כהזדהות עם עזה: יותר ויותר צעירים במערב מתאסלמים

הטרגדיה של עזה "נגעה בלב של אנשים רבים". מרכז תרבות אסלאמית בניו יורק (צילום: מט גרין / CC BY-NC-SA 2.0)

מאז פרוץ המלחמה בעזה לאחר המתקפה הברוטלית של חמאס ב-7 באוקטובר, עברה זירת השיח הציבורי במערב טלטלה דרמטית. אחת המגמות הבולטות היתה ביקורת גוברת על פעולותיה של ישראל והאשמות שהיא מבצעת פשעי מלחמה בעזה. מגמה זו בלטה במיוחד בקרב ארגונים ודוברים מוסלמיים משפיעים במערב, שנמנעו מגינוי של חמאס והוקיעו את ישראל בחריפות.

>> מפורק, מדוכא, אבל קיים: ה"תחייה האיטית" של האסלאם בישראל

ביקורת כזו על ישראל והימנעות מגינוי חמאס אינן דבר חדש. ראינו כמותן אחרי מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009 ומבצע "שומר חומות" ב-2021. אולם הפעם היקף הסולידריות ועוצמתה הם חסרי תקדים – כמותית ואיכותית.

אחת התופעות הבולטות בהקשר זה היא הזדהותם של צעירים לא מוסלמים במערב עם סבלם של תושבי עזה. בעקבות זאת התעוררה גם סולידריות עם האסלאם, כדת שמייצגת את הפלסטינים, לצד חיפוש אישי ורוחני שבמהלכו צעירים רבים במערב מצאו את דרכם לאסלאם.

תופעות אלו של התאסלמות במערב בשל טראומה קולקטיבית בלטו לפני יותר מעשרים שנה, אחרי פיגועי 11 בספטמבר. לצד העלייה החדה באסלאמופוביה, דווח אז על עשרות אלפי אמריקאים שהתאסלמו מתוך ניסיון להכיר את הדת מעבר לתדמיתה בתקשורת. רבים מהם הדגישו את הפער בין האסלאם "השלילי" כפי שהצטייר בתקשורת לבין האסלאם "החיובי" שהם גילו בעצמם.

באותה תקופה, החלה הקהילה המוסלמית בארצות הברית לפעול לחיזוק הנראות שלה ולמיתוג האסלאם כדת של צדק חברתי. דרשנים, אקטיביסטים וארגונים אסלאמיים החלו להציג את האסלאם כשוחר שלום. הם הדגישו את זהותם האמריקאית והפכו את ארצות הברית לזירה שממנה הקולות המוסלמיים הבולטים ביותר במערב פועלים כנגד עוולות, הפרות זכויות אדם ודיכוי מוסלמים. קריאתם לשלב את האסלאם באקטיביזם חברתי בלטה בהקשר הישראלי, ובמיוחד במאבק למען הפלסטינים.

אולם בשונה מהאווירה העוינת כלפי מוסלמים לאחר 11 בספטמבר, 7 באוקטובר הביא עימו, על פי רוב, משב של אמפתיה וסולידריות כלפי האסלאם, ונרשמה עלייה במקרי ההתאסלמות במקומות שונים במערב. כך, לדוגמה, באוסטרליה דווח על כ-30 נשים ממלבורן שחברו לאסלאם לאחר שהתרשמו עמוקות מאמונתם העזה של הפלסטינים. בסרטון ויראלי ביוטיוב של האתר האסלאמי האוסטרלי הפופולרי OnePath Network, תועדו צעירים מערבים שהתאסלמו בעקבות המלחמה וההזדהות עם המאבק הפלסטיני.

20 אלף מתאסלמים תוך חודשיים. מחאה בפריז נגד קריקטורות המבזות לכאורה את האסלאם, 2006 (צילום: ויקימדיה)

הזירה הבולטת להתאסלמות היא דווקא בארצות הברית, ואכן אחת הדמויות הבולטות בסרטון הוויראלי המדובר היא מייגן רייס, צעירה אמריקאית, שנחשבת לאחת החלוצות בשיתוף מסעה האישי לאסלאם ברשתות החברתיות. רייס מתארת שהושפעה עמוקות מהאמונה העמוקה של הפלסטינים ומעמידתם הרוחנית העיקשת חרף המצוקה הקשה, מה שעורר אצלה עניין באסלאם. היא רכשה לראשונה עותק של הקוראן, ולאחר שחלקה את חוויות הקריאה הראשונות שלה עם עוקביה, רבים מהם קנו את הקוראן בעקבותיה. רייס אף ייסדה מועדון קריאה מקוון, שבו אנשים שיתפו פרשנויות ותובנות מפסוקים בקוראן.

בקהילה המוסלמית במינסוטה, הדגישו מנהיגים דתיים את הקשר בין עלייה במספר המתאסלמים אחרי 7 באוקטובר לבין המצוקה של הפלסטינים בעזה. האימאם מכרם אל-אמין ממסגד א-נור בצפון מיניאפוליס העיד על עלייה מתמדת במספר המתאסלמים, שלדעתו קשורה באופן מובהק לטרגדיה של הפלסטינים ש"נגעה בלב האנושי של אנשים רבים".

הסופר והאקטיביסט האמריקאי שון קינג ואשתו ראי קינג התאסלמו גם הם בתחילת חודש רמדאן בשנה שעברה תוך אמירת השהאדה בשידור חי בנוכחות האימאם הפופולרי עמר סולימאן, דור שני למהגרים פלסטינים. קינג הסביר כי הבחירה להתאסלם נבעה מההשפעה העמוקה של הסבל הפלסטיני בעזה, במיוחד נוכח אמונתם האיתנה של הפלסטינים ודבקותם מעוררת ההשראה באסלאם חרף המתקפות עליהם. קינג סיפר שהבחירה הזו העניקה משמעות חדשה לחייו ופתחה את ליבו. קינג אף טען שסייע לשחרור החטופות הישראליות-אמריקאיות נטלי ויהודית רענן דרך קשריו עם חמאס, טענה שהמשפחה הכחישה.

הצטרפות ויראלית נוספת לאסלאם בארצות הברית היתה של בחור צעיר מטקסס בשם צ'אנס, שהתאסלם במסגד אפיק שמנהיגו הוא השייח' ד"ר יאסר קאדי, מהדמויות המשפיעות באסלאם האמריקאי. בדבריו לפני אמירת השהאדה, הודה צ'אנס שהתקרבותו לאסלאם התרחשה בעקבות השתתפותו בהפגנות למען עזה, שאחריהן הרגיש צורך להתקרב לדת.

תופעות של התאסלמות לא פסחו גם על יהודים. כך לדוגמה, מייקל, שוטר יהודי אמריקאי, סיפר בריאיון לפודקאסט הפופולרי "אנסרי", שנותן במה לקולות בולטים מקרב הקהילה המוסלמית, על מסע חבירתו לאסלאם. לדבריו, התאסלמותו נבעה מהמלחמה של ישראל אחרי 7 באוקטובר ומהשתתפותו בהפגנות למען עזה, בין היתר גם כשוטר במדים, שם ראה לטענתו את ביטויי השנאה שהפנו חלק מחברי הקהילה היהודית כלפי המפגינים למען עזה. הצטרפות לאסלאם נרשמה גם בקהילה הלהט"בית, זאת אף על פי שהומוסקסואליות אסורה באסלאם. כך לדוגמה, בחורה קווירית בשם אלכס שיתפה את מסעה לאסלאם ותיעדה את עצמה רוכשת עותק של הקוראן ועוטה חיג'אב לאחר שנכחה בהפגנות למען עזה.

גם בצרפת – המדינה עם המיעוט המוסלמי הגדול ביותר במערב – נרשמה עלייה ניכרת במספר המתאסלמים. רבים מהם ראו בעזה מקור השראה שחיזק אצלם תפיסה חיובית של האסלאם, גם על רקע האסלאמופוביה שנפוצה בחברה הצרפתית. לדברי עבדאללה בן מנצור, נשיא הפדרציה של הארגונים האסלאמיים באירופה, מאז פרוץ המלחמה בעזה חלה עלייה דרמטית במספר המתאסלמים בצרפת – מ-80 ביום ליותר מ-300 ואף 400 ביום, רובם צעירים. בתוך פחות מחודשיים, התאסלמו כ-20 אלף צרפתים, בעיקר צעירים. לדבריו, רבים מהם הושפעו מהאמונה ומהחוסן הרוחני של תושבי עזה מול המצוקה. אחת הנערות סיפרה שכאשר קראה בקוראן, החלה לבכות והבינה ששם נמצא האל שהיא רוצה לעבוד.

התקרבות של אזרחים מערביים לאסלאם נובעת גם מההשפעה ומהפעילות הנמרצת של מטיפים ושל דוברים מוסלמים במערב. בין אלה אפשר למנות, למשל, את יאסר קאדי או את עמר סולימאן, שבולטים בפלטפורמות החברתיות בהעברת מסרים רגשיים המחברים בין הסבל בעזה לבין עקרונות מוסריים עמוקים באסלאם. כאושיות רשת עם מיליוני עוקבים, חלקם אף הגיעו לאוניברסיטאות מובילות בארצות הברית וחיזקו את התחושה אצל סטודנטים שהם נמצאים כיום ב"צד הנכון של ההיסטוריה".

מאז 11 בספטמבר 2001 חברו כמעט מיליון אמריקאים לאסלאם. ייתכן ש-7 באוקטובר עשוי להירשם כאירוע מעצב תודעה חדש שיגביר את תחושת סולידריות עם האסלאם, הנתפס כמייצג של מאבקם של העזתים. בשלב הזה קשה אומנם להעריך מספרית את גודל התופעה, אך נראה שמדובר במגמה שמתבטאת לא רק באירועים נקודתיים, אלא גם בשיח גלובלי על מוסר, צדק וזהות, עם פוטנציאל להתחזקות בעתיד.

סולידריות זו לא החלה אחרי 7 באוקטובר, והיא קשורה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבמשך עשורים רבים מושך עניין אצל רבים במערב – מוסלמים ושאינם מוסלמים. התופעה התגברה בקרב הדור הצעיר בעידן הרשתות החברתיות, שם צעירים רבים מביעים עמדות פרו פלסטיניות מובהקות ומותחים ביקורת גוברת על מדיניות ארצות הברית והמערב. 7 באוקטובר רק חיזק את המגמות האלה.

ד"ר אלעד בן דוד הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית שליד מכון ון ליר