newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"מזעזע שרק היותו של אדם פלסטיני מונעת ממנו לקבל חיסון"

ישראל התגאתה שהיתה אחת המדינות הראשונות שהעניקו חיסונים לחסרי מעמד. אולם משרד הבריאות שולל את הזכות הזו מפלסטינים. "האיבה לפלסטינים גוברת על שיקולי בריאות", אומרים בארגון רופאים לזכויות אדם

מאת:

בשבוע שעבר נפתח מתחם חיסונים לחסרי מעמד בדרום תל אביב. כבר בימים הראשונים, מאות מבקשי מקלט, מהגרי עבודה עמדו שעות בתור כדי להתחסן. כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים דיווחו על פתיחת המתחם וציינו כי ישראל היא אחת המדינות הראשונות, לצד ירדן, המחסנת חסרי מעמד החיים בתחומה.

מתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

מתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)

בין העומדים בתור הארוך למתחם בדרום תל אביב פגשתי את פ׳, פלסטיני מהגדה המערבית שחי בשני העשורים האחרונים בתל אביב. "אני פליט, מסוכן לי שם", הוא אמר בלי לפרט את הנסיבות שאילצו אותו לעזוב את ביתו. אבל ברגע שהגיע תורו של פ׳ להתחסן, התברר לו כי פלסטינים, גם חסרי מעמד כמוהו, לא יכולים לקבל חיסונים. גם עובד פלסטיני עם אישור עבודה ישראלי שניסה להתחסן במתחם סורב.

ההוראה הזו לא חלה רק בתל אביב. בהודעה שקיבלו השבוע סטודנטים לרפואה בחיפה הם התבקשו לסייע לאתר מתחסנים ללא מעמד שיבואו לקבל חיסון במרפאה שתפתח ב-24 בפברואר בבית הגפן בעיר. אולם בהודעה צוין כי "משרד הבריאות הדגיש כי לא יתקבלו פלסטינים".;

את מתחם החיסונים בדרום תל אביב מפעילה העירייה בשיתוף בית החולים איכילוב. את המתחם בחיפה תפעיל עיריית חיפה בשיתוף מרפאת ״ואהבת״ המטפלת בחסרי מעמד. אולם שתיהן כפופות להחלטה הרשמית של משרד הבריאות – לא לחסן פלסטינים.

בהודעה שפרסם מרכז השליטה במאבק בקורונה (משל״ט) במשרד הבריאות בעשירי בפברואר, תחת הכותרת "סיכום דיון סטטוס חיסון חסרי מעמד", נכתב כי ההגדרות לאוכלוסיות היכולות להתחסן הן חסר מעמד שיציג מסמך שהוא נמצא בישראל בחצי שנה האחרונה, וכל חסר מעמד מעל גיל חמישים ומעלה, ללא קשר לפרק הזמן שבו הוא שוהה בישראל. במסמך צויין במפורש מי הם חסרי מעמד שאינם זכאים לקבל את החיסון: "פלסטינים העובדים בישראל עם או בלי אשרה".

"החיסונים נועדו לחסרי מעמד שמרכז חייהם בישראל, ואינם יכולים לקבל חיסון בקופות, מכיוון שאינם מבוטחים", אומרת זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם (רל"א). "הסירוב לחסן את חסרי המעמד הפלסטינים נובע אך ורק מהסיבה שהם פלסטינים. אין דרך אחרת להסביר זאת. האיבה לפלסטינים גוברת על שיקולי בריאות הציבור".

סטודנט לרפואה, שקיבל את ההודעה על פתיחת המרפאה בחיפה, אמר ל"שיחה מקומית" כי ההוראה לא לחסן פלסטינים "לא מפתיעה אבל מזעזעת, כל מי ששוחחתי איתו בלימודים חש ככה". הסטודנט סיפר שההודעה נשלחה לסטודנטים על ידי רופאים במוסד בו הוא לומד. "בתקופה שישראל מתהדרת במערכת בריאות מתקדמת, ההתנהלות הזו מציגה תפיסה ארכאית, שמתייחסת לזכות לבריאות כתגמול או כאמצעי ענישה ולא כזכות בסיסית לכל אדם בהיות אדם", הוא אמר.

הסטודנט הדגיש כי הביקורת היא על מדיניות משרד הבריאות, ולא על המרפאות והמתחמים המספקים בפועל את החיסונים לחסרי המעמד. "ברמה הרפואית, אף אחד לא חולק שצריך לתת להם חיסונים", הוא אומר.

"אם אתה רוצה לחסן את האוכלוסייה, צריך לתת לכולם. הם חיים פה, אז ברמה המוסרית המדינה אחראית להם. ברמה המשפטית יש שאלה לגבי אנשים שהם לא אזרחים. אבל ברגע שנותנים חיסונים לחסרי מעמד, ורק היותו של אדם פלסטיני מונעת זאת ממנו, זה מזכיר תקופת חשוכות. לא הצלחתי להירדם בגלל זה בלילה. אני מזועזע שאצטרך לעבוד בבתי חולים, שלא ייתנו טיפולים לאנשים שאני, כפלסטיני, יש לי זיקה אליהם".

לסטודנט יש גם ביקורת על הרופאים שהעבירו את ההודעה. "צריכה להיות להם אמירה נגד מדיניות כזו. יש חובה מוסרית לא לעמוד מנגד כשהקריטריון הוא לא רפואי אלא פוליטי גרידא. הם צריכים לעמוד בחזית ולהרים קול ביקורתי ובעד צדק בלי היסוס".

