newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כהניסטים – לא בבית ספרנו

החבירה של שר החינוך לריצה משותפת עם ממשיכי דרכו של כהנא היא נקודת שבר אפילו בתהליך ההידרדרות המתמיד שבו אנחנו חיים. לזה אסור לנו להתרגל, ונגד זה אנחנו חייבים לצאת בכל כוחנו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

המשל המפורסם מספר על הצפרדע שמכניסים לסיר עם מים קרים ומבשלים לאט לאט, כל כך לאט שהצפרדע לא מרגישה כשהמים מתחילים לרתוח, וכבר לא מצליחה לברוח. אז אנחנו הצפרדעים, והמים כבר מזמן רותחים.

זה קרה לאט, והתרגלנו כל הזמן עוד קצת. התרגלנו לחוקי העמותות והנאמנות בתרבות; למתקפה הבלתי פוסקת על מערכת המשפט והתקשורת; התרגלנו למלחמת ההתשה בדרום; התרגלנו לראש ממשלה מושחת ומסית; לשר חינוך שמדבר על טיפולי המרה ועל אפרטהייד. התרגלנו אפילו לחוק הלאום. לכיבוש מזמן מזמן התרגלנו, עד כדי כך שכבר בכלל לא רואים אותו.

שר החינוך רפי פרץ בטקס הדלקת נרות בכותל המערבי, ב-23 בדצמבר 2019 (צילום: פלאש90)

כשמתרגלים, הכל כבר נראה אותו דבר. והאמת? במידה רבה של צדק. כי מה ההבדל בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאומר כי "הערבים רוצים להשמיד את מדינת ישראל", לשר הביטחון נפתלי בנט, שמאשים את הערבים בהצתת שריפות ואומר "רק מי שהארץ לא שייכת לו מסוגל לשרוף אותה", או לשר החינוך רפי פרץ, שרוצה להחיל ריבונות על השטחים הכבושים מבלי להעניק זכויות פוליטיות לפלסטינים המתגוררים שם, או לאיתמר בן גביר שתמונתו של ברוך גולדשטיין תלויה בסלון ביתו?

אבל הסימון של הכל כ"אותו דבר" הוא מסוכן ומשתק. אלה הם בדיוק המים שמתחממים לאט. כי אם נתניהו הוא בנט הוא פרץ הוא בן גביר (והמחמירים אף יוסיפו – גם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לא שונה מהם בהרבה, עם קמפיין הבחירות שהתגאה בחלקו בחורבן של עזה) – מתי נקום להתקומם? מתי נגייס כוחות ואנרגיות פעולה לשינוי?

יש רגעים שצריך להיאחז בהם, ולהגיד – עכשיו זה הזמן, עכשיו זה הזמן לקום ולעשות מעשה. כן, אולי היינו צריכים לקום קודם, אבל זה לא קרה. זו סיבה מספיק טובה לא לקום עכשיו? להפך! זו סיבה כפולה ומכופלת לקום עכשיו, ולהתחיל צעד צעד להיאבק על המקום הזה, על המציאות שבה אנו חיים, על הערכים שלנו.

מבחינתי, החבירה הפוליטית של שר החינוך עם איתמר בן גביר היתה רגע כזה. נקודת ציון בזמן שמעליה יש להניף דגל שחור. כן, היו אלף רגעים קודמים כאלה, שבהם לא קמנו ולא צעקנו מספיק חזק. אבל זו לא סיבה מספיק טובה להבליג גם הפעם. שר החינוך מחבק לתוך מערכת החינוך שלנו את ערכי הכהניזם! זה בלתי נתפש, זה דוקר את העין ומקומם את הלב, דגל שחור מתנוסס מעל זה.

עכשיו המבחן האמיתי

בשבוע שלאחר ההודעה על הריצה המשותפת של שר החינוך עם מפלגתם של ממשיכי דרכו של כהנא, יצאנו להגן על הילדים שלנו ולומר: כהניזם – לא בבית ספרנו! זה התחיל כמחאת רשת וזלג לעולם האמיתי, כשתלינו דגלים שחורים בבתי ספר עם הסיסמה הזאת. הורים בכל רחבי הארץ קמו להגן על הילדים שלהם ולהגיד – עד כאן. לזה אנחנו לא מוכנים להתרגל.

ואז הגיע חופש חנוכה, ונחנו קצת, ו… התרגלנו עוד קצת? עכשיו, אחרי חנוכה, עם הדברים החשובים שעל סדר היום – הנישוב של אסדת לווייתן, החסינות של נתניהו, ההסדרה עם החמאס – מי זוכר כבר ששר החינוך שלנו חבר לכהניסטים?

עכשיו זה המבחן האמיתי,מבחן של התמדה ונחישות. לא להתרגל, לא להתרגל, לא להתרגל.

איתמר בן גביר מדבר בטקס לציון 27 שנה להתנקשות במאיר כהנא, בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אם נצליח לעשות מספיק רעש, להראות התנגדות מספיק חזקה, אז נתחיל לסמן גבולות, נתחיל גם אנחנו לקבוע מה לגיטימי ומה לא לגיטימי. גבול אחד כזה הוא שר חינוך גזען שחובר לכהניסטים. זה לא לגיטימי. שר החינוך שימונה על ידי הממשלה הבאה חייב להיות אדם פחות גזען, שמחוייב יותר לערכי הדמוקרטיה. וזוהי רק ההתחלה: נתחיל מהמאבק על כך שהחיבור עם בן גביר לא לגיטימי, ונמשיך צעד צעד, מאבק אחר מאבק. לא נוותר. הניצחונות יזינו את רוח המאבק ויתנו כוח להמשיך.

וגם זאת יש לומר: גם אם לא נצליח, נדע שסימנו את הרגע הזה, שהנפנו מעליו דגל שחור. שברגע הזה בהיסטוריה קמנו, לא שתקנו, והראינו לילדים שלנו שיש קווים שאסור לחצות אותם.

מחאת הדגל השחור

אז איך מצטרפים למחאה?

  • קומו מוקדם, קחו פיסת בד שחור ותלו ליד שער ספר בצירוף השלט שכאן (וכמובן – העלו תמונה לרשתות בצירוף #כהניזם_לא_בבית_ספרנו #מאוחדים_נגד_גזענות)
  • אנשי חינוך? התחייבו גם אתם: כהניזם – לא בבית ספרנו! חתמו על גילוי הדעת שכאן
  • מערכי שיעור רלוונטיים להעברה בכיתות כאן (מתעדכן כל הזמן)
  • פתחו קבוצות ווטסאפ מקומיות לקהילות בתי הספר, כי ביחד תמיד יותר קל

כל יוזמה נוספת מבורכת. העיקר – לא להתרגל.

תמי יקירה היא מיוזמות מחאת הדגל השחור

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

כששר החינוך פועל בניגוד לחוק שעליו הוא מופקד

לפני שבוע ירה שוטר בראשו של מאלק עיסא בן התשע, בשעה שחזר מבית הספר לביתו. אם היה בישראל חינוך לחשיבה ביקורתית, הארץ הייתה רועשת. אבל כשבראש משרד החינוך עומד שר שמחבק גזענים, חשיבה ביקורתית נראית רחוקה מאוד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf