"אני לא רוצה להפוך למספר בסטטיסטיקה של רצח נשים"

החבל על צווארי מתהדק. למרות פניותיי המשטרה לא עושה דבר. אם בסוף ארצח, יציינו ש"הנרצחת הייתה מוכרת למשטרה". כמו 50 אחוז מהנשים שנרצחו על ידי בני משפחתן. מכתב פתוח לשר ארדן לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

שלום לכבוד השר לביטחון פנים, גלעד ארדן.

אני ס' מצפון הארץ. יש לי פנים ושם מלא שאני מאוד אוהבת, אך כאן, כדי לשמור על חיי וחיי ילדיי, אאלץ לוותר עליהם, כפי שוויתרתי בשנים האחרונות על דברים רבים בחיי. בעצם על החיים עצמם.

החבל מתהדק סביב הצוואר שלי, ויש לי תחושה, שהיום שבו אהפוך לעוד מספר עלום בסטטיסטיקות שלכם, הולך ומתקרב. כדי שלא אהיה מספר חסר משמעות, כזה שאפילו לא כותבים עליו בעיתון (כי על מה שקורה בשכונה שלנו אף אחד לא שומע), החלטתי לכתוב אליך. כי במקרה "הטוב" ביותר, אם אזכה לאיזשהו אזכור בתקשורת, סביר להניח שיצוין ש"הנרצחת הייתה מוכרת למשטרה". כמו 50 אחוז מהנשים הנרצחות על ידי בני משפחתן. כשתקרא את המשפט הזה, אל לך לנשום לרווחה – ומכאן אני רוצה להתחיל. הסוף היה בהקמת תחנת משטרה מקומית בכפר שלי לפני כשנתיים. כשהוקמה התחנה הזו הייתי אופטימית במיוחד, מכך שסופסוף יש לי מקלט וכתובת בקרבת הבית – אך האופטימיות הזו הפכה במהרה לסיוט. פניתי לתחנה הזו בפעם הראשונה שבועות בודדים אחרי פתיחתה, והבנתי שטעיתי בגדול.

באותה תקופה, בעלי האלים הורחק מהילדים וממני. אך משום שאנחנו חיים בבית השייך למשפחה שלו וכל קרוביו חיים סביבנו, הרחקתו לא הייתה מוחלטת. מדי פעם הוא ביקר את אמו החולה ולא הייתה לי שום יכולת למנוע זאת – למרות כל הפחד שזה עורר בי. לילה אחד מאוחר, שמעתי רעשים בכניסה לביתי, וכשבדקתי במצלמות האבטחה, ראיתי אותו בחצר מנסה לפרק את אחת המצלמות. זה עורר בי פחד מוות. חשבתי להזמין את המשטרה אך לא העזתי – הוא יטען שהיה אצל אמו ושאני שוב מחפשת בעיות.

הפגנה נגד רצח נשים מול משטרת העיירות בנגב. המפגינות: למשטרה לא איכפת (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפגנה נגד רצח נשים מול משטרת העיירות בנגב. המפגינות: למשטרה לא איכפת (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

ביום שלמחרת פניתי לתחנת המשטרה בכפר. מבין השוטרים זיהיתי לפחות אחד מבני היישוב. חבר של בעלי, אלים ובעייתי לא פחות ממנו. שנינו התעלמנו אחד מהשני. אך זה כנראה השליך באיזושהי צורה על החוקר, שהתחיל לשאול אותי שאלות מטרידות ומנותקות מהמציאות: איך את יודעת שהוא לא הבחין בפגם במצלמה ורצה לתקן אותה?!".

הייתי המומה, גבר אלים שהורשע בעבר ויש לו תיק עב כרס, מגיע לבית גרושתו שהוא מורחק ממנה, בשעה 2:00 לפנות בוקר, ומנסה לפרק לה את מצלמת האבטחה, והחוקר מניח שהוא סתם בא לתקן אותה?

הבנתי שאין לי מה לחפש בתחנה הזו. חזרתי הביתה, ובכניסה לחצר המשותפת, ראיתי שחמותי החולה אזרה כוח כדי לקבל את פניי. הופתעתי. אך מה שהבהיל אותי יותר, היה שכל מה שהתרחש בתחנת המשטרה רגעים קודם לכן, הגיע לידיעתה עוד לפני ששבתי הביתה!

הדלפת נתונים כאלה מתחנת המשטרה, מהווה גזר דין מוות, בעיקר לנשים הערביות שעוברות אחרי החתונה לגור עם הבעל בבית השייך למשפחתו – ונאלצות להישאר בו גם אחרי הגירושין.

כבוד השר,

העניינים לא נעצרו כאן. כי לא היה מי שיעצור את האדם האלים הזה. הוא נהג להתקשר בעצמו לחברות שלי, ותוך עיוות קולו הזהיר אותן מלהישאר איתי בקשר. את אחת מהן הוא הזהיר מלתת לי טרמפ לבית הספר ששתינו מלמדות בו. אך היא התווכחה איתו והמשיכה לאסוף אותי לעבודה. יום אחד יצאה בבוקר מביתה וגילתה שהרכב שלה נשרף מול ביתה.

עכשיו תבין כבוד השר: אלה שיחות מוקלטות, שאומנם בחלק מהן קולו מעוות ובחלק אחר מישהו מטעמו התקשר ואיים, אך בוצעו ממספרי טלפונים לא חסומים – והמשטרה בכל זאת טוענת שאין שום דרך להוכיח שזה הוא או מישהו מטעמו כי מספרי הטלפון נרכשו בגדה לא בישראל. נשמע לך הגיוני? גם לי לא!

ואני לא לבד: בין השנים 2007-2016, נרצחו 126 נשים, כ-40 אחוז מהן ערביות, ונרשמו 238 ניסיונות לרצח, כ-50 אחוז מהם נגד נשים ערביות.

ביום ראשון הקרוב, 25 בנובמבר, נציין את יום המאבק באלימות כלפי נשים. דווקא ביום הזה חשוב להשמיע את קולן של הקרבנות השקופים – הנשים הערביות שסובלות מדיכוי כפול, גם כנשים וגם כערביות, החיות בחברה פטריארכלית שסובלת מהזנחה ואפליה ממסדית מתמשכת – גם בתחום המאבק באלימות נגד נשים. קולן נעדר מהדיווחים והמאבקים נגד רצח הנשים בישראל. הגיע הזמן שייראו גם אותן וייאבקו למענן.

הפוסט מבוסס על סיפור אמיתי אך מספר פרטים מזהים שונו כדי לא לחשוף את זהות הכותבת. פורסם לראשונה בעמוד הפייסבוק Act. تغيير اعلامي.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אישה בזנות בדרום תל אביב (צילום: פלאש90)

"מי שחושבת שזנות מעצימה לעולם לא תעצים את עצמה דרכה"

ברקע המחלוקת סביב החוק לאיסור צריכת שירותי זנות, מצביעות שורדות זנות על הבעייתיות המוסרית בנורמליזציה של התופעה ובהצגתה כפרקטיקה מעצימה של התנגדות. "שיקומו נא אשכנזיות עשירות וימכרו את גופן לסוטים מטורללים כמחאה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf