למרות הפסקת האש, סיוע הומניטרי בקושי נכנס לעזה

"פחות מ-5% מתושבי עזה יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרים בסיסיים". פלסטינים בעיר עזה עם חבילות סיוע מתוכנית המזון העולמית (WFP), ב-23 באוקטובר 2025 (צילום: עלי חסן / פלאש90)

בתחילת השנה עמד סאבר דוואס באצטדיון אל-ירמוכ שבעיר עזה, האתר שאליו נעקר עם משפחתו אחרי שישראל הפציצה את ביתם בעיר בית לאהיא בדצמבר 2023. הוא נאלץ להתחיל שוב מאפס. גשמים כבדים ורוחות חזקות הרסו את האוהל המאולתר שבו התגוררה המשפחה, וכל חפציה הוצפו במים.

"אשתי ושש הבנות שלי קפאו ובכו", סיפר דוואס למגזין 972+. "הייתי חסר אונים. ניסיתי להחזיק את האוהל עם מקל עץ כדי שיישאר עומד, אבל הוא עף ברוח".

דוואס ומשפחתו נמנים עם מיליון העזתים הזקוקים למקלט חירום, וכמעט 800 אלף החיים במקומות שחשופים להצפות במהלך סופות החורף. אף שתנאי הפסקת האש מאוקטובר נכנסו לתוקף, ישראל ממשיכה לאכוף הגבלות חמורות על כניסת סיוע לרצועה – לרבות בתים טרומיים, קרוואנים וחומרי בנייה – ופלסטינים כמו דוואס מתקשים להשיג את צורכיהם הבסיסיים.

"משפחתי ואני ממתינים לכניסת הקרוואנים, כדי שנוכל לחיות בכבוד במקום ההשפלה שבמגורים באוהלים", אמר דוואס. "אם זו הפסקת אש אמיתית, מדוע ישראל עדיין סוגרת את הגבולות ומגבילה כניסה של דברים מצילי חיים כמו קרוואנים, סיוע הומניטרי, מוצרים מסחריים ואפילו חלב ותרופות לבת שלי?"

בתו הצעירה של דוואס, חוּר בת השנתיים, סובלת מסרטן בקיבה ומתת-תזונה חמורה. היא יכולה לצרוך בבטחה רק פורמולות רפואיות מיוחדות מסוג F100 ו-F75, שרופאים רושמים לילדים הסובלים ממחלות קשות ומתת-תזונה. דוואס לא מצליח למצוא את הפורמולות האלה בבתי המרקחת, במרפאות ואף לא אצל הארגונים ההומניטריים הפועלים בעזה, וישראל ממשיכה למנוע מיוניצ"ף להכניס לרצועה יותר ממיליון בקבוקי פורמולה לתינוקות.

"מאז הפסקת האש, בכל פעם שאנחנו שואלים ארגונים או בבתי המרקחת על הפורמולה, אומרים לנו שישראל לא מאפשרת להכניס אותה לעזה", אמרה סנאבל, אשתו של דוואס ואמה של חור.

זמנה הולך ואוזל. חור דוואס בת השנתיים, שסובלת מתת-תזונה וסרטן בקיבה, ואחותה הגדולה, בעיר עזה, ב-28 בנובמבר 2025 (צילום: באדיבות המשפחה)

חור צריכה לצאת מעזה בדחיפות כדי לקבל טיפול רפואי. בשל הרס מערכת הבריאות העזתית על ידי ישראל, לרופאים ברצועה אין ציוד הדמיה המאפשר לקבוע את חומרת הסרטן ואת קצב התקדמותו.

"מחסור חמור בתרופות לסרטן, היעדר שירותי אבחון חיוניים והמשך סגירת המעברים – מה שמונע ממטופלים לצאת לחו"ל כדי לקבל טיפול – יצרו מציאות קטלנית שבה חייהם של החולים מצויים בסיכון מתמיד", הסביר טלחה א' בעלושה, מפקח במרכז הסרטן של משרד הבריאות העזתי.

בעקבות הפסקת האש הוכנסו לעזה תרופות לסרטן דרך המשרד, אך בכמות שאינה מספיקה ביחס לצורכי המטופלים הזקוקים לטיפול רציף ומיוחד. "הפסקת האש לא שינתה דבר ולא הובילה לשום שיפור ממשי באספקת השירותים הרפואיים", אמר באלושה. "מטופלים אינם יכולים לקבל כימותרפיה, ובגלל מחסור חריף במשככי כאבים הם נאלצים להתמודד עם סבל קיצוני. חלק מהם מתים בלי שניתן להקל על כאבם".

רופאים דיווחו לאחרונה כי מספר מקרי המוות מסרטן הושלש מאז אוקטובר 2023. חור קיבלה הפניה רפואית בעדיפות גבוהה ביולי האחרון, אחרי שרופאים בארגון חיל הרפואה הבינלאומי (IMC) בדרום עזה אבחנו את מחלתה. אבל כמו 18,500 עזתים אחרים, היא עדיין ממתינה שישראל תאשר ותאפשר את פינויה – ודוואס יודע שזמנה הולך ואוזל.

"אנחנו עדיין ממתינים שישראל תפתח את הגבולות כדי שנוכל להשיג טיפול לבת שלנו לפני שתמות לנגד עינינו", הוא אמר.

"המחירים גבוהים פי שמונה מאשר לפני המלחמה"

אף שישראל הסכימה לאפשר את כניסתן של 600 משאיות סיוע מדי יום כחלק מהסכם הפסקת האש, מהרשויות המקומיות נמסר כי בימים טובים נכנסות 200 משאיות בלבד. לפי דיווחים, דיפלומטים אירופאים שוקלים מחדש את השתתפותם במרכז התיאום האזרחי-צבאי בהובלת ארה"ב הפועל בקרית גת, בין השאר מכיוון שרבות מהמשאיות שנכנסו לעזה מאז אוקטובר הכילו מוצרים מסחריים בלבד, ולא ניכר גידול בכניסת סיוע ההומניטרי.

החוקר הכלכלי אחמד אבו קמר מעריך שעזה זקוקה ל-1,000 משאיות סיוע ביום לפחות כדי לענות על הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה, פי חמישה מהיקף הכניסה שישראל מתירה כיום. ישראל אישרה רק למספר קטן של יבואנים עזתים להכניס סחורה לרצועה; לפי דיווחים, היבואנים האלה משלמים מיליוני דולרים ב"עמלות תיאום" לצבא, ובשל המונופול שנוצר הם יכולים לגלגל את העלויות על סוחרים אחרים שלא קיבלו אישור מישראל, מה שהוביל לזינוק במחירי הסחורות בשווקים המקומיים.

"בגלל העמלות האלה, המחירים גבוהים פי שמונה מאשר לפני המלחמה", אמר אבו קמר. "פחות מ-5% מתושבי עזה יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרים בסיסיים, והרוב המכריע חי בעוני ונסמך על עמותות".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ישראל מגבילה גם כניסה של מוצרי מזון חיוניים כגון עוף, בשר וביצים, משאירה אותם להירקב במשאיות או דורשת עמלות תיאום גבוהות יותר ובכך מקפיצה עוד את מחירם. בד בבד, חטיפים מעובדים ולא בריאים נכנסים ביתר קלות. "המוצרים האלה לא יכולים להחליף מזון מזין", אמר אבו קמר. "אלפי משפחות בעזה לא אכלו ירקות או פירות כבר חודשים".

איימן מדוח, פלסטיני בשנות ה-50 לחייו שעבד בעבר בבניין, המתין נואשות להפסקת האש כדי שיוכל לחזור לעבוד ולהאכיל את משפחתו. אולם אף שבחנויות המקומיות נמכר שוב מזון טרי, הוא לא יכול להרשות לעצמו לקנות אותו.

"אני מגיע לשוק לעיתים קרובות כדי לקנות מצרכים בסיסיים, אבל הכסף נגמר לפני שאני מספיק לקנות את כל מה שאנחנו צריכים", אמר מדוח. "אני עובר ליד דוכני פירות וירקות וחוזר הביתה בתחושת חוסר אונים ועצב עמוק".

מדוח, אב לשישה, התקיים מחסכונותיו עד שאלו אזלו בקיץ האחרון. כיום המשפחה מתקיימת ממשכורתו של אחד הבנים, העובד במרכז קניות קטן בעיר עזה, ומסיוע מזדמן מאחיו של מדוח שחי בטורקיה. ללא הכנסה יציבה, המשפחה נסמכת בעיקר על חבילות מזון שמחלקים ארגונים כמו יוניצ"ף. לדברי מדוח, חלוקת המזון אינה מספיקה וגם המזון עצמו דל מבחינה תזונתית. כך, אף שהרצועה כבר אינה מצויה בתנאים המוגדרים כרעב כבד (famine), מידת הרעב השורר בה עדיין חמורה מאוד.

"במקום עוף, בשר, ביצים או ירקות, מאז הפסקת האש קיבלתי רק שקים של קמח ושעועית", אמר מדוח. "זה לא בריא ולא מספיק".

"אני עובר ליד דוכני פירות וירקות וחוזר הביתה בתחושת חוסר אונים ועצב עמוק". שוק בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, ב-21 בנובמבר 2025 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"אנשים מוצפים בסיוע שמוגבל לקטגוריית מזון אחת – בעיקר קמח לבן וקופסאות שימורים זולות", תיאר אבו קמר. לעיתים קרובות, עלות ההגעה לנקודות החלוקה גבוהה מערך הסיוע שנאסף, ולכן משפחות מוותרות על האיסוף.

לדברי אבו קמר, "ישראל דחקה את תושבי עזה לתלות כמעט מוחלטת בסיוע הומניטרי. לפני אוקטובר 2023, כ-55% מאוכלוסיית עזה היו תלויים בסיוע כזה. כיום, השיעור זינק ל-95%".

"הכנסת סיוע לעזה אינה מחווה של רצון טוב, אלא חובה"

המצב ההומניטרי הקריטי עלול להידרדר עוד, לאחר שישראל שללה את רישיונות הפעולה של חלק מהארגונים הבינלאומיים המחלקים סיוע בשטחים הפלסטינים הכבושים. רישיונותיהם של 37 ארגונים בינלאומיים – בהם ועדת ההצלה הבינלאומית ורופאים ללא גבולות – הושעו ב-1 בינואר, והם נדרשו להפסיק לפעול בעזה ובגדה המערבית בתוך 60 יום.

משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות טען כי 37 הארגונים הללו לא עמדו בדרישות שהוגדרו "ביטחוניות" וקשורות ל"שקיפות". מנגד, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, פולקר טירק, תיאר את שלילת האישורים כ"שרירותית", והזהיר כי היא תהפוך "מצב בלתי נסבל לגרוע אף יותר עבור תושבי עזה".

"מניעת סיוע רפואי מאזרחים אינה מתקבלת על הדעת בשום נסיבות, והשימוש בסיוע הומניטרי ככלי לאכיפת מדיניות או ענישה קולקטיבית הוא מחריד", מסרו מרופאים לללא גבולות בתגובה לשלילת הרישיון. "הכנסת סיוע הומניטרי לעזה אינה מחווה של רצון טוב – זו חובה על פי המשפט הבינלאומי".

מדוברות מתפ"ש נמסר בתגובה כי "ישראל אינה מגבילה כניסה של מוצרי מזון חיוניים, והכניסה מתבצעת בהתאם לדרישות שמגיעות מארגוני סיוע בינלאומיים". עוד נטען כי "בין 600 ל-800 משאיות סיוע נכנסות לרצועת עזה מדי יום", וכי 70% מהן נושאות מזון, ומתפ"ש "נערך בהיקף נרחב לתקופת החורף" בעזה וקידם הכנסה של "יותר מ-490 אלף אוהלים משפחתיים, סדינים ויריעות ברזנט". הדובר הכחיש שישראל מגבילה הכנסה של תרופות, וטען בתוקף כי "ישראל פועלת לאפשר ולקדם הכנסה של כל הציוד הרפואי הנחוץ, וממשיכה לתאם כניסה של משאיות עם אספקה רפואית לעזה, ללא הגבלה כמותית".

עוד מסר דובר מתפ"ש, כי ישראל גם אינה "מגבילה יציאה של תושבי עזה לצורך קבלת טיפול רפואי במדינה שלישית. להפך, ישראל מעודדת מדינות ברחבי העולם להגיש בקשות לפינוי מטופלים מרצועת עזה, בדגש על ילדים והמטפלים שלהם, וערוכה לסייע בתהליך הפינוי, בכפוף לקבלת בקשה רשמית ממדינה מקבלת". לטענתו, 42 אלף תושבים פונו מעזה מאז תחילת המלחמה, ובחודשים האחרונים פונו "עשרות ואף מאות" בשבוע.

בעניין השעיית רישיונות הפעולה של ארגונים בינלאומיים בעזה ובגדה המערבית, ציין הדובר כי "בעקבות מידע אמין שהתקבל על ניצול הסיוע ההומניטרי בידי חמאס,, הממסד הביטחוני גיבש מנגנון חדש לכניסה, לשליטה ולפיקוח על הסיוע ההומניטרי. כחלק ממנגנון זה, ארגונים נדרשים להשלים תהליך רישום מסודר במשרד התפוצות, הכולל, בין השאר, הגשת רשימה של עובדי הארגון הפועלים בעזה לצורכי בידוק ביטחוני.

"היקף הסיוע שנכנס לעזה מדי יום אינו תלוי בארגונים האלה, ולא צפויה פגיעה בהיקף הסיוע ההומניטרי כתוצאה מיישום החקיקה".

אחמד דרמלי הוא עיתונאי מעזה שפרסם בין השאר ב-Middle East Eye, Mondoweiss ו- The Intercept. כיום הוא לומד באיטליה אחרי שעזב את עזה במאי 2026. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס