מלחמה בין אור לחושך: למה החסידים מפרים את הוראות הקורונה

בגל השני של הקורונה אנחנו עדים למרי חרדי ממוסד בממשלה, בעיקר מצד הקבוצה החסידית. בחסידות בעלזא כבר אומרים בגלוי כי המערכה הגדולה בעיניהם היא על הצלת הנפש הרוחנית ודרך החיים החסידית, ולא על הבריאות. והם אינם החסידות היחידה שקיבלה החלטה להמשיך בחיים כרגיל ולשלם את המחיר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בגל הראשון של המגיפה, שמרגיש כבר פרה-היסטורי, עמד שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, מול העם היושב בציון, כשהוא חבוש בספודיק חגיגי, והודיע על שורת צעדים מחמירים שבהם נוקט משרדו כדי למגר את הקורונה. בגל השני, לעומת זאת, אנחנו עדים למרי חרדי ממוסד, בעיקר מצד הקבוצה החסידית.

היחס לנגיף בחצר חסידות בעלזא, מהגדולות והמובילות בציבור החרדי שנציגה בכנסת הוא ח"כ ישראל אייכלר, היה עד עכשיו סוד גלוי. כעת הוא הפך לרשמי. בעיתון "המחנה החרדי", הביטאון של החסידות, נערך ראיון מעמיק עם רבי פנחס פרידמן, שנושא שנים רבות בתואר "ראש הכוללים דחסידי בעלזא".

האדמו"ר מבעלזא בחגיגות שמחת בית השואבה, ב-26 בספטמבר 2018 (צילום:אהרון קרון / פלאש90)

"שום החלטה לא התקבלה בקלות". האדמו"ר מבעלזא בחגיגות שמחת בית השואבה, ב-26 בספטמבר 2018 (צילום:אהרון קרון / פלאש90)

הרב פרידמן נחשב לבקי בתורת הנסתר, וזכה להכתרה רשמית בתואר "ראש ישיבת מבקשי השם" על ידי האדמו"ר מבעלזא. השיחה אתו פותחת צוהר להלך הרוח בחסידות, הלך רוח שהתפשט בכל החסידויות מלבד כמה בודדות, כמו גור וקרלין.

"אין כאן רק מלחמה על הגוף", חורץ הרב פרידמן. "יש כאן מלחמה בשתי מערכות. מערכה ראשונה היא על הגוף הגשמי, על הבריאות, על איכות החיים ועל החיים עצמם. אולם זו המערכה הקטנה. המערכה הגדולה היא בין אור לחושך, בין קודש לחול.

"אנשים מנפנפים בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', וזה נכון. אבל חייבים לזכור שיש כאן שתי 'נפשות' – רוחנית וגשמית. לכן, יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו".

"יהודים נאלצים להסתגר בבתיהם", אומר פרידמן, "לחלקם אסור לצאת, לחלקם לא מומלץ לצאת. ייתכן שהקב"ה רומז לנו שהגיע הזמן לנער את האבק מהלב, להפסיק את המצב בו אנו שומרים תורה ומצוות רק כי ככה חינכו אותנו, להשקיע יותר בגעגועים של הלב לאבינו שבשמים, בפיתוח הרצון לקרבת אלוקים – קרבה וקשר שניתן להשיגם בכל נקודה בעולם ובכל מצב נתון".

"לא שמעתי ממרן שליט"א דברים מפורשים", הוא מסתייג. "לכן כל מה שאומַר בנושא, הוא רק מה שאני משער שהבנתי מתוך מה שראיתי בהנהגת מרן שליט"א".

פרידמן טוען כי "להגיד שאין קורונה זו טמינת ראש בחול. לא רק שאין הכחשה, אלא שכולנו חייבים לדעת שעת צרה היא ליעקב. יהודים רבים – בתוך כלל בני האדם בעולם – סובלים מהשפעות הנגיף, הן במישרין והן בעקיפין. הקב"ה שלח אלינו יצור קטן שהפך את העולם כולו. זו עובדה. כיהודים מאמינים אנחנו חייבים להפנים שלא מדובר ב'ווירוס סיני' ולא ב'מגיפה'. ההגדרות הללו הן לא נכונות עבור יהודי מאמין.

"ובקשר למה שאנשים תוהים על הצורה הייחודית בה נוהגת בעלזא בימים אלו, חייבים להבין דבר אחד: את מה שיודעים כולם – ואף הרבה מעבר לכך – מרן שליט"א יודע ומבין בעצמו. הנתונים כולם הונחו בפניו בכל התפתחות שהיתה…למרות שהוא ראה הכל, הוא החליט לנהוג בצורה שונה מרבים אחרים. אבל שום החלטה לא התקבלה בקלות, חלילה. הכל נעשה בכובד ראש ולאחר שיקול דעת מעמיק ורציני".

donate

"לאורך כל התקופה הקשה הזו, מרן שליט"א עמד בראש צאן מרעיתו. הוא לא יצא את העיר, למרות שבחודשי הקיץ הוא נוסע באופן קבע לנוח מעט. הוא לא הסתתר מאחורי מחיצות ולא הסתגר בחדרו. אדרבה, הוא פתח את אוצרו הטוב, קיבל קהל לעצה ולברכה, כתב מכתבי חיזוק ועידוד לקהל הקודש ודאג למנות עסקנים – שיהיה מי שידאג למבוגרים, לחולים, לבודדים. שלא יזניחו אותם בעת הזו בשל החשש מהנגיף. ההוראה היתה חדה וברורה: שלא יישאר אף יהודי מבוגר שאין לו היכן להתארח או שאין מי שידאג לו לצרכים האלמנטריים.

"לא זו בלבד שהוא דאג לכל שכבות הקהל, אלא שהוא אף לקח אחריות מלאה על ההחלטות שקיבל. הוא לא הסתתר מאחורי אף אחד ולא הסתגר. הוא יצא כגיבור בראש המחנה, מנווט את הספינה במים טרופים לעבר חוף מבטחים.

"הופעלו עליו לחצים אדירים. מי לא ניסה להתערב ולפעול אצלו לשנות את החלטותיו? החל בטענות של חילול השם ועד לטענות של פיקוח נפש. אולם מרן שליט"א נשאר איתן , מאחר שמדובר בפיקוח נפש רוחני – ולכך טרם ניתן מענה מאת אלו שבאו בהפצרות ואף באיומים. הוא ניצב איתן בדרכו הק' וממשיך לשמור את קהלו מפני הסכנה שראה בצורה מוחשית.

"הוא לא ענה למחרפיו דבר! הוא לא ביטל את דברי האחרים שסברו אחרת ממנו. הוא שמע את דבריהם, העניק להם את הכבוד הראוי להם. והמשיך בדרכו, באמונתו, כאמור – עד כדי מסירות נפש".

תחושות של ייאוש וניתוק

התפיסה שמממקמת את חיי הדת והרוח מעל הכל, נמצאת בבסיס ההתנהגות לא רק בחסידות בעלזא, אלא בקרב החסידים והחרדים בכלל, גם אם אין להם דובר רהוט ומעמיק שמעמיד את הדברים על בוריים. ויש רובד נוסף ומרכזי מאוד: חיי הקהילה. הגבר החסידי הממוצע מוצא בבית המדרש את מעגל החברים, את בית הקפה, את הספרייה. זה לא רק עניין טכני הלכתי של כן להתפלל במניין או לא.

להתעלמות מההנחיות מצטרפות תחושות של ייאוש וניתוק. האירוע מתמשך והאיום על דרך החיים מתארך לו וסופו אינו נראה לעין. בינתיים, תחזיות האימה של אלפי מתים לא מתממשות, והאובדן היומיומי השוחק גובר על הפחד הבריאותי.

ואי אפשר בלי הקשר פוליטי. ההחלטה ללכת לסגר בתקופת החגים כנראה הגיונית יותר מבחינה כלכלית, אך העלבון והזעם – וגם הקושי הממשי שזה גורם לקהילות שהטענת המצברים התרבותית והרוחנית שלהן היא אירועים בחצרות – חיסל את מאגר האמון הדליל שעוד היה קיים מול מקבלי ההחלטות.

שוטרי מג"ב מתעמתים עם חסידים בהפגנה נגד הסגר שהוטל על השכונות רוממה וקריית בעלזא בירושלים, ב-13 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

מאגר האמון הדליל חוסל. שוטרי מג"ב מתעמתים עם חסידים בהפגנה נגד הסגר שהוטל על השכונות רוממה וקריית בעלזא בירושלים, ב-13 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

האירוניה בכך שנציגי החסידויות הם חלק אינטגרלי מהממשלה שקיבלה את ההחלטה לא ממש מעניינת את האדמו"רים, שממשיכים לקיים את האירועים תוך סיכון בריאותי לציבור שלהם ולמדינה כולה.

האדמו"רים דואגים לקהילות שלהם. זה המנדט שלהם, וכל ההסברים על קריסת מערכת הבריאות או ערים אדומות נבלעים בהמולת הטישים והשמחות ההמוניות. הריחוק החברתי שאותו ניסו חלקם לקיים בגל הראשון קשה מדי עבורם, והם קיבלו החלטה לשלם את המחיר. להם המחיר הזה נראה סביר יותר מאשר עצירת החיים לתקופה לא מוגבלת עם תוצאות רוחניות לא ידועות.

ההתמקדות בסיפור החסידי חשובה, כי ההפרות בקהילות האלה הן ממוסדות וגלויות. החסידים נטשו את המשחק לחלוטין – לא כי הם מכחישים את קיומו של הנגיף ולא כי הם לא חוששים מהשלכותיו, אלא כי ההשלכות של הריחוק החברתי מרתיעות אותם כפליים. מלבד חסידויות בודדות, האדמו"רים ממשיכים כרגיל, חלקם גם מסכנים את עצמם כמבוגרים שנמצאים בקבוצת סיכון.

סגירת הישיבות – קו פרשת המים

פרט לפלג הירושלמי, שמוכר מההפגנות שלו נגד התייצבות לגיוס, ושמעולם לא התייחס להגבלות הקורונה ואף ראה בכל ניסיון רשמי לשינוי סדרי חייו סוג של גזירה, הליטאים משתדלים ללכת על הקו הדק בין שמירה על ההנחיות – כמו ביטול אירועי החגים וצמצום משתתפים בתפילות בבתי הכנסת, לבין התעקשות על פתיחת ישיבות ותלמודי תורה גם בזמן ששאר מוסדות החינוך סגורים.

לרוע המזל, ייתכן שמתווה הקפסולות שנהגה יחד עם מנהיגי הקהילה הליטאית גרם למספר ההדבקות הגדול ביותר בקרב הציבור החרדי, במקום למנוע אותן. כעת, לקראת עונת פתיחת הישיבות מחדש, לא ברור עד כמה הם יצייתו אם יונחו לסגור את הישיבות.

אם בעולם החסידי החיים סובבים סביב בית המדרש וההווי, בעולם הליטאי סגירת ישיבות ותלמודי תורה היא קו פרשת מים.

אברכים לומדים בקפסולות בישיבת קמניץ בירושלים, ב-2 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

משתדלים ללכת על הקו הדק שבין שמירה על ההנחיות להמשך הלימודים. אברכים לומדים בקפסולות בישיבת קמניץ בירושלים, ב-2 בספטמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

לעומת כל אלה, הציבור הספרדי הוא הציבור הממושמע ביותר עם ההפרות המעטות ביותר בקרב החרדים – גם ברמת ההנהגה וגם ברמת השטח. ישיבות ספרדיות רבות לקחו חלק במתווה הקפסולות. חברי כנסת ורבנים מהציבור הספרדי מתבטאים כולם חד משמעית בעד שמירת ההנחיות והזהירות.

הספרדים החרדים תמיד היו "ישראלים" יותר מעמיתיהם האשכנזים. נראה שגם בסיפור הזה הם נרתמים לצורך הציבורי הכללי, ומוכנים להקריב בשבילו נוחות וצרכים קהילתיים, בטח יותר מהחסידים דוברי האידיש ומגביהי החומות.

אחרי החגים נראה את הממשלה נכנסת לישורת הבאה של המאבק בנגיף. שר הפנים, אריה דרעי מש"ס, כבר הסכים לכך שאם קצב ההדבקה בערים החרדיות יהיה מהיר משמעותית משאר הערים, הוא יאפשר סגר דיפרנציאלי. הוא גם מתכוון להטיל אחריות רחבה יותר על ראשי הרשויות עצמן. נשאלת השאלה אם הציבור החרדי ישתף אתו פעולה.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ׳ בצעדה בירושלים (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ' בצעדה בירושלים, ב-24 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

"המשטרה מנסה לעצור מפגינים בולטים בניסיון לדכא את המחאה"

בהפגנה בירושלים אתמול נעצרו כמה מפגינים, חלקם כשהלכו לבד ברחוב. עצורים מספרים כי הם חשו שסומנו מראש. "הם לא יכולים לעצור עם סוסים ומכת"זיות, לקחו להם את כל הכלים, אז נשאר להם מעצרי שווא כדי להציק ולהפחיד". המשטרה: "7 חשודים נעצרו/עוכבו בגין הפרת הסדר הציבורי ותקיפת שוטרים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf