newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מיליציה יהודית חמושה בלוד אינה נוסחה להחזרת השקט. להיפך"

לפני כשבועיים התקיים כנס ההקמה של ארגון שמירה לוד, המתכנן להפעיל מערך סיורים בעיר, חמוש במידת הצורך. תושבי לוד הערבים רואים בכך המשך של הפרויקט שנועד לפגוע בקיומם בעיר, ומקווים שהמשטרה תשכיל הפעם למנוע הסלמה

מאת:
לוד, במאי 2021 (צילום אורן זיו)

"תושבי לוד רוצים שלום ואת המשך החיים הרגילים, אבל המדינה מכוונת לעיר הזאת כבר שנים". לוד, במאי 2021 (צילום אורן זיו)

הקורבן הראשון באירועי מאי 2021 בלוד היה מוסא חסונה, תושב העיר שנפגע מאקדח של תושב יהודי. במחאות שפרצו בעקבות מותו, תושבים ערבים רגמו את מכוניתו של יגאל יהושע, שמת כעבור שבוע מפצעיו. העימותים בעיר היו קשים, רבים נפצעו, נזק רב נגרם לרכוש והתבצעו מעצרים רבים.

כמעט שנה לאחר מכן, תחת הכותרת "שומרים על העיר", התקיים בלוד לפני שבועיים כנס ההקמה של ארגון חדש, בהשתתפות מפלגות וכוחות שונים – כולם יהודים.

הארגון נרשם ברשם העמותות כבר בינואר השנה, ומייסדיו קשורים לחב"ד. במסמך הרישום נכתב כי מטרותיה העיקריות של העמותה הן: "שמירה על ביטחון הציבור באמצעות מניעת פגיעה בגוף וברכוש, סיוע בשמירה וביטחון לקהילות פגיעות, עידוד התיישבות בערים מעורבות באמצעות הגברת הביטחון האישי. עידוד התנדבות למטרות שמירה וביטחון".

בסרטון הפרסומי ובאתר גיוס ההמונים של הארגון נטען כי הוא מוקם בשל "פרעות חודש מאי", שפרצו על ידי "המון ערבי מוסת". בסרטון מדבר מי שמוגדר שם "רכז ביטחון", חיים מיטנצקי, על הקמת מערך מצלמות אבטחה היקפי, ברחבי השכונה והסביבה, שיחובר למוקד בקרה מאויש בשלב הראשון, ובשלב השני הפעלה של מערך סיורים – "חמוש במידת הצורך".

בכנס ההקמה עצמו, המשתתפים דיברו על "סיורי הורים בשכונה", שמטרתם לסייע לילדים הסובלים לעתים מהטרדות וחוסר ביטחון. נראה שהתוכנית הוחלפה למשהו עדין ומצומצם יותר, לאחר שכמה תושבים ערבים נרשמו לכנס (אף כי בסופו של דבר לא הגיעו אליו).

עם זאת, במקביל הוצגו בכנס "אמצעי ביטחון לאזרח", כמו סכינים, מקלות, גז פלפל, מצלמות וסרטונים, שמנחים כיצד להשתמש בנשק של חברת "ישע הגנה עצמית". בנוסף, קיבלו המשתתפים הנחה של 100 שקל לאימון בקליעה. באופן כללי, נוצר הרושם שמדובר בהקמה של מיליציה יהודית חמושה, בדומה למה שקורה בנגב.

תושבים ערבים בלוד אומרים שהמשמעות היא שברחובות העיר יופעלו סיורים חצי-צבאיים של יהודים. זו, לדבריהם, אינה נוסחה להחזרת השקט ללוד או דאגה לביטחון תושביה הערבים והיהודים, אלא ההיפך.

אחרי פירסום ההזמנה לכנס, פנו האגודה לזכויות האזרח ויוזמות אברהם למפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, ולראש עיריית לוד, יאיר רביבו, והזהירו מפני יוזמות, ש"משרתות רק את הציבור היהודי ורואות בציבור הערבי איום".

בין השאר, נכתב בפנייה: "הצורך בחיזוק הביטחון של תושבי העיר אינו מוטל בספק, אלא שיש לתת מענה לצורך זה באמצעות המשטרה עצמה, ולא לאפשר הפרטה פסולה של תפקיד השיטור, וחדירה של השקפת עולם גזענית לפעולות שיטור ואבטחה. הדבר עלול להוביל להחרפת המתח בלוד ולהסלמת אירועים עתידיים.

"לאחרונה הוקמה עמותה חדשה בלוד בשם 'ארגון שמירה לוד'… על פניו, מדובר במיליציה חמושה לכל דבר. התהליך… משקף הפרטה של סמכויות שלטוניות מובהקות. אין לאפשר הקמת כוחות מאורגנים חמושים הפועלים לצד המשטרה או בשיתוף איתה בכלל, ועל אחת כמה וכמה שיש להימנע מכך במוקדי חיכוך רגישים כל כך… אנו קוראים לראש העיר ולמפכ"ל המשטרה לעצור את גל היוזמות להפרטת השיטור באמצעות הקמת כוחות אבטחה חמושים פרטיים".

תושבי לוד ופעילים מפגינים מחוץ לבית המשפט המחוזי בעיר במחאה על הרג מוסא חסונה, ב-28 במאי 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

תושבי לוד ופעילים מפגינים מחוץ לבית המשפט המחוזי בעיר במחאה על הרג מוסא חסונה, ב-28 במאי 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

"רכז הביטחון" בסרטון השיווקי טוען שהפעילות מתבצעת בשיתוף פעולה עם המשטרה, ובאתר הגיוס נכתב כי "הארגון פועל בשיתוף העירייה והמשטרה" (ו"מנוהל על ידי מומחי ביטחון מהשוק הפרטי"). אך חברת מועצת העיר לוד, פידא שחאדה, אומרת כי "גורמים במשטרה אמרו לי שהלוגו של המשטרה הונח על ההזמנה לכנס ללא ידיעתה, ואפילו ראש העיר אמר שאינו יודע דבר על הנושא".

לדבריה, "זה אומר שהם יודעים היטב עד כמה הדבר מסוכן ורע. הם חשבו שזה יעבור בשקט, וכשנחשף העניין ניסו להתנער ממנו". דבר דומה קרה בנגב, כשהמשטרה תמכה בתחילה בהקמת מה שמכונה "סיירת בראל", אך בהמשך חזרה בה מהתמיכה.

לדברי שחאדה, "נכון שהאירוע אורגן על ידי החרדים, אבל הגרעין התורני הצטרף ועוד הרבה גורמים. בהכרזה על האירוע הם כתבו את המונח 'אמצעי הגנה'. מה המשמעות של זה? להגן על עצמם ממי? ברור שהכוונה היא נגד הערבים".

"החברה הישראלית חיה במצב של בהלה"

"לדעתי החברה הישראלית חיה במצב של בהלה, או היסטריה", אומרת שחאדה. "ההקמה של קבוצות חמושות אומרת שהם מרגישים שהריבונות לא לגמרי בידיהם, וזה מדאיג אותם. הפלסטינים בלוד נמצאים בכל מקום, ואין להם תוכניות להצית שוב את השטח. אפילו באירועי מאי ההפגנות היו רגילות לפני שהרגו את השהיד מוסא חסונה. ואין לשכוח שהאירועים גרמו נזק רב לתושבים הערבים.

"באחרונה מוצג סרט עדויות מלוד ממאי האחרון. האמת חשובה לנו, ונמשיך להגן עליה ולחשוף את פניהם של הגזענים. במאי נקיים הפגנה ארצית לציון שנה להריגתו של חסונה, ואנחנו מצפים שתתקיים מולנו הפגנת נגד של הימין הקיצוני. מה שיקרה תלוי במשטרה. היא יכולה להרחיק אותם, והיא יכולה לתת לדברים להסלים".

ג'סאן מונייר, פעיל תושב רמלה, במקור מלוד, אומר: "אנחנו מדברים על עמותה שהוקמה בתחילת השנה, ופתאום יש לה יכולת לארגן כנס בסדר גודל כזה. ברור שהיא נתמכת על ידי גופים רשמיים. מטריד אותם שלוד יותר מאורגנת עממית מיפו, רמלה וערים אחרות. הוועד העממי מוביל, והתושבים סומכים עליו.

"תושבי לוד רוצים שלום ואת המשך החיים הרגילים, אבל המדינה מכוונת לעיר הזאת כבר שנים. הכנס הזה הוא רק חלק מהמשך הפרויקט, שמטרתו פגיעה בנוכחות ובקיום הערבי בלוד. כשאומרים 'קבוצות משמר יהודיות' הכוונה למיליציה חמושה, וברור לגמרי שהיא מוקמת כדי להילחם בערבים".

עו"ד ח'אלד אל-זבארקה מלוד אומר ש"מה שקרה הוא המשך לאירועי רמדאן האחרון, עם כל מיליציות הטרור האלה שהגיעו ללוד ותקפו את אנשי העיר. אחרי הכישלון שלהם בשנה שעברה, הם מנסים כעת להכין את עצמם ולצייד את המיליציות האלה.

"אנחנו, תושבי לוד, לא חוששים משום דבר. אנחנו לא רוצים שהדברים יתלקחו שוב, אבל אנחנו לא חוששים. הם רוצים לגרש אותנו ולהשתלט על העיר שלנו, ואנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו רואים שהממשלה ממשיכה במדיניות שלה לכיוון לוד, וערים מעורבות אחרות, אפילו בצורה יותר חמורה ומסוכנת מאשר ממשלת נתניהו.

"הממשלה הזאת מסתכלת עלינו כאילו שהקיום שלנו מהווה איום עליה. אבל אנחנו לא ניסוג ולא נירתע מהאיומים האלה. אנחנו מוכנים להיות רעבים וצמאים, אבל לא ניתן לאף אחד לפגוע בקיום שלנו, בזהות שלנו ובמקומות הקדושים שלנו", אומר אל-זבארקה.

במאי, כאמור, צפויות הפגנות מקומיות וארציות. רבים מצפים כי במהלך חודש הרמדאן, שמתחיל השנה ב-2 באפריל, תתעורר מתיחות בירושלים ובערים נוספות, בעיקר בערים המעורבות לוד, עכו ויפו. יש לקוות שהפעם המשטרה והרשויות ישכילו למנוע הסלמה.

מעיריית לוד נמסר בתגובה: "העירייה לא היתה מעורבת ולא היה לה שום חלק בכנס הזה".

במשטרה הכחישו כל קשר לכנס, ואישרו את הטענה שהלוגו שלהם הוצב בהזמנה לכנס ללא ידיעתם.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

"שאלו רק על ישראל". כך פוטרו עיתונאים ערבים מרשת שידור גרמנית

בעקבות דו"ח בנוגע לאנטישמיות, תאגיד השידור הגרמני DW פיטר שבעה עיתונאים ערבים. אבל תחקיר של מגזין 972+ מגלה שמחבר הדו"ח נחשד באסלאמופוביה, שהעיתונאים לא נשאלו על דעותיהם על יהודים, ושההליך כולו היה פגום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf