newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הקרב האחרון של תושבי גבעת עמל: "תהיה פה מלחמה"

כ-300 תושבים ופעילים הפגינו נגד פינוי 45 המשפחות שנותרו בגבעת עמל, שצפוי להתחיל לקראת סוף החודש. "אנחנו לא מאמינים שהגענו לרגע הזה, אחרי כל המאמצים שהשקענו במשך השנים כדי למצוא פתרון"; "אמרתי לשוטרים שמכאן נצא רק על אלונקות"

מאת:

כ-300 תושבים ופעילים הפגינו הערב (רביעי) בשכונת גבעת עמל נגד הפינויים שצפויים להתחיל לקראת סוף החודש. למרות ניסיונות המשטרה לחסום אותם בכוחות גדולים, המוחים הצליחו לפרוץ את מחסום השוטרים ולהגיע מתחת לאחד המגדלים המפוארים בפארק צמרת שבו גר יצחק תשובה – האחראי על הפינויים מתוקף הסכמים קודמים – והפגינו שם עם לפידים.

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

"נלחמים על הבית". הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

המוחים קראו להעניק "דירה תמורת דירה" למשפחות, שיושבו בשכונה על ידי הרשויות וחיות במקום מאז קום המדינה. עוד קראו המפגינים: "גבעת עמל נלחמת על הבית", "די למדינה של טייקונים" ו"מלחמה". אתמול (שלישי) תושבים הדליקו כתובת אש גדולה במרכז השכונה, שעליה נכתב "מלחמה בגבעה".

בהמשך ניסו המפגינים לצעוד לכיוון איילון, ובסופו של דבר המשיכו להתקדם וחסמו את מחלף ההלכה ואת דרך נמיר. הם צעדו עם לפידים וצעקו: "על הבית לא נוותר". המשטרה ניסתה לחסום אותם ללא הצלחה יתרה.

כתובת אש בגבעת עמל, ב-12 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

כתובת אש בגבעת עמל, ב-12 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

חלק מצווי הפינוי יכנס לתוקף כבר בשבוע הבא, וצווים נוספים בשבועות שלאחר מכן. תושבי השכונה חוששים כי בכוונת המשטרה לפנות את 45 המשפחות שנותרו בשכונה במבצע אחד. מבחינתם מדובר בקרב אחרון בניסיון לקבל פיצוי עבור בתיהם, שנמכרו במהלך השנים ליזמים פרטיים.

בימים האחרונים קיימו שוטרים בכירים במחוז תל אביב, ובהם מפקד המחוז, סיורים בשכונה, כחלק מההכנות לפינוי. חלק מהסיורים נערכו בערב, ככל הנראה כדי להיערך לפינוי בחושך, וכללו צילום של הבתים והדרכים המובילות בעזרת רחפן.

"הם באים להם יום ולילה", אמרה לבנה רצבי, בת 75. "אבל זה לא יעזור להם, אין לנו לאן ללכת". תושבת השכונה רחל לוי, בת 79, הוסיפה: "אמרתי לשוטרים שהגיעו שמכאן נצא רק על אלונוקות, רק בכוח. לא נוותר. לאן נלך?"

רונית אלדובי, תושבת השכונה וממובילות המאבק, אמרה: "אנחנו נלחמים שהמדינה תיקח אחריות לעצור את הפינויים. אנחנו לא מאמינים שהגענו לרגע הזה, אחרי כל המאמצים שהשקענו במשך השנים כדי למצוא פתרון. תהיה פה מלחמה. חס וחלילה, יש סיכוי לפגיעה בנפש. אנחנו קוראים לממשלת השינוי לעשות את מה שלא עשו פה יותר מ-70 שנה, ולהביא לפתרון צודק לתושבים".

חני סמוחה, תושבת השכונה, אמרה בהפגנה: "זה הקרב האחרון, אבל לא אמרנו אמרנו את המילה האחרונה. נילחם עד הסוף עם כל האמצעים שלנו, לא נעזוב את הבתים ולא ניתן שיזרקו אותנו לרחוב – אין מצב. אני מקווה שהממשלה תתעורר לפני שהיה מאוחר, שידאגו לנו, לתושבים, ולא לטייקונים".

חבר הכנסת לשעבר דב חנין, שהשתתף בהפגנה, אמר: "אני מנסה לחשב אם זו ההפגנה ה-96 או ה-97 פה. ההפגנה הזו מתקיימת ברגע קריטי, כי מצד אחד יש מאמץ גדול בכנסת כדי למצוא פתרון שילך לקראת התושבים, ומהצד השני יש מירוץ נגד הזמן נגד פינויים, שאמורים להתחיל ב-17 בחודש. ברגע שמפנים משפחות קשה לנהל מאבק אפקטיבי, ולכן הקול שאנחנו משמיעים עכשיו היא חשוב במיוחד".

חנין העביר בקריאה ראשונה את הצעת החוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל ב-2018, אך בעקבות אי היציבות הפוליטית ומערכות הבחירות המרובות, הצעת החוק איבדה את הרציפות ולא המשיכה לקריאה שנייה ושלישית.

שולה קשת, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו, אמרה בהפגנה: "אחרי שנים של מאבק על הבית, לעמוד פה מול בנייני הפאר זה פשוט להגיד שאין גבול לרשעות וללב של אבן. אין גבול לגזל מתושבים שהמדינה שלחה לכאן ועכשיו רוצים לפצןת אותם בגרושים ולגרש אותם. אנחנו פה, הפעילות והפעילים, אנחנו הצבא של גבעת עמל. נעמוד פה בפינויים שאני מקווה שלא יקרו. אני מקווה שהישועה תגיע מהכנסת, כי מהעירייה היא לא תגיע".

אלי, תושב כפר שלם שהגיע לתמוך במפגינים, אמר: "באנו כדי לעזור לכם, כמו אצלנו שרוצים לשלם גרושים. מספיק עם הגניבות. צריך לפצות בצורה מסודרת. אנחנו נילחם, כל המקומות שרוצים לקחת את האדמות – כפר שלם, הארגזים ועזרא, אנחנו אתכם. חולדאי אם אתה חושב לתת לנו גרוש וחצי ולגרש אותנו, תשכחו מזה. תצטרך לבוא עם כל הניידות ולסבך אותם במלחמות שלא צריכות להיות".

בתחילת אוגוסט, יממה לפני שצווי הפינוי ל-20 משפחות נכנסו לתוקף, קיבלו התושבים הודעה ממנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ', כי הפינוי נדחה למועד לא ידוע. כעת נראה שהפינויים שנדחו יצאו לפועל בזמן הקרוב.

"צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך"

באפריל השנה מכרה עיריית תל אביב-יפו את הזכויות שלה ב-120 דירות בשני מגדלים בגבעת עמל לאחים חג׳ג ולדניאל צרפתי תמורת 365 מיליון שקל. לפי ההסכם, העירייה מוכרת להם "קרקע נקייה". האחראי לפינוי התושבים שמתגוררים על השטחים האלה הוא תשובה, מתוקף ההסכם שנחתם בינו לבין העירייה ב-2013.

במהלך השנים מכרה עיריית תל אביב את השטח ליזמים שונים. ב-2014 פינתה המשטרה באלימות כ-80 משפחות מ-20 נחלות, בשני מבצעי פינוי גדולים. כיום גרות במקום כ-45 משפחות ב-14 נחלות משפחתיות, החוששות מגורל דומה.

בזמן המלחמה ב-1948 נמלטו מהמקום שבו נמצאת השכונה תושביו המקוריים של הכפר הפלסטיני שהיה שם – ג'מוסין. בניגוד להחלטות האו"ם, מאז ועד היום ישראל מנעה מתושבי הכפר לשוב, ובמקום הפלסטינים שוכנו בכפר כ-130 משפחות יהודיות. מאז התגוררו התושבים במקום ללא תשתית מסודרת, בעוד המדינה מבטיחה להקים להם בניינים חדשים שבהם יוכלו להתגורר.

ההבטחות לא מומשו, ובשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה מתן היתרי בנייה לתשובה בכך שיפנה בשבילה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שבבעלותה, שמיועד לשני מגדלי יוקרה.

כאמור, ב-2014 ביצעה המשטרה שני מבצעי פינוי גדולים. ב-2016 הגיש תשובה תביעות פינוי נגד תושבי גבעת עמל הנותרים בטענה שהם פולשים, וכן תבע מהם תשלום דמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לנחלה. תושבים אלה שונים מהתושבים שפונו ב-2014, גם מבחינת העילות האפשריות לבקשת פינויים וגם בכך שמצבם המשפטי טוב יותר.

הפינוי האלים של גבעת עמל ב-2014. טראומה שהתושבות לא יכולות לשכוח (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הפינוי האלים של גבעת עמל ב-2014 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

במסגרת ההליך, תושבי גבעת עמל ביקשו לצרף את המדינה, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל אביב כ"צד דרוש", כדי לדון בהשתלשלות המלאה של פרשת גבעת עמל, אך שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, קבעה כי הם מוזמנים לעשות זאת בהליך נפרד. חלק מהמשפחות הגישו ב-2019 תביעות נזיקין נגד המדינה והעירייה.

בשנה שעברה, לאחר פסק דין בשלום וערעור למחוזי – ניתן פסק דין בתביעות הפינוי של תשובה בבית המשפט המחוזי, שלפיו נדחתה הדרישה של תשובה לדמי השימוש מהתושבים ונקבע כי כל תושבי גבעת עמל יושבים כחוק על הקרקע במעמד בני רשות, וכי היזמים אחראים לעיכוב פינוי-פיצוי התושבים במשך השנים. עוד נקבע כי חוזה מכירת הקרקע בין המדינה ליזמים הופר.

למרות קביעות אלה, תביעות הפינוי לא נדחו על הסף, אלא נקבע כי כל נחלה המאכלסת שלוש משפחות בממוצע זכאית לפיצוי בסך 3 מיליון שקל, סכום שכמובן לא מאפשר דיור חלופי למשפחות. התושבים הגישו בקשת רשות ערעור לעליון, והבקשה נדחתה. פסק הדין הפך חלוט.

באפריל השנה ניתן פסק דין בהליך נוסף שהתנהל בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מיכל אגמון-גונן, שבו נקבע כי המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים, לא מוסדרים ורק בתביעות שהיזמים הגישו נגד התושבים.

השופטת חתמה את פסק הדין: "צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד".

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילומים: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגנה בגבעת עמל, ב-13 באוקטובר 2021 (צילום: אורן זיו)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90) .

ההצלחות שלו במאבק נגד ישראל לבנון הקנו לו אוהדים רבים. פלסטינים בשכם מחזיקים בתמונות של חסן נסראללה אחרי ההתנקשות בו (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

כמו נאצר בשעתו, נסראללה השאיר רבים בעולם הערבי בתחושת יתמוּת

ג'מאל עבד אל נאצר מת ב-28 בספטמבר 1970. בדיוק 54 שנים מאוחר יותר, הודיע חזבאללה על מות מנהיגו חסן נסראללה מהתנקשות ישראלית. לשניהם היו אוהדים רבים בעולם הערבי, וגם אויבים, ומותם מותיר תחושה של תבוסה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf