newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחדל מתמשך: מחצית ממנהלי בתי הספר מונו ללא מכרז

בשליש מבתי הספר אין מנהל מוסמך, המוסד להכשרת מנהלים לא עומד בקצב, מועמדים שכשלו במכרזים ממונים בכל זאת למנהלים. דו"ח מבקר המדינה חשף את המחדל שבמשרד החינוך העדיפו לטשטש השבוע בוועדת החינוך

מאת:
שיעור בתי הספר בלי מנהל שקיבל הכשרה וזכה במרכז נמצא בירידה. בית ספר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

שיעור בתי הספר בלי מנהל שקיבל הכשרה וזכה במרכז נמצא בירידה. בית ספר בתל אביב (צילום: אורן זיו)

השבוע דנה וועדת החינוך של הכנסת במחסור במנהלים בבתי הספר. במשך דקות ארוכות מאוד (ומביכות מאוד), ניסתה היו"ר ח"כ שרן השכל להוציא מנציגות משרד החינוך תשובה לשאלה פשוטה: כמה מתוך המנהלים המכהנים בבתי הספר בישראל לא עברו את תהליך המיון וההכשרה המתחייב על פי נהלי משרד החינוך? שוב ושוב היא שאלה, ושוב ושוב התחמקו הנציגות מתשובה ישירה.

כשירות לוועדת החינוך ולציבור הרחב, הנה התשובה בשלושה משפטים.

מחדל המינויים: מחצית המנהלים ממונים ללא הליך מכרז תקין בהתאם להוראת המשרד. מספרם (של הממונים בדרך עוקפת מכרז) עולה עם השנים, רובם המוחלט לא עומדים בדרישות הסף לתפקיד מנהל, ורבע מהם אכן נפסלו במכרזים שקדמו למינוי.

מחדל התכנון: מספר המנהלים המוכשרים בכל שנה עומד רק על מחצית ממספר המנהלים הנדרשים בכל שנה. מאז 2014 הצטבר מחסור של 1,701 מנהלי בתי ספר מוסמכים (שליש ממספר בתי הספר בישראל).

donate

מחדל ההכשרה: מחצית מבין אלה שעברו את תהליך המיון וההכשרה לתפקיד ניהול, לא פנו למכרזי ניהול ולא ניהלו בתי ספר, או שנשרו מהתפקיד בתוך שנתיים.

מחדל המינויים: מחצית המנהלים מתמנים ללא מכרז

האמת, שלא צריך תחקיר מיוחד, או לחץ כבד על נציגות משרד החינוך השותקות. כל הנתונים פורסמו בחודש מאי האחרון, בדוח מבקר המדינה: "דרכי מינוי והכשרה של מנהלי בתי הספר חדשים".

בארבע השנים שנבדקו (2017 – 2020) מונו 2,724 מנהלי בתי ספר חדשים במערכת החינוך. 1,308 מהם (כמעט מחציתם!) מונו שלא על פי דרך המכרז המחייבת. 520 מנהלים מתוך אלה שמונו במינוי ישיר מונו ללא מכרז כלל, ו- 788 מנהלים מונו לאחר שהליך המכרז נכשל, כלומר לא נמצא מועמד מתאים.

כאשר המבקר בחן מאה מינויים מתוך אלה שמונו ללא מכרז, התברר כי חצי מהמינויים נעשו ללא תיעוד כלשהו לגבי הליך המיון והבחירה. רק שני מנהלים מתוך אלה שהיה לגביהם תיעוד, עמדו בכל תנאי הסף המאפשרים לגשת למכרז ניהול!

המצב הזה חמור שלוש פעמים: ראשית הוא מעיד על קריסה מוחלטת של הליך המינוי המחייב שמשרד החינוך קבע בעצמו. שנית הוא מעיד על כישלונו של משרד החינוך בתכנון ארוך טווח של שדרת הניהול המרכזית במערכת. ושלישית: הליכי מינוי ללא מכרז נעשים ללא שקיפות ציבורית ותוך פגיעה מהותית בשוויון ההזדמנויות לקבלת משרה במגזר הציבורי. משרד החינוך בז לא רק לתקנות שהוא עצמו קובע, אלא גם לכל הקשור לזכויות הנוגעות לשוויון הזדמנויות בעבודה.

הליך הבחירה בשיטת המכרזים כשל

על פי התקנות, מינוי מנהל בית ספר נעשה בהליך של מעין מכרז: המחוז של משרד החינוך מפרסם את דבר המשרה הפנויה, ועדת יועצים מראיינת את המועמדים שעומדים בתנאי הסף וממליצה על אחת או אחד מהם לתפקיד. תנאי הסף (במצטבר) הם: תעודת הוראה, תואר שני, ניסיון בהוראה ותעודת סיום של תוכנית הכשרה למנהלים. ועדת היועצים כוללת נציגים של משרד החינוך, הרשות המקומית וארגון המייצג של המורים.

על כישלון שיטת המכרזים לתפקיד מנהלי בתי ספר יעיד הנתון הבא: בשנת תשע"ז (2016-17) רק 57 אחוז מהמינויים נעשו בדרך המלך, כלומר עם מכרז. מאז קטן שיעור הממונים באמצעות מכרז, ומשנת 2019 יותר מנהלים התמנו שלא במכרז מאשר מנהלים שמונו במכרז. כלומר, המגמה המצטיירת עם השנים היא שלילית (ראו תרשים מעמוד 22 בדוח המבקר).

מתוך דוח מבקר המדינה (קישור בטקסט)

והנה עוד: 376 מנהלים (מתוך ה 1,308 שמונו ללא מכרז) ניגשו למכרזי ניהול בטרם מונו. כלומר, הם נכשלו לקבל את התפקיד דרך המכרז, ובהמשך מונו שלא באמצעות מכרז. קשה להאמין, אבל רובם נכשלו ביותר ממכרז אחד. 20 מהם התמודדו (ונכשלו) ביותר מעשרה מכרזים, בטרם מונו בדרך עוקפת מכרז. יש אפילו מנהל אחד שהצליח להיכשל ב 34 (!!!) מכרזים בטרם מונה כמנהל.

ויש עוד: המבקר מצא שעבור 1,572 משרות ניהול, שעבורן פורסם מכרז בשנים שנבדקו, פורסמו למעשה 2,861 מכרזים. כלומר, המכרז לאיתור מנהל בית ספר נכשל, ואז פורסם שוב, וחוזר חלילה. המבקר מצא 86 משרות ניהול שעבורן יצאו יותר מחמישה מחזורי מכרז. עד כדי כך השיטה כושלת.

ויש עוד: על פי התקנות, אם המכרז נכשל, מותר למנות מנהל במינוי ישיר לשנה אחת בלבד, כפתרון ביניים עד שיושלם הליך המכרז מחדש. צריך להוסיף שמינוי ישיר ללא מכרז הוא זמני במהותו, והראיה שמותר אפילו למנות מנהל שלא עומד בתנאי הסף למשרה, בשל ההכרח לאייש את תפקידי הניהול.

אבל המבקר מצא כי ב-50 מתוך 53 מנויים שנבדקו לעומק (והיה עבורם מידע), הניהול "הזמני" המשיך גם מעבר לשנה אחת. יש מנהלים שהמשיכו במינוי הזמני גם שלוש ואפילו שש שנים. כל זאת, מבלי שיש הסבר מדוע המשרד הרשה את החריגה מהנהלים שהוא קבע.

מחדל התכנון: המשרד מכשיר רק מחצית ממספר המנהלים הנדרש

מחדל המינויים של מנהלי בתי הספר מהווה המשך ישיר למחדלי התכנון וההכשרה. הכשרת מנהלי בתי הספר הוסדרה בשנת 2007, כאשר המשרד וקרן רוטשילד ייסדו את מכון "אבני ראשה", שתפקידו להכשיר את מנהלי בתי הספר (ובהמשך גם את המפקחים) במערכת החינוך.

בפועל, המכון הוא רגולטור מופרט, אשר קובע בשם משרד החינוך את תוכנית ההכשרה של המנהלים ומפקח על עשרה מוסדות (מכללות ואוניברסיטאות) שקיבלו את אישורו להפעיל קורס להכשרת מנהלי בתי ספר. הפרטה על הפרטה.

ועכשיו לברדק: החל משנת 2014 נקבעה מכסה למספר המנהלים שהמכון יכשיר בכל שנה. המבקר לא מצא הסבר סביר למכסה, ובכל מקרה, המכון הכשיר תחילה 220 מנהלים בשנה, וכיום המכסה היא 325 בשנה. רק מה, מספר משרות הניהול שיש לאייש בכל שנה במערכת גדול בהרבה.

בתוכניות העבודה שלו, הניח משרד החינוך שהוא יידרש ל 400 מנהלים חדשים בכל שנה. בפועל נדרשים יותר: על פי מבקר המדינה בשנה הנוכחית נדרשים 539 מנהלים חדשים. בישיבת ועדת החינוך של הכנסת אמרה נציגת המשרד, שהם זקוקים השנה ל- 700 מנהלים. ואף על פי כן, מספר המנהלים שהוכשרו השנה עומד על 325 בלבד.

מבקר המדינה בדק כמה מנהלים נדרשו בכל שנה בהשוואה לכמה הוכשרו, ומצא שמאז שהחלה שיטת המכסות (2014) ועד השנה הנוכחית, נוצר מחסור של 1,701 מנהלים שעברו הכשרה לתפקידם. בישראל יש כ- 5,200 בתי ספר, ומכאן שחסרים מנהלים מוכשרים ומוסמכים לשליש מבתי הספר!

מחדל ההכשרה: מחצית מבוגרי ההכשרה לא עובדים כמנהלים

אבל יש עוד: גודל המחסור שהוזכר תקף, אם אנו מניחים שכל בוגרי תוכנית ההכשרה אכן ניגשים למכרזי ניהול. מתברר שזה ממש לא המצב. אף שהמועמדים לתוכנית ההכשרה עוברים מיון קפדני, נמצא שרבים מהם כלל לא מעוניינים להיות מנהלי בתי ספר.

למשל, בשנת תש"פ (2019-20) עמדו בתנאי הסף להתקבל לתוכנית ההכשרה 1,873 מועמדים. לאחר מיון התקבלו מתוכם 338 פרחי ניהול בלבד. אבל בבדיקה שנערכה בקרב הלומדים בתוכנית (בשנת תשע"ח) הצהירו שליש מהם שהם מתלבטים אם ירצו לעבוד כמנהלים. בפועל, במעקב אחרי בוגרי תשע"ח (2017-18) התברר כי 42 אחוזים מהם אכן לא עבדו כמנהלים.

מסיימים הכשרה למנהלים אבל פורשים מהמקצוע. מנהלים מפגינים מול משרד החינוך סביב תקנות הקורונה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

מסיימים הכשרה למנהלים אבל פורשים מהמקצוע. מנהלים מפגינים מול משרד החינוך סביב תקנות הקורונה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

לא רק זה, שיעור בוגרי התוכנית שבוחרים שלא לעבוד כמנהלים עולה משנה לשנה. החל מ-36 אחוזים בשנת 2011 ועד 46 אחוזים בשנת 2019.

לנתונים אלה צריך להוסיף את נתוני הנשירה מתפקיד הניהול: בבדיקה של 1,756 בוגרי התוכנית בשנים 2011 עד 2017 התברר, כי 36 אחוזים לא עבדו בניהול כלל, 7 אחוזים עבדו שנה אחת בלבד בטרם פרשו, ועוד 5 אחוזים עבדו שנתיים בלבד. כלומר בסך הכול, מחצית מבוגרי תוכנית ההכשרה למנהלי בתי ספר לא עובדים כמנהלים בבתי הספר.

במשרד החינוך מכירים בגודל המחדל

בניגוד לשתיקה המביכה של נציגות משרד החינוך בישיבת ועדת החינוך, במשרד מכירים היטב את גודל המחדל. בדוח מבקר המדינה מוזכרות מספר ישיבות לאורך השנים, שבהם נדונו הנתונים המדאיגים. כך למשל, בדיון שקיים מנכ"ל משרד החינוך כבר באפריל 2017 הוזכר שחלק מהמנהלים שממונים אינם עומדים בתנאי הסף, כלומר לא מתאימים לתפקידם; שמכון אבני ראשה מכשיר מעט מדי בוגרים ביחס לצרכים; ושרק מחצית מבוגרי התוכנית מתמנים בסופו של דבר כמנהלים.

ועל הברדק הנורא הזה, כל מה שהיה לנציגת משרד החינוך לומר בדיון בכנסת, היה סיסמאות נבובות וגלגוליי עיניים: "המנהלים מבחינת משרד החינוך הם חוד החנית של מערכת החינוך. אנחנו מאמינים בהם. הם הקטר המניע את המערכת בקהילה שלהם."

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf