משבר האקלים והבחירות: הפוליטיקה מצפצפת על המדע

יש צורך דחוף בשינויי מדיניות מרחיקי לכת בשנים הקרובות כדי למנוע את נזקי שינוי האקלים החמורים ביותר. אך הפוליטיקאים בישראל בקושי מתייחסים לנושא במערכת הבחירות. נראה כי אפילו ההצעות המרחיקות לכת ביותר שלהם אינן מספיקות כדי לעמוד בדרישות המדע וההסכמים הבינ"ל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשנה שעברה חווה המאבק העולמי נגד קריסת האקלים פריצת דרך פוליטית וציבורית, כאשר פורסם הדו"ח המיוחד הראשון של ה-IPCC, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים. הארגון פועל תחת האו"ם כבר מאז 1988, ובמסגרתו מתנדבים אלפי מדענים ומומחים אחרים, הסוקרים מחקרים סביב שינוי האקלים ומסכמים את מסקנות המדע עבור ממשלות העולם. הדו"חות המיוחדים נתונים לאישור פרטני של נציגי הממשלות המשתתפות (רוב מדינות העולם), וכך משמשים לבסיס טוב במיוחד לדיוני המדיניות הבינלאומיים שעבורם נועדו – כל דו"ח שמתפרסם נושא כבר את חתימות הממשלות.

הדו"ח המיוחד הוזמן במסגרת הסכם פריז מ-2016, והוא סוקר את המשמעויות של דרגות ההתחממות שסומנו כמטרה בהסכם: 1.5 מעלות מעל הממוצע הטרום-תעשייתי (היעד הרצוי), לעומת 2 מעלות (הרף העליון לפי ההסכם). ההבדל בין שני היעדים, מודגש בדו"ח, הם דרמטיים. התחממות של 1.5 מעלות לעומת 2 מעלות צפויה להפחית ב-50% את המחסור במים עבור בני אדם. בטבע, למשל, בעוד רוב שוניות האלמוגים בעולם (70%-90%) ימותו גם בתרחיש התחממות של 1.5 מעלות, בהתחממות של 2 מעלות מדובר כבר במוות של יותר מ-99% מהשוניות.

שוניות האלמוגים בים האדום, אילת (צילום: אנה קפלן / פלאש90)

הרוב ימותו בכל תרחיש התחממות. שוניות האלמוגים בים האדום, אילת (צילום: אנה קפלן / פלאש90)

בנוסף לתחזיות מפורטות עבור העולם הטבעי והאנושי, הדו"ח בוחן את המסלול שעליו נמצאת החברה האנושית ומשרטט קווי מתאר למדיניות שתידרש כדי לעמוד במטרות הסכם פריז. המסקנות מדאיגות ביותר: אם הדברים יימשכו כמו שהם, ההתחממות תגיע עד 3 מעלות או יותר, והנזקים כנראה יהיו בלתי הפיכים.

כך, נדרשים שינויים עצומים כדי לשנות את המסלול ולעמוד ביעדי פריז – רמות התחממות שגם הן הרות אסון, אך ניתן להתמודד עם הרבה מהשלכותיהן ואולי להפוך את המגמה בעתיד. עד שנת 2030 נדרשת ירידה כוללת של כ-45% בכל פליטת הפחמן הדו-חמצני (גז החממה העיקרי) ברמה העולמית, ועד שנת 2050 יש להגיע לפליטות של 0 (מצב בו כל פליטה שמתקיימת מאוזנת בידי פעילות אחרת לספיגתה).

בניגוד לגישה הרווחת עד כה של צמצום הדרגתי ואטי בזיהום – דוגמת התפישה שניתן לעבור מנפט ופחם לגז טבעי כתחליף מזהם פחות ובמקביל לפתח אט-אט מקורות של אנרגיה מתחדשת – הדו"ח מצביע על צורך לבצע שינויים חדים, גורפים ומידיים בהרבה, שלא רק מצמצמים ומייעלים מקורות גזי חממה – אלא מנטרלים אותם כליל. כיום, בפרט בישראל, אנו פולטים גזי חממה בכל פעם שאנחנו מדליקים את האור, נוסעים בכלי רכב כלשהו (גם חשמלי), ובעקיפין גם בכל פעם שאנחנו אוכלים או צורכים כל מוצר שהגיע אלינו מרחוק.

אסדת הגז בלווייתן (צילום: מרק ישראל סלם)

גישת הצמצום ההדרגתי של הפליטות לא תספיק. אסדת הגז הטבעי בלווייתן (צילום: מרק ישראל סלם)

כאשר כמעט כל דבר שאנחנו עושים בחיי היום-יום כרוך כרגע בפליטה שיש להביא לאפס תוך עשורים מעטים, מדובר בשינוי מסיבי בכל תחומי החיים והכלכלה תוך זמן קצר מאוד. הפאנל הבין-ממשלתי קורא לשינויים אלה "חסרי תקדים מבחינת קנה המידה".

לא ממהרים לפעול

משמעות הצורך להגיע לאפס פליטה היא גם שאף מדינה בעולם לא יכולה להחריג את עצמה מהאחריות לשינוי המסלול שנדרש – אפילו מדינה קטנה כישראל שהייתה מעדיפה, כך נראה, להתייחס אל הנושא כבעיה של אחרים.

ישראל/פלסטין צפויה להינזק במיוחד בידי שינוי האקלים, והאוכלוסיות המוחלשות נפגעות וימשיכו להיפגע במיוחד. כפי שמתארים הכותבים, בינתיים הכיבוש והאיבה בין שני העמים מקשים על גיבוש ההתגייסות הציבורית הנדרשת כדי לדרוש שינויים מרחיקי לכת במדיניות, בפרט בפוליטיקה הישראלית, שבה – בניגוד לרשות הפלסטינית – הממשלה גם שולטת בשטח שבו עליה לתכנן את שינוי המסלול העצום הזה. מדינת ישראל חתמה על הסכם פריז יחד עם רוב מדינות העולם כבר ב-2016, אבל המערכת הפוליטית בישראל לא ממהרת לנקוט צעדים מעשיים ליישם אותו.

על רקע הדחיפות הגוברת והולכת של המשבר והמודעות המתגברת בכל העולם מאז פרסום הדו"ח המיוחד, הפעילות האזרחית עולה מדרגה בשנה האחרונה גם בישראל – דוגמת מצעד האקלים שהתקיים בתל אביב בחודש מרץ, שביתת התלמידים בתחילת שנת הלימודים, פעילות תנועת "מרד ההכחדה", ועוד. ולאט לאט, מהבחירות במרץ לבחירות בספטמבר ניתן לראות שגם המפלגות מתעוררות, במיוחד במרכז-שמאל, כפי שדיווח ניר חסון ב"הארץ", וכפי שנוכחתי בעצמי כאשר פניתי אל הרשימות כדי לברר את עמדתן.

"צדק סביבתי עכשיו - נאבקים על הכוכב", "מעשים ולא מילים מצילים את האקלים". חלק מהססמאות ב"צעדת האקלים" היום בתל אביב (צילומים: אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפעילות האזרחית עולה מדרגה. צעדת האקלים בתל אביב (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

כמו שציין כאן עידו ליבן, 14 החודשים הבאים יהיו קריטיים בזירה הבינלאומית, ועל כן עמדת הממשלה הבאה תהיה קריטית גם היא, שכן עד סוף שנת 2020 יתקיימו שורה של ועידות בינלאומיות על משבר האקלים. כך שגם אם הנושא לא בולט במערכת הבחירות, תוצאות הבחירות יהיו מכריעות מבחינת התמודדות עם המשבר. ולאור דחיפות התחזיות של דו"ח ה- IPCC, נשאלת השאלה אם המפלגות שצפויות להרכיב את הכנסת הבאה מצוידות בכלל בתכניות והצעות שעומדות בקנה אחד עם מסקנות המדע ויעדי הסכם פריז. התשובה היא ככל הנראה שלילית.

רוב המפלגות לא עומדות בתנאים

לאור חלקן המרכזי של תעשיות האנרגיה, התחבורה והמזון (ובפרט מזון מן החי) בפליטת גזי החממה, פניתי לרשימות המתמודדות בבחירות הקרובות כדי לברר מה עמדתן ביחס לעתיד תעשיות אלה, והאם יש להן תוכנית להתמודדות עם נזקי שינוי האקלים.

מתשובות ומצעי המפלגות ניתן לראות שגם בקרב המפלגות שטורחות להתייחס לנושא, התייחסות מעמיקה ומפורטת נדירה מאוד, וכך גם התייחסות ליעדי הסכם פריז. רק המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר עומדות בתנאים אלו, ובמידה מסוימת גם מפלגת כחול לבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים של האו"ם בפריז ב-2015 (עמוס בן גרשום/GPO)

הליכוד לא מתייחס כלל לסוגיית האקלים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת האקלים של האו"ם בפריז ב-2015 (עמוס בן גרשום/GPO)

מפלגת המחנה הדמוקרטי מתבלטת בהתייחסותה הרצינית, המקיפה והמפורטת לנושא, ככל הנראה תודות לעבודתן של חברות הכנסת יעל כהן-פארן וסתיו שפיר. הרשימה מציגה תוכנית מקיפה המבוססת על יעדי פריז, וכוללת התייחסות מפורטת לתחומי האנרגיה, התחבורה והמזון. המחנה הדמוקרטי היא גם הרשימה היחידה עד כה שהציגה תוכנית מפורטת למעבר לכלכלה ירוקה, כולל מקורות תקציב ותחזיות עלות-תועלת למשק.

מפלגת העבודה-גשר מכירה במשבר האקלים ובצורך במאמץ בינלאומי מרוכז להתמודד אתו, מתייחסת מפורשות ליעדי הסכם פריז – ומצהירה על כוונה ליישם תוכנית חירום לאומית על מנת לעמוד בהם. המפלגה מפרטת כמה צעדים חשובים, במיוחד בתחום התחבורה, ומדגישה במיוחד את חשיבות השינויים לצדק חברתי, כמו גם התייחסות כללית יותר לתחומי האנרגיה והמזון. עם זאת, המפלגה טרם הציגה תוכנית כוללת ומפורטת בעניין.

מפלגת כחול לבן מציגה במצע שלה שורת צעדים חיוביים בתחום הסביבה, כולל נושאי האנרגיה, התחבורה והמזון, ומצהירה על שאיפה להגיע לאיפוס פליטה עד 2050 כמוסכם בהסכם פריז. עם זאת, המצע לא מפרט כיצד יש להגיע ליעד הזה, ולא מתייחס ישירות ליעד הביניים הקריטי של 2030. בנוסף, מסתמן שקברניטי הרשימה מייחסים לנושא חשיבות משנית.

הרשימה המשותפת מצהירה על מחויבות למאבק הסביבתי ותמיכה במעבר לאנרגיה מתחדשת, כמו גם דרישה לתעדף את התחבורה ציבורית. תגובת הרשימה מדגישה את הקשר של תחומים אלה לכיבוש ולפערים חברתיים, אך לא מתייחסת ליעדי האו"ם ולא מציינת אף יעד קונקרטי. בניגוד למחנה הדמוקרטי, העבודה-גשר וכחול לבן, אין לרשימה המשותפת עמדה בנוגע לצריכת מזון מן החי.

בצד הימני יותר של המפה, דווקא רשימת הימין הקיצוני ימינה – והיא לבדה – התייחסה לנושא, אך רק בהצהרות כלליות וללא התייחסות ליעדי פריז או לכל יעד קונקרטי אחר.

מטעם מפלגת הליכוד ומפלגת ש"ס החליטו לא לענות על שאלותיי, ושתיהן גם לא פירסמו מצע כללי שאליו ניתן להתייחס.

בממשלה ימנית שמרכיביה לא טורחים להתייחס לנושא ומצביעיהם כנראה לא מייחסים לו חשיבות, ניתן לצפות רק לעוד ממה שראינו עד עכשיו – חתימה על הסכמים בינלאומיים והצהרה על תוכניות ממשלתיות פושרות, בלי לטרוח להוציאן לפועל.

הפוליטיקה הישראלית היא מקרה קשה במיוחד, אבל כמו בהרבה מדינות מפותחות, גם כאן לא נראית באופק קואליציה שתעשה את כל הנדרש להגיע לאיפוס פליטת פחמן דו חמצני עד 2050

אך גם בתרחיש הבלתי סביר בעליל שבו הממשלה תורכב רק בידי המפלגות המצהירות על חשיבות הנושא – מכחול לבן שמאלה – יש מקום לדאגה רבה. אפילו כאשר הרשימות מתייחסות ליעדים הבינלאומיים, זו התייחסות כללית והצהרתית לרוב, וקשה להעריך לפיה כמה הן יהיו מחויבות ליישום צעדים ממשיים.

מדאיגה במיוחד העובדה שגם כאשר יש תוכנית שאפתנית ומפורטת כ"תוכנית כלכלה ירוקה לישראל" של המחנה הדמוקרטי, המחויבת ליעדים הבינלאומיים, היא עדיין מתייחסת גם להרחבת השימוש בכלי רכב היברידיים (שעדיין שורפים דלק מאובנים מזהם) ולהשקעה בתשתיות מבוססות גז טבעי מזהם.

גם העבודה-גשר מתמקדת בגז בתוכניותיה למשק האנרגיה, וכחול לבן מצהירה על כוונה לפתח את מאגרי הגז. תשתיות אלה ימשיכו לפלוט גזי חממה מסוכנים עמוק לתוך לוח הזמנים של הסכם פריז, אם לא מעבר לכך. הפחתה חלקית פשוט לא תספיק כאשר המטרה היא להגיע ל-0 פליטה.

הפוליטיקה הישראלית היא מקרה קשה במיוחד, אבל כמו בהרבה מדינות מפותחות, גם כאן לא נראית באופק קואליציה שתעשה את כל הנדרש להגיע לאיפוס פליטת פחמן דו חמצני עד 2050 – שינוי שחייב להתחיל לצאת לפועל תוך שנים מעטות, או שפשוט לא יהיה אפשרי יותר. כל מי שחפצים בעתיד נסבל בישראל ובעולם צריכים לשקול כיצד יוכלו לתמוך בתנועת האקלים ולחזק את קולה, כדי שהפוליטיקה תהיה חייבת להתחיל להתייחס לנושא בדחיפות הנדרשת.

להלן עיקרי התשובות המפורטות של המפלגות לשאלות:

המחנה הדמוקרטי: 100% אנרגיה סולארית ותמריצים צרכניים

ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הדמוקרטי בהפגנה נגד שריפת האמזונס, אוגוסט 2019 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

התייחסות רצינית ומפורטת לנושא. ח"כ סתיו שפיר מהמחנה הדמוקרטי בהפגנה נגד שריפת האמזונס, אוגוסט 2019 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

מהי עמדתכם לגבי פיתוח תחבורה, בפרט ביחס לתחבורה ירוקה?

משרדי התחבורה והאוצר הכינו כבר בשנת 2012 תוכנית אסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית ל-25 שנה, שעלותה הכוללת נאמדת ב- 250 מיליארד שקל, אך התוכנית הממשלתית לא יצאה לפועל. אנו מבקשים להאיץ את התוכנית מ-25 שנה ל-12 שנה, דרך שלושה עקרונות: תמרוץ מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית, הפחתת זיהום האוויר מכלי רכב, סגירת מרכזי הערים לכלי רכב פרטיים ואגרת גודש (אחרי שיפור דרמטי של התחבורה הציבורית).

הדבר יבוצע באמצעות השקעות משמעותיות שיביאו את התחבורה הציבורית בישראל לקו אחד עם מדינות המערב, יישום הדרגתי של אגרות גודש, תמרוץ עובדים לוותר על המכונית הפרטית, והעברת צי הרכב בישראל להיברידי וחשמלי. בנוסף, תוקם מערכת הסעה רבת קיבולת בין 4 המטרופולינים הגדולים, תתבצע הרחבה של מערך האוטובוסים במטרופולינים, יורחב מערך הרכבות הפרבריות, ומערך התחבורה הציבורית יועבר לחשמלית ולגז. כן תתבצע השקעה בתשתיות תחבורה אלטרנטיבית – אופניים והליכה ברגל.

מהי עמדתכם בתחום משק האנרגיה, ובפרט ביחס לאנרגיה מתחדשת ונקייה?

תוכנית המחנה הדמוקרטי תאפשר להפחית את הביקוש לאנרגיה באמצעות תהליכי התייעלות, ובמקביל תזרז התקנה של מערכות סולאריות לייצור חשמל נקי. היעד רחוק הטווח שאנו מציבים הוא גמילה מוחלטת מדלקים פוסיליים ומעבר ל-100% אנרגיה סולארית (מגובה באגירה) עד שנת 2050. בנוסף נבקש להטיל "מיסוי ירוק" – החלת מסים שיפחיתו זיהום מקומי וגלובלי, ויביאו למעבר לכלכלה בת קיימא, מיסוי ירוק על כלי רכב.

מהי עמדתכם בעניין עידוד צריכת מזון מן הצומח ו/או צמצום צריכת מזון מן החי?

המחנה הדמוקרטי ייזום סימון סביבתי על מזון ארוז שיכלול את טביעת הרגל הפחמנית של המזון באריזה, עידוד הפחתה בצריכת הבשר ומעבר לתחליפי בשר. מהלך משמעותי נוסף הוא צמצום השימוש בפלסטיק ומעבר לאיסור שימוש בכלים חד פעמיים עד שנת 2022. את המעבר לצרכנות מזון בר קיימא נקדם באמצעות תמריצים וסימון שיכוונו את הצרכנים לכיוון המוצרים המועדפים מבחינה סביבתית.

העבודה-גשר: מעבר לגז טבעי, התייעלות ובנייה ירוקה

ראשי העבודה-גשר, עמיר פרץ ואורלי לוי אבוקסיס, באירוע קמפיין בתל אביב, 3 בספטמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

חשיבות מיוחדת להגנה על זכויות בעלי החיים. ראשי העבודה-גשר, עמיר פרץ ואורלי לוי אבוקסיס, באירוע קמפיין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

מהי עמדתכם לגבי פיתוח תחבורה, בפרט ביחס לתחבורה ירוקה?

בלב תוכנית התחבורה של מפלגת העבודה גשר עומד עיקרון "פחות מכוניות, יותר תחבורה ציבורית". מפלגת העבודה גשר מחויבת לפיתוח ויישום של מדיניות תחבורה כוללת ואסטרטגית, המבוססת על מערך תחבורה ציבורית יעילה, מקיימת, זולה ונגישה לכל. התוכנית תכלול בין השאר:

  • הגדלת מספר האוטובוסים והורדת מחיר הנסיעות, בין השאר באמצעות ועדה מקצועית שתגבש מנגנון לקביעת תעריפי הנסיעה ובקרה עליהם.
  • פריסת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) ברחבי הארץ, בדגש על גוש דן.
  • הקצאת רוב המשאבים לפיתוח התחבורה הציבורית, וחלק קטן יותר לפיתוח כבישים.
  • יישום תוכנית לעיבוי ושיפור שירותי התחבורה הציבורית: אמינות ועמידה בלוחות זמנים ושדרוג תחנות האוטובוסים והתקנת מערכות מידע מתקדמות.
  • קידום מערך תחבורה ציבורית עורקית, המגובה בקווים מזינים בשילוב והתאמה של כל אמצעי ההסעה באופן אופטימלי במטרה להביא את אחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית בערים הגדולות לרמה המקובלת במדינות מפותחות בעולם.
  • שיפור הניידות האישית והנגישות המהירה לתחבורה ציבורית באזורי פריפריה, באזורים כפריים ובדרכים בינעירוניות.
  • התאמת מדיניות התחבורה לפיתוח אזורי מגורים ומרכזי תעסוקה.

מהי עמדתכם בתחום משק האנרגיה, ובפרט ביחס לאנרגיה מתחדשת ונקייה?

מפלגת העבודה גשר מכירה בשינוי האקלים כתהליך שהוא תוצר פעילות אנושית המסכן את כדור הארץ, ואת הצורך להוביל מאמץ מרוכז, כחלק מהקהילה העולמית כדי להימנע מהגעה לנקודת האל חזור. האסטרטגיה הנדרשת כעת היא מעבר למשק אנרגיה מבוסס גז טבעי ומקורות אנרגיה מתחדשים, לצד שימוש יעיל באנרגיה.

מהי עמדתכם בעניין עידוד צריכת מזון מן הצומח ו/או צמצום צריכת מזון מן החי?

מפלגת העבודה גשר מעניקה חשיבות מיוחדת להגנה על זכויותיהם של בעלי חיים – חיות הבר, חיות הבית וחיות המשק – ולמניעת התעללות וסבל של בעלי החיים. מפלגת העבודה גשר תפעל לצמצום היבוא לישראל של עגלים וטלאים חיים המיועדים לשחיטה ולקידום חקיקה לקביעת סטנדרטים לתנאי מינימום להחזקת בעלי חיים תוך אימוץ התקנים המתקדמים ביותר בתחום זה.

האם יש לכם תוכנית להתמודדות עם אתגרי ונזקי שינוי האקלים?

העבודה גשר תפעל לאימוץ תוכנית אב אחראית וארוכת טווח למשק האנרגיה הישראלי, וליישום תוכנית חירום להפחתת פליטות גזי החממה מתחומי ישראל בהתאם להמלצות הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. יעדי צמצום הפליטות הם 45% עד 2030 ו-100% עד 2050, על מנת למנוע חריגה בהתחממות הגלובלית ממעלה וחצי.

כמו כן, נפעל להפסקת שימוש מוחלטת בפחם ומזוט לייצור אנרגיה, פיתוח מערכת הולכת הגז לשימוש הגז בתעשייה בכל רחבי ישראל, הקמת קרן למימון מחקר ופיתוח טכנולוגי שתתמוך במעבר לאנרגיות מתחדשות, תקצוב וקידום ממשלתי של תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית, החלת תקן בנייה ירוקה על בנייה חדשה בתוכניות התחדשות עירונית ובשיפוץ מבנים וקידום ותקצוב התוכנית הלאומית להסתגלות ישראל לשינויי האקלים.

הרשימה המשותפת: קידום מאבקים סביבתיים והקצאת תקציבים

מועמדי הרשימה המשותפת במהלך ארוע השקת הקמפיין בעברית של הרשימה המשותפת בתל אביב, 20.8.2019 (צילום: אורן זיו)

הידוק הפיקוח והפחתת הזיהום. מועמדי הרשימה המשותפת במהלך אירוע השקת הקמפיין בעברית בתל אביב (צילום: אורן זיו)

מהי עמדתכם לגבי פיתוח תחבורה, בפרט ביחס לתחבורה ירוקה?

יש לתת עדיפות לתחבורה הציבורית על פני כלי הרכב הפרטיים בתקציבים ובמענקים. יש להפסיק את בניית הכבישים הייעודיים עבור ההתנחלויות – בייחוד "כבישי האפרטהייד" שבהם נוסעים רק יהודים – ולהשקיע כספים אלה בחיזוק מערכת הכבישים במדינה. יש לשנות את מערך התחבורה הציבורית על ידי הקמת רשויות מטרופוליניות של כמה ערים סמוכות.

האם יש לכם תוכנית להתמודדות עם אתגרי ונזקי שינוי האקלים?

הרשימה המשותפת מחויבת לקדם את המאבקים הסביבתיים, להציב סטנדרטים ברורים להפחתת הזיהום והשימוש באנרגיה מזהמת, לקדם חקיקה שתהדק את פיקוח המדינה על הסביבה, תפחית את זיהום האוויר, המים והחופים, ולתמוך במעבר לאנרגיה מתחדשת בתעשייה ובכלכלה.

הרשימה המשותפת מחויבת למאבק נגד ההתחממות הגלובלית ולמען צדק סביבתי, שהם אתגרים קיומיים אתם מתמודדת האנושות. משברים סביבתיים, זיהום אוויר ומים, ושינוי האקלים – פוגעים בראש ובראשונה בשכבות החלשות בכל חברה.

מתוך דאגה לכלל האזרחים והתושבים, הרשימה המשותפת תהיה מחויבת לקידום מאבקים סביבתיים, לקביעת יעדים ומדדים ברורים להקטנת הזיהומים והשימוש בדלקים מזהמים, לקידום חקיקה המגבירה את הפיקוח המדינתי על הסביבה, מפחיתה את הנזק לאוויר, למים, לחופים ולאקלים. אנו מחויבים לתמיכה במעבר לאנרגיה מתחדשת, לפיתוח כלכלה ותעשייה מקיימות.

הרשימה תפעל לחקיקת חוקים והקצאת תקציבים לשמירה על הסביבה, מניעת זיהום האוויר, המים והקרקע, כולל חיוב בתי החרושת למנוע זיהום ולהקים מתקנים שיבטיחו סביבה ירוקה, והגדלת העונשים על המזהמים, ודרישה להגדלת התקציבים המיוחדים לשמירה על הסביבה ביישובים הערביים ובסביבתם.

כחול לבן: התייעלות אנרגטית וצמצום בזבוז מזון

בניגוד לקמפיין של נתניהו, מצע החינוך של כחול לבן משקף עמדה שמרנית וימנית. הרביעיה של גנץ (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

הזרמת מים לנחלים, מערכי חינוך והסברה. ראשי כחול לבן (נועם רבקין פנטון / פלאש90)

מטעם רשימת כחול לבן לא ענו לשאלותיי, אך הפנו אותי למצע הרשימה, שכולל התייחסות ל"מצב החירום הסביבתי שהחברה האנושית נכנסת אליו במאה ה-21" יחד עם כמה סעיפים חשובים:

  • נפעל ליישר קו עם מדינות העולם המתקדמות ועם הידע המדעי בתחום זה ונפעל לאיפוס פליטות גזי חממה בתוך חלון הזמנים שהגדיר האו"ם – עד 2050.
  • נעודד שימוש באנרגיות מתחדשות – ישראל היא "מעצמת שמש". נקדם התקנת פנלים סולאריים בנכסי המגזר הציבורי, התעשייתי והעסקי, ונקל על הרגולציה המעכבת התקנת פנלים כאלה בבתי מגורים. יש לעודד בנייה ירוקה ומאופסת אנרגיה ולפעול לעידוד בנייה רוויה.
  • נפעל לצמצום בזבוז מזון – כ-40% מהמזון שלנו נזרק, בעוד רבים חיים באי ביטחון תזונתי. צמצום בזבוז מזון הוא יעד סביבתי חשוב. נקדם את המודעות לתזונה בת קיימא על פי המלצות משרד הבריאות, ונפעל להרכבת סל מוצרים בריא בפיקוח, שיורכב בעיקר מירקות, פירות וקטניות.
  • נקפיד על התייעלות אנרגטית – החלטת הממשלה 542 משנת 2015 קובעת יעד של צמצום צריכת החשמל בשיעור של 17% עד 2030, אך לא ננקטו הצעדים הדרושים להשגת יעד זה. נפעל להתייעלות אנרגטית בכל המבנים הנמצאים בבעלות המדינה באמצעות מגוון אמצעים טכנולוגיים: תאורה חסכונית, מערכות חימום ומיזוג יעילות, בנייה חכמה המשלבת שימוש באור השמש ובאמצעי בידוד יעילים, שימוש בחיישני תאורה ומיזוג הנדלקים רק בעת תזוזה בחדר ועוד
  • נקצה משאבים לשמירה על הטבע ועל המערכות האקולוגיות – נדאג ליישומה של התוכנית להזרמת מים לנחלי הארץ הסובלים מבצורת זה שנים, ונעביר תקנות שיקשו על כריתת עצים בוגרים, וזאת בלי לפגוע בפיתוח ובבנייה מושכלים. נתגייס להצלת ים המלח, משאב ייחודי ובין-לאומי ההולך ונעלם לנגד עינינו, באמצעות פתרון ישים ובהתייעצות עם מדענים ועם גורמי שמירת טבע ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.
  • נקדם ונרחיב מערכי חינוך והסברה גם לאוכלוסייה הבוגרת – נקדם הסברה על צרכנות מודעת, על העדפת מוצרים מקומיים, על תזונה, על שמירת הטבע ועל הקשר בין זיהום סביבתי לבריאות הציבור.
  • אסדת הגז – יש חשיבות לאומית לפיתוח מאגרי הגז שלחופי ישראל. עם זאת, ובהמשך לבג"ץ שהוגש בנושא, אפשר כי נפלו כשלים תהליכיים בקבלת ההחלטות להקמת אסדות הגז במרחק 10 ק"מ מהחוף. על כן נבחן את ההיתכנות התהליכית והכלכלית של שינוי ההחלטות שהתקבלו.

ימינה: מיגור שריפות פירטיות והתייעלות אנרגטית

חברי מפלגת ימינה, איילת שקד, רפי פרץ, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ', באלקנה, אוגוסט 2019 (צילום: בן דורי / פלאש90)

היחידים שהתייחסו לנושא מצד ימין של המפה הפוליטית. חברי מפלגת ימינה, איילת שקד, רפי פרץ, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ', באלקנה, אוגוסט 2019 (צילום: בן דורי / פלאש90)

ממפלגת ימינה נמסר כי "אנו מאמינים שהגנה ושמירה על הסביבה הם ערכים חשובים לשיפור איכות החיים והבריאות ולמען הדורות הבאים".

במפלגה פירטו את רשימת הצעדים שהם מתכוונים לעשות בנושא:

  • נפעל למיגור שריפות פיראטיות, השלכת פסולת במקומות אסורים והזרמת שפכים לנחלים ולים.
  • נפעל לחיזוק המשטרה הירוקה, להגברת אכיפת חוקי הגנת הסביבה ולחיזוק האכיפה הכלכלית והמנהלית לצד המערכת הפלילית.
  • נקדם התייעלות אנרגטית במגזר הציבורי ונקל עליה במגזר הפרטי.
  • נקל על שימוש באנרגיה ירוקה ונעודד הפחתת פליטת גזי החממה מהתעשייה והתחבורה.
  • נשמור על שטחים פתוחים ועל החופים, ונעדיף פרויקטים של פינוי-בינוי על פני התרחבות השטח העירוני.
  • נגן על משאבי הטבע מפני ניצול יתר בלתי זהיר.
  • נגביר פיתוח של מגוון אמצעי תחבורה ציבורית ושיתופית תחרותיים וחופשיים.
  • נצמצם את השימוש באריזות פלסטיק, נגביר את המיחזור ונטפל באופן יעיל באשפה
  • נגן על מקורות המים מזיהום, נגביר את ניצול מי הנגר העליון ונעשיר את מי התהום.
  • נצמצם את השימוש בחומרי הדברה ונעודד חקלאות מתקדמת ובלתי מזהמת.
  • נשפר את האכיפה למניעת מפגעי רעש ממטוסים, ממתחמי בידור וממקורות רעש אחרים. נפעל להגברת החינוך לקיימות ולשמירה על הסביבה.
א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זמר הדאחיה הפופולרי מועין אלאעסם (צילום מסך מתוך סרטון של הופעה של אלאעסם בנובמבר)

"תירה בו, תפוצץ לו את המוח": המוזיקה שכובשת את הנוער הפלסטיני בישראל

בשנים האחרונות מככבת בחתונות, באירועים ובבחירות לרשויות מקומיות בחברה הערבית מוזיקה פופולרית עם מילים אלימות במיוחד - שמעודדות שימוש בנשק ונותנות כבוד לראשי ארגוני פשע. לעתים זה גם מסתיים במוות. מבקרי התופעה: "אנחנו כחברה שותפים בפשע"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf