newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מדאיג אך לא מפתיע": מנכ"לית 'קול יהודי לשלום' נכנסה לרשימה השחורה

הארגון היהודי אמריקאי הוא אחד מעשרים ארגונים ברשימה שחורה של תומכי BDS שהכין המשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות גלעד ארדן, שלא יורשו להיכנס לארץ. מנכ"לית הארגון רבקה וילקומרסון: "לא נכנע לניסיונות להעניש אותנו על הבעת עמדה פוליטית"

מאת:

כותבת: מרב זונשיין

הארגון היהודי-אמריקאי "הקול היהודי לשלום" (Jewish Voice for Peace-(*JVP הוא אחד מעשרים ארגונים תומכי BDS מרחבי העולם שהוכנסו לרשימה שחורה שמשמעותה מניעת כניסה לישראל מהפעילים החברים בהם, כך דיווחה במוצאי שבת דנה וייס ב"החדשות". JVP הוא הארגון היהודי היחידי בארה"ב שמזוהה ותומך באופן גלוי בקמפיין לחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS).

כחלק מהמלחמה שהכריז על תנועת ה-BDS, הרכיב המשרד לעניינים אסטרטגיים, בראשות השר גלעד ארדן, רשימה של ארגונים תומכי BDS שחבריהן לא יוכלו להיכנס לישראל החל ממרץ הקרוב.  על פי הדיווח ב"הארץ" באנגלית, המשרד סרב לפרסם את שמותיהם של 19 הארגונים האחרים שנמצאים ברשימה השחורה. על פי הדיווח ב"החדשות" בין השמות ברשימה נמצאים ארגונים מאירופה ודרום אפריקה.

> האיום של טראמפ על הפלסטינים צריך להדאיג את ישראל

מנכ"לית "קול יהודי לשלום" רבקה וילקומרסון במשרדה בניו יורק. מרץ 2017 (צילום: מיה לוין)

מנכ"לית "קול יהודי לשלום" רבקה וילקומרסון במשרדה בניו יורק. מרץ 2017 (צילום: מיה לוין)

פנינו למנכל"ית JVP, רבקה וילקומרסון, וביקשנו את התייחסותה להחלטה. וילקומרסון נשואה לישראלי ויש לה ילדים ישראלים, והסיטואציה כמובן לא פשוטה. בתגובה היא מסרה למגזין 972+:

ההחלטה של ישראל לאסור במפורש את כניסתם של פעילי ארגון "הקול היהודי לשלום" מדאיגה אך לא מפתיעה לאור השחיקה העקבית בנורמות הדמוקרטיות לצד החשש הגובר מתנועת ה-BDS בישראל. חברי JVP מצטרפים עכשיו לפלסטינים, מוסלמים מרחבי העולם, מי שאינם לבנים ופעילים אחרים שכניסתם נמנעת לעתים קרובות.

לחברים ב-JVP אין ספקות לגבי הצדק שבמאבק למען שוויון וחופש לכל האנשים בישראל/פלסטין, ולגבי הלגיטימיות של ה-BDS ככלי להשגת המטרה הזאת. לא נכנע לניסיונות האלו להעניש אותנו על הבעת עמדה פוליטית עקרונית שבה תומך מספר הולך וגודל של יהודים ואנשים ברחבי העולם.

כמי שיש לה משפחה גדולה בישראל, המדיניות הזו מערימה קשיים אישיים. אבל אני גם מאמינה שזו אינדיקציה לכוח ההולך וגובר של תנועת ה-BDS ומקווה שהיא תביא אותנו קרוב יותר ליום שבו כל האנשים בישראל/פלסטין יחיו יחד בשוויון ובחופש.

כדאי להתעכב על ההחלטה של משרדו של ארדן לציין את JVP בשמו. ממשלת ישראל שולחת מסר ברור כי היותך יהודי לא תגן עליך, ולא תמנע ממנה לשלול גם מיהודים כניסה למדינה שטוענת כי היא מקלט לכל היהודים. זאת למרות שעל פי חוק השבות, כל יהודי (אדם עם סבא יהודי אחד) יכול להגר לישראל, לקבל אזרחות, ואף לקבל חבילת הטבות כלכליות. אולם, החוק שמאפשר מניעת ביקורים של פעילי BDS אינו עוקף את חוק השבות. כלומר – ליהודים תומכי BDS אסור להיכנס לישראל או לבקר בה, אך הם עדיין יכולים להתאזרח בה ולקבל כסף מהמדינה.

מאז המתקפה הישראלית האחרונה על עזה בקיץ 2014, הפך JVP לאחד הארגונים היהודים הצומחים ביותר בארה"ב. על פי וילקומרסון בארגון יותר מ-15 אלף חברות וחברים שמשלמים דמי חבר והוא פועל ביותר מ-70 סניפים. לארגון כ-250 אלף תומכים ומעל לחצי מליון עוקבים ברשתות החברתיות.

* גילוי נאות: בשנה שעברה הועסקתי במשך מספר שבועות כפרילנס ב-JVP.

מרב זונשיין היא עיתונאית עצמאית, עורכת וכותבת במגזין 972+. גרסה של הפוסט פורסמה במקור באנגלית במגזין 972+. תרגום: יעל מרום.

> כמאה נשים הפגינו מחוץ לכלא השרון בקריאה לשחרור נשות משפחת תמימי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf