מה השמאל בישראל צריך ללמוד מההצלחה של הירוקים באירופה?
הימין הקיצוני התחזק בבחירות בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו אתמול, אבל המנצחים הגדולים היו הירוקים. דווקא הם הצליחו לתת תשובות טובות יותר לשנאת המהגרים שהפיץ הימין. את הלקח הזה צריך ללמוד כאן
הבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו אתמול המשיכו את המגמה המסתמנת באירופה בשנים האחרונות: מצד אחד התחזקות מפחידה ומסוכנת של הימין הקיצוני שונא המהגרים ו"השונים", מצד שני התחזקות מעודדת ומעוררת אופטימיות של המפלגות הירוקות עם תוצאה חסרת תקדים של 22 אחוז בבחירות בגרמניה ו-12 אחוז בצרפת.
הירוקים התחזקו לא רק משום שנתנו תשובות טובות יותר להתחממות הגלובלית, אלא גם ובעיקר משום שנתנו תשובות טובות יותר לשנאה שהפיץ הימין. לעומתם המפלגות המסורתיות – השמרנים והסוציאל-דמוקרטים – נחלשו מאוד כי התקשו לתת תשובות לשאלת ההגירה.
אירופה שרויה במשבר. זרם הפליטים ליבשת הביא לשיא את שנאת המהגרים. שנאה היא הרגש הקל ביותר לתמרון, ואת השנאה הזו מנתבות מפלגות, הימין הקיצוני להצבעה עבורן. תשאלו את נתניהו איך "הערבים נוהרים לקלפיות" מנתב שנאה להצבעה. מצד שני, משבר הילודה הביא למחסור בידיים עובדות ביבשת ואין היא יכולה להסתדר בלי הגירה זו.
It's the economy, stupid"זו הכלכלה, טמבל", היתה האמירה שהביאה את ביל קלינטון לבית הלבן בבחירות 1992. ואכן, בארצות הברית הבחירות היו פעם על כלכלה וכך גם באירופה, אך הן מזמן לא רק על כלכלה. לא בארצות הברית, לא באירופה ובטח לא בארץ. ההצבעה היא רגשית, גם בימין וגם בשמאל ומה יותר רגשי משנאה?
הבחירות הן על שנאה: שנאה למהגר ולזר, ובארץ על שנאה לפלסטינים. הבחירות הן על פחד. מול השנאה והפחד, ידעו מפלגות הירוקים להעמיד אלטרנטיבה נכונה ומדויקת יותר מהמפלגות הסוציאל-דמוקרטיות והסוציאליסטיות. כשהבחירות הן על הגירה, יש להשיב בתשובה של זכויות אדם. מפלגה כמו מפלגת הירוקים הגרמנית – שהתנהלה תמיד בשוויון תחת שני יושבי ראש, גבר ואשה, שהובלה בשנים האחרונות על ידי בן מהגרים מטורקיה, שידעה לשלב את כל הזרמים – היא התשובה הנכונה. זו תשובה שיכולה לגייס גם את מי שחושב שצריך להעלות מסים כמו הסוציאל-דמוקרטים וגם מי שחושב שיש להוריד מסים, כמו השמרנים והליברלים. כי זו כבר לא רק הכלכלה, טמבל.
גם העובדה שהירוקים פועלים ללא ליאות נגד ההתחממות הגלובלית והזיהום – הבעיה המרכזית של העתיד – נתנה להם קרדיט רב, בעיקר בקרב הדור הצעיר הגלובלי והטכנולוגי. הדור הצעיר מבין שסכנת ההתחממות ואי-הצדק החברתי שהיא מביאה גורמים לעוול חמור אף יותר מהעוני, האבטלה והצרות היומיות.
עליית הירוקים באירופה מזכירה את עליית מרצ בשנות התשעים. מרצ נוצרה כשילוב של שלוש מפלגות: מפ"ם הסוציאליסטית, שינוי הליברלית ורצ המגוונת. במפלגה, ששלחה לכנסת את שני הקטבים – יאיר צבן שבא מהקומוניסטים מצד אחד ואברהם פורז הליברל מצד שני – היה ברור לכל שהנושא הכלכלי אינו הנושא המרכזי. מרצ הייתה המפלגה לזכויות האזרח ולשלום, כמו רצ לפניה, וצבעה: ירוק.
החל מסוף שנות התשעים חלה תמורה קיצונית: שינוי רצה לבד, ולאחר מכן גם אמנון רובינשטיין עזב. מרצ הפכה למפלגה סוציאל-דמוקרטית, דבר שמתאים מאוד להשקפתי האישית אך כנראה לא להשקפת הבוחרים. התוצאה לא איחרה לבוא: מרצ, שקיבלה בשנות התשעים בין תשעה ל-12 מנדטים, קיבלה בשנות האלפיים, מאז שהפכה למפלגה סוציאל-דמוקרטית, בין שלושה לששה מנדטים.
גם על מפלגת העבודה עברו תהליכים דומים: כשהובלה על ידי רבין, שהרבה להפריט, קיבלה 44 מנדטים, אך מרגע שהחלה להתמקד בנושאים "חברתיים" החלה לשקוע. בקדנציה האחרונה הפכה המפלגה למפלגת נישה המתמקדת רק בסוציאל-דמוקרטיה ליהודים, וכמו מרצ עברה רק בקושי את אחוז החסימה.
הגיע הזמן להקים מפלגה ירוקה בישראל. כל חבר במפלגת הירוקים בגרמניה יספר לכם, שירוקים זה לא רק איכות סביבה, לא רק התחממות גלובלית: זה קודם כל שלום וזכויות אדם. כטבעוני, חשוב לי מאוד נושא זכויות בעלי החיים, אבל אני זוכר שגם ההומו סאפיינס הוא בעל חיים וחשובות לי זכויותיו.
מול השנאה של הימין נוכל להציב מפלגה, שהיא אהבה לכדור הארץ ולאדם. שותפות יהודית-ערבית היא התשובה לשנאת הערבים שמפיץ הימין. שותפות בין סוציאל-דמוקרטים כמוני לבין ליברלים (כפי שקיימת במפלגת הירוקים) היא התשובה לאי-הצדק הסביבתי, לזיהום ולהתחממות הגלובלית.
מוסי רז הוא חבר מרצ, ח"כ לשעבר. בעבר שימש כיו"ר הוועד המנהל של "חיים וסביבה", ארגון הגג של שומרי הסביבה בישראל
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן