newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הילדים עכשיו בבית? זה הזמן לגייס את מנחי ההורים

בישראל פועלים כ-6,000 מנחות ומנחי הורים. במשרד החינוך יש אפילו מדור מיוחד להכשרתם. עכשיו, כשיותר ממיליון ילדים נמצאים בבית, הגיע הזמן להפעיל את המערך הזה כדי להעניק להורים כלים לחנך את ילדיהם. זו הדרך הכי טובה לצמצום פערים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השפעתם של ההורים על התפתחות ילדיהם היא מכרעת גם כאשר מערכת החינוך פועלת, והילדים הולכים לגנים ולבתי הספר. זה נכון עכשיו שבעתיים, כאשר הילדים שוהים ברציפות בבית, והתקשורת של עובדי החינוך וההוראה עם הילדים היא מוגבלת.

חינוך בבית עשוי להגדיל את הפערים בין הילדים בגלל הפערים בין ההורים. אם ובנה בימי הקורונה (צילום: חן לאופולד / פלאש 90)

חינוך בבית עשוי להגדיל את הפערים בין הילדים בגלל הפערים בין ההורים. אם ובנה בימי הקורונה (צילום: חן לאופולד / פלאש 90)

לא כל ההורים מודעים לחשיבותם, או מיומנים בביצועם של דברים שלאחרים ייראו מובנים מאליהם: שיחה, משחק, קריאה וארוחה עם הילדים. זה הזמן להיעזר במשאב המקצועי שפותח בישראל במהלך השנים: מנחות ומנחי הורים ומשפחה. משרד החינוך הזניח עד היום את התחום. אין מדיניות סדורה להורות ולמשפחה, ואף לא גורם שמתכלל את הצרכים ואת המענים. הגיע הזמן לתקן.

הפעלת מנחי ההורים היא גם הדרך היחידה להתמודד עם הפערים הגדלים כעת בין הילדים על רקע הפערים בין הוריהם. כצעד של סולידריות ועזרה הדדית, משרד החינוך, הרשויות המקומיות, ואפילו פיקוד העורף – צריכים לגייס את מנחי ההורים (בתשלום כמובן) ולהפעילם כך שיעניקו תמיכה מקצועית להורים.

תמיכה בהורים מצמצמת פערים

האתגר המרכזי בכך שההורים יעניקו חינוך אינו אובדן השליטה של המדינה על החינוך, אלא שהפערים בין הילדים יגדלו. ברור לחלוטין שהורים המודעים יותר לחשיבות תפקידם ומיומנים יותר בדרכי הביצוע – יעניקו לילדיהם חינוך טוב יותר. "טוב" במובנים כגון טיפוח הערך העצמי של הילד, העשרת אוצר ההתנסויות שהוא חווה והעמקת כישוריו הלשוניים: אוצר המילים וכישורי שיחה.

את הפערים בכישורי הבסיס שרוכשים הילדים בבתי הוריהם הם סוחבים איתם אל הגנים ובתי הספר. למעשה, הפערים שאנו מכירים בהישגים של התלמידים בבתי הספר אינם תלויים רק במספר שעות ההוראה ובאיכות המורות והמורים. מקור הפערים האלה הוא בבית ההורים, ולכן הצמצום שלהם צריך להיעשות שם – בבית ההורים.

כל זה נכון שבעתיים כיום, כאשר הילדים והילדות נמצאים תקופה ארוכה ורצופה בבית. עם כל הכבוד ללמידה מרחוק, צריך לזכור כי חלק מהילדים חווים מקרוב מאוד הורים במצבים של מתח קיומי – בריאותי וכלכלי. צריך לזכור כי כל המתחים הבינאישיים "הרגילים" בין בני המשפחה מתנהלים כעת בתוך דירת המגורים, מבלי יכולת להתאוורר. אני לא מתכוון דווקא למצבי סיכון כגון אלימות במשפחה, אלא דווקא לצד החיובי והבונה: היקף התמיכה של ההורים בהתפתחות ילדיהם.

מנחי הורים הוכשרו לתת את הסיוע

בדיוק עבור משימה זאת – לחזק את התמיכה של ההורים בהתפתחות ילדיהם – הוקמה בישראל מערכת הכשרה והסמכה של מנחי הורים. מנחה הורים ומשפחה, כפי שהוא מוגדר על ידי השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, "הוא איש מקצוע המעצים את בעלי התפקיד במשפחה. ייעודו הוא לסייע למבוגר לבחון את הגדרת תפקידו המשפחתי, את משמעויותיו לגביו, ולאתר את האלטרנטיבות העומדות לרשותו בתפקידו המשפחתי. מנחה הורים ומשפחה פועל כסוכן חברתי במסגרת המודל החינוכי-מניעתי."

סוכן חברתי, חינוכי מניעתי, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו. ומהר מאוד יתברר שזהו משאב במחסור. בישראל יש כששת אלפים מנחי הורים מוסמכים. למולם, יש בישראל 1.15 מיליון משפחות שבהן לפחות ילד אחד מתחת לגיל 17. כחמישית מהמשפחות מטופלות על ידי שירותי הרווחה – כלומר, הן מלוות על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ואין מקום להתערבות מנחי הורים. מכאן שבחישוב גס, יש לרשותנו מנחה משפחה אחד לכל 160 משפחות עם ילדים.

יסודות הנחיית ההורים: דוגמה, אהבה וקוביות משחק

ספר ראשון להדרכת ההורים בשם "בית הספר של הינקות", פורסם בשנת 1630 בידי יוהאן קומניוס. 150 שנים לפני שנוסדה מערכת חינוך חובה מטעם מדינה כלשהי, הוא כבר דרש: "שלא יהיו הורים המותירים את כל הוראת ילדיהם בידי המורים בבתי הספר, שכן אין אפשרות ליישר עץ אשר נבט עקום". כלומר, שבתי הספר לא יצליחו "ליישר" את הילד, אם לא זכה לחינוך מטפח ומפתח בשנות חייו הראשונות בבית ההורים.

קומניוס הבין שחינוך ההורים אינו כה מורכב לביצוע, ומרביתו מבוסס על דוגמה. הילד הוא ראי של הוריו, ולכן התנהגות ההורים תכוון את התנהגות ילדיהם. כך למשל: "הילדים ילמדו בקלות לכבד את הנעלים מהם, כל עוד המבוגרים יטפלו בהם כיאות ויתייחסו אליהם בכבוד". כמה פשוט.

אהבת האם עמדה במוקד תורת החינוך של היינריך פסטאלוצ'י, שפרסם בשנת 1801 ספר בשם הארוך: "כיצד מלמדת גרטרוד את ילדיה – ניסיון להדריך את האמהות ללמד בעצמן את ילדיהן". פסטאלוצ'י טען שהילד מרגיש שאוהבים אותו ומוקירים את מקומו כבר מרגע ראשון שבו הוא נצמד לחזה אימו, ומכאן: "כל החינוך והמוסר אינם אלא התוצאה של התפתחות הרגש הראשון של אהבה והוקרה שהילד חש".

אל הדוגמה והאהבה הוסיף פרדריך פרובל את המשחק כאשר הקים בשנת 1837 את "המוסד לטיפוח יצר פעילותם של ילדים". לשם כך הוא פיתח ערכה של קוביות משחק, המסייעות בפיתוח כישורי הילדים. הכוונה של פרובל הייתה להעניק הדרכה לאימהות כיצד עליהן לשחק עם הילדים במשחקי הקוביות. אלא שהנשים שהדריך (בנות המעמד הגבוה) כל כך התלהבו, עד ששילמו לו כסף טוב על מנת שיכשיר לשם כך מטפלות מקצועיות. אגב כך, הוקם המוסד הראשון להכשרת גננות.

פותחו כמשחק, ואחר כך הפכו בסיס לגני הילדים הראשונים. הקוביות של פרובל (צילום: kippleboy, CC BY-SA 3.0)

פותחו כמשחק, ואחר כך הפכו בסיס לגני הילדים הראשונים. הקוביות של פרובל (צילום: kippleboy, CC BY-SA 3.0)

הנחיית הורים בישראל

הנחיית הורים החלה בישראל בשנת 1964, כאשר שר החינוך יצחק נבון יזם את מבצע "ביעור הבערות". "יש לדאוג לקידומו ההשכלתי של ציבור ההורים, כי פער בין ילדים והורים עלול לגרום למשברים במבנה המשפחה", נכתב אז. על בסיס זה נוסד בשנת 1970 המדור להדרכת הורים במשרד החינוך.

עם צבירת הניסיון בהפעלת המדור, חל שינוי משמעותי בגישה, כפי שמעידה רינה כהן מנהלת המדור אז, וכיום יו"ר המועצה הציבורית להורים בישראל. במקום לחשוב על הצרכים של הילד ולהתייחס להורה כמי שמשרת אותו, עברו אנשי המקצוע לחשוב על הצרכים של ההורים: "למה הם עצמם זקוקים כדי ליהנות מכל שלב של ההורות".

במהלך השנים מוסדה מערכת ההכשרה וההסכמה של מנחי ההורים, אולם היא נותרה תמיד בשולי השוליים של משרד החינוך. אין עדיין בישראל מדיניות סדורה להורות ולמשפחה, ואף לא גורם שמתכלל את הצרכים ואת המענים. בימים אלה, כאשר הגנים ובתי הספר סגורים, והילדים מצויים ברציפות בבית ההורים, זה המועד הנכון לעשות את הצעד קדימה.

משרד החינוך, ואם לא הוא אז הרשויות המקומיות, ואם לא הם אז אולי פיקוד העורף, צריכים לגייס (בשכר) את מנחי ההורים המוסמכים בישראל, ולשלוח אותם אל השטח: לברר אצל ההורים מה שלומם, ולסייע לאלה הזקוקים לכך בעצה ובהדרכה. במיוחד, לעודד הורים לשחק, לשוחח, לקרוא ולאכול יחד עם הילדים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

העימותים אחרי רצח ג'ורג' פלויד מזעזעים את אמריקה. מפגינים מול הבית הלבן בוושינגטון (צילום: ג'ף ליווינגסטון CC BY NC ND 2.0)

האחווה המעמדית של נהגי האוטובוס שסירבו להסיע עצורים

כשפרצו ההפגנות בניו יורק נגד הרצח של ג'ורג' פלויד, עובדי התחבורה הציבורית ידעו לצד מי הם עומדים: לצד הציבור שמשתמש בשירותיהם. הם הוכיחו שאפשר להפוך את השבריריות של מעמד הביניים לכוח  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf