newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כמו באוקטובר 2000: אחרי החרם, היהודים חוזרים לערים המעורבות

אחרי אירועי מאי, בארגוני ימין קראו להחרים עסקים בבעלות ערבית. בעכו, חיפה ויפו הרגישו את הירידה, אבל מאמינים שהפחד השפיע יותר מהחרם. עכשיו, מסכימים רובם, העניינים חוזרים לשגרה. "היה רצון להעניש", אומרים שם

מאת:

עוד לפני שהחנויות והעסקים בערים המעורבות הספיקו להתאושש מהסגרים שנגרמו בגלל הקורונה, הגיעו אירועי חודש מאי והעימותים האלימים בין יהודים לערבים, ואתם קריאות לחרם יהודי על עסקים ערביים. חודשיים אחרי תום האירועים, ההשפעה שלהם עדיין ניכרת, אם כי לא ברור עד כמה הדברים הם תוצאה של חרם של לקוחות יהודים או של פחד ורתיעה.

"החליטו להעניש את עכו". השוק בעכו השבוע. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: בכר זועבי)

"החליטו להעניש את עכו". השוק בעכו השבוע. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: בכר זועבי)

האירועים בערים מעורבות החלו בלוד, שם נהרג הצעיר מוסא חסונה מירי אזרח יהודי. מלוד התגלגלו האירועים האלימים לעכו, יפו ואפילו חיפה. שני אזרחים יהודים נהרגו באירועים – יגאל יהושע בלוד מידוי אבנים בידי ערבים ואבי הר אבן מהצתה של בית מלון בעכו בידי ערבים, עשרות ערבים ויהודים נפצעו ונגרם נזק רב לרכוש.

האירועים הסתיימו במבצע נרחב של המשטרה תחת הכותרת "חוק וסדר", שבמהלכו נעצרו יותר מ-2,140 אזרחים, כמעט כולם ערבים, והוגשו כתבי אישום נגד 184 אזרחים, חלקם עצורים עד היום, לפי נתוני המשרד לביטחון פנים.

אחרי לוד, שם המתיחות מורגשת עד היום, עכו הייתה העיר שהושפעה ביותר באירועים אלה. נרשמו בה אירועים קשים של אלימות, החמור בהם הצתת מלון אפנדי, שבו נהרג הר אבן שהתארח בו. בעקבות האירועים, יצאו קריאות מצד ארגוני ימין להחרים עסקים בבעלות ערבית בעיר. ההשפעה ניכרת עד עכשיו.

"אני חושב שזו התקופה הגרועה ביותר בעכו מזה שנים", אמר מחמוד עודה, בעל מסעדה בעיר. "אחרי אירועי אוקטובר 2000 היה חרם, ובאחד האירועים אז מפקד מהמשטרה אמר לי 'לא תמכרו עוד חתיכת לחם'. אבל החרם לא נמשך הרבה זמן, והאזרחים היהודים חזרו לאחר תקופה קצרה. אפילו במהלך אירועי יום כיפור בעכו (אירועים ב-2008 שהחלו לאחר שאזרח ערבי נהג במכוניתו בתוך שכונה יהודית במהלך החג; ב"ז) שהיו אלימים מאוד, האזרחים היהודים הבינו כי מדובר במקרה יחיד, של אדם אחד ולא של עכו כולה.

"בחיפה אין גזענות". בשארה דיב, בחל חנות למוזיקה בחיפה (צילום: בכר זועבי)

"התקופה הכי גרועה". מחמוד עודה, בעל מסעדה בעכו (צילום: בכר זועבי)

"היום אנחנו עדיין מבחינים ששיעור היהודים שמגיעים לחנויות שלנו נמוך, ואנו מרגישים שיש ניסיון להעניש את עכו ותושביה. נכון שחלק מהם (מהיהודים; ב"ז) חזרו, אך הם רק משוטטים בשוק ובנמל, לא באותם מספרים שהיו לפני המשבר, ובכל מקרה כמעט לא נכנסים לחנויות שלנו, כפי שהיה בעבר".

בעכו ובערים פלסטיניות אחרות נערכו בחודשיים האחרונים פעילויות לתמיכה בכלכלה הלאומית הפלסטינית. הדבר סייע לחנויות שנפגעו בעיר. גם הביקורים של פלסטינים בעיר – מהצפון ומהמשולש ואפילו מהנגב ומהגדה המערבית – בתקופת עיד אל אדחא שחל בשבוע שעבר, סייעו לשיפור המצב.

"במהלך עיד אל-פיטר (שחל במהלך אירועי מאי; ב"ז) האירועים היו בשיאם, ולא עבדנו", אומר עודה. "לאחר מכן, שיעור המבקרים הערבים החל לעלות לאט לאט. בתקופת עיד אל אדחא הגיעו הרבה מאוד מבקרים, במיוחד מהנגב ומהגדה.

"אך כפי שאתה יודע, במיוחד במה שנוגע למבקרים מהגדה, הפוטנציאל הכלכלי שלהם מוגבל, ומסעדות אינן היעד הרגיל שלהם. לכן אנחנו במסעדות לא חזרנו לעבודה כרגיל. אנו פותחים את דלתות המסעדות שלנו, אך לא החזרנו את כל צוותי השפים והמלצרים, ובכל זאת עלינו לשלם את מסי הארנונה הענקיים כפי שהם. אז אנחנו מבקשים מהעירייה להקל עלינו, ואנחנו מקווים שהמצב ישתנה בימים הקרובים".

מרבית המבקרים היהודים בעכו מגיעים מחוץ לעיר, מהיישובים בסביבה ואפילו ממרכז הארץ, ואילו הקריאות להחרים את העסקים בבעלות ערבית עכו נפוצו בעיקר בקבוצות ווטסאפ בעכו ובין קבוצות המתנחלים. לכן יש אפשרות שהיהודים לא הגיעו לעכו לא בגלל שהחרימו אותה, אלא בגלל פחד ורתיעה לאחר האירועים.

donate

זה מה שעולה מדבריו של האני אסדי, הבעלים של סטודיו לצילום במרכז עכו העתיקה. "בהתחלה, מיד אחרי האירועים, הרתיעה היתה טבעית וצפויה. אבל אני מבטיח לך שמי שאוהב את עכו לא יכול יפסיק לבקר בה", אומר אסדי. "אזרחים יהודים לא מוותרים על ביקור בשוק של עכו ובעיר העתיקה, והתנועה החלה לחזור לשגרה טובה.

"אסור לשכוח כי אנו נמצאים כעת בחודשי הקיץ, ואנשים מעדיפים בתקופה זו לבקר בחופים ובאתרי הנופש, ולא בערי התיירות ההיסטוריות. אנחנו לא בשיא עונת התיירות בעכו. אני לא אומר שהתיירות חזרה כמו שהיתה, אבל היא חוזרת בהדרגה והמצב טוב בהרבה ממה שהיה לאחר אירועי יום הכיפורים (ב-2008), כי האירועים אז גרמו לשבר גדול. המצב היום דומה במידה מסוימת למצב אחרי אירועי אוקטובר 2000".

עיריית עכו מארגנת בדרך כלל פרויקטים תרבותיים וחינוכיים בעכו. מאז אירועי מאי, העירייה לא ארגנה שום פרויקט מהסוג הזה. סגן ראש העירייה, עו"ד אדהם ג'מאל, אומר כי בימים אלה מתנהלים מפגשים מקצועיים במטרה לקדם פרויקטים של דו-קיום, ובקרוב יתקיימו כמה פסטיבלים בעיר העתיקה. "אין ספק, עכו הושפעה מהאירועים האחרונים, ושמנו לב לחרם על ידי אזרחים יהודים, אך הדברים החלו להשתפר בשבועות האחרונים", אמר ג'מאל.

עוצמת האירועים בחיפה לא השתוותה למה שהיה בעכו, אבל גם בה נרשמו פגיעות רבות באזרחים ערבים וברכושם. בעיר היו גם עימותים עם המשטרה ונעשו כמה מעצרים. גם בחיפה נרשמו קריאות לחרם, והשפעת האירועים על העסקים בבעלות ערבית עדיין ניכרת, אם כי פחות מאשר בעכו.

"הרבה מהלקוחות היהודים שלנו הגיעו לחנות בשעות הבוקר, מכיוון שהם ידעו שהפגנות ועימותים מתרחשים בערב. המשמעות היא שהם לא התכוונו להחרים"

"אי אפשר לומר כי שיעור המבקרים (היהודים; ב"ז) הוא כמו שהיה לפני האירועים", אומר זוהיר שחאדה, בעלים של חנות בגדים בוואדי אל-נסנאס מאז 1969. "אנו רואים שהדברים השתנו, אך לא גרועים כמו שמדברים בתקשורת, והמצב החל להשתפר לאחרונה.

"בחיפה אנו חיים חיים משותפים אמיתיים, אין גזענות בין יהודים לערבים, ואפילו הקבוצות היהודיות שהסתובבו ותקפו אנשים באירועים היו קבוצות של מתנחלים מחוץ לחיפה. גם באירועי אוקטובר 2000 הרגשנו סוג של חרם מצד היהודים לזמן מה, ואחר כך הכל זרם כמו שזה קורה עכשיו. בחיפה ערבים ויהודים לא יכולים לחיות בנפרד".

דברים דומים אמר בשארה דיב, אמן ובעל סדנה לייצור, תיקון ומכירה של כלי נגינה בוואדי אל-נסנאס. "אני לא יודע איך הדברים היו בשנת 2000, אבל אחרי האירועים (האחרונים) היתה ירידה בכמות המבקרים. זה נמשך כמה זמן, ואחר כך הדברים החלו לחזור למסלולם הרגיל. בסופו של דבר כולם יודעים שהאירועים הללו לא מייצגים את רוב האנשים בחיפה. גם הקבוצות הגזעניות שהגיעו ותקפו אזרחים ערבים לא באו מחיפה".

"בחיפה אין גזענות". בשארה דיב, בחל חנות למוזיקה בחיפה (צילום: בכר זועבי)

"בחיפה אין גזענות". בשארה דיב, בחל חנות למוזיקה בחיפה (צילום: בכר זועבי)

בניגוד לעכו, התחושה בחיפה היא שיהודים הפסיקו להגיע לא בגלל חרם, אלא בגלל פחד וגם ההגזמה מצד התקשורת. "יש לנו חנות ממתקים ברחוב אלנבי וחנות לממכר אוכל בהדר", אומר שאדי זועבי, "ושמנו לב שמספר המבקרים ירד בתקופה הראשונה, והדברים עדיין לא חזרו לעצמם במאת האחוזים עד עכשיו. אבל הרבה מהלקוחות היהודים שלנו הגיעו לחנות בשעות הבוקר בימי האירועים, מכיוון שהם ידעו שהפגנות ועימותים מתרחשים בערב. המשמעות היא שהם (הלקוחות היהודים; ב"ז) לא התכוונו להחרים, אלא להתרחק מהבלגן. עכשיו יש עלייה ניכרת ואנו מקווים שהיא תימשך".

ביפו האירועים התחילו למעשה חודש לפני האירועים בשאר הערים המעורבות. בסוף חודש אפריל הותקף הרב אליהו מאלי, הרב של ישיבת שירת משה, לאחר שהגיע לבדוק רכישת בית של ערבים בשכונת עג'מי, ולאחר מכן פרצו אירועי אלימות בעיר, שבמהלכם נפצעו כמה אזרחים, ועשרות נעצרו. הנזק הכלכלי התחיל כבר אז.

"מספר המבקרים היהודים נחלש באופן משמעותי ביפו לאחר האירועים", אומר טוני חמאתי, בעל מסעדה בעיר. "הרגשנו שהיה עונש או פחד מסוים, אבל היום הדברים התחילו לחזור למצב נורמלי והמבקרים חוזרים ליפו, לעסקים שלה ולמסעדות שלה".

לא רק העסקים הערביים נפגעו ביפו. אפילו העסקים היהודיים הושפעו ונפגעו. "לאחר האירועים, יפו סבלה במשך תקופה ולא הגיעו אליה מבקרים", אומר שחאדה אבו שחאדה, מנהל של שתי חנויות ממתקים ביפו, "יאפא כנאפה".

"כל יפו הושפעה מהאירועים, העסקים הערביים והיהודיים, המבקרים הפסיקו להגיע ליפו לזמן מה, ואחרי כחודש התנועה חזרה בצורה טובה. סיפור מסעדת הזקן והים (בנו של בעל המסעדה מואשם שהשליך בקבוק תבערה על בית של משפחה ערבית בעיר; ב"ז) וסדרת ההסתה נגדה, הבריחו את האנשים שוב.

"באשר לתושבי יפו היהודים, הקשרים נמשכו כפי שהם, כל אחד יודע מיהם שכניו. אני כמי ש-90% מלקוחות החנות שלו הם יהודים, אומר לכם שהמצב השתפר בחודש האחרון. אחרי אירועי שנת 2000 המסחר ביפו ירד לחודשיים עד שלושה חודשים. אותה תקופת זמן כמו עכשיו".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf