newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך הפכו האסלאמיסטים את עאידה תומא לאויבת הדת

במקום דיון פנימי אמיתי על הפוליטיקה הפלסטינית בישראל, האסלאמיסטים מתמקדים במתקפה נגד "ההפקרות הדתית", המאיימת לכאורה לפרק את החברה הערבית. תומא סלימאן, כפמיניסטית ונוצריה, היא מטרה נוחה

מאת:

מערכת הבחירות הנוכחית מוציאה מהחברה הערבית הרבה כביסה מלוכלכת, שאף אחד לא מוכן לטפל בה או להודות בקיומה. והכביסה הזו, בסופו של דבר, מתגלגלת כצפוי לפתחן של הנשים הערביות.

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) בסיור בחירות עם פעילי חד״ש בשוק לוינסקי בתל אביב, 25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בסיור בחירות עם פעילי חד״ש בשוק לוינסקי בתל אביב, 25 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

כל זה קורה בזמן שמפלגות ציוניות מחזרות אחרי הקול הערבי באגרסיביות חסרת תקדים. מירי רגב הודיעה שהליכוד הוא בית הבוחרים הערבים (עד שהבית הזה יקבל צו הריסה יום למחרת הבחירות), לפיד רוצה קואליציה עם המשותפת, מרצ לא מצליחה למכור את עצמה כמפלגה ערבית-יהודית כמו ב-2019, והמועמדת הערבייה שלה, ע׳ידאא רינאווי זועבי, מתמודדת מול ריבוי מועמדים עם אותו שם המשפחה – זועבי – עד שיהודים רבים חושבים שהוא מילת קוד סודית. אפילו ראש הממשלה נתניהו מצא לו זועבי אחד (נאיל זועבי) לנפנף בו.

בשרידי המפלגה שהקימה את המדינה, העבודה, המועמדת הערבייה שזכתה במקום ריאלי יחסית בפריימריז, איבתיסאם מראענה, עוברת מסע היטהרות כואב וקשה מהלאום הפלסטיני שלה. בדרך הייסורים הזו לכנסת הנחשקת, היא מצטערת על כל פוסט פרו-פלסטיני שהיא שיגרה לעולם בעבר. איבתיסאם הפכה להומלסית פוליטית. מצד אחד היא איננה מקבלת חיבוק בבית הפוליטי החדש וצאצאי אדריכלי אוסלו ויוזמת ג׳נבה, שוחרי השלום, קוראים לה להתפטר, ומצד שני לא בטוח שהיא יכולה לחזור לבית הטבעי שלה ולתמוך ברשימה המשותפת.

החברה הערבית, או לפחות מחציתה בשלב זה – אלה שצפויים כרגע לפי הסקרים להגיע לקלפיות בעוד קצת יותר משלושה שבועות – עומדת בצומת פוליטית קריטית בהיסטוריה שלה כמיעוט לאומי במדינה העברית. בקרוב הבוחרים הערבים, ואני ביניהם, ניאלץ להכריע בסוגיות גדולות כגון הקשר שלנו עם מוסדות המדינה: האם לעזור לממשלת הימין ולגאול את ראש הממשלה תמורת רווחים, תכניות ממשלתיות ותקציבים, כפי שמציעה למעשה התנועה האסלאמית או שהתפקיד של הנציגים הפרלמנטריים שלנו בכנסת ישראל הוא להיות השליחים של מיעוט לאומי שנלחם על מרחב דמוקרטי ושוויון.

התנועה האסלאמית יצאה מהארון הלאומי פלסטיני, התנתקה מהרשימה המשותפת, והיא בונה את עצמה בהובלתו של מנצור עבאס כמפלגת ימין ערבית, שמרנית ומעשית. "קול ריאליסטי, משפיע ושמרני", זה הסלוגן של הקמפיין של האסלאמית. זו פעם ראשונה שהשמרנות של החברה הערבית מונחת על השולחן כערך שצריך להילחם למענו.

אל מול החזון הזה עומדות כביכול הגישות של בל"ד, חדש ותע"ל, שדוחפות בכיוון שיח פרוגרסיבי יותר, דמוקרטיה, שוויון, הפרדת דת ומדינה, מאבק בכיבוש, ומאבק למען זכויות המיעוט הערבי על בסיס מדינת כל האזרחים.

המחלוקת הפוליטית בין הרשימה המשותפת ובין התנועה האסלאמית היא בין גישות שונות מהותית במשחק הפוליטי. מהצד של המשותפת עומדת גישה של העדפת שותפים פוליטיים במפלגות ציוניות על בסיס דעות וקרבה אידיאולוגית, ומהצד של האסלאמית עומדת עסקנות ושיח של תן וקח עם כל ממשלה שתיבחר, גם אם היא ממשלת ימין קיצוני.

אבל למרבה הצער לא זה הדיון המתנהל היום ברשתות החברתיות בערבית. השיח שם מתמקד בנושא הרבה יותר סנסציוני ויצרי והוא מעמד הדת בכלל ודת האסלאם בפרט, בחברה 'שמרנית', על כל המשתמע מכך. בעזרת הנושא הזה, תומכי התנועה האסלאמית יודעים לדגדג את היצרים והרגשות של הרבה מצביעים.

לדחוק לקיר את המשותפת

גילויי דעת, מאמרים, פוסטים וסרטונים התגייסו להגן ולשמור על האסלאם הפגיע כביכול. מכונת תעמולה מנופפת בנושאים כדוגמת מעמד בתי הדין השרעיים, מאבק בהפקרות דתית שתחריב כביכול את החברה הערבית השמרנית והמסורתית, זכויות הקהילה הגאה, נישואים אזרחיים ועוד כמה סדינים אדומים מהסוג הזה.

השיח הזה אמור לדחוק לקיר את הרשימה המשותפת ואת הדעות החילוניות של חלקם הגדול מחבריה. נאמנים לקו התעמולה הזה, השמרנים בחברה הערבית סימנו את "הבטן הרכה" של הרשימה המשותפת והחליטו לצלוב את הפמיניסטית הגדולה בכיכר העיר, את ח"כ עאידה תומא סלימאן.

חיילים וירטואלים התגייסו כדי להוציא חומרים עסיסיים על תומא, לערוך ולהפיץ אותם בכל הכוח בווטסאפ, פייסבוק, טלגרם ואינסטגרם כדי לבנות לה תדמית של מכשפה חילונית, אתאיסטית ופמיניסטית שבאה להרוס את החברה. תומא היא טרף קל כי היא אכן  אישה דעתנית, שמדברת ומשדרת לכולם אותן דעות כבר 25 שנים, ואפשר למצוא בעברה הרבה חומר גלם שישרת את המטרה.

הסרטון הראשון שעורר סערה צולם לפני שנבחרה לכנסת ב-2015, במהלך כנס אקדמי בנושא דיני אישות והפרדת דת ומדינה. תומא נשאה נאום של חצי שעה נגד כפייה דתית ועל מדינת היהודים שבה המיעוט הלאומי הפלסטיני חייב להילחם בהדתה של מוסדות המדינה. מהנאום הזה נגזר קטע אחד שבו היא מצהירה שתילחם בכל סימני ההדתה בספירה הציבורית, והיא, החילונית, לא תאפשר לאף דת להשתלט על "המרחב המשותף". אמירות יפות מפי פמיניסטית מחד"ש.

מה שהופץ ברבים הוא שתומא למעשה כופרת באלוהים, ותתנגד ותילחם בדת האסלאם. הסרטון נערך כך שהיא נראית כלוחמת נגד כל הדתות בכל החזיתות, אבל האשמות האלה גם פוגעות במרקם העדין והמושתק הפנים-ערבי בנושא יחסי נוצרים ומוסלמים. המתקפה נגד תומא גלשה אל היותה אישה נוצרייה, וזה כבר מדרון חלקלק לתהום שאף אחד לא רוצה להגיע אליו. לא בטוח שהיחסים המורכבים בין הפלסטינים המוסלמים והפלסטינים הנוצרים בישראל מסוגל להכיל שסע אידיאולוגי מהסוג הזה.

תומא איימה לתבוע את מי שהפיץ את הסרטון וטענה שמדובר ב"אלימות מילולית". התנועה האסלאמית עצמה הכחישה שהיא אחראית לסרטון ולהתקפות נגד תומא, "גם אם כמה מהכותבים הם מתומכי המאוחדת (התנועה האסלאמית)" כפי שנאמר בהודעה רשמית של המפלגה, "כולם יודעים שלאף אין אין שליטה על מה שכותבים ברשתות החברתיות".

התנער מאחריות למתקפות על תומא. ח"כ מנצור עבאס, ראש התנועה האסלאמית נואם במחאה מול שגרירות צרפת, 29.10.20 (צילום: אורן זיו)

התנער מאחריות למתקפות על תומא. ח"כ מנצור עבאס, ראש התנועה האסלאמית נואם במחאה מול שגרירות צרפת, 29.10.20 (צילום: אורן זיו)

לא חסרים פוליטיקאים נוצרים בהיסטוריה של הפלסטינים בארץ. אולם איש לא היה מעז להוציא את השד הדתי מהכובע בזמנם של עזמי בשארה, באסל גטאס, מטאנס שחאדה, ראמז ג׳ראיסי, תופיק טובי ורבים אחרים. לגברים הנוצרים האלו יש חסינות "גברית" כזו ששמרה עליהם בתוך הרוב המוסלמי. הם לא הואשמו בבגידה, כפירה או בחורבן הבית הפלסטיני.

אם לא די בכך, לפני כמה ימים פורסמה ידיעה שתומא בזה לנשים עם חיג׳אב, רואה בו דיכוי לנשים ותילחם בו. עוד סיפרו לנו שתומא היא בעד זכויות להט״ב, תיתן להם להשתלט לנו על החיים, תבטל את הנישואים השרעיים ותוהו ובוהו ישתלט על החברה הערבית .

מדובר בפייק ניוז. הקשבתי לראיון המדובר, 55 דקות, כמה פעמים. עאידה לא דיברה בו על החיג'אב. למעשה היא אמרה שמשום שהיא פמיניסטית, היא תיאבק למען חופש הדת של כל אדם ואדם. היא נלחמה נגד חוק המואזין שניסה הליכוד להעביר ותמכה במאבק של הוואקף המוסלמי בעכו. היה עצוב לשמוע את עאידה מתגוננת ומצהירה את המובן מאליו, שהיא מכבדת את כל הדתות והיא מגנה על חופש הפולחן של כולם.

הפוסטים התומכים בעאידה לא מצליחים לעצור את שרשרת ההודעות שרצה בווטסאפ בכל מקום ואת הניסיון להדביק לה תווית של מכשפה חילונית אתאיסטית. נכתבו גם תגובות אכזריות במיוחד, שיימניג, ולעגו אפילו למראה חיצוני שלה. אמירות קשות ברשתות מפי פעילים, ולצערי גם פעילות, נגד הפמיניסטיות, ותומא בראשן, חוצות כל גבול של חופש הביטוי, בזמן שהמנהיגים הגברים ממלאים את פיהם מים.

השבועיים האחרונים הראו לנו שמערכת הבחירות הזו עלולה להידרדר למקומות חשוכים ותעשיית הפיק ניוז עלולה להשתלט לנו על השיח. היא גם מעוררת קולות רדומים בנוגע לשסע הדתי. חשבנו שהחברה הערבית חסינה בפני השסע הזה. עשרות שנים התנגדנו לחלוקה שמדינת ישראל כופה על המיעוט הפלסטיני, "הלא יהודי" כלשון ראש הממשלה. הרי בתודעה הישראלית מחלקים אותנו למוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, העיקר שלא לקרוא לנו המיעוט הפלסטיני בישראל.

בזכות הקמפיין האגרסיבי של התנועה האסלאמית ותומכיה אפילו ההגדרה העצמית המאחדת הזו נמצאת בסכנה.

אותי מטרידה במיוחד המחשבה, שצייד המכשפות וההסתה נגד התנועה הפמיניסטית והנציגה שלה מהרשימה המשותפת עלול להסתיים במעשה אלים וטרגי. בצל האלימות הגואה בחברה הערבית, יצוץ לו אוהד שרוף של השמרנות ויחליט לעשות מעשה שכולנו נצטער עליו.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מחנה פליטים פלסטיני בדמשק, ב-1948 (צלם בלתי ידוע, ברשות הציבור)

מחנה פליטים פלסטיני בדמשק, ב-1948 (צלם בלתי ידוע, ברשות הציבור)

הנכבה בספרות הפלסטינית החדשה: למי שייך הזיכרון?

ספר חדש תוקף את התפיסה שצריך להתבסס על הזיכרונות כדי "להגדיר את הבעיה הפלסטינית" ואת הצביעות הלאומית והבין-לאומית כלפיה, דרך דמותו של זקן שמסרב באגרסיביות לדבר על זיכרונותיו מהנכבה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf