כפיית לבוש צנוע, חטיפות מהרחוב. הנשים בסוריה של א-שרע מאוימות
עברו של אחמד א-שרע בדעא"ש, ארגון שהעמיד נשים למכירה, עורר חשש אצל נשים רבות בסוריה כשעלה לשלטון. עכשיו, אחרי שמינה את עצמו לנשיא, החששות האלה מתממשים. הפעם ארגוני הנשים לא מוכנים לוותר
לא קונות את החזות הליברלית שהנשיא אחמד א-שרע מנסה ללבוש. הפגנה נגד משטר אסד בלונדון, 2014 (צילום: סטיב איסון CC BY-NC 2.0)
"ג'יהאדיסט בחליפה"; "דיקטטור אסלאמיסטי"; "מנהיג מחושב ופרגמטי"; "טרוריסט שהתמתן" – אלו רק כמה משלל הכינויים שהודבקו לדמותו החידתית של אחמד א-שרע, מנהיג המורדים שהוביל את הפלת משטר אסד בדצמבר 2024 והפך לנשיא סוריה. מאז נדמה כי רבים בעולם עוסקים בפיצוח אישיותו: מנהיגים ודיפלומטיות, חוקרים ועיתונאיות, פרשנים ואקטיביסטיות.
>> בדרום סוריה מתבסס כיבוש ישראלי אלים
מעבר לשאלות הנוגעות ליחסיו של א-שרע עם המערב ועם הכוחות השונים במזרח התיכון, ניצבים החששות והפחדים של קבוצות המיעוט בסוריה. בחודשים האחרונים עסקה התקשורת בגורלן של קבוצות כמו העלווים או הדרוזים, אולם קולן של קבוצות אחרות – נשים למשל (שכלל אינן מיעוט) – כמעט שלא נשמע. חריגה היתה סדרת כתבות שהתפרסמה בחודשים האחרונים במגזין הערבי העצמאי "דרג'" ועסקו בחששותיהן של נשות סוריה למעמדן ולזכויותיהן ובתחושת האיום התמידית שמלווה אותן מאז שא-שרע עלה לשלטון.
מרגע שהמתקפה שהוביל א-שרע הצליחה ומשטר בשאר אסד קרס, נשים בסוריה ביטאו רגשות מעורבים. "חלק ממני מוצף בשמחה ובאושר בעקבות נפילת שלטון הרשע של משפחת אסד ומההזדמנות ההיסטורית שנקרתה לעם הסורי לחסל אחת ולתמיד את העריצות שממנה הוא סבל שנים רבות כל כך", כתבה מייסא סאלח, עיתונאית ואקטיביסטית סורית, ימים ספורים לאחר שא-שרע מינה את עצמו לנשיא סוריה. "אבל אני גם מלאת אימה מהנרטיב החדש שאחמד א-שרע מבקש לשרטט, נרטיב שקרי שמבקש לטשטש את הפשעים האכזריים שבוצעו בשם כל הארגונים שבהם היה לו חלק בעברו".
סאלח התכוונה לניסיונו של א-שרע להתנער מתדמיתו הקיצונית ולמתג את עצמו כמנהיג פרגמטי ושקול. האיש שמחלקת המדינה של ארה"ב הגדירה כ"טרוריסט עולמי", ששימש בעבר כמפקד ג'בהת א-נוסרה, ואף פלרטט עם דאע"ש, מופיע כיום בחליפה ובעניבה, משמיע מסרים מתונים ומציג את עצמו כמנהיג פוליטי לגיטימי. חודשים ספורים בלבד אחרי שעלה לשלטון, הוא כבר הספיק להיפגש עם מנהיגים מכל העולם ואפילו ללחוץ את ידו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
מנסה לשכנע את המערב. אחמד א-שרע (צילום: סולטאן אבו אל-מג'ד / וויקימדיה)
סאלח טוענת כי חיזוריו של א-שרע אחרי העולם המערבי אינם משכנעים והאמירות שהוא השתנה והתמתן הן בעיקר משאלת לב. היא הזכירה כי בסוף 2011 א-שרע נשבע אמונים לדאע"ש, ארגון שאנשיו הציעו נשים סוריות למכירה בשווקים והעלימו אלפי בני אדם. גם כשעמד בראש ג'בהת א-נוסרה, ארגון שהוקם בראשית 2012 כשלוחה של דאע"ש אך התנתק ממנו כשנה לאחר מכן, מצבן של נשים תחת שלטונו היה גרוע: הן הוכרחו ללבוש חיג'אב, הורחקו מהמרחב הציבורי, היו כנועות למרותה של "משטרת צניעות" שעקבה אחרי כל צעד שלהן, ונסקלו באבנים אם הואשמו בניאוף.
כעת, כמה חודשים מאוחר יותר, נראה כי החששות מפני פגיעה בנשות סוריה מתחילים להתממש. כבר בסוף ינואר, שבועות ספורים לאחר שמינה את עצמו לנשיא באופן רשמי, החלו להופיע ברחובות הערים והכפרים במדינה עלונים ושלטים המפרטים קוד לבוש הולם לנשים וכן מידע על נקודות חלוקה של "בגדים אסלאמיים". פרח יוסף, סופרת ואקטיביסטית סורית, ציינה במאמר שכתבה כי הקמפיינים האלה מבטאים את שאיפתה של הממשלה החדשה בסוריה לארגן מחדש את תפקידן של נשים בחברה "בהתאם למסורת ולמקומן הטבעי לכאורה".
יוסף ציינה כי אחת האחראיות להובלת הקמפיינים הללו היא דווקא אישה – עאישה א-דבס, ראשת המשרד לענייני נשים – הראשונה להחזיק בתפקיד רשמי בממשלת סוריה. "א-דבס, יחד עם גורמים נוספים בממשל א-שרע, מספקת אינדיקציות ברורות לכיוון שאליו המשטר הסורי החדש צועד בכל הקשור לזכויות נשים", כתבה יוסף וציטטה כמה אמרות שלה: "על ארגוני נשים לאמץ את המודל שהממשל החדש מעוניין לבנות", "פערים אידאולוגיים לא יתקבלו בברכה", "תפקידן של נשים בתוך המשפחה הוא מולד" ועוד.
יוסף סיפרה כי מול הקמפיין לעידוד "לבוש אסלאמי", מופצים ברחובות סוריה עלונים התובעים את מקומן של הנשים במרחב ציבורי ומשדרים למשטר מסר לפיו דיכוי נשים לא יעבור בשקט. "מלחמת העלונים" הזו, כותבת יוסף, היא אחד הכלים הבודדים העומדים לרשות מי שמתנגדים למדיניות האפליה והדרת הנשים שמוביל ממשלו של א-שרע. "תלייה של פוסטרים והפצה של עלונים הם מסר ברור של העם לרשויות – מישהו צופה בכם, מתנגד למדיניות שלכם ומתעקש לתבוע את שייכותו למרחב הציבורי", כתבה יוסף. "יותר מכול, זו תזכורת ששתיקה היא לא אופציה".
מלבד הפצת עלונים ושלטים הקוראים ל"לבוש צנוע", ממשל א-שרע נוקט צעדים נוספים המדירים נשים ופוגעים במעמדן: דמויות של נשים חזקות נדחקו לשוליה של תוכנית הלימודים; הפרדה מגדרית בתחבורה הציבורית הפכה לתופעה נפוצה יותר ויותר; הוטלו הגבלות על הכשרה של מורות לנהיגה בכוונה לצמצם את מספר הנהגות; גברים בעלי תפיסת עולם שדוגלת באפליית נשים התמנו לתפקיד מפתח, ועוד.
יוסף סבורה שיש להיאבק נגד כל סוגי ההדרה באותה מידה. "יש מי שמחשיב את הפגיעה בחופש הלבוש של נשים לעניין קטן או סמלי, ואת העיסוק בו כמסיט את תשומת הלב מסוגיות גדולות יותר", היא כתבה, שכן הניסיון לכפות לבוש מסוים על אישה משקף את השאיפה לשלוט בה – ראשית על גופה ולאחר מכן גם על בחירותיה ועל מחשבותיה. יוסף לא שוללת את חשיבותם של כיווני מאבק נוספים, אך מדגישה כי על כלל הכוחות שמתנגדים למדיניות משטרו של א-שרע לשלב כוחות ולפעול בצורה מתואמת. "המאבק לחופש וצדק אינו מוגבל לנתיב יחיד", כתבה, "הבעיות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות בסוריה שלובות זו בזו באופן שמחייב מאבק במספר נתיבים – רק כך נביא לשינוי אמיתי".
העלווים תחת איום. פליטים עלווים בורחים מסוריה ללבנון, ב-11 במרץ 2025 (צילום: Marwan Naamani / AP)
אחת התופעות המטרידות מאוד את הנשים בסוריה ומאיימות עליהן היא חטיפות מסתוריות של נשים בנות מיעוטים אתניים, חטיפות שהתגברו מאוד מאז עליית משטר א-שרע.
במרץ השנה, קבוצות של עלווים ממערב סוריה, המזוהים עם משטר אסד, ניסו למרוד במשטר החדש של א-שרע. חילופי האש הכבדים והעימותים האלימים בין הצדדים הביאו למספר רב של הרוגים. בשבועות שלאחר מכן עלווים רבים – נשים, גברים וילדים – הוצאו להורג בידי כוחותיו של א-שרע כנקמה על ניסיון ההתקוממות. על פי המרכז הסורי לזכויות אדם, כ-1,700 עלווים נהרגו, רובם בהוצאות להורג ללא משפט.
מאז העימותים האלה, מתרבות העדויות על חטיפת נשים עלוויות על ידי כנופיות. הכנופיות כנראה אינן קשורות ישירות למשטר החדש, אבל בעדה העלווית טוענים שהכנופיות מצליחות לפעול הודות להעלמת עין מצד המשטר. "תפסו אותי ברחוב, לאור יום, ומהר מאוד מצאתי את עצמי בתוך טנדר יחד עם אישה נוספת שנחטפה גם היא", תיארה תושבת אחד הכפרים הסוריים השוכנים לאורך רצועת החוף במדינה. "החוטפים היכו אותנו והרעיבו אותנו, אסרו עלינו לדבר זו עם זו ולעגו למוצא העלווי שלנו". האישה שוחררה כעבור כמה ימים.
סיפורים על חטיפות נשים מופצים ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים. חלק מהחטופות שבו למשפחותיהן לאחר כמה ימים, אבל אחרות יצרו קשר וסיפרו כי נלקחו מחוץ למדינה. עקבותיהן של כמה נשים אבדו לחלוטין. במאמר נוסף שפורסם בנושא באתר "דרג'" צוין כי קיים קושי רב לעקוב אחר כמות החטיפות ופרטיהן: מרבית כלי הרכב ששימשו את החוטפים לא נשאו מספר רישוי, והטלפונים שבהם השתמשו אינם ניתנים לאיתור.
חלק מהמשפחות, נכתב במאמר, אינן מעוניינות להצהיר בפומבי על היעלמות הנשים. כמה מהן החליטו לא לדווח בעקבות איומים שהן קיבלו מצד החוטפים, ואחרות מתוך חשש לשמן הטוב. משפחות רבות, כך נכתב, אינן מעוניינות שיידבקו בהן סטיגמות שליליות. גם אם החטופות ישובו למשפחותיהן, הן עלולות לזכות ליחס שלילי משום שלא ניתן לדעת מה עבר עליהן בזמן השבי. החוטפים יכולים להכריח נשים נשואות שנחטפו להתחתן איתם או עם גברים אחרים למשל, מה שעשוי לפגוע במעמדן החברתי.
מנגנוני הביטחון הסורי, מצידם מפרסמים סרטונים המציגים שחרור של חטופות ודיווחים על מעצרים של חברי כנופיות, אולם הדיווחים הרשמיים מתקבלים בספקנות בקרב גולשים רבים. חלקם סבורים שמדובר בתעמולה ומאמינים כי מנגנוני הביטחון מעלימים עין ממקרי החטיפות, בעוד אחרים טוענים בתוקף שחלק מכנופיות החטיפה מורכבות מאנשיו של א-שרע עצמו. בתחילת מאי למשל, סיפר גולש כי אחותו נלקחה בשבי בידי מפקד המשטרה של מחוז מסייף, מערבית לעיר חמה. "האם אנחנו חיים במדינת חוק או בג'ונגל שבו מנגנוני הביטחון חוטפים בנות?", שאל בכעס, "עד מתי תימשך הפרת זכויותיהן של נשים?".
גם גולשים רבים (ובוטים) מטילים ספק במהימנות הפרסומים על חטיפות ומפיצים דיסאינפורמציה לגביהם, נכתב במאמר. בפוסט שפורסם בסוף אפריל סופר על בחורה תושבת העיר ג'בלה, דרומית ללאטקייה, שדווחה כנעדרת חודש לפני כן. בפוסט נכתב כי בשיחת טלפון שקיימה עם בעלה כשבועיים לאחר החטיפה היא דרשה להתגרש ממנו, ונימת קולה לא העידה שהיא נמצאת במצב של חוסר אונים. חלק מהגולשים טענו כי האישה ברחה מבית משפחתה כדי להתחתן או להתאחד עם המאהב שלה. גולש נוסף סיפר על מקרה של צעירה שהתארחה אצל חברתה ושכחה אצלה את הטלפון הנייד, ושבוע לאחר מכן גילתה שדיווחו כי היא נחטפה.
לעומתם, גולשים אחרים טוענים כי נעשה ניסיון לקעקע את סיפורי החטיפה על ידי המצאת בדיות ושקרים. "מתפרסמות ידיעות חסרות ביסוס ללא כל הוכחות", כתב אחד מהם, "אנחנו שומעים על חטיפות על בסיס כמעט יומיומי, ובמקום לדרוש חקירה רצינית מטילים ספק בעצם החטיפה". גולשים אחרים האשימו את המשטר החדש בפרסום הפוסטים המטילים ספק בחטיפות במטרה להסתיר את האמת. "מביאים צעירה שתשתף איתם פעולה וממציאים איזה סיפור כדי שנחשוב שכל העדויות לחטיפות מפוברקות", כתב אחד הגולשים.
חודשים ספורים לאחר נפילת משטר אסד, העשן מתחיל להתפזר והמציאות של הנשים בסוריה מתחילה להתבהר והיא לא נראית טוב. בין עלוני "הלבוש ההולם" לחטיפות המסתוריות, בין הרטוריקה המתונה של א-שרע כלפי המערב לפרקטיקות הדכאניות בשטח, הנשים בסוריה דורשות לקחת חלק בעיצוב פניה של המדינה החדשה. בעוד העולם עסוק בפענוח כוונותיו של א-שרע, תגובתן של נשות המדינה – בין אם בהתנגדות גלויה, במאבק שקט או בבריחה – עשויה לשמש כמדד האמיתי ביותר לאופי משטרו. מידת ההצלחה של המאבק הנשי לא תעצב רק את גורלן של נשות סוריה, אלא את דמותה של המדינה כולה.
אסף רמון קליין כותב בפרויקט אופק – מיזם משותף למכון ון ליר בירושלים, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם בנצרת
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