ההוראה של משרד הבריאות משפיעה על מספר קבוצות של פלסטינים מהגדה החיים ללא מעמד באופן קבוע בישראל. קבוצה אחת מונה כ-8000 פלסטינים שחיים בישראל לאחר שהתחתנו עם אזרחי ישראל במסגרת איחוד משפחות, אך לא יכולים להפוך אזרחים או תושבים בגלל התיקון לחוק האזרחות מ-2003.

"יש להם היתרי איחוד משפחות המאפשרים להם לחיות כאן כדין, אבל אין להם זכויות", מסבירה גוטצייט. היא מציינת כי בעקבות עתירה שהגיש הארגון, לבני הקבוצה הזו יש היום נגישות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אך יש כאלה שלא הצליחו להסדיר את העניין. להערכתה כאלפיים איש אינם מבוטחים בקופות החולים ולכן לא יכולים להתחסן.

קבוצה אחרת היא פלסטינים שברחו משטחי הרשות מכיוון שהם מאיומים, לאחר שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. חלקם קיבלו הכרה מ"וועדת המאוימים" ויש להם אישור מת"ק, שמאפשר להם לחיות בישראל, אך אין להם ביטוח בריאות. ההערכות הן שבישראל חיים "מאוימים" פלסטינים נוספים שלא קיבלו אישור רשמי.

קבוצה שלישית היא א/נשים שנרדפו בשטחי הרשות מסיבות אחרות כמו להטב"קים. "חלקם קיבלו היתר צרכים מיוחדים, וחלקם עדיין לא", אומרת גוטצייט. "חלקם מוכרים למוסדות הרווחה או חוסים במוסדות של להטב״קים, צעירים שברחו מהתעלות או התעמרות".

הקבוצה הגדולה ביותר היא מה שמכונה בישראל "שב"חים", שוהים בלתי חוקיים: פלסטינים מהגדה שנכנסו לישראל כדי לעבוד ונשארים כאן חודשים ארוכים. על פי ההערכות, מדובר על עשרות אלפי בני אדם, שחלקם חוזרים מדי שבוע-שבועיים לבתיהם בגדה. בתקופת הקורונה העניקה ישראל אישור לאלפי עובדים פלסטינים ללון בישראל, דבר שנאסר קודם כן, כדי להפחית את הסיכון להדבקה בתוך ישראל ובגדה המערבית.

הביקורת על אי מתן חיסונים לפלסטינים חסרי מעמד הגיע עד לדרגים הבכירים במשרד הבריאות. בקבוצת ווטסאפ, שבה ככל הנראה חברים רופאים, התפתח דיון על מתן חיסונים לפלסטינים. בתגובה כתבה שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "לידיעת המשמיצים, אנחנו עובדים על חיסון לפלסטינים שעובדים בישראל עם משרד הכלכלה, ולכן המענה לא יהיה דרך המנגנון של חסרי מעמד שהוקם. מבינה שזה לא ברור מהמסמך, אבל המהירות שבה מניחים בקבוצה הזו שמשרד הבריאות פועל נגד בריאות הציבור מפתיעה אותי כל פעם מחדש".

ארגוני זכויות אדם קראו לממשלה לחסן את כל הפלסטינים הנמצאים תחת שליטתה של ישראל, גם בגדה המערבית וברצועת עזה. הקריאה הזו תקפה במיוחד לגבי פלסטינים החיים בשטחי B ו-C הנמצאים באחריות הישירה של ישראל.

עד עתה העבירה ישראל רק כמה אלפי חיסונים לגדה לצוותי רפואה. רק אלף חיסונים, שהרשות הפלסטינית עצמה רכשה אותם, הועברו לעזה.

בתחילת 2021, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הורה לא לחסן אסירים, כולל אסירים פלסטינים המוגדרים "ביטחוניים", בניגוד לעמדת משרד הבריאות. רק לאחר עתירה בנושא ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הבהיר שההוראה ניתנה בחוסר סמכות, החלו בשב"ס לחסן את האסירים. בדיון שהתקיים לאחר שהאסירים כבר החלו להתחסן, בג"ץ הביע ביקורת על ההחלטה של השר אוחנה.

ממשרד הבריאות נמסר: המבצע נוגע ל"חסרי מעמד" ולא למי שיש בידו אישורים בתוקף כמו פלסטינים השוהים בישראל. הללו (הפלסטינים עם אישורי שהייה בישראל, א"ז) מחולקים לשתי קבוצות: מבוטחים – המחוסנים בקופות. בעלי היתר שהייה – הכפופים לוועדה במל"ל הדנה בחיסוני בעלי היתר מהרשות הנכנסים לארץ.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רועים פלסטינים בבקעת הירדן. השימוש בשטחי אש הפך שיטה להרחקתם מהמרעה (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

רועים פלסטינים בבקעת הירדן (צילום: קרן מנור / אקטיבסטילס)

ללוות רועים פלסטינים בתענית אסתר: על החטאים האלה אני צם

בעוד הרחפן שהפעילו המתנחלים כדי להניס את עדרי הפלסטינים חג מעל, חשבתי על החטא הכפול שעליו אני מבקש לכפר על ידי הצום: רווחי הכיבוש מהם אני נהנה כחלק מהעם הכובש, והעובדה שכמו רבים אחרים, איני עושה מספיק כדי לשים לזה סוף

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf