newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מספרי ההרוגים בעזה כנראה גבוהים פי שלושה מהנתון הרשמי

לישראל ולארה"ב, וגם לחמאס, יש אינטרס להציג מספרים נמוכים יותר, משיקולים פוליטיים ואחרים. אבל נתוני המתים שמפורסמים אינם כוללים את העזתים שלא חזרו מהתקיפה בישראל ב-7 באוקטובר, את הקבורים מתחת להריסות, וככל הנראה גם רבים שמתו ממחלות או מרעב

מאת:
קברים של הרוגים פלסטינים במתקפות ישראליות בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ב-26 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

תמותה עודפת גדולה. קברים של הרוגים פלסטינים במתקפות ישראליות בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ב-26 בפברואר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

רשמית, מספר הקורבנות של ההתקפה הישראלית ברצועת עזה (שמגובה על ידי ארה"ב, גרמניה ואחרים), מתקרב ל-30 אלף איש. אך המספר הזה נראה נמוך מדי, אם מתייחסים לכמה גורמים משמעותיים שפועלים בזירה, והוא ככל הנראה הערכת חסר משמעותית.

המספר הרשמי הזה מונה רק את המתים שנהרגו ישירות מהמתקפה, ולא לוקח בחשבון את התמותה העודפת – הגדולה הרבה יותר – שכוללת את מי שמתו מסיבות משניות הקשורות לאסון הזה. הערכת החסר הזאת, שמתפרסמת ברחבי העולם, משרתת את האינטרס הישראלי והמערבי בכך שהיא גורמת לאסון ההומניטרי ולפשעים שמתבצעים בעזה להיראות קטנים יותר. בשבועות הראשונים של המלחמה, נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, זרע ספקות אפילו לגבי המספרים הרשמיים האלה.

>> הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים

בו זמנית, גם להנהגת חמאס יש אינטרס שנתוני ההרוגים הרשמיים בעזה יהיו נמוכים יחסית, מסיבות פוליטיות. אף שרישום המתים שמבצע משרד הבריאות הפלסטיני בעזה נראה הגיוני ואמין, כפי שצוין גם בכתב העת הרפואי "לנסט", הרשימות אינן מלאות, וחמאס מבצע ספירת חסר של מספר הקורבנות כבר מתחילת המלחמה. בנובמבר דווח בסוכנות הידיעות AP כי בגלל נתק בתקשורת וקריסה לוגיסטית, המשרד בעזה הודיע שהוא לא מסוגל לספור יותר את המתים.

אך מדוע וכיצד מבצעים בחמאס הערכת חסר של מספר קורבנות המלחמה בעזה? בראש ובראשונה, התקפת חמאס ב-7 באוקטובר התנתקה מההתנהלות הרגילה של תנועת ההתנגדות הפלסטינית, והיתה למעשה תפנית קיצונית ממנה. בכל רמות המבצע, הנהגת חמאס ניסתה לשדר עוצמה וביטחון עצמי, ולהציג את התוקפים כחיילים שמשחררים את מולדתם ההיסטורית, במקום חולשה וקורבנות שנועדה לעורר את רחמי העולם. שינוי הכיוון הזה הוביל גם למניפולציה הראשונה הגדולה שבוצעה במספרי ההרוגים בעזה – החזקים הרי צריכים להסתיר את חולשתם ולטשטש את מספר האבדות.

כנראה שלעולם לא נדע כמה עזתים נכנסו לישראל ב-7 באוקטובר, בהם אנשי נוח'בה, לוחמים אחרים ואנשים פרטיים. לפי הערכות, מדובר בכמה אלפים. חלקם חזרו לעזה, עם או בלי חטופים. אך רבים, כנראה רובם, נהרגו או נעצרו. ישראל הפחיתה מאז את מספר הקורבנות הישראלים ב-7 באוקטובר (מ-1,400 בהתחלה לכ-1,140), בטענה שחלק מהגופות השרופות זוהו אחרי ניתוח פורנזי נרחב כעזתים ולא ישראלים. ובזמן שבחישובי מספר ההרוגים שמבצעת ישראל נכללים גם אזרחים וגם חיילים, בסטטיסטיקות של חמאס לא נספרים העזתים ש"נעלמו" בתוך ישראל.

המניפולציה השנייה שעושים בחמאס על מספר ההרוגים בעזה נוגעת ל"נעדרים", שאינם נספרים על ידי משרד הבריאות העזתי, כמתים. אך לפי משקיפים חיצוניים, כמו ארגון זכויות האדם אירו-מד, לא מדובר באנשים שאיבדו קשר עם משפחתם, אלא בקורבנות של הפצצות, שקבורים עמוק מתחת להריסות בניינים שקרסו. אחרי ימים ואף שבועות שמחלצים לא הצליחו להגיע אליהם, כמעט אין ספק שהאנשים האלה מתו מזמן, והצעקות שנפסקו וריח הגופות ששורר באזור מעידים על כך.

>> "אנחנו צריכים לחפור בידיים כדי לחלץ פצועים שעדיין חיים"

סיווגם כ"נעדרים", אם כך, הוא קטגוריה מטעה או יופמיזם שמשמש את חמאס כדי להפחית את מספר הקורבנות, לצורך הפגנת חוסן וניסיון להציג את ההפצצות הנרחבות של ישראל, בגיבוי ארה"ב וגרמניה, כבלתי יעילות.

המניפולציה השלישית והחשובה ביותר היא חישובי הפצועים, כמו גם חלקים מהאוכלוסייה המורעבת שמתו, אבל נראה שלא נספרו כקורבנות על ידי חמאס. בשל היעדר כמעט מוחלט של שירותי רפואה בסיסיים, כמו חומרי חיטוי ואנטיביוטיקה, גם פצעים שטחיים יכולים להוביל למוות בעזה, בדומה לתקופה הטרום מודרנית. לצד תת תזונה, טראומה נפשית בלתי פוסקת, היפותרמיה וחוסר היכולת לישון תחת ההפצצות המתמשכות, רבים שנראה כי מתו מוות טבעי הם למעשה קורבנות ישירים של המתקפות הישראליות, במיוחד קשישים ותינוקות. לא ברור אם השמות שלהם נרשמים על ידי רשויות חמאס לפני הקבורה, שהיא לעתים קרובות מאולתרת ומתבצעת תחת אש. הם פשוט מתים.

לבסוף, מגיפות, התאבדויות וההשפעות ארוכות הטווח של התזונה הלקויה והחסרה, כמו גם מערכת בריאות קורסת וירידה דרסטית באיכות החיים, תוביל למוות המוני בעזה גם אחרי שהמלחמה תסתיים. בכירה באוניברסיטת אדינבורו מעריכה שכרבע מאוכלוסיית עזה עלולה למות בתוך שנה, ודו"ח של חוקרים מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון ומרכז ג'ונס הופקינס לרפואה הומניטרית צופה תמותה עודפת של עשרות אלפים בחצי השנה הקרובה, אם המצב יימשך או יסלים.

מגיפת הקורונה מספקת מודל טוב להערכת היחס בין מניין המתים הרשמי לתמותה העודפת הסמויה. בחלק מהמדינות, צמצום האוכלוסייה הכללי לעומת שנים רגילות היה גבוה פי כמה וכמה מהמספרים הרשמיים של המתים במגיפה. לפי ארגון הבריאות העולמי, הנתונים האמיתיים של מקרי המוות שנגרמו מקורונה היו, בממוצע עולמי, גבוהים פי שלושה ממה שפרסמו הממשלות. בהודו המספר היה גבוה אפילו פי עשרה. אם נחיל את המודל הזה על המצב בעזה, אפשר להסיק שהתמותה העודפת שם גבוהה כבר כיום לפחות פי שלושה מהנתונים הרשמיים, כלומר עומדת על לפחות כ-90 אלף איש.

ד"ר מרטין ויין הוא היסטוריון. הוא לימד באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת צ'ארלס (בפראג), ופרסם מאמרים בנושא רצח עם במקומות שונים, בכלי תקשורת בישראל ובטורקיה. מאנגלית: יונית מוזס

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf