מול בעלי ההון, לתושבי גבעת עמל לא היה סיכוי

שתי קומות באחד המגדלים היו מספקות פיצוי הולם. פינוי שכונת גבעת עמל בתל אביב, ב-15 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

בכל הראיונות שהעניקה לפני הפינוי של גבעת עמל אתמול, הצהירה לבנה רצבי, בת 75 שגרה בשכונה מגיל 6, כי תצא מביתה "רק באלונקה". אתמול, אחרי שמאות שוטרים, אנשי אבטחה ועובדי קבלן פינו את אחרוני התושבים משעות הבוקר, היא סירבה לעזוב ופונתה בכוח בארבע אחר הצהריים. במקביל פונתה מביתה גם נחמה בן נון, בת 85.

אחרי שפונו השתיים, השכונה – שאליה הובאו התושבים ב-1947 על ידי ההגנה כדי לתפוס את בתיהם של תושבי הכפר הפלסטיני ג'ומסין – התרוקנה לגמרי.

בחודשים שלפני הפינוי אתמול התחיל תהליך הסדרת פיצוי הוגן לתושבים, בהובלת חברות הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה וגבי לסקי ממרצ. אף ששתי חברות הכנסת השיגו תקציב מהכספים הקואליציוניים של שתי המפלגות, התהליך נתקע מסיבות בירוקרטיות ופוליטיות, ולא אושר בממשלה. כעת לא ברור מה יעלה בגורל הכספים. התושבים חוששים שמכיוון שהם כבר פונו, אף אחד לא יקדם את העניין.

במהלך הפינוי אתמול היה קשה לא להסתכל על המגדלים שכבר נבנו בשכונה על ידי יצחק תשובה ובעלי הון אחרים. דירה במגדלים האלה נמכרת במחיר של בין 6 ל-8 מיליון שקל. שתי קומות באחד הבניינים היו מספקות פיצוי סביר לתושבים. על דירה תמורת דירה, כפי שנהוג במקומות אחרים בעולם – למי שיושבו על הקרקע שהפכה לאחת היקרות במדינה וזכויותיהם לא הוסדרו כל השנים – אף אחד לא העז אפילו לחלום.

פינויים בגבעת עמל, ב-15 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו וקרן מנור)

באחת הפסיקות בבתי המשפט נקבע כי תשובה – שאחראי על פינוי הדיירים אף שכבר מכר את הקרקע ליזמים אחרים – יפצה כל "נחלה" ב-3 מיליון שקל. אך בכל נחלה כזאת חיות כיום בין שלוש לחמש משפחות. 3 מיליון שקל לא יאפשרו להם לקנות דירה, בטח שלא כמה דירות, ברדיוס של עשרות קילומטרים מצפון תל אביב.

באזור השעה תשע בבוקר, כשמאות שוטרים פשטו על השכונה, כבר היה ניתן לראות את ההבדלים בין הפינוי הנוכחי לשני הפינויים האלימים של 2014. המשטרה נכנסה לשכונה באור יום, ולא בחושך, ועבדה בצורה מסודרת ואטית. אך עדיין היתה אלימות משטרתית. השוטרים דחפו בכוח את התושבים והפעילים מהבתים, וגררו אותם על הקרקע.

בהמשך, דוברת המשטרה עשתה רבות כדי למנוע סיקור של הדברים שהמשטרה תפסה כ"מצטלמים רע", כמו הוצאתה של רצבי מביתה. כשהצלמים התגודדו בבוקר ליד ביתה, אחד המפקדים אמר: "לא תעשו פה ספין. נשתה איתה קפה, והיא תצא". הדוברת אמרה בהמשך כי רצבי רוצה לצאת ולא להצטלם – דבר שהיה שקר מוחלט.

בשעה ארבע אחר הצהריים הגיע וואן גדול כדי להסתיר את הכניסה לביתה של רצבי, והיא הוכנסה אליו כששוטרים מסתירים את האזור. "הייתי כל היום לבד בבית. אמרו לי – או שאתפנה או שאשאר לבד. לא נתנו לבני משפחה או עיתונאים להגיע אלי", סיפרה רצבי אחרי שהוסעה לחניון סמוך.

בשעות שלפני הפינוי, רבים מהתושבים עסקו באריזת חפציהם. חלקם הסכימו – עד כמה שאפשר לקרוא לזה הסכמה, כשמאות שוטרים עושים את דרכם לשכונה – לצאת לבד. אחרים לא הסכימו, ועובדי הקבלן ששכר תשובה פינו את תכולת ביתם. משיחה בין עובדי הפינוי עולה כי האחסון בעירייה יעלה 1,500 שקל בחודש – למפונים עצמם. כחלק מהפינוי, המשפחות קיבלו גם שבוע לינה בהוסטל.

מכשולים רבים

הפינוי אתמול מדגים את המכשולים הרבים שניצבים בפני תושבים מזרחים, במיוחד כאלה שגרים במקומות שלא הוסדרו, במאבק על זכויותיהם. התושבים עשו הכל: הפגינו מאות פעמים מול העירייה ובתי היזמים, בכנסת ובשכונה עצמה; נפגשו עם חברי כנסת ושרים, ובהם שר המשפטים גדעון סער ושרת הפנים איילת שקד (שבעבר אף השתתפה בהפגנות שלהם). הם אף קידמו חוק לפיצוי, שעבר בקריאה ראשונה ב-2018 אבל איבד בהמשך את הרציפות. שום דבר לא עזר מול האינטרסים הכלכליים של עיריית תל אביב, יצחק תשובה ויתר בעלי ההון.

הפינוי התרחש אף שבפסק דין חלוט מ-2019 נקבע שהתושבים אינם פולשים, אלא נשלחו למקום ב-1948 על ידי מוסדות המדינה שבדרך, תוך הבטחות מפורשות לדיור חלופי – וכי נכון להיום מעמד כל התושבים בקרקע חוקי. כמו כן נקבע שהסכם בין המדינה ליזמים להבטחת דיור חלופי לתושבים הופר במשך שישה עשורים, ללא התיישנות.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

חברת הכנסת לסקי תהתה אתמול מדוע המשטרה החליטה להוציא לפועל את הפינוי ב-24 שעות הראשונות מאז שנכנסו צווי הפינוי לתוקף, ולא חיכתה כמה ימים כדי לאפשר את אישור מתווה הפיצויים.

אין כרגע מידע על המתרחש מאחורי הקלעים, אך חשוב לזכור כי תשובה שילם ככל הנראה סכום לא מבוטל למשטרת ישראל על ביצוע עבודת הפינוי. הדמות הבולטת בפינוי אתמול היתה החוקר המשטרתי הבכיר לשעבר, חיים פנחס "שוגון", שעובד כיום כקבלן פינויים, גם עבור תשובה. אתמול הוא ניהל בפועל את המבצע – נתן הוראות לשוטרים בשטח, את מי להוציא, לאן להוביל את הציוד ומתי להכניס עובדים כדי להפוך את הבתים ללא ראויים למגורים.

לכאורה, המאבק של גבעת עמל היה אמור למשוך הזדהות רחבה – תושבים יהודים-ציונים שהמדינה בעצמה הביאה לכפר פלסטיני שתושביו ברחו סביב 1948, לא הסדירה את מעמדם או את התשתיות במקום במשך השנים, ובהמשך עיריית תל אביב מכרה את הקרקע ליזמים פרטיים. ההגיון הפשוט אומר שהתושבים צריכים לקבל אפשרות להישאר בשכונה שבה יושבו על ידי המדינה ושבה חיו כל חייהם. אך בישראל 2021 אפילו פיצוי הולם הם לא מצליחים לקבל.

למרות זאת, לצד התושבים עמדו לאורך השנים רק כמה מאות פעילי שמאל, פעילים מזרחים ופעילי דיור ציבורי. הם אמנם זכו לתמיכה של חברי כנסת, ובראשם הח"כ לשעבר דב חנין, ואף שרים כמו שקד, אך היא נותרה בעיקר על הנייר, ובסופו של דבר המאבק כשל.

לפני הפינוי הגיעו לשכונה גם כמה תושבים משכונת כפר שלם בדרום תל אביב, שנאבקים גם הם נגד פינויים. תושבי גבעת עמל הצהירו פעמים רבות כי ניצחון שלהם יכול להשפיע לטובה על המאבקים של שכונות אחרות שנמצאות במצב דומה.

התושבים הדגישו שוב ושוב לאורך השנים, וגם אתמול, כי אין להם ציפיות מתשובה ומבעלי ההון האחרים, וברור להם שהם מנסים להגדיל את הכנסותיהם, ולכן מעדיפים פינוי אלים על פני פיצוי הולם. אך מעיריית תל אביב-יפו – שהרוויחה 365 מיליון שקל מהעסקה בגבעת עמל, ומהמדינה ששלחה אותם לשם, היו להם דרישות לפיצוי הוגן כדי לצאת בראש מורם. אחרי הפינוי האלים אתמול, נראה שגם הדרישה הבסיסית הזאת היא יותר מדי עבור המדינה.

מלשכת שר המשפטים סער נמסר בתגובה לעניין גבעת עמל: "ראש המטה לשעבר של שר המשפטים עשה ניסיון לסייע לצדדים השונים, במטרה להגיע לפתרון הסוגיה, לאחר שהיה קושי ביישום ההסכם שנחתם. לאחר שבחרו הצדדים לא לחתום על ההסכם הנוסף, הניסיון לא צלח".