למה כל כך קשה להודות בחטיפת ילדי תימן, המזרח והבלקן?

כותבת אורחת: רחלי סעיד

העובדות בפרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן ברורות: מאות עדויות של הורים לילדים חטופים מספרות סיפור דומה, ילדים נלקחו מרשות הוריהם, לעיתים בכפייה, חלקם לא חזרו. ההורים לא הורשו לקבל החלטות או מידע רפואי לגבי ילדיהם. ההודעה על הפטירה לכאורה לא גובתה בהסבר רפואי, במסמכים או בגופה והורים שדרשו לקבל את גופת ילדם שולחו באגרסיביות.

האופי הגזעני של המעשים האלה ברור גם הוא. עדות ברורה לכך נמצאת בחלוקה האתנית של הנפגעים, כ-70% משפחות יוצאי תימן ורוב גורף של משפחות מזרחיות העומד על 96% אחוזים. יתרה על כך, המדיניות הגזענית שהופעלה ביחס לזכויות ההורים אפילו לא הסוותה את עצמה כדבר אחר; הפרדת התינוקות ממשפחות עולי תימן וביטול זכותם של הורים לקבל החלטות רפואיות היו עניין של מדיניות, לא יוזמות פרטיות.

> כל יום ילדי תימן נחטפים מחדש

אז מה הקושי הגדול בהכרה בפרשה הזאת?

הכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן היא גם הכרה בכך שמנגנוני "טובת הילד", אותם מנגנונים שמונעים מלהט"ב לאמץ, ומוציאים ילדים מקבוצות אתניות מוחלשות מהבית בשיעורים גבוהים מחלקם באוכלוסיה, אינם מנגנונים ניטרליים החופשיים מדעות קדומות.

הכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן חותרת תחת הדימוי של ימיה הראשונים של המדינה כתקופה מלאת כוונות טובות שלעיתים לא מצליחות. הטלת צנזורה צבאית על פרסום עניין החטיפות, מעצר הורים המבקשים לראות את ילדיהם, אלה אינן פשלות של חוסר ריכוז, אלא החלטות מפוקחות.

הכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן היא הודאה בקיומם של מנגנוני טיוח והשתקה, היא מזהה ומתריעה על המקום שבו המשטרה ומערכת המשפט עשויות לשמש כמגינות המערכת ולא כמגינות האזרח ובכך מעודדת חשיבה ביקורתית של האזרחים ודרישה לשקיפות.

הכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן היא הבעת אמון בחברה הישראלית, הבעת אמון בכך שאזרחי המדינה מסוגלים להתמודד עם ההיסטוריה של עצמם, הבעת אמון שעשויה להוביל לחברה שלוקחת אחריות על הבעיות ומנגנוני הדיכוי הקיימים בה ובמקום להתגונן יכולה לפעול למען תיקון וריפוי.

האבות והאמהות, אלה מאיתם שעדיין איתנו, הולכים ומתבגרים. אחרי עשרות שנים של השתקה, זה הזמן להישיר מבט מולם ולהודות: נעשה לכם עוול. זאת אינה דרישה גדולה, זה המינימום ההכרחי.

מחר, יום ב', 25/9, ה' בתשרי, במהלך עשרת ימי תשובה, נתאסף כולנו להפגנה מול קריית הממשלה בתל אביב, דרך מנחם בגין 125, בדרישה להכרה בפרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. מוזמנות ומוזמנים להצטרף.

רחלי סעיד, מנהלת המדיה החברתית של עמותת עמר"ם.

> שמע ישראל: שישים שנה של השתקה התפרקו בלב ירושלים

הכרה בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן חותרת תחת הדימוי של ימיה הראשונים של המדינה כתקופה מלאת כוונות טובות שלעיתים לא מצליחות. יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. 21 ביוני 2017. (צילום: שירז גרינבאום/אקטיבסטילס)