הטענות כי גדר הביטחון שורטטה בהתאם לשיקולים ביטחוניים, כאשר היה נבנתה היא "לקחה לעצמה" כמובלעת את קבר רחל. לפי עיתון "הארץ", כיוון שהמעבר לקבר רחל מאובטח ואינו כולל מגע עם "האוכלוסייה המקומית", מתירה ישראל כניסת מתפללים למקום למרות משבר הקורונה. ביום שני שעבר תקיימה במתחם קבר רחל תפילה המונית לעצירת מגיפת הקורונה.

הנחיות בדבר סגר ובידוד בדומה לבית לחם לא הוטלו גם על השכונה היהודית גילה הצמודה לבית ג׳אלה, או על שכונת הר חומה הסמוכה לבית לחם. גם תושבי אשקלון, אלעד, ירושלים, רמת גן, אריאל או פתח תקווה – כולן ערים שבהן אותרו כבר חולים שנדבקו בנגיף הקטלני – לא הושמו תחת סגר גורף, ואפילו לא בבידוד.

בהתנחלות ענב אובחנו ארבעה תושבים כמי שנדבקו בקורונה, ו-100 מתושבי היישוב הושמו בבידוד. מדובר בכמעט 12 אחוזים מתושבי ההתנחלות (על פי נתוני למ״ס לשנת 2018). למרות זאת, נכון לכתיבת שורות אלו, לא הוטל על היישוב סגר. כי מה שקשה לעשות לישראלים – קל לעשות למיליוני הפלסטינים שחיים תחת מגף הכיבוש הישראלי.

דוגמא נוספת להבדל העצום בהתייחסות של הממשל הישראלי לשתי האוכלוסיות שחיות באותו תא שטח ניתן למצוא בהחלטה, באישור הצבא, של המתנחלים היהודים המתגוררים בלב העיר חברון שלא לבטל את חגיגת העדלאידע המסורתית שלהם שהתקיימה ביום שלישי שעבר. כך, באותו תא שטח, תושבי היישוב היהודי חגגו וצהלו ברחובות הסגורים בפני פלסטינים.

אין בכוונתנו לטעון כי הצעדים שנקטה בהם ממשלת ישראל על מנת להתמודד עם התפרצות המגפה אינם מידתיים. להיפך, נראה כי על פניו, הצעדים שננקטו עד כה מצליחים לשמור על ההתפרצות במרחב שלנו בשליטה יחסית בשבועות האחרונים.

אבל חשוב להזכיר כי למדינת ישראל, לצבא השולט על השטחים, ולנו כחברה, מוטלת אחריות, שיש לה גם תוקף על פי החוק הבינלאומי, וחובה מוסרית לשמור על ביטחונם, בטיחותם ובריאותם של כל בני האדם הנמצאים תחת אחריותה. גם על אלו הנמצאים תחת כיבושה.

מצב החירום העולמי שזימנה לנו הקורונה מעמיד במבחן את היכולת של ישראל לקחת אחריות. אל לנו לראות בפלסטינים כציבור שניתן לבודד אותו מאיתנו על ידי סגר, כתרים, מערכת חוקים שונה וכבישים עוקפים. הדאגה לבריאותם ולאורך חייהם התקין מונח בעיקר עלינו, כמשטר האחראי עליהם.

ההחלטה אם לקיים סגר מוחלט על השטחים הכבושים (ללא ההתנחלויות שבהם), או על אזורים בשטחים, אינה צריכה להילקח בראי השיקול לכלכלת ישראל בלבד – מחסור בפועלי בניין וכוח עבודה. היא בראש ובראשונה צריכה לעמוד במבחן הבא: האם היו מתקבלות אותן החלטות, לו האוכלוסייה הנפגעת היתה יהודית.

לאחר 52 שנים של כיבוש וניסיונות אינסופיים של ממשלות ישראל להרחיק את הפלסטינים, להעלים את הנוכחות שלהם ולפשוט אותם מאנושיותם – מגיע וירוס אחד ומשנה את כל החוקים שאנחנו מכירים. אך למרות מצב החירום העולמי החריג, נראה שאותם עקרונות שהנחו את ממשלות ישראל לאורך כל שנות הכיבוש, ממשיכים להנחות את ממשלת נתניהו גם בעת הזו. למול אלו, ברור כי המרחב שאנו חיים בו מכיל מרקם אנושי אחד שלא ניתן להפריד בצורה מלאכותית. המגפה הזו יכולה להיות הזדמנות להוכיח שלא שכחנו להיות בני אדם.

ובצד החיובי – אולי בצל ימי הקורונה, תושבי בית לחם וערים נוספות תחת סגר יהיו פטורים מפלישות ליליות, מחסומי פתע, מעצרים שרירותיים, סיורים ומחיכוך יומיומי עם הכוח הכובש.

ליאור עמיחי הוא מנכ״ל ארגון ״יש דין״.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
משפחה פלסטינית בבית להיא שבצפון הרצועה התעוררה לבית מוצף לאחר לילה של גשמים כבדים. (צילום: מוחמד זאנון)

משפחה פלסטינית בבית להיא שבצפון הרצועה התעוררה לבית מוצף לאחר לילה של גשמים כבדים. (צילום: מוחמד זאנון)

בתמונות: הצפות קשות בעזה בעקבות הגשמים הכבדים

הגשמים הרבים שירדו במהלך סוף השבוע הציפו את הרצועה ואילצו עשרות משפחות לעזוב את בתיהן. עיריית נוסייראת קראה לתושבים המתגוררת בקרב שפך ואדי עזה לנקוט במשנה זהירות או להתפנות מהבתים, לאחר שישראל פתחה את הסכר בוואדי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf