מאות באירוע ההתנחלות בעזה: "הערבים ייעלמו"

אף שהשטח הסמוך לגדר הגבול עם עזה הוא שטח צבאי, מאות פעילי ימין חגגו במקום את "החזרה הקרובה לעזה", באישור המשטרה ובהשתתפות ח"כים ושרים. אב שבנו נחטף: "הם מכריזים על התנחלויות על הקבר החי של בני"

מאת:

"זה רצון השם שנחזור". פעילי ימין באירוע ההתנחלות בעזה סמוך לגדר הגבול עם הרצועה, ב-21 באוקטובר 2024 (צילום: אורן זיו)

מאות פעילי ימין, רבים מהם מתנחלים מהגדה, חגגו אתמול (שני) את חג סוכות במחנה שהקימו ליד הגבול עם עזה, בקריאה להקים התנחלויות בתוך הרצועה. אף שמדובר בשטח צבאי סגור, הצבא והמשטרה אישרו להם להקים עשרות סוכות באזור פתוח מול ציר נצרים החוצה את הרצועה, סמוך לבארי, פחות מקילומטר מגדר הגבול. לפני כמה שבועות מנעו שוטרים מבני משפחות חטופים להגיע לאזור מרוחק יותר מהגבול, ולקיים שם אירוע הקורא לעסקת שבויים.

זה לא היה האירוע ההמוני ביותר שהתקיים עד כה למען התנחלות ברצועת עזה – בינואר התקיים בבנייני האומה בירושלים כנס בהשתתפות אלפים, כולל חברי כנסת ושרים; וביום העצמאות אלפים צעדו בשדרות והתכנסו על גבעה הצופה על עזה. האירוע אתמול גם לא היה האלים ביותר: במרץ, פעילי ימין פרצו את מחסום ארז והקימו "מאחז" בגבול. אך דווקא האירוע הזה, המאורגן והשקט, שאושר בניגוד לכל היגיון או כלל בשטח צבאי סמוך לגבול בזמן מלחמה, סימן עליית מדרגה בתהליך המתמשך של מעבר הפעילים המתנחלים, הממוקמים פוליטית ימינה מבן גביר, מהשוליים הפוליטיים למרכז.

בעוד שהממשלה הכחישה בפני האמריקאים את מימוש "תוכנית האלופים" של גיורא איילנד, הכוללת הרעבה, מצור, גירוש והשתלטות על השטח בצפון-מרכז הרצועה, בעיר האוהלים היה ניכר כי הם בונים על תוכנית כזו או דומות לה כדי להתנחל מחדש בעזה. כמו בגדה המערבית, גם כאן נתלים באמתלות ביטחון כדי לקדם התנחלויות. לפי ארגונים בינלאומיים, בצפון עזה נמצאים מאות אלפי בני אדם, אך חלק מהמשתתפים אמרו כי האזור כמעט ריק.

donate

נועם טוויג, בן 35 מגבעתיים, שהציג את עצמו כדובר של תנועת "עזה החדשה", אמר כי "הפתרון לאזור הזה הוא שאנחנו נשב שם ולא האויבים שלנו, לא חמאס ולא תומכי חמאס. כל תיקון אחר שנוסה בשמונים השנים האחרונות נכשל. מה שיקרה לתושבים הוא מה שקורה להם כבר. נכון להיום, כמעט כל תושבי הרצועה לא נמצאים שם".

על תוכנית האלופים אמר טוויג כי היא "מדברת על תפיסת שטח בצפון הרצועה כרעיון ביטחוני, למעשה זה נעשה בפועל עם ציר נצרים שחוסם (בפועל את המעבר בין צפון ודרום הרצועה; א"ז), ברוך השם הדברים נעשים מאליהם. אנחנו ההמשך של תוכנית האלופים – התיישבות שתביא את הביטחון לאורך זמן". על מידת הריאליות של התוכנית הוא אמר "גם ב-1948 זה לא היה נראה ריאלי. החזון הציוני היה לא ריאלי עד שדברים קרו".

שלמה אהרונסון, בן 54 מיצהר, סיפר כי גר בנצרים עד להתנתקות. על הסוכה שבה ישן עם משפחתו לילה קודם לאירוע היה תלוי ציור של יהודים מתפללים על רקע בית המקדש, ושלט שעליו נכתב "לשנה הבאה בעזה הבנויה, משפחת אהרונסון מתכוננת לדירת קבע בעזה!"

"היינו 12 שנה בנצרים, וכאשר גירשו אותנו משם היה לנו ברור שיום יבוא ונחזור. כלומר אם עם ישראל לא יהיה מספיק עקשן כדי לעשות את זה, הערבים ידאגו לזה, כבר אז אמרו. הערבים יעשו לנו צרות ולא יעזבו אותנו עד שאנחנו נחזור. כי זה רצון השם שאנחנו נחזור, בסופו של דבר, זה חלק מנחלת יהודה".

כמו טוויג, גם אהרונסון מאמין שמדובר בתכנון ריאלי לחלוטין. "זה ודאי לא פחות ריאלי מההתיישבות בחברון, או מכל מקום בשומרון שבו יש יישובים בין מקומות ערביים. זה ודאי ריאלי בטווח הקצר. אני שייך לגרעין 'עוז חיים', שאמור להקים יחשוב בעזרת השם על החוף, וזה יותר ריאלי מציר נצרים מערבה. אלה שרוצים להתיישב בעיר עזה, זה גם ריאלי, רק ייקח יותר זמן. בסוף הערבים, שכל עניינם הוא להשמיד את מדינת ישראל, לא אמורים להיות בתוך מדינת ישראל. שימצאו מקום אצל האויבים שלנו, ומשם יהיה מאזן אימה".

דוכנים באירוע ההתנחלות בעזה סמוך לגדר הגבול עם הרצועה, ב-21 באוקטובר 2024 (צילום: אורן זיו)

ומה לגבי העתיד של הפלסטינים בצפון הרצועה? כמו משתתפים רבים אחרים, גם אהרונסון מאמין שבצורה כזו או אחרת, יש לתת לתהליכים ולהיסטוריה לעשות את שלהם: "אנחנו לא מזיזים שום תושבים, אנחנו מתיישבים איפה שיש מקום ומחכים להתפתחויות. כמו שהקימו את הקיבוצים בגליל או בנגב או בכל מקום והיו מסביב ערבים, אשקלון היתה עיר ערבית, אשדוד היתה עיר ערבית. הקב"ה מסדר, המציאות מסתדרת, יש מלחמות, זה לא בידיים שלנו".

על הלחץ הבינלאומי, במיוחד מצד נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הוא אומר "אם יהיה ציבור גדול שירצה להתיישב בעזה, נתניהו יצטרך להגיד לביידן 'תסתכל, עם ישראל רוצה ליישב את עזה, אין לי דרך אחרת לשמור על עזה שלא תהיה ערבית. הוא כמובן יגיד 'מצב ביטחוני', זה בסדר גמור".

"אם צריך שיישפך דם, אני מוכנה שזו תהיה אני"

לאחר תפילת השחרית, מאות הנוכחים השתתפו בסדנאות השונות ובפעילויות לילדים, וחלפו בין הסוכות שהוקמו עבור הקבוצות השונות של גרעיני ההתיישבות. רבים מהמבקרים עמדו בתור משתרך לדוכן שמכר פופקורן ונקניקיות בחמישה שקלים. לצידו ניצבו הדוכנים של עוצמה יהודית והליכוד, ודוכני מרצ'נדייז שמכרו בין היתר חולצה עם איור של חייל מחבק את מפת ארץ ישראל השלמה. גם בנצי גופשטיין מארגון להב"ה הקים דוכן קטן, שם חילקו מדבקות שעל אחת מהן נכתב: "מפטרים היום את המחבל של מחר".

באחת הסדנאות, מדריך שעל גבו תלוי נשק צה"לי ארוך חילק מפות של עזה. הוא הסביר כי אורכה של רצועת החוף של ישראל כיום הוא כ-185 ק"מ, וכי אורך רצועת החוף של עזה הוא 40 ק"מ נוספים. "רבע מחופי הים של ארץ ישראל, זה נתח גדול מאוד של חופים שהם שלנו, זה חלק לא מבוטל ממדינת ישראל, זה בידינו הדבר – רק להושיט את היד".

רינה קושלנד בת 76 ממודיעין שהשתפה בסדנה עם המפות, אמרה כי מבחינתה, התנחלות בעזה היא "הפתרון לביטחון ישראל. וחוץ מזה, זה שלנו, 'לך נתתי את הארץ מהפרת ועד נהר מצרים', זה כתוב". לגבי הפלסטינים בעזה היא קובעת ש"חלק כבר אינם שם. אומרים שני מיליון, זה פחות מחצי". קושלנד גם מציינת כי היא מוכנה להקריב את עצמה. "יכול להיות שיהיו הרוגים. יש לי ילדים, נכדים ונינים. אם צריך שיישפך דם, אני מוכנה שזו תהיה אני".

בפאנל המרכזי של האירוע, הכוכבת, כמקובל באירועים מסוג זה, היא פעילת הימין דניאלה וייס, תושבת קדומים ויו"ר תנועת נחלה. עוד לפני תחילת הפאנל, תור ארוך של עיתונאים זרים מבקש לראיין אותה, אך היא, אשת יח"צ מנוסה, מבטיחה ראיונות רק לאחריו.

"המטרה היא להקים התנחלויות בכל רצועת עזה, מצפון לדרום". דניאלה וייס באירוע ההתנחלות בעזה סמוך לגדר הגבול עם הרצועה, ב-21 באוקטובר 2024 (צילום: אורן זיו)

לקהל התומכים, וייס אומרת בעברית: "מה שיש לנו, ברוך השם, זה האמונה בקדוש ברוך הוא והניסיון שרכשנו, בהתיישבות רבת שנים, למעלה מ-850 אלף יהודים מעבר לקו הירוק. 330 יישובים, ואני אומרת שפה עושים העתק הדבק מהניסיון שלמדנו מיהודה ושומרון אל ההתיישבות בעזה. לא סתם עברנו חמישים שנות מאמץ וזכינו להצלחה". ובאנגלית היא מוסיפה: "המטרה היא להקים התנחלויות בכל רצועת עזה, מצפון לדרום. יש אלפי אנשים שמוכנים לעבר לעזה עכשיו. באותו זמן, אני אומרת בבירור, מלחמות מביאות את הדבר הנורא של פליטים, אם לא 7 באוקטובר אולי לא היינו פה. אבל 7 באוקטובר שינה את ההיסטוריה. כתוצאה מהטבח הברוטלי, הערבים בעזה איבדו את הזכות להיות פה, לעולם. הם ילכו למדינות שונות בעולם. הם לא יישארו כאן", לקול מחיאת כפיים של הקהל.

בכנות אופיינית, וייס הסבירה גם איך התוכנית תעבוד יד ביד עם הצבא: "שתי התנועות יהיו ביחד. צה"ל ישים סוף לחמאס וחיזבאללה, ובאותו זמן אנחנו נמשיך עם התוכנית שלנו להתנחל באזור. אנחנו מדברים גם על לבנון, אבל זה לוקח זמן להכין אנשים פיזית למהלך. אנחנו נמלא את האזורים שישוחררו בקהילות יהודיות, אולי בהתחלה כמו ביהודה ושומרון, נהיה במחנות צבאיים, אזרחים וחיילים, כמו שקרה במקומות רבים".

בין חווארה לעזה

לקראת הצהריים הגיע למקום חבר הכנסת צבי סוכות. בדיוק לפני שנה, בחול המועד סוכות, הוא היה עסוק בבניית סוכה בחווארה, אירוע שהוביל לעימותים קשים בין פלסטינים למתנחלים וחיילים, שבמהלכם נהרג צעיר פלסטיני. שנה אחרי, סוכות מלא אנרגיה.

"אכפת לי מהעם שלי, מהארץ שלי, לכן הקמתי אז סוכה בחווארה, כי היה שם פיגוע ירי. מאותה סיבה אני פה. אני רוצה להביא את עזה למציאות שבה יהודים יוכלו לגור בה. אולי אנחנו, אולי משפחת סוכות, יש הרבה אנשים שמוכנים לגור בעזה, שגורשו ממנה כי השמאל הבטיח להם שלום ושגשוג וביטחון". כאשר אחד המאזינים, ממפגיני הנגד שהגיעו למקום, מזכיר כי לא השמאל ביצע את ההתנתקות, סוכות מתגונן: "זה השמאל שדיבר ותמך, אז לא היתה ממשלת ימין, אריק שרון התהפך". לשאלה אם בשנה הבאה נראה אותו בסוכה בלבנון, השיב: "איפה שצריך, מתי שצריך וכמה שצריך".

לאחר מכן הגיעו למקום גם חברי כנסת של הליכוד. נוכחותם עוררה עניין רב, ותהייה אם הליכוד יאמץ את הקריאה להקמת התנחלויות כמדיניות רשמית. חברת הכנסת טלי גוטליב נזפה בעברית בעיתונאית זרה ששאלה אותה על הבלתי מעורבים בעזה. "אם את מדמיינת לשנייה שיש בלתי מעורבים, אז איפה הבלתי מעורבים שיתנו לך מידע על חטופים? איפה הבלתי מעורבים שהחביאו חטופים? מבחינתי, כל מי שנשאר אחרי הודעות פינוי בצפון הרצועה הוא לא רק מגן אנושי ביודעין, אלא בא להפריע ללוחמינו להחזיר את ביטחון מדינת ישראל לאזרחיה".

חבר כנסת נוסף מהליכוד שהגיע לאירוע, אושר שקלים, טען בפני צוותי תקשורת זרה כי "אין עם שנקרא פלסטין, מדובר בהרבה מאוד אנשים שהתקבצו באזור מסוים והם דורשים כביכול מדינה פלסטינית רק בזכות זה שקיימת מדינת ישראל. לפני שקמה המדינה, לא היו שום תביעות על הארץ הזו מצד אף גורם אחר". בהמשך הוסיף: "זה לא עם, זו אסופה של רוצחים".

לקראת השעה שלוש, כאשר חלק מהנוכחים כבר עשו דרכם לחנייה כדי לעזוב, התחילו להגיע האורחים "הרציניים": תחילה השרה מאי גולן, אחריה השר איתמר בן גביר, ולבסוף השר בצלאל סמוטריץ'. בן גביר רקד עם הנוכחים, ולאחר מכן עלה לבמה. הוא איחל לנתניהו יום הולדת שמח ואף שר לו, ואז דיבר על "סיום הקייטנה בשב"ס".

"הצבא והמשטרה עזרו לנו, זה רגע היסטורי". השר איתמר בן גביר באירוע ההתנחלות בעזה סמוך לגדר הגבול עם הרצועה, ב-21 באוקטובר 2024 (צילום: אורן זיו)

"ֿעבר עלינו אסון גדול, אנחנו באים לכאן בשבילם (בשביל קורבנות טבח 7 באוקטובר; א"ז). אנחנו רואים את השלטים ומרגישים את הכאב, אבל מצד שני צריך לדעת שהאסון הזה פתח פֶתח של הסתכלות עצומה, ושנה אחרי, ברוך השם רבים רבים במדינת ישראל שינו את התפיסה, את הקונספציה, וזה עובד. כשעם ישראל רוצה, אז הלך על נסראללה, על סינוואר, על הנייה. כשעם ישראל רוצה אנחנו נכנסים לצפון, עושים שם מה שאנחנו רוצים והולכים לדרום. נכון, זה קרב, זו מלחמה, יש אבידות גם, אבל כשעם מתנהג כבעל בית רואים את התוצאות… אנחנו יכולים לעשות עוד דבר: לעודד הגירה. האמת שזה הפתרון הכי מוסרי, הכי נכון, לא בכפייה, להגיד להם אנחנו נותנים לכם את האפשרות ללכת לארצות אחרות, ארץ ישראל שלנו".

בהמשך, בן גביר חילק מחמאות למשטרה על שאישרה את האירוע, אף שהתקיים בשטח צבאי סגור: "הצבא והמשטרה עזרו לנו, זה רגע היסטורי, רבותיי. היסטוריה". "אגב השוטרים", פנה לדניאלה וייס, "את לא יודעת, דניאלה, כמה מעריצים יש לך בקרב השוטרים והשוטרות".

ליד מחנה הסוכות, גודר שטח שעליו נכתב "שטח אר"ן" (אירוע רב נפגעים), שמעיד על הסיכון בשהייה במקום. במקרה של אזעקה, אמרו המארגנים, יש לשכב על הקרקע, כאשר ההתראה היא בת 15 שניות. "אם יש ירי תלול מסלול תשכבו על הקרקע, אם יש כטב"ם תעשו אותו הדבר", הסביר אחד החיילים לקהל.

לא רחוק משם התאספו כמה עשרות מפגינים, כולל בני משפחות חטופים שהגיעו קרוב יחסית למתחם, והפגינו בקריאות "התנחלות בעזה רוצחת חטופים". המחאה שלהם רק הדגישה את העבודה שהחטופים כמעט לא הוזכרו באירוע. וייס לדוגמה, נזפה בכתב זר ששאל אותה על החטופים והחזירה לו את השאלה: "מה אתה והמדינה שלך עשיתם למענם?"

"הם מכריזים על התנחלויות על הקבר החי של בני", אמר יהודה כהן, שבנו נמרוד נחטף ב-7 באוקטובר. "במקום לעשות הפסקת אש, במקום לסיים את המלחמה המתועבת, הם מעירים את המלחמה כי שיוכלו להתנחל בעזה. לא ניתן להם".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים קונים בשוק בג'באליה, ב-5 בפברואר 2025 (צילום: ח'ליל כחלות / פלאש90)

פלסטינים קונים בשוק בג'באליה, ב-5 בפברואר 2025 (צילום: ח'ליל כחלות / פלאש90)

"עזה אינה למכירה": תושבי הרצועה מגיבים לתוכנית טראמפ

ברחובות עזה, פלסטינים הגיבו לדברי נשיא ארה"ב בתערובת של כעס, תשישות והומור שחור, ורבים אמרו שאין להם שום כוונות לעזוב. "אנחנו לא בניין נטוש שמישהו יכול לתבוע עליו בעלות. אנחנו בני אדם. אנחנו שייכים לאדמה הזאת"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf