כשהשקר של דובר צה"ל מהבהב כמו צ'קלקה בחשיכה בפאתי רפיח
לפני יותר מעשרה ימים פניתי לדו"צ כדי לברר מה עלה בגורלו של פרמדיק שהיה באמבולנס שיצא לחלץ פצועים בשכונת תל אל-סולטאן. התגובות שקיבלתי, גם אחרי שהאירוע כבר התפרסם וזכה לתהודה עולמית, חושפות נטייה כמעט פתולוגית לאי אמירת אמת
הצבא לא אפשר לסהר האדום להגיע למקום ולברר את המצב. ההלוויה של שמונה אנשי הסהר האדום שנהרגו מאש צה"ל ברפיח, עזה, ב-31 במרץ 2025 (צילום: AP/Abdel Kareem Hana)
כעיתונאי, העבודה מול דובר צה"ל היא עניין מתסכל. אתה שולח שאלות מפורטות ומקבל, במקרה הטוב, תגובה תמציתית, בדרך כלל נטולת פרטים, במקרים רבים בעיכוב לאחר בקשות דחייה מצד דובר צה"ל. התגובה עצמה עמוסה לרוב בביטויים סתומים או מסולפים באופן מכוון (כך לדוגמה, כאשר היה תיעוד מצולם של מתנחלים המכים פעילי שמאל, שגרסתם נתמכה גם בידי המשטרה, בדובר צה"ל התעקשו על המילה "חיכוך", כאילו היה מדובר באירוע דו צדדי). במקרה הרע, אתה מקבל תגובה שברור שהיא איננה נכונה, אבל קשה לך מאוד להוכיח את זה. כך לפחות עד שהגיע האירוע של ההתקפה על האמבולנסים והרג הצוותים שלהם ברפיח אשר בהתייחסות אליו, השקר של דובר צה"ל מוכח שחור על גבי לבן. או ליתר דיוק, השקר מהבהב כמו צ'קלקות באפילה בפרברי רפיח.
>> "גידלתי את הבן שלי על שלום ורצחו אותו כשהלך להציל אנשים"
לפני יותר מעשרה ימים, ב-26 במרץ, יום רביעי, קיבלתי הודעת אימייל מד"ר ענת מטר. היא סיפרה שידיד ותיק שלה מעזה, סובחי בהלול, מודאג מאוד. בנו, מוחמד, הוא פרמדיק בסהר האדום, ומזה שלושה ימים אבד איתו הקשר. הוא היה באמבולנס שיצא לחלץ פצועים משכונת תל אל-סולטן ברפיח אחרי הפצצה קשה של הצבא שם, והצוות שלו, יחד עם הצוותים משני אמבולנסים אחרים, הותקף על ידי הצבא. לא ידוע מה עלה בגורלם, ואף לא בגורל האמבולנס שנשלח לפניהם ורכב כיבוי האש שהתלווה אליהם.
באותו יום רביעי, הסהר האדום דיווח שמזה שלושה ימים הוא מבקש מהצבא מידע על גורלם של הצוותים באמבולנסים, אולם לא מקבל תשובה. הצבא גם לא אפשר לסהר האדום להגיע למקום ולברר את המצב. סובחי, כמו בני משפחות אחרים של צוותי האמבולנסים, נאחז בתקווה שבנו נעצר. ביום שני, יום לאחר ההיעלמות, עמותת "גישה" פנתה בשמו לצבא לברר אם בנו מוחמד נמצא בידיהם. התשובה הגיעה למוחרת, יום שלישי, ואמרה כי "אין אינדיקציה למעצרו".
"אין אינדיקציה למעצרו". מוחמד בהלול, הפרדמיק הפלסטיני שנהרג יחד עם 14 מחבריו מירי חיילים ברפיח ב-23 במרץ (צילום: באדיבות המשפחה)
ביום רביעי, 26 במרץ, בשעה 14:20, שלחתי לדובר צה"ל את השאילתה הבאה:
"לפי הסהר האדום הפלסטיני, הוא שלח ב-23 במרץ אמבולנס לשכונת אל-חשאשין בתל אל-סולטן ברפיח לאחר הפצצה של צה"ל במקום. האמבולנס נתקל באש של צה"ל, ובעקבות זאת הסהר האדום שלח שלושה אמבולנסים נוספים. כעבור כמה שעות חזר איש צוות של האמבולנס הראשון וסיפר – לפי הסהר האדום – ששאר אנשי הצוות שלו נהרגו, אולם הוא לא יודע מה קרה לתשעת אנשי הצוות בשלושת האמבולנסים האחרים. לפי הסהר האדום, מאז ה-23 במרץ הוא מבקש מצה"ל מידע לגבי מה שקרה לאותם שלושה אמבולנסים, אבל לא קיבל תשובה.
"ספציפית ידוע לנו כי שמו של אחד מאנשי הצוות באמבולנסים שאבד עימם הקשר הוא מוחמד סובחי מחמוד בהלול.
"האם ידוע לכם מה עלה בגורלם של שלושת האמבולנסים בתל אל-סולטן?
"האם מוחמד סובחי מחמוד בהלול נמצא בחזקת הצבא?"
כעבור שעתיים וחצי קיבלתי את התשובה הבאה:
"ביום ראשון, כוח צה"ל שפעל בדרום רצועת עזה ירה לעבר כלי רכב של חמאס וחיסל מספר מחבלי חמאס. מספר דקות לאחר מכן נעו כלי רכב נוספים בצורה חשודה סמוך לכוח, שמבדיקה ראשונית עולה כי נסעו ללא תיאום וללא אורות נסיעה וחירום. הכוח הגיב בירי לעבר כלי הרכב החשודים וחיסל מספר מחבלים מארגוני הטרור חמאס וגא"פ (ג'יהאד אסלאמי).
"לאחר בדיקה ראשונית, התברר כי חלק מכלי הרכב החשודים שנעו בסמוך לכוח היו אמבולנסים ורכב כיבוי אש. צה"ל מגנה את השימוש החוזר של ארגוני הטרור בעזה בתשתיות אזרחיות, בהם מוסדות רפואה ואמבולנסים".
היום, לאחר שבמוצאי שבת האחרון ה"ניו יורק טיימס" פרסם סרטון שבו נראה בבירור ששלושת האמבולנסים ורכב כיבוי האש נסעו באורות מלאים, כולל אורות חירום (צ'קלקות), אין ספק שהתגובה הזו היתה שקרית. אבל כבר אז, לפני עשרה ימים, בלטו לי שני דברים בתגובה הזו. הראשון הוא שהצבא הודה במפורש שהוא ירה על אמבולנסים ורכב כיבוי אש. זו הודאה יוצאת דופן יחסית, כי פעמים רבות הצבא מעדיף להשאיר את הדברים עמומים. כך לדוגמה, לאחר שתינוקת בת שנתיים נהרגה מאש הצבא בג'נין, תגובת דובר צה"ל אמרה כי "מוכרת הטענה שנפגעו בלתי מעורבים כתוצאה מהירי, האירוע בבדיקה".
???? NEW EVIDENCE: Medics Massacre @nytimes obtained footage of Israel attacking the 15 massacred medics in Gaza.
A paramedic says his last prayer as the IDF immediately starts shooting & killing them.
The ambulances had lights on & were clearly marked, refuting Israel's lies. pic.twitter.com/7DqVZVUkGT
— Bashar Zapen (@BasharZapen) April 5, 2025
הדבר השני שבלט היה שבעצם, הצבא לא ענה לשאלה מה עלה בגורל הצוותים הרפואיים. מהניסוח גם אי אפשר היה להבין האם "המחבלים" שהו בתוך האמבולנסים, האם הם תקפו את הצבא, או שהם הועלו לדרגת "מחבלים" אחרי מותם.
שלחתי שאלת המשך: "מה קרה עם הצוותים? האם הם בידי הצבא?". במקום תגובה כתובה, קיבלתי שיחה מאיש דובר צה"ל. בשיחה לא עלה מידע חדש, ולשאלתי מה עלה בגורל הצוותים, או איך הצבא ידע מראש שיש באמבולנסים אנשי חמאס, הוא ענה: "זה המידע שיש לנו".
בימים שחלפו תכפו הידיעות בתקשורת הערבית והבינלאומית שהגבירו את החשש לגורל הפרמדיקים והכבאים. ביום שישי, 28 במרץ, בשעה 12:00, הגשתי שאילתה כתובה נוספת לדובר צה"ל בלשון הזו:
"בהמשך לבקשת התגובה הקודמת ששלחתי ביום רביעי בנוגע לאירוע בתל אל-סולטאן. בתגובה הקודמת מסרתם לי כי כוח צה"ל 'הגיב בירי' לעבר כלי רכב חשודים שהתגלו בבדיקה ראשונית כאמבולנסים, וכי מחבלים נהרגו. מקורות שנכחו היום בשטח לחפש את האנשים אמרו שכל 14 אנשי הצוות שנסעו באמבולנסים נעדרים ולא ידוע מה עלה בגורלם, מה שמעלה את הסברה כי ה-14 נורו למוות על ידי כוחות צה"ל. נבקש לשאול:
"מה עלה בגורלם של 14 אנשי הרפואה שהיו באמבולנסים? האם הם נהרגו בעקבות הירי? אם כן, היכן הגופות? אם לא, היכן הם?
"מהתגובה הקודמת נרמז כי ייתכן שבין ה-14 היו פעילי חמאס וג'יהאד. מי מביניהם לפי צה"ל הוא מחבל?"
לשאילתה צורפה רשימה שמית של 14 הנעדרים מצוותי האמבולנסים וההגנה האזרחית.
לשאילתה הזו דובר צה"ל לא ענה במשך שלושה ימים, אף שבמוצאי שבת שאלתי אם יש עדכונים, ונעניתי בתשובה: "עדיין אין, אעדכן בהקדם".
שקרים והתעללות רגשית
ביום ראשון, שבוע לאחר שחיילים ירו למוות בפרמדיקים ובכבאים שנסעו באמבולנסים וברכב כיבוי אש עם אורות מהבהבים, חפרו בורות וקברו בתוכם את ההרוגים יחד עם כלי הרכב – אחרי שכלי רכב כבדים של הצבא מחצו אותם – הותר לצלב האדום ולסהר האדום להגיע למקום בפאתי שכונת תל אל-סולטאן, והצבא הוביל אותם למקום הקבורה ההמוני שסומן בצ'קלקה כבויה שהונחה בראש ערמת עפר. הסהר האדום מצא 14 גופות. פרמדיק נוסף עדיין מוגדר נעדר. בין הגופות, נמצאה גם גופתו של מוחמד בהלול.
כאן ראוי להוסיף הערה. לצד השקר הגס, הצבא הפגין כאן גם התעללות רגשית. בידיעה שפורסמה ב-ynet אחרי חשיפת שקר האורות המהבהבים, נאמר כי מייד לאחר הירי, "סגן מפקד גדוד מגולני אסף את הגופות (של הפרמדיקים ואנשי כיבוי האש; מ"ר) וכיסה אותן ברשת, סימן את הנקודה שבה אירעה התקרית, וקרא לנציגים מהאו"ם להגיע למקום". הידיעה לא פורסמה כהודעה רשמית של דובר צה"ל, אבל בדובר צה"ל אישרו כי עובדה זו מופיעה בתחקיר הצבאי שעדיין לא הושלם.
יש כאן שתי אפשרויות: האחת, שהצבא אכן הודיע לאו"ם כי הרג 14 פרמדיקים וכבאים ומסר את מקום קבורתם, והאו"ם לא העביר את המידע הזה לסהר האדום, שביקש במשך שבוע שלם מידע על גורל אנשיו. האפשרות השנייה היא שגם המידע הזה אינו נכון. אבל כך או כך, מה שברור הוא שבמשך שבוע שלם, הצבא ידע היטב שהרג את אנשי צוותי הסיוע, אבל לא הודיע על כך לסהר האדום – ולא ענה לשאלות החוזרות ונשנות שלי ושל כלי תקשורת אחרים, אני מניח – והשאיר 14 משפחות תלויות בין ייאוש לתקווה. "מהיום הראשון היו שמועות שהרגו את כולם, אבל תמיד יש תקווה", סיפר סובחי בהלול לאורן זיו, "לא רצינו להאמין לשמועה הזו. היתה תקווה שהוא ברח או נעצר, שהעבירו אותו לבית כלא בארץ". הודעה פשוטה היתה חוסכת את העינוי הזה.
רק ביום שני, 31 במרץ, בשעה 11:00, יום לאחר שפורסמה בכל כלי התקשורת הידיעה על מציאת הגופות בתל אל-סולטאן, חזרו אליי מדובר צה"ל עם תשובה לשאלה ששאלתי שלושה ימים קודם לכן:
"ביום ראשון זוהו מספר כלי רכב שהתקדמו לעבר כוחות צה"ל, באופן חשוד, ללא אורות חזית, אותות חירום ונסיעתם לא תואמה מראש. על כן, כוחות צה"ל פתחו באש לעבר הרכבים החשודים. לאחר בדיקה ראשונית נמצא כי הכוחות חיסלו את פעיל הזרוע הצבאית של חמאס מחמד אמין אבראהים שובכי, ועוד שמונה פעילים מארגוני הטרור חמאס וגא"פ.
"לאחר התקיפה, צה"ל עמד בקשר עם הארגונים הבינלאומיים בכדי לתאם הגעה לאזור על מנת לפנות את הגופות. נדגיש כי מדובר בשטח לחימה פעיל. לאחר תיאום צה"ל מול הארגונים הבינלאומיים, התבצע פינוי הגופות".
היום אנחנו יודעים כי בתגובה הזו, שמונה ימים אחרי האירוע ולאחר שכלי תקשורת בכל העולם גילו עניין גדול במקרה, דובר צה"ל המשיך להפיץ את השקר הראשוני. את זה לא ידעתי באותו רגע. אבל מה שכן ידעתי הוא כי "מחמד אמין אברהים שובכי" (ברישומים של הצבא מופיע תמיד השם המרובע) לא מופיע כלל ברשימות הגופות שחולצו מתל אל-סולטאן. לפיכך שאלתי את דובר צה"ל מה הקשר של אותו שובכי לאירוע אם הוא אינו אחד מן ההרוגים, האם יש בידיהם שמות של השמונה שנטען שהם "פעילים" בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, והאם הם חברים בזרוע הצבאית או פעילים אזרחיים.
כאן כדאי שוב להקדים את המאוחר. בהודעת דובר צה"ל שפורסמה אתמול (יום שלישי) אחרי הגשת התחקיר על הירי באמבולנסים לרמטכ"ל אייל זמיר, נאמר כי "מבין ההרוגים (הפלסטינים) באירוע זוהו שישה מחבלי חמאס". בדובר צה"ל ידעו לספר שחיילים צילמו את ההרוגים מייד לאחר סיום הירי, וזיהו ששישה מהם הם "אנשי חמאס". וכאן נשאלת השאלה – אם בצבא "זיהו" מייד ששישה מהרוגים הם "מחבלים", מדוע בדובר צה"ל מסרו לי, שמונה ימים מאוחר יותר, שתשעה מההרוגים היו "מחבלים" (שובכי ועוד שמונה)? כיצד מספר ה"מחבלים" גדל אחרי מותם? בדובר צה"ל לא היו ממש מודעים לסתירה הזו, וניסו להסביר שזהותם של האחרים נמצאת עדיין בבדיקה.
כך או כך, לשאילתה שלי לגבי שובכי או של זהותם של "המחבלים" האחרים לא קיבלתי כל תשובה. כשתהיתי למוחרת, יום שלישי, האם בכוונת דובר צה"ל להגיב לנושא, נשלח לי קישור לציוץ באנגלית של נדב שושני, דובר צה"ל באנגלית, שחזר מילה במילה על הדברים שנמסרו לי קודם, כולל הטענה שכוחות צה"ל זיהו כלי רכב ש"התקדמו באופן חשוד, ללא אורות חזית ואותות חירום" בתוספת אמירה שהצבא "לא תקף באופן אקראי אמבולנס ב-23 במרץ". "מעבר לכך לא נתייחס", נאמר לי מדובר צה"ל.
הסרטון הוכיח: דובר צה"ל משקר
ארבע ימים מאוחר יותר, ב-5 באפריל, הכול השתנה. "ניו יורק טיימס" פרסם את הסרטון שהראה שהאמבולנסים ורכב כיבוי האש נסעו באורות מלאים ועם אורות חירום, והתברר מעל לכל ספק כי התגובה שמסר דובר צה"ל לאורך עשרת הימים האלה היתה הפוכה מהמציאות. רק אז פורסמה הודעת דובר צה"ל (לא לי) ולפיה "אירוע הירי לעבר שיירת האמבולנסים בתל-סולטאן מ-23 במרץ נמצא בתהליכי בירור מעמיקים. כלל הטענות, לרבות התיעוד אשר פורסם, ייבחנו ביסודיות ולעומק לשם הבנת ההתנהלות באירוע".
מלבד השקר הברור לגבי האורות המהבהבים, הסרטון מעלה תהיות נוספות לגבי גרסת הצבא. בתחקיר הצבא שנמסר לתקשורת נאמר שהאירוע התחיל כאשר חיילים ששכבו במארב "נתקלו במחבלים ממשטרת חמאס שפתחו עליהם באש" והחיילים הרגו שלושה מהם. אחר כך הגיעו שלושה האמבולנסים האחרים ורכב כיבוי האש, ולפי מה שנאמר לי על ידי דובר צה"ל, החיילים ראו שמהאמבולנסים ירדו אנשים ש"פרקו (ירדו בעגה הצבאית; מ"ר) באופן מחשיד" לעבר הרכב הראשון שנפגע, ולכן הם "חשו איום" וירו. בצבא גם הכחישו שהתבצע וידוא הריגה, כפי שטענו הפתולוג שניתח את הגופות ועדי ראייה.
בניגוד להסבר של דובר צה"ל, צפייה בסרטון מוכיחה שכלי הרכב שעמד בצד הדרך ושלכיוונו ירדו אנשי צוותי ההצלה היה כמעט בוודאות אמבולנס ולא "רכב של משטרת חמאס". גם הטענות שהירי בוצע ממרחק ולא היה וידוא הריגה מתערערות לאור הקלטת השמע במצלמתו של רפעת רדואן, הפרמדיק שהסרטון שצילם הגיע אחרי מותו ל"ניו יורק טיימס". בסרטון נשמעות צעקות בעברית, ומתוכן אפשר לזהות את המילים "קום", "בחיים", "הפקודה שלי". ורפעת נשמע אומר "הגיעו היהודים, הגיעו היהודים", מה שמרמז שהירי נעשה מטווח קצר מאוד.
לכך אפשר להוסיף את עצם התמיהה לגבי "זיהוי" שישה או תשעה מההרוגים כמחבלים. מהסרטון ברור שהירי – לפחות על שלושת האמבולנסים ורכב כיבוי האש שהגיעו בשלב השני – בוצע ללא שקדם לו כל ירי מכלי הרכב הפלסטיניים, ושהפרמדיקים שירדו מהם היו לבושים בווסטים שזיהו אותם כאנשי הצלה. הם לא נורו כ"מחבלים", ולחיילים שירו בהם לא היתה אפשרות לדעת אם הם "מחבלים" או לא בזמן הירי. הם "הועלו" לדרגת מחבלים לאחר מותם.
בדובר צה"ל לא הגיבו ישירות לשאלות שנשלחו אליהם לגבי השתלשלות העניינים, אולם הודו כי מדובר ב"טעות קשה" שנבעה ממידע שגוי שהגיע מהכוחות בשטח לדובר צה"ל וכי לא "היתה כוונה לשקר". הם גם הודו כי הטעות הזו גרמה ל"נזק משמעותי" בתקשורת הבינלאומית. ביחס לאירוע עצמו, בדובר צה"ל המשיכו לטעון שלא היתה לחיילים כוונה לפגוע באמבולנסים, ועובדה היא שאמבולנסים אחרים שעברו באותה דרך באותו זמן לא נפגעו.
מדובר צה"ל נאמר כי התחקיר הראשוני של האירוע נמסר לרמטכ"ל שלשום, אולם הוא ביקש להעמיק אותו ולקבל השלמות, ו"בסיום התחקיר נבין מה היה לא נכון ונוציא התנצלות אם מסרנו שקר". בדובר צה"ל אמרו שהם "שמחים" כאשר מתגלים סרטונים החושפים מידע לגבי פעולות של הצבא, השונה מהמידע שהיה בידיהם.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
