לראשונה מאז אוסלו: צו תפיסה בשטח A לצורך הקמת בסיס צבאי

"ג'נין תהיה רק ההתחלה. הם ייקחו עוד אדמות בגדה". טנק ישראלי במהלך פלישה לג'נין, ב-19 בפברואר 2025 (צילום: נאסר אשתייה / פלאש90)

לאחר שהצבא הישראלי הרס את ביתו במחנה הפליטים ג'נין, ח'אלד סאפורי התנחם בעובדה שעדיין נותרה בבעלותו חלקת אדמה קטנה בעיר ג'נין, שעליה קיווה לבנות בית חדש. אלא שכעת גם היא עלולה להילקח ממנו.

לפני כמה שבועות הוציאו הרשויות הישראליות צו תפיסה לאדמתו של סאפורי ולכשבעה דונמים נוספים בשכונת אל-ג'בריאת בג'נין, השוכנת בראש גבעה המשקיפה על מחנה הפליטים. הצו הוצא על רקע המערכה הצבאית שמנהלת ישראל זה יותר משנה בצפון הגדה המערבית, המכונה "מבצע חומת ברזל", שבמהלכה השתלט הצבא על מחנות פליטים בג'נין, טול כרם ונור שמס, עקר כ-45 אלף פלסטינים וביצע הרס נרחב של תשתיות אזרחיות.

>> ישראל הורסת את מחנות הפליטים בגדה המערבית. יומן מצולם 

עבור סאפורי, בן 50 ודור שלישי לפליטי נכבה שמשפחתו נעקרה ב-48' מסאפוריה שליד נצרת, צו התפיסה הוא סימן מבשר רעות.

צווים ישראליים לתפיסת קרקעות אינם נדירים בגדה המערבית, בלשון המעטה, אולם המקרה הזה עורר דאגה מיוחדת בקרב תושבים וארגוני זכויות אדם משום שהחלקות ממוקמות בשטח A. זהו החלק בגדה שבו, על פי הסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית אמורה להחזיק בשליטה אזרחית וביטחונית מלאה. בשטח B הרשות הפלסטינית חייבת לתאם את ענייני הביטחון עם ישראל, ואילו שטח C, המהווה יותר מ-60% משטח הגדה, נותר תחת שליטה ישראלית מלאה.

הרשות הפלסטינית מסרה לבעלי הקרקעות באל-ג'בריאת את צו התפיסה באמצעות וואטסאפ, בקובץ PDF בשפה הערבית, חתום על ידי אלוף פיקוד מרכז, אבי בלוט. על פי המסמך והמפה המצורפת, החלקות המיועדות מוחרמות ל"מטרות צבאיות" ומועברות לרשויות הביטחון הרלוונטיות. הצו קובע כי התפיסה תישאר בתוקף עד סוף 2028, אם כי התושבים חוששים שההחרמה עלולה להפוך לקבועה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

דרור אטקס, מייסד ארגון כרם נבות, אמר למגזין 972+ כי צו התפיסה והכבישים שסלל הצבא לאחרונה מצביעים בבירור על תוכניותיה של ישראל להקים בסיס צבאי גדול בסמוך למחנה הפליטים ג'נין.

אף שישראל כבר הוציאה בעבר מספר קטן של צווי תפיסה הנוגעים לשטחים באזור A, למשל לצורך בניית חומת ההפרדה בתחילת שנות ה-2000, אטקס רואה בצו החדש סימן להסלמה. "זו הפעם הראשונה מאז אוסלו שאני רואה צו תפיסה לצורך הקמת בסיס צבאי בשטח A".

סאפורי, המתגורר כעת עם משפחתו בת שמונה הנפשות בדירה שכורה קטנה במקום אחר בג'נין, מודאג מהאפשרות שיאבד רכוש נוסף. "זאת החלטה מזעזעת. האדמה שלי נמצאת בשטח A; אף אחד לא דמיין כזה דבר. הבית שלנו נהרס, ועכשיו האדמה שלנו נלקחת. איך אני אמור להרגיש?

"ג'נין תהיה רק ​​ההתחלה. הם ייקחו עוד אדמות בגדה", מזהיר סאפורי. "אני מקווה שהתוכניות שלהם ייכשלו".

בידוד ג'נין

כוחות ישראליים מבצעים זה זמן רב פשיטות תכופות ברחבי הגדה המערבית. "הצבא נמצא שם כל הזמן: הם נכנסים לבתים, נשארים כמה ימים או יותר ועוזבים", מסביר אטקס. "אבל מה שאנחנו עלולים לראות עכשיו הוא דבר שונה: מבנים ופרויקטים קבועים יותר".

לדברי אטקס, הבנייה המתמשכת סביב צמתים מרכזיים ואתרי התנחלויות לשעבר מצביעה על פריסה צבאית ותשתיתית רחבה יותר ברחבי צפון הגדה. נוסף על הבסיס הצבאי המתוכנן באל-ג'בריאת, ישראל "בונה כעת בסיס צבאי גדול בצומת עראבה (צומת דותן), ליד כביש 60, מכיוון כפר יעבד. זה כנראה יהפוך לבסיס העיקרי באזור שבין ג'נין להתנחלות שא-נור".

אטקס מוסיף כי מתקנים צבאיים אלה מאותתים על מגמת שינוי המדיניות באזור. "ישראל מבססת מחדש נוכחות צבאית באזור ג'נין. הפרשנות הסבירה היחידה היא שזה קשור ישירות לפריחה מסיבית של ההתנחלויות בגדה".

בשנת 2005, כחלק מ"תוכנית ההתנתקות" של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, פינתה ישראל את כל 21 ההתנחלויות ברצועת עזה וכן ארבע התנחלויות בצפון הגדה: חומש, שא-נור, גנים וכדים. במשך כמעט שני עשורים נותר אזור זה מנותק יחסית ממדיניות הרחבת ההתנחלויות.

במשך כמעט שני עשורים האזור הזה היה מנותק יחסית ממדיניות הרחבת ההתנחלויות. חיילים ובולדוזרים באתר הנטוש של ההתנחלות שא-נור, ב-14 בינואר 2026 (צילום: אורן כהן / פלאש90)

אך בשלוש השנים האחרונות, תיקונים לחוק ההתנתקות שקידמה ממשלת ישראל הנוכחית הסירו הגבלות קודמות על נוכחות ישראלית בחלקים מצפון הגדה. באפריל 2026 חגגו שרים את הקמתה מחדש של שא-נור – מה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' כינה "תיקון היסטורי".

התפתחויות אלו, כפי שהזהירה הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות (CWRC) של הרשות הפלסטינית, מעידות על דינמיקה המשתנה במהירות. בהצהרה שפרסמה לאחרונה ציינה הרשות כי נראה שמטרת אישור תוכניות התנחלויות חדשות, לצד צווי התפיסה האחרונים, היא "לעצב מחדש את הנוף הגיאוגרפי של צפון הגדה, במיוחד במחוז ג'נין".

אטקס מסכים עם הערכה זו. "יש יותר ממאה התנחלויות חדשות [כולל מאחזים] בגדה המערבית, ו-15 רק באזור ג'נין. זה לא רק חזרה לארבע ההתנחלויות שפורקו בשנת 2005. זה משהו הרבה יותר גדול.

"מה שאנחנו רואים הוא בניית התנחלויות בין ג'נין לכפרים שסביבה. התנחלות מתוכננת אחת, דרומית-מזרחית לג'נין נקראת 'נועה'. יש גם שתי התנחלויות מזרחית לג'נין – גנים וכדים – שפורקו בעבר.

"רק לאחרונה הוקם מאחז חדש בשם 'עמק דותן' ממערב לעראבה [כפר מדרום-מערב לג'נין], מה שצפוי להוות מכה קשה לכפר. למאחזים כאלה יש היסטוריה גרועה ביותר מבחינת הבאת מתנחלים אלימים במיוחד לאזור, במטרה להטיל אימה על התושבים המקומיים. זה מה שאנחנו צפויים לראות גם בג'נין".

לדברי אטקס, פרויקטים חדשים של תשתיות מעצבים מחדש את האזור סביב ג'נין. "הם יוצרים כבישים לכיוון סילת אל-חרית'יה ואל-יאמון, צפונית-מערבית לג'נין", שם, לדבריו, מתוכננות כמה התנחלויות. "כבישים אלה נבנים כנתיבי גישה לציוד ותשתיות, ככל הנראה נתיבים עתידיים למתנחלים. המטרה היא לחזק את ההתנחלויות שכבר קיימות לאורך כבישים אלה, למעשה להקיף את ג'נין ולנתק אותה מסביבתה הכפרית הקרובה", מסכם אטקס. "אלה שיטות שאנו מזהים מדפוסי הרחבת התנחלויות במקומות אחרים".

"החלקה הזו היא הדבר היחיד שנותר לנו"

ג'יהאד כבהא, שבבעלותו חלקה של 750 מ"ר באזור אל-ג'בריאת שעליו חל צו התפיסה, תיאר את המהלך כחלק מדיכוי ישראלי רחב יותר בגדה, תחת מעטה המלחמה בעזה. "מחסומים מבתרים את הגדה. יש החרמות אדמות והרחבת התנחלויות בכל מקום". בסילת אל-חרית'יה ואל-יאמון, כמו גם בעראבה, הוא מספר, תושבים יכולים לראות דחפורים ישראליים בפעולה.

צווי תפיסה צבאיים ידועים לשמצה בשל הקושי לערער עליהם בבתי משפט ישראליים. לדברי אמיר דאוד, בכיר ב-CWRC, הליך הערעור הוא במידה רבה עניין פורמלי-פרוצדורלי בלבד.

"ההתנגדות לצווי תפיסה צבאיים מתבצעת בפני אותה מערכת משפטית שהוציאה את הצו, ולא בפני גוף עצמאי וחסר פניות", אומר דאוד. "המפקד הוא בעל הסמכות להוציא צווי תפיסה בתירוץ של 'צרכים ביטחוניים', ובתי המשפט הצבאיים, ואפילו בית המשפט העליון, בוחנים בדרך כלל צווים אלה מנקודת מבט של 'האינטרס הביטחוני' כפי שהוא מוגדר על ידי הצבא עצמו, ולא מנקודת מבט של זכויות האוכלוסייה החיה תחת כיבוש".

לרשויות הישראליות מוענק שיקול דעת רחב להסתמך על חומר מסווג ועל טענות ביטחוניות, והפלסטינים, כפי שמסביר דאוד, אינם יכולים לערער עליהן בצורה אפקטיבית.

"ברוב המקרים, בתי המשפט אינם בוחנים את החוקיות הבסיסית של תפיסת קרקעות תחת כיבוש. הם מגבילים את עצמם לבחינת 'סבירות' הצעד וההיבטים המנהליים. זה הופך את היכולת לבטל צווים כאלה לנדירה מאוד, ואת הליך ההתנגדות לכלי למתן הכשר משפטי להחלטות שכבר התקבלו בפועל".

בצו התפיסה באזור אל-ג'בריאת נתנו הרשויות לבעלי הקרקעות שבוע אחד בלבד להגשת התנגדויות. "הם אמרו שיש לנו את הזכות למחות ולהגיש תלונה", אומר כבהא. "אז הם מוכנים להכיר בהליכים משפטיים, והם אולי מקשיבים, אבל כל העניין הוא שערורייתי. מה המשמעות של לתת לנו שבוע אחד בלבד להתנגד?

"כבעלי קרקעות, לא הגשנו באופן אישי התנגדות, אבל יחידת התיאום האזרחי [ברשות] הפלסטינית אמרה שתגיש תלונה בנוגע לאדמות אלה", הוסיף. "אנו מקווים שיש סעיף חוקי כלשהו שנוכל להסתמך עליו".

עבור תושבים רבים, הקרקע היא הנכס בעל הערך האחרון שנותר להם, לאחר שאיבדו את בתיהם ואת מקורות פרנסתם בעקבות ההשתלטות הישראלית על מחנה הפליטים ג'נין, או על רקע המשבר הכלכלי והפוליטי הרחב יותר.

מחמוד אבו עיטה, בן 24, ירש עם אחיו ואחיותיו חלקת אדמה באל-ג'בריאת לאחר שאביהם נפטר. משפחתו איבדה גם את ביתה במחנה הפליטים ג'נין. "אנחנו המומים", הוא אומר. "החלקה הזו היא הדבר היחיד שנותר לנו לאחר שהבית שלנו נהרס במחנה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לשכור בג'נין; רצינו לבנות בית משלנו".

עליה מוחמד מחמוד יחיא, אלמנה בת 56 מכפר ראעי, מחזיקה במגרש בשטח 829 מ"ר, שגם עליו חל צו התפיסה. "אחרי שבעלי נפטר, האדמה הזו היתה הדבר היחיד ששמרתי עבור ילדיי. עכשיו אנחנו מרגישים שאנחנו עלולים לאבד גם את זה. מי יפצה אותנו?"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כחלק מהארגון המרחבי של צה"ל בצפון השומרון ובהתאם לשיקולים מבצעיים, הוחלט להקים מוצב צבאי בג'נין. הקמת המוצב מתבצעת בהתאם להוראות החוק המחייבות בעניין זה, ועברה את כל האישורים הנדרשים בתוך צה"ל ומחוצה לו".

שדה יעיש היא עיתונאית המסקרת את מזרח ירושלים והגדה המערבית. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: אורלי נוי